עוד מכה ועוד מכה
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י Netflix ישראל, תודה רבה!
Netflix לא זרה לעיבודי משחקי מחשב בפורמט אנימציה. בין אם מדובר ב-Castlevania המצויינת או סדרת ה-Devil May Cry שבפיתוח מתקדם, ואפילו Arcane המעולה - גם מעבר לניסיון להכניס משחקים לשירות, החברה כבר הרבה זמן מנסה לספק כמה שיותר תוכן מעולם הגיימינג. טקן: קשר דם (Tekken: Bloodline) לא שונה בגדול מכל הדוגמאות שמוזכרות למעלה, אך היא כן הרבה יותר נאמנה למקור - מה שמשחק לפעמים לטובתה ולפעמים לא.
משחק מוכר
העלילה של הסדרה אמנם נפתחת בין טקן 2 לטקן 3, אך מהר מאוד מגיעה למשחק השלישי ועוקבת אחריו באופן מאוד נאמן למקור. ג'ין קאזאמה (Jin Kazama) גר עם אימו ג'ון (Jun) בבית מבודד ועטוף מסתורין לגבי זהות האב שלו. לאחר תקרית אלימה בין ג'ין לילדים אחרים בבית ספרו, מתרכזת האמא בלהכין את בנה לעתיד הצופן לו, שבמהרה מתברר כרועש יותר מהבקתה הקטנה בה הוא גר. לאחר תקרית נוספת עם שד בשם אוגר (Ogre) נאלץ ג'ין לעזוב אל עבר העיר הגדולה ולמצוא את סבו - הלוחם האגדי הייהאצ'י מישימה (Heihachi Mishima).
במטרה לגרום לאוגר להופיע שוב מתכנן הייהאצ'י להחזיר את טורניר ה-King of Iron Fist, ומתחיל לאמן את ג'ין במטרה שיזכה בטורניר ויתמודד מול השד. מונטאז' קצר שמקפיץ אותנו ארבע שנים קדימה שם אותנו בטורניר רווי הקרבות ושחזור מדוייק לעלילת טקן 3. העלילה לא לוקחת סיכונים יותר מדי וכמעט תמיד נשארת נאמנה למקור - מה שאמנם נהדר למשחק מכות, אך בעייתי אם מחפשים למלא שישה פרקים. גם הפתיחה, שלא נעשתה במשחק, מאוד גנרית ובסיסית, ועושה מעט מאוד כדי שנוכל להתעניין בסיפור או בדמויות. על הנייר, יכל להיות מדובר במתכון לאסון, אך כאמור מדובר בעיבוד נאמן למשחק מכות, כך שרוב הזמן העלילה בצד ומה שנשאר הן הקרבות עצמם. פה, הנאמנות משחקת לטובת הסדרה, שקולעת בול בכל מכה ומכה.
לא יותר ממה שנראה לעין
הקרבות בסדרה עשויים ברמת דיוק ראויה לציון לשבח, שללא כל צל של ספק יעלו למעריצים חיוך. בין אם זה מהלכים שמשוחזרים 1 ל-1, צבעים מדוייקים, אפקטים ויזואלים במקומות הנכונים ועריכת סאונד מעולה - הכל עובד באופן פשוט פנטסטי כך שגם מישהו שלא מכיר את המשחקים בכלל יוכל להנות מהסטייל הייחודי לקרבות של הסדרה. גם מחוץ לקרבות, הדמויות והעולם מצויירים בצורה באמת יפה, והאנימציה לא נופלת גם ברגעים קשים בהן היא צריכה לשחזר סצינות משמעותיות מסדרת המשחקים.
האופן בה היא מצליחה לגעת ברגעים האלה בלי להרוס אותם אלא להפך - לחלוק להם כבוד גם ראוי לציון, שכן בעיבודים של משחקי מחשב זה לא ברור מאליו בכלל. הסדרה חוגגת ובצדק את הדרך בה היא מצליחה להעביר את תחושת הקרבות מהמשחקים לסדרה, ולמזלה באמת מדובר ברוב הזמן לעונה הזאת. שאר הדברים כמו שציינתי לא מגיעים לאותן רמות, ולעיתים אפילו קצת חסרי הגיון. לדוגמא, הסדרה הולכת יותר מידי אחורה לפלשבקים לדברים שקרו בתחילתה, ואפילו באחד הקרבות חוזרת לפלשבאק ומראה לנו שוב את אותה שיחה שהתנהלה רגע לפני הקרב. רוב הפלשבקים יכלו להתסכם בהבזק אחד ומילה או שתיים כדי שנבין את ההקשר, אך משום מה הסדרה לוקחת עליהם יותר מדי זמן. במידה וזה היה רק בקטעי הדיבור לא הייתה יותר מידי בעיה, אך כשבאמצע קרב אנו חותכים לחצי דקה שראינו כחצי שעה לפני, זה פוגע בקצב.
השורה התחתונה
Tekken: Bloodline היא סדרת אנימה שנשארת נאמנה למקור שלה באופן כמעט מדוייק. זה אמנם נהדר לקרבות, אך העלילה של המשחק לא ממלאת שישה פרקים, מה שגורם לרמת העניין של הצופה בסדרה לרדת בשניה שהדמויות יורדות מהזירה. רפרנסים ויזואלים חזקים ישאירו את כל המעריצים קרוב למסך וגם מי שלא בקיא בסדרה יהנה מרגעי האקשן, אך מי שמחפש סיפור עמוק ומלא רבדים - יתחבר פחות למה שיש לסדרה להציע.
Tekken: Bloodline זמין עכשיו לצפייה בשירות הסטרימינג של Netflix
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י