בחורה קרה - סדרה לוהטת
זאת תהיה שנה ש-Netflix לא תשכח לעולם. החשש הכבד לאיבוד מנויים בפעם הראשונה שהתממש, ההצלחה המסחררת של העונה הרביעית של "דברים מוזרים" שסיפקה מהפך לא צפוי במגמת הירידה של המנויים והובילה לחודשים מוצלחים מהמצופה עם הפתעות כמו "דהאמר" וכמה סרטים וסדרות מוצלחים לא פחות. בתפנית חסרת תקדים, אותה גם נטפליקס לא הצליחה לחזות, כל ההצלחות והתהפוכות השנה התגמדו לעומת ההישגים שכבר קטפה "ונסדיי" (Wednesday). עם נתונים מרשימים נראה שהעונה השנייה בלתי נמנעת, אך האם מדובר ברכבת ששווה גם לכם לעלות עליה? התשובה היא חד משמעית כן. למרות ש-Wednesday הולכת על קרח דק לאורך רוב העונה הראשונה שלה, היא מצליחה להישאר מרעננת ומהנה עד שלבסוף מגיעה לחוף מבטחים של מערכה שלישית פשוט מעולה לעלילה. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
סנאפ סנאפ
Wednesday עוקבת אחרי ונסדיי אדמס, הבת הבכורה למשפחת אדמס המוזרה והאייקונית. מעבר ללבוש השחור שלה והגישה הצינית והחסרת רגשות, מסתתרת דמות צינית ואפלה אפילו יותר - שכבר בדקות הראשונות שלה מנסה לרצוח יריבים מהבית ספר שהציקו לאח שלה. בעקבות התקרית ונסדיי מועברת לבית ספר מיוחד בשם "נברמור" (Nevermore, רמיזה לפואמה של אדגר אלן פו) בו גדלו הוריה, המתמחה בלחנך ילדים "מנודים" עם יכולות מיסטיות ועל טבעיות כאלה ואחרות. בלי רצון, מוצאת את עצמה ונסדיי מוקפת באנשי זאב, בתולות ים, מנהלת קשוחה, שותפה שהיא ההפך הגמור ממנה ו.. פרשיית רצח שמצחינה ממסתוריות ושחיתות.
בוודאי כבר עכשיו עולים לכם מלא רפרנסים שמזכירים את העלילה של העונה הראשונה, וכולם נכונים. Wednesday לא ממש שואלת, אלא משלבת ויוצרת גרסה משלה לסיפורי ההתבגרות בבית ספר מיסטי לצד יציאה להרפתקאה מסוכנת. הסדרה בדרך נס מוצאת איזון לאורך רוב העונה בין להיות סדרת דיסני עם דיאלוגים מביכים אך עם קסם משלהם, לבין להיות סרט של הארי פוטר עם בית ספר מלא בטיפוסים מעניינים ולבין להיות עלילת רצח מסתורית ומפתיעה עם חוקרת שנונה במרכזה. למען האמת, הדיאלוגים המביכים אכן קיימים בסדרה, והטיפוסים המעניינים גם, אך שום דבר מזה לא היה עובד אם לא מה שיוצר את הקליק - והוא ונסדיי בעצמה.
כבר הרבה זמן שלא ראיתי סדרה הממוקדת בדמות אחת כמו ש-Wednesday ממוקדת בדמות הראשית שלה, אך זאת מתגלה דווקא כנקודת הזכות הגדולה ביותר של הסדרה. בין אם זה הריקוד שלה שנהפך כבר לאייקוני או סתם עוד מונולוג עם כף יד המחמד שלהֲ "דבר" - אין סצנה שהדמות המעולה שיצרו פה לא משפיעה עליה לטובה. הקרדיט כמובן הולך לתסריטאים, לבמאי אבל בראש ובראשונה הוא צריך ללכת, וגם הולך ל...
לא ממצמצת
לאחרונה התגלה שבשבוע השני לצילומים קיבלה ג'נה אורטגה (Jenna Ortega) בקשה מהבמאי טים ברטון (Tim Burton) לא למצמץ יותר, והשחקנית לא רק לקחה את זה באופן המילולי ואכן לא מצמצה אלא גם הקפידה לא לפספס שום ניואנס כזה או אחר שהיא יכלה להכניס לדמות או לסצנה כלשהי. ההופעה שלה לא פחות ממהפנטת, ומעמידה את כל מי שלידה בסצנות למבחן לא קטן - במיוחד שלרובם הדיאלוגים לא כתובים בצורה הכי חדה שיש (זאת בניגוד לשאר העלילה שכתובה באופן נהדר). השותפה שלה לחדר לדוגמא - איניד סינקלר, אותה משחקת אמה מאיירס (Emma Myers) - מקבלת כמה דיאלוגים שעל הנייר לא מתאימים לאווירת המתח ששוררת רוב הסדרה, אך ההופעות המצויינות של מאיירס ואורטגה גורמות גם לסצנות האלה לעבוד.
כל הקאסט נדבק כנראה במקצוענות של אורטגה, כי הסדרה לא מפספסת את הקצב שלה לשנייה גם כשהדיאלוגים שלה לא עומדים בו. כל הפרקים שומרים על רף גבוה מאוד ומלאים בתפתחויות דרמטיות, מונולוגים נהדרים של וונסדיי ואפילו הומור עוקצני שמשאירים אבק לכל הפגמים שציינתי וממכרים אתכם עד לרצף פרקים אחרונים מעולה.
יש במאי בשער
בכל פינה, מהצילום ועד להכתבת הקצב, ניכר ש-Wednesday הרבה יותר מקצועית מכל שאר הסדרות בסגנון. הרבה מזה הולך כמובן לבמאי האגדי טים ברטון שביים חלק מהפרקים בסדרה והיה אחראי על האווירה לה הפרוייקט כיוון. מיותר יהיה לציין שברטון מתאים לסדרה כמו כפפה ליד, ואת העבודה שהוא עשה כאן יהיה קשה מאוד לראות משוחזרת בשירות סטרימינג כלשהו בזמן הקרוב. למרות שהאפקטים רחוקים מלהיות ברמה של קולנוע, כל השאר ובעיקר הצילום ראויים אפילו למסך גדול.
לעזרת הצילום וההפקה נחלצת כמובן גם מחלקת הסאונד, שהעבידה את אורטגה שעות נוספות במטרה לגרום לה לדעת לנגן בצ'לו של ונסדיי בשביל כמה גרסאות לשירים מוכרים על כלי המיתר. לא מדובר בניסיון לסחוט כמה רגשות על נוסטלגיה למי שיזהה את השירים, אלא התאמה נהדרת של מוזיקה לסצנות מסויימות. בסופו של דבר, נראה שהמבחירת המוזיקה לביצועה, מההופעה של הקאסט להשקעה של אורטגה והכתבת הקצב והמסתורין של ברטון והעלילה - הכל מתרכז ליצירת חוויה שיהיה מהנה לראות. את המשימה הזאת הסדרה צולחת ובכך לא מתאימה את עצמה רק לקהל יעד מסויים, כשהשילוב שלה בין סדרת נוער טיפוסית לבין עלילת רצח מסתורית תוך כדי שמירה על איזון בין שני הז'אנרים השונים כל-כך הללו, הוא דווקא זה שגורם לה להיות רלוונטית לכל כך הרבה קהלים.
השורה התחתונה
Wednesday הולכת ברוב העונה על חבל דק מאוד שבין עלילת בילוש והרפתקאות מסקרנת לבין סדרת נוער עם פילטר גותי ודיאלוגים לא בוגרים במיוחד. הופעות יוצאות מן הכלל, בימוי פנטסטי, עלילה מפתיעה, הפקה מושקעת למעט אפקטים וגולת הכותרת של ג'נה אורטגה כונסדיי לא רק מצליחים לשמור על הסדרה מאוזנת עד לפרקים אחרונים חזקים, אלא גם הופכים אותה לאחת החוויות הכי כפיות שראינו השנה בטלוויזיה.
Wednesday זמין לצפייה בשירות הסטרימינג של Netflix
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י