זה לא קרוב לרמה של משחקים אחרים של נינטנדו על ה-Switch, אבל זה משחק מעולה לילדים ואפילו יותר מעולה ליצירת סיפור משעשע ומצחיק עם החברים והמשפחה
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
לא הכי גדול, לא הכי נוצץ ולא הכי מפואר - הרבה אנשים כמעט ושכחו מהיציאה של Miitopia, הרימאסטר של משחק ה-3DS מ-2016. המשחק שמאפשר לכם לצאת למסע במשחק תפקידים עם האנשים האהובים עליכם נחת ממש לפני כמה ימים על ה-Switch והגיע הזמן לענות על השאלה החשובה: האם המשחק שווה את הכסף והזמן שלכם? בואו נצלול לעולם של מיטופיה ונבדוק, אבל לפני שנעשה את זה, חשוב לי לציין כי לביקורת היום מצטרפים שני אורחים בדמות אור שחר ונדב גורן, חבריי עוד מתקופת התיכון, אתם תראו אותם בהמשך. בואו נצא לדרך.
מסעות רוטב, שמוק וחור בעולם הקסום של מיטופיה
Miitopia, כשמו כן הוא, מתעסק עם דמויות ה-Mii השונות שאתם יכולים ליצור על המשתמשים שלכם בקונסולת הנינטנדו. הדמות הראשית של המשחק יכולה להיות ה-Mii שלכם, Mii רנדומלי שהמשחק ייצור עבורכם, או Mii שתכינו בעצמכם. למסע שלי, בחרתי להשתמש ב-Mii של חברי הטוב נדב, משתי סיבות: הראשונה היא בגלל שכל הדמויות שאני מתכוון להכין במשחק כדמויות ראשיות יהיו מבוססות על חברי הטובים שיוצאים למסע: אני, נדב (רוטב), אור (חור) ומנש (אל תשאלו). השנייה היא כי ה-Mii שלו נראה זועף כל הזמן ולא יכלתי לוותר על ההזדמנות לדחוף את הפרצוף הכעוס הזה לכל אורך הביקורת. בעוד שלא היה לי את ה-Mii שלו על המכשיר, המשחק נותן המון אופציות ליצירת Mii - אפילו יותר מבמשחק המקורי, כשהוא אפילו מאפשר לכם לשים פאה על ה-Mii שלכם ולאפר אותו.
כאן גם מגיעה החוזקה האמיתית של משחק התפקידים הפשוט הזה: יש לשחקן שליטה מלאה על הפרצופים של כל הדמויות השונות במשחק. מהדמות הראשית בה תוכלו לשלוט, לחברי הקבוצה שלכם, לנבל הראשי במשחק ועד לאנשי העיירה הפשוטים. אתם יכולים לדאוג שכולם ייראו אותו הדבר, להשקיע בפרצופים של כולם או לוודא שכולם נראים מטופשים ככל הניתן. כמו שציינתי בתחילת הביקורת, המשחק מגיע מה-3DS ובעוד שבאותה הגרסה יכלתם להוריד Miis של אנשים אחרים בצורה של QR קוד, זה טיפה יותר קשה ב-Switch אבל אם יש לכם חברים שמשחקים במשחק וכבר הכינו כמה Miis משלהם, אתם תוכלו להשתמש ב-Mii שלהם, כל עוד הם שיתפו אותם. הייתי שמח אם הייתי יכול פשוט לקחת את ה-Mii של חברי ולעשות בהם שימוש אבל אני מבין למה שנינטנדו ירצו שהדבר יהיה נתון לבחירה של המשתמש. המשחק גם נותן לאנשים להוריד Miis פופולריים ולהשתמש באמיבו בשביל תלבושות שונות, כך שזה גם נחמד ומהווה קונטרה טובה להיעלמות של ה-QR.
הסיפור של Miitopia לא השתנה מהמשחק המקורי: אתם משחקים גיבור כלשהו בממלכת Miitopia שנמצאת בצרה כשהנבל הרשע, The Dark Lord, מתחיל לגנוב פרצופים של תושבי הממלכה ונותן אותם למפלצות שתוקפות את הממלכה. על הגיבור וחבריו לצאת למסע להצלת הממלכה וכן כבר הבנתם את הסיפור. עם כמה שהסיפור של המשחק סופר גנרי, לומר שהכתיבה והעלילה לא משעשעים יהיה שקר גמור. המשחק מלא בדמויות צבעוניות וכיפיות עם דיאלוגים ואנימציות ממש חמודות. הפרצופים שהדמויות עושות כשהן נלחמות, מדברות, רבות או משלימות פשוט העלו לי חיוך על הפנים. למשחק אין דיבוב בכלל (מסיבות ברורות), אבל אני יכול לומר שהפסקול תואם את האווירה והוא בהחלט מספק את התחושה של רוגע וקלילות שהמשחק הזה משדר. אני לא יכול לתאר לכם עד כמה סיטואציות שבמשחקים האחרים היו מקבלות סצנות סינמטיות מרהיבות עם מונולוגים שובי לב קיבלו סצנה מטופשת להחריד ב-Miitopia. זה נהדר ומטופש כאחד ואני מת על זה.
דו-פרצופי
המשחקיות של Miitopia היא שילוב בין משחק תפקידים לסימולטור חיים: המשחק שם אתכם בקבוצה של ארבע דמויות, כל אחת עם קלאס משלה - מהקלאסים המוכרים כמו לוחם, קוסם וגנב ועד קלאסים פחות קונבנציונאלים כמו חתול וכוכב פופ. לכל דמות יש את היכולות שלה, המתקפות המיוחדות שלה ואת הנתונים שלה. המפה של המשחק מחולקת לשלבים קצרים שבו החבורה תלך ותילחם במפלצות, תמצא אוצרות ואפילו תיתקל בהפתעה אחת או שתיים. תוספת נוספת של הגרסה ל-Switch היא הסוס שילווה אתכם ברוב המסע. הסוס יאפשר לדמויות שלכם להכות לפעמים יותר אויבים במכה ויוסיף יכולות מיוחדות לדמויות השונות. בסיום כל שלב במפה הדמויות שלנו ימצאו Inn (לפעמים גם במקומות הזוים כמו בתוך מגדל הרשע של הנבל), אבל המשחק דואג לפזר את מנגנון סימולטור החיים שלו בכל מקום ובכל סצנה.
סימולטור החיים הזה מתבטא בדגש שהמשחק שם על מערכות היחסים בין דמויות - גם בזמן קרבות אבל בעיקר בזמן השהייה ב-Inn: השחקן יוכל לבחור אילו דמויות הוא יצוות באותם החדרים וישלח לבילויים משותפים כדי שיהיו חברים טובים יותר וכתוצאה מכך, יעזרו אחד לשנייה בזמן הקרב בכל מני דרכים. אגב, דמויות גם יכולות לריב אחת עם השנייה מה שיתבטא בעוד כל מיני סצנות מעניינות בקרבות השונים. בנוסף, ב-Inn הדמויות תוכלנה לאכול אוכל שישפר את היכולות שלהן, לשחק משחקים שיתנו כל מני נשקים ובונוסים מיוחדים וכמובן ירפאו את עצמן בדרך למסע הבא. דמויות יכולות גם לריב אחת עם השנייה, שזה מה שאני מעריך שאני עומד לעשות בחלק הבא של הביקורת כי כאן גם הגענו לחלק הפחות נעים שלה. פשוט אין דרך אחרת לומר את זה: Miitopia יכול להיות פשוט מדי לפעמים: לא בטוח לאיזה קהל הוא פונה וקל מדי.
אני יודע אני יודע - היללתי את הפשטות של המשחק בחלק הקודם של הביקורת אבל כשאנחנו מגיעים למשחקיות, המשחק לוקה בחסר. נתחיל בעובדה שאני לא יכול לשלוט בדמויות האחרות בקבוצה - הן נשלטות אך ורק על ידי ה-AI. חוץ מזה שזה לוקח שליטה ממני כשחקן, שזה משהו שאני לא מעריך, זה גם יצר כל מני מצבים שאני יכול רק להגדיר אותם כמרתיחים: לראות את הקוסם שלי תוקף או את הגנב תוקפים בצורה לא חכמה הביאה לי את הסעיף יותר מפעם אחת. כל זה היה מפריע לי עוד יותר אם המשחק היה מאתגר, אבל גם זה לא נכון: רק דמות אחת מתה לי במהלך המשחק וגם במקרה הזה אני לא לגמרי בטוח שלא מדובר במקרה של Tutorial.
בנוסף, למעט מנגנון הסימולציית חיים המאוד משעשע והסצנות המשוגעות שבאות איתו, המשחק מרגיש מאוד איטי: ההליכה של הדמויות בשלב איטית מאוד, אי אפשר לדלג על סצנות סינמטיות, וכל כמה זמן המשחק פשוט ישאל אתכם משום מקום אם אתם רוצים להפסיק לשחק. הוא מאפשר לזרז חלק מהתהליכים, אבל צריך ללחוץ על B לכל אורך הזמן בו אתם רצים מהר יותר או מזרזים את הסצנות הסינמטיות ואחרי כמה זמן זה פשוט נהייה מעיק. הסצנות עדיין הצחיקו אותי אבל היו הרבה קטעים שרציתי פשוט להעביר כדי שאני אוכל להתקדם עם המשחק עוד טיפה ולקבל עוד נשק חדש או לשחק עם הסוס שלי יותר. זה לא אומר שלא נהניתי מהמשחק, אבל טיפה מרגישים עליו שהוא משחק שיצא ל-3DS במקור, גם מבחינת האיכות וגם מבחינת היחס שלו לזמן של השחקן. ועדיין, גם עם כל הבעיות שהזכרתי קודם, הצ׳ארם של המשחק הצליח לחדור דרך כל מעטה הבינוניות הזו ולהקסים אותי איכשהו.
השורה התחתונה
Miitopia הוא פשוט אבל מאוד מתוק. זה לא קרוב לרמה של משחקים אחרים של נינטנדו על ה-Switch כמו Super Mario Odyssey או Breath of the Wild או אפילו משחקים פחות מוצלחים כמו ARMS או Kirby Star Allies, אבל זה משחק מעולה לילדים ואפילו יותר מעולה ליצירת סיפור משעשע ומצחיק עם החברים והמשפחה. האפשרות ליצור סיטואציה בה כל הדמויות השונות מבוססות על אנשים שאתם מכירים. האם הכתיבה המשעשעת, הסיפורים המטופשים והפרצופים הנהדרים מחפים על המשחקיות הפשוטה והרפטטיבית? קצת, אבל לא מספיק כדי להצדיק קנייה במחיר מלא. עצה שלי, תקנו את המשחק הזה בהנחה, תשימו את הפרצופים של החברים שלכם וצאו למסע מטומטם כמו שהוא מצחיק.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י