הנה מה שחשבנו על "בבילון", אחד מהסרטים היותר מצופים לשנת 2023
תודה רבה לפורום פילם על ההזמנה להקרנת הטרום בכורה!
מקצועית, "בבילון" (Babylon) הוא סרט כמעט מושלם. למעט כמה זוויות צילום ניסיוניות מדי, מדובר בהישג מרהיב כשהסרט נמשך לאורך שלוש שעות ושמונה דקות בהן דמיאן שאזל (Damien Chazelle) חוגג את הבמאי המצויין שתמיד היה עם וואן שוטים מרשימים, פסקול אדיר שמשתלב מושלם עם יכולות משחק בלתי מתפשרות מצד כל הקאסט ואווירה כללית שאין פרט אחד על המסך שדמיאן בעצמו לא אישר לפני שאמר קאט. הטעם הטוב הזה אמנם מדהים בהתחלה, אך בדיוק כמו מסטיק - לאט לאט נלעס, נמרח ובסופו של דבר נהיה חסר טעם - גם אם מדובר באותו חומר גלם מצויין לאורך כל הדרך. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
היו זמנים בהוליווד
ההשוואה ל"היו זמנים בהוליווד" מתבקשת כאן. בשתי המקרים, הבמאים העדיפו להשתעשע עם הדמויות והמצלמה מאשר לבנות עלילה מסודרת. ההבדל הוא שכאן דמיאן לא מזניח אותה לגמרי, ומצליח למצוא איזון בין כל דמויות המשנה וסיפורי הצד לבין ההתקדמות של הדמויות הראשיות שלנו. הסיפור עוקב אחר הקריירה של ארבע דמויות מרכזיות הפוגשות אחת את השניה באירועים כאלה ואחרים בזמן שכל הוליווד מתהפכת ומתחדשת עם המעבר לסרטים בעלי סאונד. מאני טורס, אותו משחק בהופעה פשוט פנטסטית דייגו קאלבה (Diego Calva), הוא ספק משרת של אחד המפיקים הגדולים בהוליווד עם שאיפות יום אחד לעבוד על סט קולנוע. במסיבה המתרחשת באחוזתו של המפיק פוגש מאני את נלי לה-רוי, מרגו רובי (Margot Robbie), בחורה אנונימית השואפת להיכנס למסיבה ולכבוש את הוליווד.
לאחר ערב מטורלל בו מאני מתאהב בנלי, שניהם מוצאים את עצמם כבר ביום שלמחרת בסט קולנוע, כשמאני משמש כעוזרו של הכוכב הבלתי מעורער של עולם הסרטים ג'ק קונראד - אותו משחק בראד פיט (Brad Pitt). הדמות הרביעית אחריה הסרט עוקב באותו אופן מבולגן אך מאוזן היא סידני פאלמר, אותו משחק ג'ואן אדפו (Jovan Adepo), נגן סקסופון שלאט לאט נכנס להוליווד ומקבל כמה מהסצנות הטובות ביותר בסרט. לצערי, בדיוק כמו שהוא נכנס כאן כמעט בדרך אגב, גם בסרט הוא מרגיש קצת נדחף - אך אדפו מצליח לגרום לדמות שיכלה להסתכם כבזבוז זמן להיות לא פחות ממהפנטת עם חלק מהמשפטים והרגעים היותר טובים בסרט.
זה לא שהתסריט לא עזר לו. למעשה, הדיאלוגים של הסרט מעולים ומצליחים להכניס לכל דמות מספיק צבע כדי שנרגיש אותה על המסך. אין לי מספיק אצבעות בגוף לספור את כמות הדמויות ששאזל הכניס כאן, אך בדרך המיוחדת שלו, עם הרבה מוזיקה ברקע והמון השקעה מצד השחקנים - כמעט כל הדמויות מצליחות לקבל אור מיוחד משלהן. בולטים בהופעת האורח הם אוליביה המילטון (Olivia Hamilton, שגם נשואה לשאזל) ופי.ג'יי ביירן (P.J. Byrne) בתור במאית ועוזר במאי שאחראים לאחת הסצנות הכי מצחיקות שעומדות לצאת מהשנה הקרובה.
אז איפה הבעיה?
עם כמה שהוא מעולה, אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר. כדי להצדיק שלוש שעות של סרט צריך לעשות הרבה מאוד, ועם כל מה ש"בבילון" עושה, בסופו של דבר הסרט מתחיל לאבד מהרלוונטיות שלו מה שפוגע בעיקר ברגעי השיא העלילתיים שלו. הדרך הכי קלה להסביר את זה היא עם מנה עיקרית מעולה שמוגשת לכם חמה עם ריח פנטסטי ואדים שעולים ממנה. רק שבמקום לאכול אותה ישר, אתם נאלצים לאכול הרבה מאוד מנות פתיחה מעניינות, תוך כדי שהמנה העיקרית מתקררת ואתם נהיים שבעים. כשיגיע הרגע לאכול מהמנה, היא כבר יחסית קרה ואכלתם כבר מספיק כדי להנות מכל הטעמים שיש למנה להציע. ככה גם עם "בבילון".
במקום להתרכז ולקדם את העלילה המרכזית שלו, שמסתיימת באמת במנה מעולה בצורת 20 דקות אחרונות מרתקות ומונטאג' סיום אדיר כמו שרק שאזל יודע לעשות, אחנו נאלצים להיתקל בהמון מנות פתיחה בדמות סצנות צדדיות שכן מעניינות ועשויות מעולה - אך ללא הפואנטה של העלילה המרכזית. אני חושב שלא מעט אנשים ימצאו את עצמם מתוסכלים מול הסרט, שכן העלילות של מאני, נלי וג'ק בשילוב המשחק המעולה של כולם פשוט מצויינות - אך מרוב סצנות צד כשהגענו לרגעי השיא שלהן בהן הדמויות מתפתחות - אנחנו מוצאים את עצמנו פחות מעוניינים.
השורה התחתונה
צריך להוריד את הכובע בפני דמיאן שאזל. לשמור על רמת איכות ומקצועיות כזאת גבוהה לאורך סרט של יותר משלוש שעות דורש במאי ענק - והוא מוכיח כאן את מקומו כאחד השמות הגדולים בדורנו. גם כשהסרט יכל להתבלגן הוא שומר על חומר גלם מסודר, כיף לצפייה שכתוב, משוחק ומצולם באופן מהפנט עם פסקול מדהים. אך כמו מסטיק - הטעם והקסם של אותו חומר גלם לאט לאט נפוג, מה שגורם לסוף לאבד מהצבע והרלוונטיות שהיו אמורים להיות לו והופך את החוויה לנמרחת מדי.
Babylon זמין לצפייה החל מהיום בבתי הקולנוע בישראל
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י