המשחק החדש מוצא את הכיוון אליו משחקי הסדרה אמורים לשאוף, אבל לא צועד לכיוונו אפילו צעד אחד
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד, תודה רבה!
קוברה קאי (Cobra Kai) היא אחת הסדרות הכי כיפיות שיצאו בשנים האחרונות. עם דמויות מדהימות, עלילות מופרכות, אקשן נהדר ועונות שרק נהיות טובות וטובות יותר מן הסתם שיהיה ביקוש נרחב גם למשחק וידאו מבוסס על הסדרה. Cobra Kai 2: Dojos Rising מנסה להיות גם המשחק המעריצים רוצים וגם המשחק שלסדרה האדירה הזאת מגיע, לצערי, הוא נכשל בשתי המשימות. למרות הכשלון הטרגדיה האמיתית פה היא דווקא בפוטנציאל של המשחק, שמוצא את הכיוון הנכון שעל משחקי קוברה קאי לצעוד בו - אך מוצא את עצמו לא מתקדם באותו כיוון אפילו צעד אחד.
בסיס של עץ בונסאי
על הנייר מדובר באמת באידיאל על פיו משחקים שבתקווה יגיעו על הסדרה צריכים לפעול: למשחק שלושה מודים, הראשון סיפור, השני משחזר אירועים מוכרים מהסדרה, והשלישי הוא השתתפות בטורניר הכללי של העמק, או האול וואלי (All Valley). נתחיל בסדר הפוך. האול וואלי נותן לכם הזדמנות להתחרות בטורניר עם כל אחת בערך מהדמויות האהובות עליכם, כולל בחירות לא שגרתיות לחלוטין כמו יסמין - איתה כמובן בחרתי לשחק. בשחזור סצנות כרגע מופיעות רק שתיים - הקרב של ג'וני ודניאל במוסך, והקרב של כל הילדים בבית ספר. הקרב בבית ספר משוחזר באופן נהדר וקופץ בין הרבה זירות קרב שונות וכמובן כולל את הסוף הבלתי נשכח של עונה 2.
הסיפור לוקח חופש יצירתי ובונה לעצמו עלילה חדשה עם הדמויות המוכרות, בקריינות של צ'וזן בעצמו: יוג'י אוקומוטו (Yuji Okumoto). בתחילתו, שלושת הדוג'ואים הגדולים בוואלי - מיאגי-דו בראשות דניאל לארוסו, איגל-פנג בראשות ג'וני לורנס וקוברה קאי בראשות ג'ון קריס - נמצאים כולם בהכנות לקראת טורניר האול וואלי. כבר בהתחלה תאלצו לבחור באופן חופשי איזה דוג'ו תרצו לשחק, וההחלטה הזאת תשנה באופן יחסי את המשך הסיפור.
לכל אחד מהדוג'ואים דמות סנסאי ודמות תלמיד בהם אפשר לשחק מההתחלה, והמשימה אליה תצאו תהיה להסתובב במקומות שונים בוואלי ולגייס דמויות מוכרות לדוג'ו שלכם. במהלך הסיפור תצברו כסף ונקודות ניסיון בהם תוכלו לשפר את הלוחמים שלכם, וכשתרגישו בטוחים תוכלו לגשת לטוניר האול וואלי בו תנסו לנצח. במידה ותצליחו, תזכו לאפילוג קצר יחסית אך נהדר והוא לגמרי ייזכר כנקודת השיא של המשחק. עד לפה חלומי נכון? אז זהו, שהביצוע של הרעיון הנהדר הזה לא רק רחוק מלממש את הפוטנציאל שלו, הוא אפילו לא מתקדם לעברו צעד אחד.
כפתור וחצי
מכל הבעיות של המשחק, ויש המון כאלו, המרכזית היא מערכת הקרב. כבר הרבה זמן שלא שיחקתי במשחק בעל מערכת קרבות בסיסית יותר מזה - ומדובר בבעיה רצינית כש-95% מהמשחקיות שלו מבוססת על הקרבות. כעקרון, יש לחצן לקפיצה, לחצן להתחמקות ולחצן אחד למכות בסיסיות, שלו חמישה סוגי מכות שונות ואפשרות להרביץ את אותה המכה כאשר אתם מרימים אובייקט מהרצפה. לחיצות קצרות (עד שלוש), לחיצה ארוכה, לחיצה קצרה ואז לחיצה ארוכה, שתי לחיצות קצרות ולחיצה ארוכה וכמובן - שלוש לחיצות קצרות ולחיצה ארוכה. כאן נגמר הבסיס של מערכת הקרבות.
לא, אין אפשרות למצוא עוד מהלכים או משהו בסגנון, מתחילת הסיפור ועד סופו אלה כל המכות הבסיסיות שיהיו לכם. אין עץ שדרוגים, אין מכות מיוחדות לדמויות מסוימות - מה שקיבלתם בהתחלה זה מה שאיתו תתמודדו. יש אפשרות לתפוס אוייבים קלים, אך גם לאחר התפיסה זה או ללחוץ על אותו כפתור כדי לנגוח באויב מספר פעמים ואז להעיף אותו או להעיף אותו ישר, וגם יש אפשרות לחסום אך היא בקושי עובדת והיא לא משמשת Counter. איפה שהמשחק כן מנסה לגוון הוא במכות מיסטיות המבוססות על צ'י. מדד הצ'י מתמלא כאשר אתם מביסים אוייבים, חוטפים מכות או מתפללים לפסלים באמצע הקרב.
מדובר במכות שכדי להפעילם תאלצו ללחוץ על כפתותר אחר ואחריו על אחד מארבעת הכפתורים הרגילים - וכל אחד מהם יביא לכם מכה חזקה עם מתנה שונה. לדוגמה, החזקה של ZR ואז X תביא לכם מכה חזקה שתגרום לאוייבים להפיל עוד כסף. עוד מכות מבוססות צ'י הם לחיצה על X רגיל, שמפעיל מעגל בו הדמות שלכם תוציא את האלמנט המייחד את הדוג'ו שלה.
אם חלמתם שסם לארוסו יכולה משום מה להקיף מעגל של קרח מסביבה, חכו שתגלו שאחת ממכות הצ'י של דימטרי היא להביא חרבות מיסטיות ולהלחם איתם, או בעיטת נשר של ג'וני שהופכת אותו לנשר מאש. כל המכות האלה מגוכחות להפליא אך עובדות בקונטקסט של המשחק ולמעשה אולי הדבר היחיד המהנה ממכניקת הקרבות בו. אני לא אשקר, לשחק עם יסמין ולראות אותה צועקת "!Cyberbullying" בכל פעם שאני גורם לה לשלוף את הטלפון ולהעיף אימוג'ים קטלניים על האוייבים שלה חייכתי מלחי אחת על השנייה. חבל ששאר המשחקיות לא כזאת מהנה.
"לפעמים, זה לא פשוט עובד" - טוד הווארד
משום מה, אחד הדברים המוזרים ביותר שתתקלו בו במשחק הוא לא הבאגים עם אויבים שנתקעים במקומות הזויים, בעיות ריצה קשות או אפילו המצלמה - אלא המעבר בין אפשרויות בחירה בתפריטים של המשחק. אני לא ממש יודע איך ולמה, אבל יותר מידי פעמים כשרציתי לשדרג דמות מסויימת, המשחק נתקע על אפשרות לשדרג רק דמות אחת בלי שום הסבר. גם ובמידה וזה יסודר, מדובר באחד מהתפריטים הכי מבולגנים שנתקלתי בהם, כשאפילו המשחק מתקשה איתו. לדוגמא, בהסבר על עץ השדרוגים, ההסברים פשוט חוסמים את הכיתוב של השדרוגים ואי אפשר להבין על מה אתה עומד לבזבז את הכסף שלך. ועוד פעם, גם אם זה יתוקן - השדרוגים עצמם לא מצדיקים להכנס לתפריט ולנסות להתאבק איתו רק כדי שתצליחו להוסיף מטאטא בתחילת כל שלב לדמות בה תשחקו.
השלבים אגב לא ממש רעים, ומעוצבים בצורה טובה יחסית לרמה של שאר הדברים בשלב. האוייבים לא מגוונים ועם כמה שהשלבים דומים לסדרה, הם מאוד דלים בתוכן ובפרטים. הדמויות עצמן גם מתחלקות באופן לא שווה לסאם והוק לדוגמא, שיחסית דומים לדמויות שלהם בסדרה ועד ליסמין או טורי שמעבר לבגדים שלהם לא הייתי מצליח לזהות בכלל. המבנה של הסיפור גם לא רע יחסית, ומחלק יפה בין השלבים אפשרות לגייס דמויות מסויימות כך שהדמויות והשלבים זהים לגמרי בין כל דוג'ו שתבחרו בהתחלה. הדמויות מתחלקות ללוחמים שאיתם תוכלו לשחק בשלבים וכמובן בטורניר, ולעוזרים שיפתחו לכם דברים כמו חנות יד שניה לאביזרים שישדרגו את הלוחמים שלכם, הנחה בשדרוגים או את מון לדוגמא שתפתח בתפריט הראשי קונספט ארטס.
את הדמויות תצליחו לגייס במידה ותעמדו בתנאים שמציבים לכם לקרבות גיוס, שנעים בין דרישות הגיוניות כמו לנצח את הדמות ועד לא להפגע בכלל בכל הקרב, משהו שלא ממש הוגן לילדים שנכללים בקהל היעד של המשחק. האפשרות לגייס לדוגמא את אנטוני לארוסו לקוברה קאי מעניינת, אך כמובן שאין לה השפעות על העלילה. למעשה מצב הסיפור יכל להיות החלק הטוב של המשחק, שכן שאר המודים מסתמכים על רק על מערכת הקרבות הדלה בהגזמה, אך במקום לשים יותר דגש על גיוס אסטרטגי של תלמידים ושיפור הדוג'ו בעזרת העוזרים לפני הטורניר, המשחק מאפשר לכם לגשת אליו אפילו לפני שהספקתם לגייס 6 מתמודדים כמו שהוא מאפשר, ובטורניר עצמו לנצח גם עם דמויות לא משופרות מפני ששוב - מערכת הקרבות שלו מאוד בסיסית.
לקחו לי כשלוש שעות עד שניסתי להתחרות עם מיאגי-דו בפעם הראשונה, ושמתי את כל השדרוגים על סמנתה לארוסו כדי שאוכל לנצח. לאחר שהתברר לי כמה קל הטורניר כבר לא חששתי לנצחון, אך לא היה לי מושג כמה הוא עומד להיות קל. בטורניר, על המתמודד להשיג 7 נקודות סה"כ לנצחון: מקבלים נקודה בכל פעם שהעפת דמות מהמזרן, שתי נקודות אם הצלחת להפיל את האוייב שלוש פעמים באותו סיבוב, וניצחון טכני במידה והצלחתם להמם את האויב ואחר להפיל אותו. כשהגעתי עם סאם לרבע הגמר, המשחק ציוות לי דווקא את החברה לדוג'ו שלי יסמין לקרב.
מפני שככה או ככה אני בתור השחקן אתקדם לשלב הבא, המשחק נתן לי לבחור אם איזו אחת מהבנות אני אשחק. בחרתי כמובן את סאם כדי להבטיח את הנצחון גם בגמר, רק ששתי מכות לתחילת הסיבוב ובלי שנראה שיסמין הצליחה בכלל להמם אותי - היא קיבלה נצחון טכני. עוד חששתי כשדמות לא מנוסה בכלל שלי היא זאת שמגיע לחצי הגמר, אך שוב - מערכת הקרבות הבסיסית גרמה לי לנצח בעזרת לחיצה על אותו הכפתור. מה שאומר כמובן, שאפשר לגשת לטורניר בשניה שהוא נפתח - ובכך לסיים את המשחק הרבה לפני הזמן שלקח לי. כמו שכבר ציינתי, הזכייה בטורניר היא לא לגמרי הסוף, והיא פותחת אפילוג קצר ונהדר לשם שינוי. לפחות הטעם בסוף קצת מתוק.
השורה התחתונה
Cobra Kai 2: Dojos Rising הוא ללא ספק סיפור של מציאה של הכיוון הנכון למשחקי קוברה קאי, אך הוא אפילו לא עושה צעד אחד בכיוון הזה. עם מערכת קרבות דלה מאוד, תפריטים מבולגנים, ביצועים לא משהו בכלל וכפתור אחד שעליו תצטרכו ללחוץ פשוט יותר מידי פעמים - קשה שלא להניח את הקונסולה וללכת לחלום על יום ובו הפוטנציאל שמוצג כאן ימומש כמו שהיה יכול להיות. מיאגי דו? יותר כמו מיאגי דונט.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י