ניקולס וינדינג רפן מנסה לשחזר את ההצלחה שלו עם "דרייב" כבר הרבה מאוד שנים, אך גם החזרה מהוליווד לארץ מולדתו לא מצליחה לשחרר אותו מהתבניות הרעות שסיגל לעצמו
ניקולאס וינדינג ראפן (Nicolas Winding Refn) היה ונשאר אחד המקרים הכי מסקרנים של השנים האחרונות. הבמאי הדני פרץ אל התועדה עם סרט הפולחן "דרייב" (Drive) שעד היום תוכלו למצוא אנשים אשר משבחים את הסטייל הייחודי שלו, הצילום הנהדר וכמובן את הופעת הענק של ריאן גוסלינג (Ryan Gosling) שמיקמה אותו ככוכב קולנוע חדש והובילה אותנו לעוד הרבה סרטים מעולים בכיכובו. בניגוד לגוסלינג, רפן לא זכה לשום הצלחה מאז "דרייב", ובעיקר ידע לזעזע את הקהל עם סרטים שנעים בין מיוחדים (אני אומר את זה בנימוס) לפשוט נוראיים (פחות בנימוס), כשבראשם עומד אחד הסרטים הגרועים ביותר לדעתי אי פעם, "דוגמנים ושדים" (The Neon Demon), שגם שלח את רפן אל המסך הקטן.
בסדרה השניה שיצר בעצמו - "קופנהגן קאובוי" (Copenhagen Cowboy), רפן מנסה לחזור למקורותיו ומפיק את כולה בארץ מולדתו, משתף פעולה שוב עם השחקן זלאטקו בוריץ' (Zlatko Buric) איתו ביים את הטריולוגיה הראשונה שלו ואפילו משחזר כמעט במדויק את הפונט של דרייב. למרות שבדרך כלל סיפורי חזרה לקולנוע מקומי מרתקים, אין שום דבר מרתק בסדרה הזו, והזכר לדרייב - בדיוק כמו אורות הניאון המופיעים הרבה בסדרה, נשאר מעומם וכקישוט בלבד לעוד תוכן כמעט בלתי ניתן לצפייה של רפן. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
הון, שלטון, עולם תחתון
הסדרה עוקבת אחרי מיו (Miu), נערה צעירה וביישנית שכביכול יכולה לספק מזל טוב לסביבה שלה, ובכך לחולל ניסים. מיו נקלעת לצרות כאשר אחות של אחד הסרסורים הגדולים בקופנהגן שוכרת את שירותיה, ובכך מתחילה להתדרדר עוד ועוד אל עבר עולם הפשע והזנות של העיר הגדולה. מדובר כמובן בסדרה של רפן, כך שאם ציפיתם לסדרה שתתקדם בקצב מהיר, או אפילו בקצב איטי, טעיתם. יש ג'חנונים שאפשר לבשל בקצב יותר מהיר ממה שרפן ניסה לבנות פה ונכשל לגמרי. במהלך כל ששת הפרקים, הצלחתי לספור על כף יד אחת את מספר הסצנות שלדעתי יצליחו לשמור על תשומת הלב של הצופה. רוב הסדרה נמרחת בלי שום סיבה, מתעכבת על צילומים של פרטים לא חשובים בעליל במקרה הטוב או שכבר ראינו במקרה הרע, מתבלגנת עם מלא דמויות צד המתחלפות עוד לפני שנבנת להם אישיות בסיסית וכמובן מלאה בדיאלוגים שנאמרים עם הרבה עצירות ושלא כתובים בצורה חזקה.
כתיבה תמיד הייתה החלק החלש של רפן, ואת "דרייב" הוא לא כתב כלל, אך פה הוא דווקא משתפר ומצליח להשחיל כמה דיאלוגים שכן הצליחו לסקרן אותי לזמן מסויים. כמובן שגם הצילום של רפן חד ומקצועי כרגיל, אך גם החלקים הטובים האלה מגיעים אחרי המון, אבל המון קטעים פשוט לא רלוונטים. יש הרבה בחירות שרפן לקח כאן שאפשר לבקר, ובניהן בולטים מונטאג'ים הזויים שלא מקדמים את העלילה והתעסקות יתרה בחיי מין, אך שום בחירה לא פוגעת בסדרה כמו הנטייה שלה להמרחות. היא גורמת לרוב הדיאלוגים להתעסק בהכל מלבד הפואנטה והופכת את חלקי אקשן והדיאלוגים שבבסיסם לא רעים למשעממים. התוצאה של זה היא שאפילו קהל לא מיינסטרים הפתוח לדברים מיוחדים יאבד עניין לגמרי ושהחבילה הכוללת כמעט בלתי ניתנת לצפייה רצופה.
אולי בפעם הבאה
באופן מצחיק, גם אם הסדרה עושה הרבה כדי להסתיר את זה, כל הקאסט נותן פה הופעות טובות. בעריכה אחרת ובקצב קצת יותר מהיר הייתי אפילו מגזים ואומר שהייתי מתחבר לחלק מהדמויות, אך כל האלמנטים מסביב, בשילוב של עודף דמויות קיצוני שגורם לכך שאפילו אופי בסיסי לא מתפתח אצלן, גורמים גם למעט שנמצא פה להרגיש לא קיים. ומדובר במעט מאוד. רפן כבר הוכיח שהוא יכול להתמודד מצויין עם דמויות שכמעט ובכלל לא מדברות ב"דרייב" אך איפה שהסרט הצליח הסדרה נכשלת. ב"דרייב" האישיות של הנהג קרנה בכל רגע, והצליחה ליצור דמות כמעט אייקונית - וכאן לאף אחת מדמויות המשנה אין מספיק זמן לפתח אצלנו רגש ולדמויות הראשיות אין מספיק אישיות בשביל לכבוש את הלב שלנו או אפילו לגרום לנו לאחל שהן יצליחו במה שהן עושות. חוסר החיבור עם הדמויות גורם אפילו לרגעי השיא להיות לא מעניינים, אם כי הם כן מצליחים להרגיש מעט יותר טובים משאר הסצנות בסדרה בשל הצילום הנהדר והסאונדטראק.
השורה התחתונה
רפן מצליח לשמור על הסטייל שהכתיב בכל עבודותיו האחרונות ומשחזר באופן נהדר את הצילום המיוחד שלו גם במסך הקטן. הבעיה שהסטייל הזה כולל גם קצב איטי בצורה קיצונית, סצנות מזעזעות בלי שום סיבה, עודף דמויות חסרות פיתוח בסיסי ומריחה מוגזמת לחלוטין של כל רגע בסדרה בלי שום תמורה עלילתית שמובילים אותי לשים כמות כסף לא קטנה שלא יהיו הרבה שיסיימו אפילו את הפרק הראשון.
Copenhagen Cowboy זמין כעת לצפייה בשירות הסטרימינג של Netflix
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
22:23 26.01.2023 |
זיוון (אורח)
ראיתי 6 פרקים ואהבתי!
נכון שהסדרה איטית מאד אבל לרוב הסתנכרנתי עם זה.
התחברתי לחלק מהדמויות והרגשתי שאני צולל לקולנוע שלא הכרתי.
יש בעייתיות אבל חושב שהביקורת מוגזמת ונטפלת.
2
| פורסם ע"י