דיימון יוצר כאוס בבית המלוכה בעוד רהאינירה חוקרת את מעלה המלך כמו שלא הכירה בעבר. טל מגיע אליכם/ן עם התשובות (האמנם?).
"העיקרון הבסיסי היה פשוט. האמונה בשבעה נולדה בגבעות אנדאלוס העתיקה וחצתה את הים הצר יחד עם האנדאלים. חוקי השבעה, כפי שהם כתובים בספר המקודש ונלמדים על-ידי הספטות והספטונים במצוות אבי המאמינים, קובעים כי לאח אסור לשכב עם אחות, לאב עם בת ולאם עם בן, וכי הפירות של איחודים כאלה הם תועבות ושיקוצים בעיני האלים. התומכים בדוקטרינת יוצאי הדופן קיבלו זאת, אבל בהסתייגות אחת גדולה: הטארגאריינים הם יוצאי דופן. שורשיהם אינם באנדאלוס כי אם בוואליריה העתיקה, שבה מתקיימים חוקים שונים ומסורות שונות. אדם יכול להסתכל עליהם ולראות כי הם אינם דומים לשאר בני האדם, אלא שונים מהם לגמרי בעיניהם, בשערם ובאופיים. והם טסו על גב דרקונים. רק הם לבדם מכל האנשים בעולם קיבלו את הכוח להשתלט על אותן חיות איומות, אחרי שהחורבן הגיע אל ואליריה."
ספטון אלפין, מתוך 'אש ודם' עמוד 159.
בתקופת המלכתו של המלך ג'איהאיריז, נכדו של אאיגון הכובש וסביו של ויסריז המלך בסדרה, נוסחה דוקטרינת 'יוצאי הדופן' כדי להתיר נישואין בין אח לאחות מבית משפחת טארגאריין. ג'איהאיריז היה נשוי לאחותו, בדומה לסביו אאיגון ובנו באילון אביו של ויסריז. הדוקטרינה נוסחה לאחר שדודו של ג'איהאיריז, המלך מאייגור האכזר, ניהל במשך שנים מלחמת דת עם אנשי האמונה שפיצלה את הממלכה בין התומכים במשפחת טארגאריין ומסורתם להינשא במשפחה, ובין אנשי דת שמבחינתם זהו חטא ללא מחילה. מטרת הדוקטורינה היא לייצר הכשר דתי על נישואים בתוך המשפחה, דבר שהוא טאבו (מסיבות ברורות) בווסטרוז. אם בפרק הקודם אוטו הייטאוור מציע לויסריז להשיא את בנו בן ה-3 ואחיה החורג של רהאינירה לבעלה, דיימון חושף בפני ויסריז את רצונו האמיתי שהוא להינשא לאחייניתו רהאינירה יורשת העצר.
על אף שעלילת הפרק סובבת סביב מעלליה של רהאינירה, הפרק עצמו הוא כל כולו דיימון. דיימון הוא הסיבה של חוסר היציבות סביב נישואיה של רהאינירה ומאבקי הירושה. בתחילת הפרק דיימון מגיע לאולם הכס במצודה האדומה עם כתר שככל הנראה עשוי עצמות אדם על הראש באקט מתריס, על אף שארץ המשולש אינה שייכת לווסטרוז מבחינת הממלכה, כניסתו של דיימון עם כתר כבר יוצרת אי סדר בקהל, ולאחר שבפרק הקודם הוא לא אמר מילה אחת (מוזמנים לבדוק), בשיח עם המלך דיימון מראה כבוד למלך ומשדר לאחיו שהם באותו המחנה כדי שיחזיר בו את האמון שנפגע עם יציאתו למלחמה ללא אישור וכך מסיר ממנו את המגננות.
דיימון גם מבין את הרגישות לגבי רהאינירה שמסרבת לכל שידוך המוצע לה ואת הלחץ שמצב זה יוצר על ויסריז, וקורא נכון את התחושות והרגשות של רהאינירה ומחליט לעשות מעשה. בתחילת הפרק הוא נראה קצת מרוחק מרהאינירה ושניהם עושים משחקי חתול ועכבר עד שהם מוצאים הזדמנות לשוחח לבד, וכשזה קורא הם מדברים בואלריאנית גבוהה שרק בני המשפחה (ודרקונים) דוברים ורהאינירה שואלת אותו מדוע הוא נמצא במעלה המלך ולא בדרגונסטון ומקבלת תשובה מיתממת. בפועל דיימון כבר החליט איך הוא ימשוך בחוטים.
המבצר האדום ומצודת מאייגור נבנו בעיקר בתקופתו של המלך מאייגור האכזר. לאחר שהסתיימה הבנייה מאייגור יזם משתה לכלל הבנאים וכשהם היו שיכורים, שבעים ועייפים, הוא הוציא להורג את כולם (מישהו אמר חתונה אדומה?) כדי שאף אחד לא יוכל לספר ולהעיד על מעבריו הסודיים של המבצר. דיימון מבין שרהאינירה סקרנית ורוצה לראות עולם ואין לה תכניות להעביר את חייה בללדת ילדים בדומה לאליסנט, ומזמין אותה באמצעות מכתב בולאריאנית גבוהה לעבור דרך מעבר סודי במבצר ללילה בעמק הפשפשים. דיימון הוא דמות מוכרת בשוק, אחד הכינויים שלו הוא לורד עמק הפשפשים והוא מכיר את כל הסמטאות ומקומות הזימה. הוא מראה לרהאינירה הצגה המתייחסת אל בני משפחתה ואליה בפרט בלעג, דבר שלאור העבר המשפחתי יקרב אותה עוד יותר אליו. הוא גם יודע שיזהו אותו איתה ובחוסר תום לב הולך איתה למרתפי העינוגים בידיעה שאשתו הלא רישמית, AKA התולעת הלבנה, תעביר את הידיעה לאוטו הייטאוור וכך ייצור סכסוך בין המלך לימינו, וכמו שציינו בסיכום הקודם - כאוס הוא סולם.
דיימון עוצר את רהאינירה רגע לפני שהם הולכים רחוק מידי באקט המיני כי הוא יודע שהוא צריך לשמור אותה 'טהורה' לנישואין והוא יודע שויסריז לא יסלח לו אם הוא יחצה את הגבול הזה. בצורה זו דיימון מתלכלך אך נשאר נקי אל מול ויסריז, ומרחיק את אוטו מהמלך ומקרב את רהאינירה אליו, כך שסיכוייה להישאר יורשת העצר עולים בזמן שלויסריז יהיה קשה יותר להשלים שדם מדמה של משפחת הייטאוור יהיה על כס המלכות, לאור חתרנותו של אוטו הייטאוור שבפועל הופל בפח במהלך מחושב.
רהאינירה שבכל זאת בת עשרה וההורמונים והסקרנות שלה גוברים, מפתה את סר קריסטן קול לחדרה. בסוף הפרק מגיע המלומד מלוס עם כוס 'תה' שמהותה לוודא שרהאינירה לא בהיריון ומציין במפורש שהוא נשלח ע"י המלך, ברגע זה מבינה רהאינירה שאין סודות בטירה ומעלליה עם סר קריסטן ידועים, כך שהעובדה שהיא אינה בתולה ידועה. אך האם היא שותה מן התה? ככל הנראה נגלה בפרקים הבאים.
גם בפרק זה הייתה לנו קפיצת זמן אך קצרה יותר, סדר גודל של שנה, בה אליסנט יולדת את בתה הלנה ושרהאינירה שהתה במשא שידוכים. בסוף הפרק רהאינירה מביעה את הסכמתה בפני המלך ויסריז להינשא לליינוס ואלריון בנו של קורליס נחש הים. בשיחה בינהם שוב מופיע הפיגיון המתאר את האגדה על שיר של אש וקרח ושוב אנו נחשפים לנבואה של הנסיך שהובטח. מכיוון ואנו יודעים עד לאן המסע של הפיגיון הגיע (בטנו של מלך הלילה), זה איסטר אג שמרגש כל פעם מחדש, ומעניין יהיה לראות כיצד הנבואה תשפיע על קבלת ההחלטות של רהאינירה ומה היא תעשה עם הידע הזה בהמשך.
בסך הכל לטעמי היה לנו פרק מצויין, המון איסטר אגז ורפרנסים לסיפור המוכר מסדרת האם, עם תככים ומזימות שמתחילים להזכיר את מעלליהם של ליטלפינגר ו-ואריז, אם כי הדמויות לא באותה הרמה, אך התוכן בהחלט כן. הפרק הוא גם אחד הפרקים היותר מיניים של עולם משחקי הכס מאז העונה השלישית ואף על פי שהסצנות המיניות אינן נועזות כבעבר, הן באות להראות את הפער בין אליסנט לרהאינירה, בעוד רהאינירה מקיימת יחסי מין מתשוקה, אליסנט עושה זאת מחובה. אליסנט היא גם מאמינה אדוקה בדת השבעה, ולכן היא מזדעזעת כשהיא שומעת את השמועה על רהאינירה ודיימון, אף על פי שהיא מכירה את דוקטרינת יוצאי הדופן. ככל שתתקדם העונה הפערים בינהן יעמיקו. ואם כבר באליסנט ורהאינירה עסקינן, בספר 'אש ודם' רהאינירה מגיעה להפשיט את אביה לפני שהוא שוכב עם אליסנט בפעם הראשונה לאחר נישואיהם בזמן שאליסנט נמצאת איתם בחדר. כך שמפתיע מאוד שבפרק הזה הן חזרו לשוחח ולהסתכל אחת לשנייה בעיניים. אאוצ'.
נו, אז מה תגידו, רהאינירה שתתה מתה הירח או לא? האם דיימון תמים או שהוא המקור לכל הבעיות? ספרו לנו בתגובות!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י