חברת ILCA הצליחה להביא את הקסם והחן הילדותי של המשחקים משנת 2007 ל-2021, ובכך הפכה את Brilliant Diamond ו-Shining Pearl לנקודת כניסה המושלמת למעריצים חדשים
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
זהו. שנים שאנחנו זועקים ומתפללים לרימייקים למשחקי דור 4 של פוקימון ואחרי שנים של טיזרים, ספקולציות, תהיות, תחנונים ובעיקר ציפייה חסרת תקדים - אנחנו סוף כל סוף מקבלים אותם. משחקי דור 4 חוזרים ובגדול עם Pokemon Brilliant Diamond ו-Pokemon Shining Pearl. נכון, אני טיפה מבואס שלא קיבלנו פשוט משחק אחד בדמות Pokemon Awesome Platinum או משהו, אבל אני לא אתלונן על כך כל עוד המשחקים האלה יהיו טובים. אז, האם הם באמת היו טובים, או ש-Furret הפסיק ללכת על המדרגות הנעות לשווא (חיבוק גדול למי שהבין את הרפרנס)? בואו נצא למסע ונבדוק!
חזרה בזמן (והמרחב)
איזה כיף לחזור לסינו. זה כאילו כלום לא השתנה מאז שעזבתי את המחוז. לא, ליטרלי - הרימייקים האלו נאמנים מאוד למקור כמעט בכל צעד שהם עושים. נתחיל קודם כל מהסיפור של המשחקים שחוזר לעקוב אחרי הגיבור/ה שלנו והיריב/חבר ילדות שלו/ה, בארי/כל שם אחרי שתתנו לו, כשהם יוצאים למסע להפוך למאמנים הכי טובים של מחוז סינו. על הדרך הם נקלעים לתוכנית זדונית של קבוצת Galactic וראש הקבוצה סיירוס, להקים לתחייה את הפוקימונים שאחראים על הזמן והמרחב ולהשתמש בהם כדי להרוס את העולם ולעצב אותו מחדש ובכך להרוג מיליונים בלה בלה - מה שחשוב הוא שאנחנו הולכים להיות אלופי המחוז!
הריימייקים לא שינו יותר מדי מבחינת הסיפור - באיזשהו מקום קיוויתי שאם אנחנו מקבלים רימייקים של משחקי דור 4, שהם ישלבו אלמנטים מהמשחק הטוב מבין משחקי הדור ההוא: Pokemon Platinum. פה ושם אפשר לראות ניצוצות של פלאטינום, אבל זה עדיין, בגדול, רימייקים נאמנים למשחקי Pearl ו-Diamond עצמם ולא למשחק השלישי של אותו הדור. הנ"ל נכון גם לגבי הסגנון האמנותי של המשחק: ILCA (החברה המפתחת), החליטה ללכת על סגנון של צ'יבי (דמויות קטנות עם ראש גדול ופרצוף חמוד) בעולם הפתוח, כשבקרבות עצמם אנחנו מקבלים מודלים גדולים ומלאים של הדמויות השונות. יד על הלב - אני אוהב את זה.
זה סגנון שמצליח להזכיר לי את המשחקים המקוריים בכל פינה בו, כשהסגנון הזה מאוד הולם את מה שהחברה ניסתה לעשות כאן. המודלים עצמם נראים מעולה, הפוקימונים נראים מצוין, האנימציות טיפה יותר טובות מאלו שב-Sword ו-Shield (אבל עדיין יש למפתחים של משחקי פוקימון המון מה ללמוד מ-Shin Megami Tensei V) ובאופן כללי המשחק מרגיש כמו משחק חמוד. כל הדברים הקודמים שציינתי לא אומרים שה-Production Value של המשחק גבוה: רואים שהמשחק הזה פותח על ידי אנשים שזאת הנגיעה הראשונה האמיתית שלהם במשחק גדול, כשיש המון דברים שהם יכלו לעשות טוב יותר.
בין אם מדובר בקאטים מוזרים במצלמה, מודלים שעולים על מודלים אחרים בזמן כניסה לקרב נגד מאמן, בעיות עם הבנה של איפה הדמות נמצאת במרחב (מצאתי את עצמי נתקע יותר מדי פעמים מול חתיכת אבן) ועוד. בואו נגיד שאני דיי בטוח שאם מישהו מ-Game Freak או חברת הפוקימונים היה מציע לחבר'ה ב-ILCA דחייה של כמה חודשים הם לא היו מתלוננים, אבל אז זה היה נכנס כבר לחלון ההשקה של Pokemon Legends Arceus (הפוקימון פלאטינום של הרימייקים האלה), אז זה כבר לא היה אפשרי.
אז האם הכל זהה אחד לאחד? לא בדיוק: בעוד שהמפתחים החליטו לחזור לעידן ה-TMs בשימוש יחיד (כלומר האביזר שמאפשר לכם ללמד את הפוקימונים שלכם מתקפות נהרס אחרי השימוש), הגישה שלהם ל-HMs הייתה מבורכת: אתם ממילא משתמשים ב-Bidoof, Bibarel ו-Staraptor בשביל כל ה-HMs שלכם - למה שלא פשוט תוכלו לזמן אותם בעזרת ה-Poketch (אותו שעון שמציג לכם נתונים כמו השעה בחוץ, מצב הפוקימונים שלכם וכו'). גם העובדה שניתן להסתובב עם הפוקימונים שלכם מחוץ ל-Amity Square תורמת לתחושה החדשה של המשחק (למרות ש-Let's Go עשה את זה טוב יותר).
הנ"ל נכון גם לגבי אחת התוספות הגדולות יותר של המשחק: ה-Grand Underground שיאפשר לכם להיכנס אליו מכל מקום במפה ולמצוא בו פוקימונים חזקים, להקים בסיס אם עם פסלים שיגרמו לכם לקבל פוקימונים מסוימים במשחק (כולל פוקימונים שהיה קשה להשיג כמו Munchlax) ולהשיג אביזרים שונים. יש גם עוד דברים כמו העובדה שאפשר לקנות תלבושות לדמות שלכם, תחרות הפוקימונים קיבלה בוסט יפה לפרזנטציה שלה, אבל גם עם התוספות הללו, המטרה כאן הייתה ליצור רימייקים נאמנים ובכך - לפחות מבחינת העיצוב הכללי של המשחק - הם הצליחו.
זה כמובן גם אומר שמבחינת התוכן הנוסף אין באמת עוד מה לעשות אחרי שנגמר המשחק. יש את הדברים הידועים של הדור הזה, כמו החיפוש אחרי הפוקימון Giratina, המסע להשגת Arceus ועוד. הרימייקים כן הביאו לנו דברים חדשים בדמות ה-Ramanas Park שיאפשר לכם לאסוף לוחות מיוחדים שבעזרתם תוכלו לזמן ולתפוס פוקימונים אגדיים מכל ההיסטוריה של פוקימון ואת ה-Battle Tower שיאפשר לכם להילחם עם מאמנים שונים. אבל אם אתם מחפשים את ה-Battle Frontier או כל תוכן סיפורי אחר, אתם לא תמצאו כאן יותר מדי מה לעשות אחרי שתנצחו את סינת'יה.
זאת כמובן בתנאי שתצליחו לנצח את סינת'יה.
"או... זה היה חכם. כן, הלך לי הפוקימון."
כן, אני הולך להקדיש חלק שלם של הביקורת לקרבות הספציפיים האלה במשחק כי אני מאמין שיש מאחוריהם משמעות נסתרת שמכוונת ספציפית אל אנשים כמוני - חבר'ה ששיחקו פוקימון כל השנים ורצו אתגר קצת יותר גדול והכרה בכל תרבות ה-VGC והמטא של פוקימון (הכותרת של החלק הזה היא ציטוט ישיר של משהו שאמרתי תוך כדי הקרב נגד סינת'יה). החלק הזה הוא גם החלק עם הכי הרבה ספוילרים למשחק עצמו ולשינויים בו, אז אתם מוזמנים לדלג לחלק הבא של הביקורת אם אתם רק רוצים לדעת איך המשחק ברמת העיצוב, המשחקיות והסאונד.
חלק מהקרבות במשחק הזה מאוד חכמים, כשרואים שהחבר'ה ב-ILCA באו לתת לקהל השחקנים הכי גדול שיקנה את המשחקים (מעריצי דור 4), את חווית הפוקימון הכי מאתגרת שהם יכולים לחוות. עכשיו, רוב הקרבות במשחק הם קרבות קלים, כשגם הקרבות נגד מאמני המכון הם קשים אבל עדיין בסיסיים. לפעמים אנחנו נראה כמה פוקימונים עם מתקפות מעניינות, כמו Floatzel עם Ice Fang שיעזור לו להכות בפוקימוני עשב שאולי ינסו לנצל את העובדה שמדובר בפוקימון מים או Machoke עם Rock Tomb נגד פוקימוני אוויר. לכל אלו יש קאונטרים מספיק טובים. כל זה נכון - עד שמגיעים ל-Elite Four. כאן המשחק הופך מקל עד בינוני, לבינוני עד קשה, כשהקרב עם סינת'יה הוא ללא ספק קרב הפוקימונים נגד NPC הכי קשה בתולדות הסדרה. כן - אפילו יותר מהקרב נגד Red בסוף HGSS.
הסיבה שהוא כל-כך קשה היא כי הוא קרב חכם כל-כך! הקבוצה של סינת''יה לא רק מלאה בפוקימונים עם IV מושלמים (זאת אומרת היכולות שלהם הם במקסימום) ולא רק שיש להם מתקפות שמתפקדות כקאונטרים למתקפות חזקות עליהם, לחלקם יש גם אביזרים שהם מחזיקים שהותאמו במיוחד לפוקימון הזה! ל-Milotic למשל יש Flame Orb ששורף אותה על התור הראשון. זה נשמע רע, אבל ל-Milotic יש את היכולת Marvel Scale שמעלה את ההגנה שלה ב-50 אחוז ברגע שיש לה סטטוס שלילי מסוים (הרעלה, שיתוק או במקרה הזה שריפה). זה גורם לכך שמתקפה שהייתה אמורה לעשות עליה נזק תעשה משמעותית הרבה פחות. ה-Garchomp שלה קיבל את המתקפה Swords Dance שמעלה את ההתקפה שלו בשתי דרגות - וזה בלי קשר לעובדה שהוא מהיר ושיש לו Yache Berry שמוריד את הכוח של מתקפת קרח אחת נגדו.
אני כל-כך אוהב לראות את הדברים האלה במשחק רגיל של פוקימון ולא באיזה מוד תחרותי כי זה אומר ש-ILCA באה ונתנה למעריצים שלה את חווית הפוקימון המלאה: גם משחק עם זיקה לעבר, גם נקודת התחלה נהדרת לחדשים בסדרה וגם אומרת למעריצים הוותיקים שלה: "אל תדאגו, לא שכחנו אתכם ולא שכחנו איזה טראומות יש לכם מסינת'יה". הדבר הזה לבד העלה את הציון של המשחק בביקורת הזו, שתדעו. אה אגב, כל ה-Elite Four מלאים בשטויות מהסוג שציינתי קודם, אז אני בטוח שלכולם יהיו סיפורים על הקרבות שלהם נגד ה-Elite Four והאלופה הנצחית של מעריצי פוקימון.
!It hurt itself in it's confusion
אוקי, יש הרבה דברים שמבלבלים אותי בצורת החשיבה לקראת הרימייק הזה. אני לא מתנער ממה שכתבתי בפסקאות הקודמות: הבחירות ש-ILCA עשו עובדות עבור המשחק הזה וסגנון הרימייק שהם בחרו כאן, אבל עדיין - יש לי כמה שאלות ותהיות לגבי הבחירות האמנותיות של המשחק שלפי דעתי יכלו להיות טובות יותר. נתחיל מהסגנון האמנותי של המשחק. אז כן, אני מאלו שחושבים שהסגנון הצ'יבי של המשחק מאוד חמוד, אבל מאמין שכבר קיבלנו את הסגנון האמנותי המושלם למשחקי פוקימון על ה-Switch - משחקי Let's Go.
העיצוב של המשחקים האלה ששילב בין גרפיקה צבעונית, מיקום מצלמה שמשלב בין מבט הציפור של המשחקים המקוריים לבין המיקום היותר נמוך של המצלמה במשחקים החדשים, גרם לו להיות רימייק מדהים למשחקי דור 1, שבאמת הביא את משחקי הדור הזה לתקופת הדור הנוכחי (אני שם את מכניקת המשחקיות השנוייה במחלוקת בצד כרגע). גם העובדה שהרימייקים הללו למשחקי הדור הראשון בחרו לעצב מחדש חלק מהדמויות עזרה להם להרגיש חדשים ומרגשים.
הרימייקים של משחקי דור 4 מרגישים כמו... רימאסטר משודרג. אני מרגיש ש-ILCA טיפה הלכו כאן על בטוח ויצרו רימייק שמרגיש מאוד נאמן למקור ובאיזשהו מקום - אולי אפילו נאמן מדי. בכלל, זה מרגיש כאילו ILCA הלכו כאן על מודל שיאפשר להם לעשות כמה שפחות טעויות וזה מורגש בכל שלב ברימייק (למעט הקרבות שציינתי קודם). נכון שזה לא באמת פוגע במשחקיות והמקומות עדיין נראים נהדר, אבל מצד שני זה קשה לי לשחרר מהתחושה שאם המשחק היה נראה כמו Let's Go ומשחק כמו שהוא משחק היינו מקבלים את אחד הרימייקים הטובים בהיסטוריה למשחק פוקימון (לא הכי טוב, בואו - HeartGold ו-SoulSilver הם ברמה אחרת).
הנ"ל נכון גם לגבי המוזיקה של המשחק שאני יכול להגדיר אותה כ-"סבבה". חלק מהחידושים פחות עושים לי את זה, כמו לדוגמא העבודה שנעשתה על מוזיקת הקרב נגד מאמנים וחלק מהטראקים החדשים נהדרים, כמו למשל הקרב נגד סינת'יה, קרבות המכון השונים ו-Eterna Forest שקיבל חידוש מהמם שבאמת ריגש אותי. אני מצטער שאני צריך להשוות שוב ל-Let's Go, אבל שם הסגנון האורקסטרי עבד בצורה הרבה יותר טובה עם הסגנון של המשחק המקורי, כשלמשחקי דור 4 היה וייב שיותר נשען על העוצמה של הטראקים שלו (מספיק לשמוע את הרצועות של קרבות המאמנים והקרבות נגד ה-Lake Trio כדי להבין על מה אני מדבר). רוק כנראה היה מתאים הרבה יותר.
השורה התחתונה
גם אם אני חושב שה-Production Value של המשחק לא בשמיים ושה-End Game יכל להיות טוב יותר ורחב יותר, זה לא משנה את העובדה שהרימייקים של משחקי Diamond ו-Pearl הם הצלחה אדירה מבחינת נינטנדו ו-ILCA. החברה הצליחה להביא את הקסם והחן הילדותי של המשחקים משנת 2007 לשנת 2021, ובכך הפכה את Brilliant Diamond ו-Shining Pearl לנקודת הכניסה המושלמת למעריצים חדשים בסדרה. מהצד השני, מעריצים וותיקים של המשחק יזכו ליהנות מכמה מהקרבות הקשים בתולדות הסדרה, בסוג של הכרה של ILCA בעולם התחרותי והאסטרטגיות שהוא הביא לעולם הפוקימון. הייתי משפר דברים ברימייק הזה, אבל אם להיות כן, אני פשוט שמח שהוא פה ושהוא טוב.
עכשיו הגיע הזמן להתחיל לשאול איפה הרימייקים לדור 5.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י