המשחק מספק כמה רגעים כיפיים יותר משציפיתי להם, אבל החוסר גיוון במפות וכמות המשימות הקטנה, מחזיקות את המשחק קצת מאחור
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד ויוביסופט אירופה, תודה רבה!
השנה היא 2014, Ubisoft מציגים ב-E3 את המשחק הבא בסדרת Rainbow Six, משחק ראשון בסדרה אחרי כ-7 שנים בלי משחק חדש. הטריילר ל-Siege היה נראה בזמנו כמו משהו ממש מגניב שרק חיכינו לעוד חדשות בנוגע אליו. ב-2015 המשחק יצא לביקורות טובות, אך תגובת הקהל הייתה יחסית פושרת ומהר מאוד אנשים סיווגו אותו כ-"משחק מת". כעבור כשנה, אחרי מספר עדכונים גדולים ותוספות חדשות, המשחק הפך פעם נוספת לרלוונטי ושמר על מומנטום כאשר נכון לעכשיו שיא השחקנים ביממה האחרונה עדיין עומד על כ-60 אלף שחקנים פעילים ברגע נתון.
ב-2018, Rainbow Six Siege קיבל מצב משחק זמני שנקרא Outbreak, במהלך האירוע הזה, קבוצות של 3 שחקנים היו צריכים להילחם נגד חייזרים בניו מקסיקו. ההצלחה של האירוע הביאה את Ubisoft לרצות לפתח משחק ספין אוף ל-Siege אשר יתבסס על האירוע הזה, יחד עם זאת הם רצו להדגיש גם כי מדובר במשחק ראשי בסדרה שמכוון לשחקנים שאינם מעוניינים לשחק מול שחקנים אחרים, אבל כן לשחק יחדיו יחד עם הדמויות של Rainbow Six Siege. ההכרזה על המשחק הגיעה ב-E3 של 2019 בתור Rainbow Six Quarantine, מיד לאחר מכן, תקופת פיתוח שקטה למדי, אנשים החלו לתהות אם המשחק עדיין בפיתוח עד יוני האחרון שבו קיבלנו הצצה יותר גדולה למשחק כבר. עכשיו כשאנחנו פה והמשחק כבר בחוץ, מה אני חושב עליו?
אזור 51
לא משנה איך אנסה להפוך את זה, או איך Ubisoft ינסו להציג את זה, גם אם המשחק נקרא משחק Mainline בסדרת משחקי Rainbow Six, הרבה בו מרגיש כמו משחק ספין אוף ל-Rainbow Six Siege המצליח של החברה. העלילה שלנו מבוססת על אירוע ה-Outbreak (כמו שכבר אמרתי בפתיחת הביקורת): זן חדש של יצורים דמויי אדם (העונים לשם Archaeans, או ארקאנס) מצליח להשתלט על ניו-יורק והופך אותה לאזור סגור ולא ידוע שמאיים על חיי בני האדם וממשיך להתפשט הלאה. על מנת לחקור ולהתמודד עם האסון הזה, צוות REACT שאמון על מחקרים מדעיים בצוות "קשת 6" מקבל אחריות על האירוע, כשהצוות מורכב מהסוכנים שמופיעים ב-Siege והם ביחד יכנסו לאזורים מסוכנים וילחמו בארקאנס על מנת למנוע את ההשתלטות של החייזרים על מקומות נוספים.
המשחק, כמו כל משחק מולטיפלייר לרוב, מקבל בעיקר את הרקע ופחות סיפור של ממש, אבל זה לא מפריע ל-Extraction לקבל גם מעט "תבלון" של עלילה מסוימת לאורך המשחק: עצם העובדה שאנחנו מקבלים את צוות Rainbow 6 של Siege מקנה לא מעט צבע לאירועים של המשחק, מה שתורם לאירועים מסוימים במשחק, אך לא באמת מקדם קו עלילה ספציפי. דמויות כמו מירה (Mira), אש (Ash) או ת'רמייט (Thermite), לא נמצאות בכלל בשדה הקרב, החלטה מאוד משונה היות וחלקם היו זמינים למשחק ב-Outbreak. הדמויות האלו כן מקבלות במה בתור דמויות משנה בחלקים הסינמטיים של הסיפור בתור מובילים של צוותים מסוימים. אש מפקדת על צוות REACT ומובילה אותו במלחמה נגד הטפיל, השאר נשלחים לאזורים שונים על מנת לפקד על המלחמה בטפיל בהם, בין היתר ת'רמייט נמצא באלסקה ומירה בסן פרנסיסקו.
Rainbow Six Extraction הוא ככל הנראה המשחק הכי "ייחודי" בסדרת המשחקים הזאת, אחרי שהסדרה (שכמעט ובוטלה לחלוטין ב-2008) היתה ידועה בצוות קשת שהיה עוסק בלחימה בטרור, לפתע אנחנו מקבלים משחק שעוסק בכלל באיום מסוג אחר על בני אדם. החלק החביב של המשחק הוא שהוא לא מצריך את השחקן באמת לשחק את Siege על מנת באמת לקבל קונטקסט בנוגע לאירועים של המשחק. אבל חסר בו לא מעט מהקונטקסט של דמויות שונות בצוות, במיוחד בתפריט codex שמכיל מידע על כל האירועים במשחק, אך מעט מאוד בנוגע לדמויות, כך שיהיה חבל לא להשקיע מעט לפחות ב-Siege וברקע של האופרטורים השונים.
הרפתקה קצרה, פנימה והחוצה
בין הדברים ש-Siege לימד אותנו, גם אם אנחנו משחקים שוטר, לדעת לשחק אותו בצורה טקטית, כי להתפרץ לתוך מבנה עם נשק חם לא תמיד נגמר בניצחון (ואין מה לעשות, Ash rush לא יעבוד פה בלי קשר לזה שאי אפשר לשחק את אש במשחק הזה). אז המשחק שם אותנו באזור "חם" מלא בארקאנס שונים, השחקן יכול לשחק את המשחק כשחקן יחיד, או כקבוצה של 3 שחקנים (חברים או רנדומלים ברשת, אבל אמליץ בכנות לבטל את ה-Voice chat ולעשות שימוש בדיסקורד קבוצתי אחרי חוויה מאוד מוזרה במהלך הביקורת. שמואל ששיחק איתי יבין על מה אני מדבר).
המשחק לא אומר לשחקן איך לשחק, אפשר פשוט להיכנס עם הנשקים ולהתחיל לירות בכל מה שזז, אבל המשחק לא מעודד את זה בשונה ממשחקים כמו Left 4 Dead או Back 4 Blood, מאחר וברגע שאחד מהארקאנס מבחין בנו, הוא יכול להזעיק את כל החברים שלו והשחקן יכול להיות בצרות. בין המכניקות היותר מגניבות בעיניי במשחק היא האפשרות של דמות להיכנס למצב של MIA: כאשר הדמות מתה במהלך המבצע שלה באזורים החמים, היא נכנסת למצב של MIA (או Missing In Action), ועל השחקן להשתמש בדמות אחרת על מנת לחלץ אותה מהיכן שהיא נתפסה. יש שחקנים שאולי יגידו שזאת מכניקה מיותרת, אבל בעיניי היא מוסיפה עוד ממד שלא קיים במשחקי גיבורים אחרים וגורמת לשחקן לשקול את צורת המשחק שלו יותר. עוד דבר אחד הוא שכאשר שחקן מאבד נקודות חיים במהלך המשימה, הוא חוזר מהמשימה פצוע, אם יש לדמות פחות מ-50 נקודות חיים, היא לא יכולה לצאת למשימה שוב עד שיהיה לה שוב יותר מ-50 נקודות חיים שנצברות ככל שדמויות אחרות חוזרות ממשימות.
במשחק הזה יש לנו מספר אופרטורים שונים מצוות קשת 6 שהיו ב-Siege, המחסור של חלקם, כמו שכבר ציינתי קודם, מעלה מעט סימני שאלה, במיוחד אש או ת'רמייט שלהם יש יכולות פריצה חזקות. ובזמן שאני מבין למה אופרטורים כמו Dokaebe לא נכנסו ל-Extraction (מה לעשות, לארקאנס כנראה אין טלפונים סלולריים), אופרטורים כמו איי קיו (IQ) או ייגר (Jager) כן מצאו את עצמם במשחק, ולמרות שהגאדג'טים שלהם לא באמת תואמים את Extraction, הם קיבלו תכלית חדשה. כך למשל ה-גאדג'ט של איי קיו שהיה מראה מכשירים חשמליים, עכשיו מסוגל להראות חבילות אספקה (חיים, תחמושת וצ'ארג'ים לגאדג'טים שלהם) והטורטים (או הצריחים אם תעדיפו) שייגר היה מניח במגרש, במקום להיות אמצעי הגנה מרימונים, עכשיו מחזיק 3 כדורים ויכול ליירט קליעים אחרים מצד הארקאנס.
בזמן שאנחנו יכולים להיכנס למפות שאנחנו מעוניינים בהם, המשחק יזרוק עלינו בכל פעם 3 משימות שונות לבצע (כולן לפי סדר אחת אחרי השנייה), המשימות עצמן לא רעות, אך חלקן מאוד חוזרות על עצמן והמגוון מעט קטן, מה שהופך את המשחק למעט רפטטיבי מדי. השחקן יכול גם "לפרוש" מהמפה בכל זמן שהוא רק מעוניין בתחנת האיסוף ולפי הפעולות שלו באותה המפה, הוא יקבל נקודות ניסיון שיקדמו את הדמות ששיחק (ולפתוח עבורן יכולות טובות יותר) ואת הצוות בכלל. הצוות יכול לפתוח יותר גאדג'טים לשימוש ככל שהצוות יעלה ברמות, ככל שנעלה יותר רמות גם יפתחו לנו דמויות נוספות לשחק. הבעיה היחידה עם דמויות חדשות כל כמה רמות היא העובדה שכולן מתחילות מרמה 1, מה שמצריך את השחקן להתחיל בעצם מ-0 (מהמפות הראשונות) על מנת באמת להעלות את הדמות רמות ולהיות מסוגלת לשחק במפות קשות יותר.
מבידוד לחילוץ
אני חייב לציין דבר אחד, הטריילר של E3 ב-2019 היה מחזה מעניין, אם כי מאוד לא אינפורמטיבי וקמפיין הקידום של המשחק מאז יוני האחרון היה מאוד מרדים וגרם לי לחוסר עניין במשחק במשך זמן רב (יחד עם בטא סגורה שבה כל המסך שלי היה מכוסה בכיתוב שהפריע לשחק). אחרי קרוב לשבוע עם המשחק, אני חייב להודות שאני נהנה מהמשחק יותר משחשבתי. הרי משחק לא צריך להיות מתוחכם מדי על מנת להיות באמת מהנה, והעובדה שמכניקת הנשק היא אותה המכניקה של Siege ומרגישה מוכרת מאוד עוזרת לי להיכנס למשחק עם תחושה של נוחות. הקטע של Studies במשחק מוסיף קצת יותר עניין לריפליאביליות של אזורים מסוימים. הייתי שמח לקצת יותר אתגרים, אבל ככל שנתחיל לסיים יותר אזורים ונעלה ברמות, נפתח אזורים חדשים וקשים יותר, משימות מסובכות יותר והאתגר יכול להפוך גם למשימות מתסכלות שמחלקן יהיה קשה לחזור הביתה בחיים.
העיצובים של הארקאנס הם נחמדים, הם לא אותם העיצובים שהיו באירוע שהיה ב-Rainbow Six Siege לפני 3 שנים, אך הם לא מרגישים ייחודיים מספיק על מנת באמת לקרוא להם מעניינים במיוחד. באזורים הראשוניים, הרבה מהסוגים השונים של הארקאנס יחזרו על עצמם, ככל שנחליט להעלות את הרמה, נתחיל לקבל את הארקאנס בתדירות שונה, אבל כאשר נתחיל לעבור לאזורים השונים, נתחיל לקבל אויבים אחרים וקשים יותר שיהיה מאוד קשה להתמודד איתם לבד או בלי גאדג'טים מתאימים. השאלה היא בשלב הזה, מה אנחנו מחשיבים אתגר: האם הכמות היא האתגר, או אויבים חדשים עם יכולות שונות שאנחנו צריכים להכיר מציב יותר אתגר בפועל? האם הכמות גוברת פה על האיכות ולהפך?
העיצובים של אזורים מסוימים גם כן לא מאוד מעניינים, חלקם מרגישים כמו מחזור של אזורים קודמים, כל המפות של ניו יורק מרגישות מאוד דומות, בזמן שאזורים אחרים בסן פרנסיסקו ואלסקה יותר מעניינות. אבל ה-layout הכללי של מפות שונות מרגישות דומה מדי והאזורים שמפרידים בין משימה למשימה הן אותן המעבדות של REACT בשינוי קטן מדי מכדי באמת לשים לב, מה שנותן סוג של תחושה שאנחנו תמיד נמצאים במתקנים שונים של REACT למרות שאנחנו מגיעים לאזורים שונים כמו בתי מלון בכלל.
לסיום בואו נדבר על משהו שהיה מאוד מיוחד לדעתי ב-Siege ובאמת עשוי גם פה בצורה מצוינת וזהו עיצוב הסאונד. את המשחק הזה מומלץ מאוד לשחק עם אוזניות, כל דבר במשחק הזה עושה רעש כלשהו והכל מאוד דינאמי, לכן לא רק העיניים הם כלי חשוב על מנת לשחק את המשחק כמו שצריך, אלא גם לדעת להאזין לסביבה. כל יצור עושה צלילים שונים והרבה דברים במשחק הזה נותנים סימן כלשהו, כמו כאשר אתה נמצא בסביבה של אויבים, או כאשר הם קוראים לתגבורת, אומנם אין את תחושת הלחץ של Siege והצליל הכי קטן מסגיר את השחקן היריב, אבל גם פה מאוד נוח להבין מאיפה איום מסוים מגיע.
השורה התחתונה
Rainbow Six Extraction הוא סוג של הממזר במשפחה: הוא מרגיש הכי שונה מהכלל, כשההנחה שלי היא תמיד "מה אם טום קלנסי היה רואה את זה?" ואני לא יודע איך הוא היה מרגיש בנוגע לזה שהצוות שמתעסק בהתמודדות עם טרוריסטים לפתע מתחיל להתמודד עם איום ספק חוצני, ספק מוטנטי. המשחק מספק כמה רגעים כיפיים יותר משציפיתי להם, אבל החוסר גיוון במפות וכמות המשימות הקטנה, מחזיקות את המשחק קצת מאחור. מצד שני האתגרים השונים שהמשחק נותן לשחקן כן מעודדות את המשחק החוזר והדמויות שניתן לשחקן הן מעניינות (גם אם המבחר קצת מאכזב). אני צופה גם למשחק הזה, בדומה ל-Siege, התחלה מעט איטית ובתקווה Ubisoft יבינו מה חסר להם במשחק על מנת באמת להפוך אותו לאטרקטיבי פעם נוספת כי כרגע המשחק מרגיש יותר כמו הרחבה ל-Siege מאשר משחק מלא, מה שמתבטא גם במחיר שהחברה קבעה לו (40 דולר במקום 60). בסופו של דבר אני יכול להמליץ על המשחק, במיוחד עם קבוצת חברים, כשאם יש לכם מנוי Game Pass אתם גם תוכלו לנסות אותו בעצמכם במסגרת המנוי.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י