שא-לום!
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י נטפליקס ישראל, תודה רבה!
הטלטאביז (Teletubbies), באופן מוזר, הם בין הדמויות האייקוניות ביותר שיצאו מעולם סדרות הילדים. בין אם מדובר במיליוני ילדים שיודעים את השיר פתיחה בעל פה ובין אם מדובר במבוגרים שמפתחים תיאוריות קונספירציה על הבובות הצבעוניות, קשה היה להתחמק מהסדרה. כששירות הסטרימינג נטפליקס (Netflix) הכריזו על גרסאה חדשה של הסדרה האהובה, לא יכולתי שלא לרצות לבקר אותה כסגירת מעגל עם הדבר הראשון ככל הנראה שראיתי על מסך טלוויזיה. אמנם אני ממש לא קהל היעד, אבל אם מרגול אמרה:" למה לא? תגיד לי למה לא?" מי אנחנו שנתווכח. הביקורת נטולת ספוילרים, אבל אנחנו לא חושבים שזה ממש משנה לכם.
בוא נאמר שלום
הטלטאביז עוקבת אחרי סדר היום-יום של ארבעה בובות ענק בצבעים ובגדלים שונים שחיות בעולם חלומי שטוף שמש. טינקי ווינקי, דיפסי, לה-לה ופו לא חיים חיים מעניינים יותר מידי, ועסוקים חלק נכבד מכל אחד מהפרקים הקצרים (12 דקות לפרק) בלקום וללכת לישון. במהלך היום הם נוהגים לאכול טאבי-פודינג, להרדים את התינוקות שלהם הנקראים טידליטאביז (שקיימים ב-lore של הסדרה מאז 2015) ולהשתעשע עם השמש - שהיא כמובן ראש מתחלף של אחד מחמישה ילדים מקסימים.
אחת לפרק ה"אנטנות" שעל ראש הטלטאביז תזהר, ועל גבי ה"מסך" שנמצא לבובות על הבטן יתחיל להתנגן קטע ובו דמות בשם ג'וליה פולו (Julia Pulo) תשיר שיר קליט וכיפי עם חבורת ילדים קטנים בחלל שנראה כמו גן אסתטי במיוחד. באופן כללי, האסטתיקה של הסדרה חייבת להיות מצויינת כאן. מדובר באחת הסדרות עם הסט הכי נקי שראיתי והיה פשוט תענוג להסתכל על הדמויות מסתובבות בחדרים כאלה. גם בפרקים בהם יש משני אווירה כגון סצנת מסיבה, ההפקה שומרת על רמה גבוהה של סדר שבוודאי תעזור גם לילדים קטנים להבין תמיד מה קורה על המסך. בנוסף העיצוב של הטלטאביז עצמם מעולה, ואם אני רציתי לחבק אותם - אני בטוח שגם ילדים ירצו.
עברית שפה יפה
הבעיה המרכזית של הטלטאביז היא בתרגום שלו, ולא בגלל שמישהו עשה עבודה רעה. רינת זוהר-מנחם על הכתוביות עושה עבודה מושלמת ובר קליין על התרגום לדיבוב גם עבודה פנסטית במיוחד שמדובר בלהתאים מילים לשירים. הבעיה היא ששתי העבודות האלה לא מסונכרנות, מה שיגרום למעריצים שיודעים לקרוא להתבלבל כל פעם שהתרגום והכתוביות לא מתאומים. זה יכל להיות זניח, אך כשממש בתחילת כל פרק הקריין מציין את מספר הטלטאביז בלשון נקבה בעוד שהכתוביות בלשון זכר - זה ניכר. מי שעושה עבודת דיבוב יוצאת מן הכלל היא אלונה טננבאום בתור ג'וליה שמנגישה את השירים בצורה נהדרת. בעיה שחוזרת בשתי הגרסאות היא החזרתיות המסוימת בתוכן גם בתוך הפרק עצמו, לדוגמא כל שיר יופסק לקראת הסוף ואז יחזור למעין "הדרן". המבנה הקבוע אמנם יתחבב על ילדים, אך מי שיגיע לסדרה בראש קצת אחר ימצא את החזרתיות הזאת מעט משעממת.
השורה התחתונה
נו, זה לא כאילו יהיה לנו משהו אחר להגיד - טלטאביז מתאימה לקהל היעד שלה, וממש קצת מעבר. האסטתיקה המרשימה והעיצוב החביב של כל החללים והדמויות ללא ספק מעלים את הרמה של הסדרה, ויהיו נעימים בעין גם למבוגרים שיקלעו בסיטואציה כזו או אחרת לאחד הפרקים. לסיום, מדור שגדל על טלטאביז לדור שלם שיגדל עליהם עכשיו אני אומר - שלום!
כל הפרקים של "הטלטאביז" זמינים לצפייה בשירות של Netflix החל מהיום
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י