הסיפור יכול להימתח הרבה יותר מדי, אבל שלא תטעו - מדובר במשחק תפיסת המפלצות הכי טוב שיצא בשנים האחרונות (וכן, פוקימון נכלל ברשימה).
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
אני לא יודע אם אמא שלי החליטה להפעיל קשרים למעלה או שמדובר בסיבה קוסמית אחרת, אבל לקבל שני משחקי Monster Hunter בשנה אחת זה תענוג שלא חשבתי שאני אזכה לו. אחרי Monster Hunter Rise הנפלא, זה נראה שהחברים ב-Capcom עברו לעבוד במרץ על המשחק הבא במותג המפלצות הפופולרי: Monster Hunter Stories 2: Wings of Ruin, המשחק הבא בסדרת הספין-אוף של Monster Hunter שמתפקדת כמשחק JRPG עם אלמנט של מלחמה יחד עם מפלצות נגד מפלצות. מהטריילרים והמידע שקיבלנו מ-Capcom לאורך החודשים לפני השקת המשחק, זה היה נראה שלמשחק החדש יש פוטנציאל לא רע להוות אלטרנטיבה ראויה לאלו שלא מחבבים את אלמנט האקשן של הסדרה המרכזית. אז איך Monster Hunter Stories 2? בואו נצא למסע ונבדוק!
כנפי האסון
הסיפור של Monster Hunter Stories 2 נע סביב הדמות הראשית שלנו, הנכד או הנכדה של רד (Red) - רוכב מפלצות אגדי שבמו ידיו הביא לסיום השדפון השחור, אירוע שהוביל לאסון רב בכל העולם. הסיפור מתחיל בתעלומה, כשמפלצות מסוג Rathalos מתחילות להיעלם מהעולם ובנוסף, מפלצות חזקות ושקטות לרוב מתחילות להיות אגרסיביות ולתקוף אנשים ומפלצות אחרות בלי שום סיבה הגיונית. אחרי תהליך למידה קצר של רזי רכיבת המפלצות, אנחנו פוגשים בבחורה צעירה בשם אנה (Ena) שנושאת איתה ביצת Rathalos, מתוכה צפויה לצאת מפלצת שלא יכולה לעוף, אך לפי האגדה - תביא לחורבן והרס גדול בעולם.
יד על הלב - לא ציפיתי שהסיפור יהיה כל-כך מעניין. מההתחלה ועד הסוף, הסיפור מסתעף ומתפתח כשעוד דמויות מסקרנות ומעניינות מצטרפות למסע ברחבי העולם של המשחק. אני לא יכול לומר שכולן מעניינות, אבל אני מרגיש שרובן היו מיוחדות ותרמו לעולם של המשחק להרגיש חי ואמיתי ולא כמו אוסף של אזורים שונים. דמויות שפגשנו באזור הג'ונגל הרגישו מתאימות לאווירה ולוייב של המקום, הדמויות באזורים המושלגים הרגישו כמו אנשי הרים שהסתגלו לקור עם השנים וזה נכון לכל אחד מ-7 האזורים השונים במשחק. אני ממש אוהב משחקי JRPG בהם העולמות השונים מרגישים חיים וזה בהחלט משחק שכזה.
המשחק דאג שיהיו המון משימות לאזורים השונים בין היתר כדי להאריך ולעבות את מצב הסיפור של המשחק, אבל כאן גם מתחילה הבעיה שלי עם הסיפור של המשחק: הוא נמתח הרבה יותר מדי. היו לי יותר מדי רגעים במהלך המשחק שאמרתי לעצמי שהיה אפשר לחתוך כמה משימות ושום דבר לא היה נפגע ברמת הסיפור או הכיף של השחקן. בכלל, זה נראה ש-Capcom חטאה כאן בחטא ה-"אנחנו צריכים שהמשחק יהיה ארוך מאוד אז בואו נרפד אותו במשימות לא חיוניות שנועדו לבזבז זמן לשחקן". הבוסים כיפיים ולפגוש מפלצות מוכרות כמו ה-Nargacuga או ה-Tobi Kadachi היו מגניבות והקרבות נגדם כיפיים (אגיע לשם עוד מעט), אבל היה אפשר בלי כל ה-Backtracking והחזרה לכפר כדי לומר "שסיימתי את המשימה". זה הרגיש לי לגמרי כמו בזבוז של זמן ולגמרי השאיר אותי בתחושה שהיה אפשר לקצר את המשחק בן ה-40+ שעות הזה לסיפור של 25 או אפילו 20 שעות בכיף.
חוזרים לחיוביות: המשחק נראה טוב על ה-Switch עליו שיחקתי ואני מניח שהוא נראה אפילו יותר טוב על ה-PC. אני כן אגיד שעל ה-Switch חוויתי נפילות ביצועים נוראיות - לאזור ה-20 פריימים לשנייה ואולי אפילו פחות. זה לא מפריע לי במיוחד כי מדובר במשחק JRPG ורוב המשחק סטטי, אבל רואים שה-Switch מתקשה, בין היתר כי במקומות מסוימים בקרב הביצועים עולים לא ל-30 פריימים לשנייה אלא ל-60, מה שמוכיח לי שהמפתחים חשבו בראש ובראשונה על ביצועים לא נעולים וקיוו שה-Switch יסתדר. ספוילר? הוא לא. למזלנו, המשחק עדיין נראה יחסית טוב, בעיקר בגזרת המפלצות, למרות שבמקומות מסוימים רואים טקסטורות לא טובות וחוסר בפרטים. איפה שאין שום בעיה בפרטים היא במוזיקה.
מה הקטע של משחקי Monster Hunter ומוזיקה פסיכית? אני לא מבין את זה. רצועות ששמעתי בתחילת המשחק נשארו איתי עד סופו, מוזיקת הבוס האחרון היא מהטובות ששמעתי בסדרת Monster Hunter ואל תגרמו לי להתחיל לדבר על מוזיקת הבוס מה-Trial Missions, אני לא מבין למה היא כל-כך יפה או אפית - יודעים מה, פשוט תקשיבו לה בעצמכם כאן למטה. זהו, זה כל מה שאני מוכן לומר על הפסקול של המשחק ועל עיצוב הסאונד המהמם שלו עד רשימת פסקולי השנה לשנת 2021. עכשיו - למשחקיות.
רוצה אני להיות רוכב
אלמנט המשחקיות של Monster Hunter Stories 2 מחולק לשניים: איסוף מפלצות, גידולן וחיזוקן וקרבות בתורות. איסוף המפלצות במשחק הוא פשוט מאוד על פני הקרקע: לכל אורך המפות במשחק יהיו מפוזרים מיני מבוכים שנקראים Monster Dens. תיכנסו לאחד, תמצאו את הקן של המפלצת, תיקחו ביצה, תחזרו לכפר ותגלו איזו מפלצת קיבלתם. לעצור כאן ולומר שהאלמנט הזה פשטני יהיה רשלני מצדי - המשחק מחביא המון פרמטרים חכמים סביב מציאת המפלצות וגידולן, כשכל מה שאתם צריכים לעשות כשחקנים הוא לשים לב אליהם ולהתחיל לצלול - בדיוק כמו בפוקימון. ואם כבר התחלתי עם ההשוואות, אני גם אמשיך איתן. נתחיל במציאת המפלצות עצמן.
כל ביצה יכולה לבוא בכמה סוגים שונים: רגילה, מוזהבת ועם קשת. כל אחת מהרמות מביאה איתה את אותה המפלצת רק חזקה יותר ועם גנים יותר טובים. אם אתם גם מחפשים מפלצת מסוימת בגלל המתקפות או הכוח שלה אתם גם יכולים להשתמש באביזרים מסוימים בזמן הקרב כדי לגרום לה לברוח למחילה שלה בסבירות גבוהה יותר במקום לחסל אותה ובכך להשיג ביצה שלה. הגנים שהזכרתי קודם משפיעים על המתקפות השונות והיכולות השונות של המפלצת. אני אפילו לא הולך לצלול למנגנונים של השבחה של מפלצות, כמו העברת גנים ממפלצת למפלצת, ציד ביצי קשת של מפלצות מיוחדות ועוד, אני פשוט אסכם ואומר שאלמנט האיסוף במשחק הזה עמוק כמו שהוא כיפי. התשובה לשניהם היא מאוד, למקרה ולא הבנתם.
מצאתי את עצמי ממש נכנס לעולם הזה ומתחיל לבדוק מיקומים של מפלצות מלכותיות כדי להשיג ביצים נדירות וכפועל יוצא מכך, מפלצות חזקות יותר. אתם לא יכולים לתאר את האושר המטופש שחשתי כשסוף סוף הצלחתי לגרום ל-Monoblos האימתני לחזור למחילה שלו והשגתי ביצה מוזהבת של המפלצת החזקה הזו. או את הרגע הזה שהרגשתי ממש חכם כשהצלחתי להבין שאפשר לשמור לפני שנכנסים ל-Monster Den ואז הביצים מוגרלות מחדש, כך שאפשר לוודא שהביצים שאני מקבל טובות. זה פשוט כיף.
ברמת המשחקיות עצמה, אז Monster Hunter Stories 2: Wings of Ruin עושה משהו שאני מאוד אוהב במשחקי JRPG מבוססי קרב בתורות, והוא לנצל את המשחקיות האיטית והמתודית של הז'אנר הזה כדי לתת נדבך טקטי נוסף למשחקיות. המשחקיות מזכירה מאוד משחק של אבן נייר ומספריים: יש שלושה סוגי מתקפות: כוח, מהירות וטקטיקה. כוח מנצח טקטיקה, טקטיקה מנצחת מהירות ומהירות מנצחת כוח. איך זה הגיוני? מי יודע. אבל המשחק כן מנצל את המכניקה הזו בשביל לתת לקרבות להרגיש כמו יותר מאשר "ללחוץ על המתקפה החזקה ביותר שלך ולנצח".
אם מפלצת יריבה מתקיפה אתכם במתקפה מסוג מסוים, ואתם תוקפים במתקפה חזקה יותר אתם מנצחים בקרב ה-"ראש בראש" ועושים לה יותר נזק. אם המפלצת שלצידכם משתמשת במתקפה מהסוג שלכם אתם תתקיפו ביחד במתקפה כפולה. בגלל שהמשחק מאפשר לכם לקחת קבוצה של 6 מפלצות שונות (מזכיר לכם משחק כלשהו), כשכל מפלצת מגיעה עם נטייה לאחד משלושת הסוגים, זה נחמד לראות שהמשחק מאפשר לכם להחליף בין המפלצות באופן חופשי בכל תור במשחק. המשחק גם נותן לכם להחליף בין הנשקים שלכם (כי כמובן, כיאה לסדרת Monster Hunter, נשקים מסוגים מסוימים יעשו יותר נזק למפלצות מסוימות) ובמקרה של מפלצות גדולות לתקוף חלקים מסוימים בהן במטרה להרוס אותן ואולי להפיל את המפלצת מהרגליים.
תוסיפו לכך מתקפות מיוחדות, אירועי QTE שמופיעים במהלך הקרב ושינויים במצב הרוח של המפלצת שגורמים למתקפות מסוג שונה לצוץ והרי לכם משחק JRPG לא משעמם בכלל! אני מאוד נהניתי מהקרבות השונים במשחק - משחק השח הזה והניסיון להיות צד אחרי היריב ולזכור את איך הוא תוקף הייתה חוויה נהדרת. זה גם אומר שהקבוצה שלכם תמיד תהייה מגוונת, כי אתם תצטרכו לכסות את כל הסוגים של המתקפות השונות. המשחק דואג לתגמל שחקנים שעשו את שיעורי הבית שלהם לפני כניסה לקרב בעזרת מנגנון הציון שמופיע בסיום כל קרב. ציון גבוה יותר יזכה את השחקן בעוד משאבים איתם הוא יוכל להכין נשקים טובים יותר ולשדרג נשקים קיימים. המשחק נותן לשחקן סיבה להיות מעורב ומפוקס בזמן הקרב ומתגמל אותו אחריו - נפלא.
חוץ מהמשחקיות בתוך הקרבות, המפלצות השונות גם מכילות יכולות שיעזרו לכם להגיע לאזורים נסתרים במפה, מלאים במפלצות מיוחדות, תיבות אוצר מועילות ועוד. אתם יכולים לחשוב עליהם כעל סוג של HMs מפוקימון: יהיו מפלצות שיעזרו לכם לחצות אגמים בשחייה, מפלצות שישברו אבנים, יטפסו על ענפים ועוד. זו עוד דרך בה המשחק מכריח את השחקן לגוון את הקבוצה שלו בצורה כיפית מבלי לכפות שינויים לא רצויים על השחקן. אני כן אגיד שהייתי שמח אם מפלצות ברמות נמוכות יותר לא היו רודפות אחרי השחקן ומבזבזות לו את הזמן עם קרבות מיותרים. המשחק נותן לכם את האופציה לדלג עליהם במהירות, אבל הייתי מעדיף אם זה לא היה מתקיים בכלל.
יש תוכן!
חוץ מהסיפור, איסוף המפלצות והקרבות, המשחק נותן עוד הרבה מאוד תוכן ודברים לעשות. המשחק מלא במשימות צדדיות מסוגים שונים - בין אם איסוף של אביזרים וחפצים שונים ועד קרבות עם מפלצות חזקות במיוחד. בנוסף לכל זה, המשחק גם מכיל קרבות שנקראים קרבות Trial, בהם תוכלו להילחם במפלצות בשביל פרסים מיוחדים. המשימות הצדדיות הללו דואגות להפוגה ולאפשרות להעביר את הזמן בצורה אחרת למקרה שאין לכם כוח להמשיך עם משימות הסיפור באזור שאתם נמצאים בו. בנוסף, אם יש לכם יותר מדי מפלצות לא בשימוש, אתם יכולים לשלוח אותן למשימות כדי לקבל אביזרים שונים ולהעלות את המפלצות שאתם לא משתמשים בהם ברמות. אבל עם כל הכבוד האלמנט שהכי הפתיע אותי היה המולטיפלייר.
המשחק החדש מאפשר להילחם עם ונגד שחקנים אחרים ברשת. אתם יכולים לבחור שלוש מפלצות ולצאת להילחם נגד אנשים באינטרנט או לצאת עם חברים למשימות מיוחדות כנגד מפלצות חזקות במיוחד. המולטיפלייר עובד מעולה ועם ההגבלה של המפלצות מרגיש ממש כמו משחק פוקימון תחרותי. כאן גם אלמנט הגידול וההשבחה של הגנים השונים מקבל משנה תוקף, שכן לצאת לקרב עם מפלצות מסוימות ונשקים מסוימים יכול להיות קריטי. לצאת למשימה עם מפלצת שיכולה להרעיל יחד עם פטיש שעושה אקסטרה נזק למפלצות מורעלות יכול להיות ההבדל בין ניצחון להפסד.
כמו שהטריילר למעלה הראה, המשחק גם צפוי לקבל עוד תוכן בדמות מפלצות חדשות, משימות חדשות, תלבושות ותסרוקות חדשות לדמות שלכן (אני שיניתי את המראה של הדמות שלי כמה וכמה פעמים במהלך המשחק) ועוד. זה נראה שב-Capcom מאוד רוצים לשמור על המשחק הזה חי ולתת לשחקנים עוד סיבות לצאת ולאסוף מפלצות חזקות ותמיכה במשחק שכזה היא ללא ספק דבר חיובי מאוד בעיניי ומבשר טובות לגבי העתיד של המשחק.
השורה התחתונה
בתכל'ס, המשחק הזה סובל מסיפור שנמתח ומשימות שנופלות לשבלונות מוכרות, אבל המשחק איכשהו מצליח להצדיק את כמות השעות הגדולה שלו עם כמות תוכן מאסיבית והמון דברים שאפשר לעשות במשחק. נכון, יש למשחק את הבעיות שלו שמניתי כאן בביקורת, אבל שלא תטעו - מדובר במשחק תפיסת המפלצות הכי טוב שיצא בשנים האחרונות, וכן, פוקימון נכלל ברשימה. הלופ של תפיסת מפלצות והאימון שלהם, יחד עם ציד אחרי מפלצות מעניינות, מועילות וחזקות במיוחד משתלב בצורה מהממת עם הסיפור, הקרבות ומנגנון המולטיפלייר המעניין להפליא. תוסיפו לכך גם עוד משימות צדדיות מעניינות ופעילויות נוספות למפלצות שלא הולכות איתכם לקרב ומדובר בחוויה שאני יכול לראות אנשים זורקים 90 ואולי אפילו 100 שעות בקלות. זה נראה שגם בתחום ה-JRPG, המותג הפופולרי הצליח לתת לנו עוד משחק מצוין השנה.
שמישהו יעצור את Monster Hunter ו-Capcom לפני שהם בטעות יוציאו גם איזה FPS משובח.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י