משחקי JRPG? יש. אסטרטגיה? גם. אקשן? כמובן! בואו לקרוא על המשחקים הסודיים של צוות האתר!
לכל אחד יש את המשחקים הללו: המשחקים שהוא או היא בטוחים שהם היחידים ששיחקו בו ויותר מזה - לא מאמינים שהם היחידים ששיחקו בו. משחק שהוא כל-כך טוב שהעובדה שהוא לא מוכר ולא שיחקו בו מכווץ לכם את הלב קצת. אלו הם "המשחקים הסודיים", הנושא של הכתבה הצוותית הבאה. ביקשנו מהצוות לשלוח לנו את המשחקים הסודיים שלהם, המשחקים שאולי פספסתם ונמצאים לכם ממש מתחת לראדאר - אבל אתם פשוט חייבים לשחק.
אור יהודה סגל - Baba Is You
אולי נתקלתם בשם של המשחק מדי פעם בסיילים כאלה ואחרים (ואולי לא), אבל בהחלט מדובר במשחק שלאוהבי משחקי הפאזל אסור לפספס. את המשחק לא ניסיתי עד שחברה טובה העלתה את שמו בפני לפני מספר חודשים, כמה אני שמח שנתתי לו ניסיון, כי הקונספט שלו נהדר והביצוע יוצא מהכלל. במשחק אנחנו שולטים ביצור חביב וקטן (דמוי ארנב) העונה לשם Baba, בכל שלב אנחנו מגיעים לפאזל שכולל אריחי (tiles) מילה. בעזרת האריחים השחקן מרכיב ומפרק משפטים לוגיים, כמו BABA IS YOU, או FLAG IS WIN או KEY IS PUSH AND OPEN ועוד, כל אחד משפיע על איך שהעולם עובד ובתור Baba (למעט מקרים מעטים שנשחק דמות אחרת) עלינו למצוא את הדרך להשלים את הפאזל ולנצח.
הסיבה שאני קורא לו משחק "סודי", גם כאשר המשחק זכה בביקורות משבחות במיוחד ובמספר פרסים שונים, היא העובדה שעד כמעט סוף 2020, לא שמעתי אפילו לא דיון אחד בנוגע למשחק. חברים שהעליתי בפניהם את המשחק לא ידעו במה מדובר, היום אני מתייצב בפניכם על מנת לתקן את הטעות הזאת, אני מפציר בכם לתת למשחק צ'אנס, במיוחד אם אתם אוהבים משחקי חידות, אולי גם אתם תיהנו ממנו כמוני.
שמואל מקונן - Suikoden II
כמה מכם באמת מכירים את אחד ממשחקי ה-JRPG הכי טובים שיצאו לקונסולת ה-PS1 בפרט ובז'אנר בכלל? מי מכם מכיר את העלילה המסועפת והנהדרת, בניית הדמויות המופלאה, הנבלים האכזריים, הפוליטיקה המרגיזה והקצב הנהדר של המשחק? כמה מכם שמעו על המשחקיות המצוינת שכוללת טייק נהדר על המשחקיות מבוססת התורות המוכרת? על כמות הדמויות הפסיכית והעובדה שכל דמות קיבלה כמה רבדים של עומק והיה לה שימוש משלה? המוזיקה הנהדרת, הגרפיקה הנהדרת לאותו הזמן, הדיאלוגים המרתקים, העובדה שחלק מהמשימות והדמויות תלויות בזמן ותצטרכו לשחק את המשחק כמה פעמים כדי לחוות את כולן - אין מספיק מילים טובות שאני יכול לתת על Suikoden II.
זה JRPG שהוא באמת אחד לדור ובמקרה של דור ה-PlayStation, זה באמת משחק שמגיע לו לעמוד שם לצד Final Fantasy VII ו-Final Fantasy IX, כאחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר על הקונסולה המקורית של סוני. באופן כללי, אחת הסיבות שהמשחק הזה כל-כך לא מוכר לעומת שני המשחקים הקודמים שציינתי היא העובדה שהסדרה עצמה לא התרוממה לגבהים חדשים אחרי השיא הזה. מי ששיחק ב-Suikoden II יודע שזה המשחק הכי טוב בסדרה, אז אל תתנו לשנת היציאה שלו (1998 ביפן, 1999 בארה"ב), לבלבל אתכם: מדובר במשחק ששווה לכם לשחק גם כיום והוא יאתגר, יצחיק, ירגש ויגרום לכם הנאה בכל פעם שתשחקו בו. הוא אמור להיות זמין להורדה ב-PSN על ה-PS3, אז אתם מוזמנים לקנות אותו מהר, לפני שהחנות תיסגר בקיץ.
אור ארז - D&D: Dragonshard
כששמעתי את נושא הכתבה, המשחק הראשון שעלה לי בראש הוא D&D: Dragonshard, המשחק שגרם לי להתאהב בז'אנר ה-RTS. למרות שהוא בן 16 שנים, Dragonshard מצליח לעשות דברים שעבורי לפחות, אף כותר מהז'אנר עוד לא הצליח לשחזר. אחד הדברים האלה הוא הגישה לניהול יחידות הצבא, שאני אוהב לקרוא לה גישת המפקדים: כדי להרכיב צבא ב-Dragonshard, השחקן לא מאמן חיילים פשוטים וניתנים להקרבה אלא מפקדים. אותם המפקדים מרוויחים יכולות חדשות וחיילים נוספים הכפופים להם כאשר משדרגים אותם עם נקודות ניסיון, דבר החוסך את אפקט המיקרו-ניהול הידוע לשמצה במשחקי RTS רבים.
נקודה נוספת ששווה לציין במשחק היא ההכלאה בין RTS ל- RPG. המשחק מתנהל בשני מישורים: המישור העליון בו אוספים משאב נחוץ בשם קריסטלים, ובו מתרחשים קרבות הצבאות האסטרטגיים וקרבות המצור. מישור נוסף הוא המפה התחתית בה נאסף הזהב, והיא בעצם אוסף מרתפים בוגדניים המלאים במלכודות ומפלצות כמיטב המסורת, שנותנים נופך של Dungeon Crawler RPG למשחק כולו. למרתפי המפה התחתית ניתן להכניס רק את המפקדים, ללא חייליהם הנאמנים, מה שתורם לתחושה של ניהול קבוצת הרפתקנים, ויוצר הזדהות רבה יותר עם הדמויות מאשר במשחק RTS רגיל. המשחק מתרחש בעולם המערכה של Eberron המוכר לשחקני מבוכים ודרקונים, ומכיל קמפיינים ל-2 גזעים, מסדר הלהבה (בני אדם) ואנשי הלטאה. אלו מכם שמעוניינים בחוויה מרעננת בז'אנר ולא מתרגשים מדברים כמו גרפיקה או רזולוציה יוכלו לרכוש אותו במחיר זעום בחנות של GOG.
רועי באלוה - Under the Skin: Blacksad
אם תשאלו אותי מה הוא המשחק הסודי שלי שלא קיבל המון חשיפה ואת תשומת הלב שמגיעה לו, אני ללא ספק ובלב שלם אגיד שזה Under the Skin: Blacksad. המשחק יצא לפני שנה וחצי לביקורות דיי פושרות (אולי אחד הדברים שגרמו לו להישכח) אבל אם תקדישו לו את הזמן והריכוז שהוא מבקש מכם אתם תראו שמתחת לעור (ראיתם מה עשיתי פה?) שלו מסתתר משחק בילוש/חקירות/הרפתקה נהדר. אני כלל לא חובב של משחקי חקירות כי פשוט אף פעם אין לי את הסבלנות לקרוא את כל הדיאלוגים, לבחור את מה שאני רוצה להגיד ואז ללכת ולחפש שעות אחרי שני פירורים בסמטה שמאחורי מקום האירוע. אבל מסיבה קסומה כלשהי, Blacksad גרם לי לשבת ולקרוא כל מילה, לקרוא את כל המסמכים ובאמת להפעיל את המוח שלי כדי לפתור את התעלומה שמתגלגלת לאורך קצת יותר מ-9 שעות כשהיא מחביאה בדרך הרבה סודות.
גם ברגע שחשבתי שעליתי על הפתרון והמשחק הגיע לסיומו (בערך אחרי 6 שעות) גיליתי שיש לו עוד טוב להציע לי. המשחק היה עד כדי כך מהנה עבורי שברגע שסיימתי אותו רציתי להתחיל אותו מחדש כדי לבצע בחירות אחרות לעומת הריצה הראשונה שלי ולראות את קווי העלילה השונים שיש למשחק להציע. עוד דבר שקסם לי ב-Blacksad הוא שכל הדמויות בו הן חיות, אבל אולי זה סתם דפקה שקיבלתי משעות ארוכות של צפייה ב-Bojack Horseman. אם עוד לא שמעתם עליו אני יותר ממליץ לכם ללכת עכשיו ולנסות את את Under the Skin: Blacksad, כשתסיימו אתם כבר תבינו איזה פנינה נסתרת הוא.
אביחי חרמון - Prey for the Gods
אחד המשחקים שהשאירו עליי חותם גדול הוא Shadow of the Colossus. זהו משחק שיצא בשנת 2005 ל-PlayStation 2 והציג משחקיות מאוד מעניינת. המשחק הכיל קרבות נגד מפלצות ענק, אך כל מפלצת הייתה מעין פאזל שניתן להרוג אך ורק בדרכים מסוימות. המטרה הייתה לגלות כיצד ניתן להרוג את המפלצת ואז לטפס עליה ולהגיע לנקודת התורפה שלה. לכן אני ממליץ לכם לנסות את Prey for the Gods. זהו משחק שבו עליכם להרוג מפלצות ענק על על ידי מציאת נקודת התורפה שלהן.
אך מפלצות הענק הן לא האיום היחיד על הגיבורה שלנו. מזג אוויר קיצוני, רעב ועייפות, ואל-מתים צמאי דם מנסים למנוע ממנה להרוג את האלים העתיקים. עם מערכת קראפטינג פשוטה זהו משחק שונה מאוד מהמשחקים שנמצא בדרך כלל בסטים. המשחק כעת בגישה מוקדמת וצפוי לצאת במהלך השנה הזו, אז אני מפציר בכם ללכת ולנסות את המשחק הזה. תוכלו לומר לאנשים שהייתם שם לפני שהוא התפוצץ.
נבו בטש - Deponia
במשחק הזה נתקלתי לגמרי במקרה לפני חמש שנים כשהחלטתי שאני רוצה לבדוק מה יש לז'אנר ה-Point & Click Adventure להציע. על הנייר הרעיון נשמע סולידי למדי: רופוס (Rufus), בחור מגושם במיוחד מנסה פעם אחר פעם לעזוב את דפוניה (Deponia), כוכב האשפה עליו הוא גר, אל העיר איליסיום (Elysium) שבשמיים, שם מתגוררת האליטה שבחברה. יום אחד נתקל רופוס בגול (Goal), בחורה שנפלה מהאליסיום ומחליט 'להציל' אותה כחלק מתוכניתו החדשה להימלט מהכוכב. תוך זמן קצר בתוך המשחק הבנתי שמדובר כאן בדבר שונה לגמרי.
Daedalic, הסטודיו הגרמני שעומד מאחורי המשחק עשה עבודה נהדרת: הסיפור מהנה במיוחד, מלא פיתולים ומותיר טעם של עוד, האנימציה נהדרת, הדמויות בלתי נשכחות והפאזלים בחלקם מאתגרים ולא קונבנציונליים. כל אלו בשילוב עם הומור משובח ולא מתפשר מספק לנו משחק (או טרילוגיה בחבילה אחת) מרענן שנותן ייצוג מכובד לז'אנר הוותיק. חובבי הז'אנר ייהנו ממנו במיוחד, אך גם לאלו שהתחום זר להם, מדובר בנקודת כניסה נוחה אל הז'אנר. אז אם יש לכם זמן פנוי, ראש פתוח ורצון ליהנות, אני בטוח ש-Deponia תספק לכם את הסחורה.
יש לכם משחקים מעניינים שאתם חושבים שאנחנו צריכים לנסות? שתפו אותנו בתגובות כאן למטה ו/או ברשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם)! תמשיכו לשחק ונתראה בכתבות הבאות!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
11:51 07.04.2021 |
YotiMoti
כתבה מעולה!
2
12:07 07.04.2021 |
siegfried
בחירת משחקים מעולה!
הייתי רוצה להמליץ על D4:Dark Dreams Don't die לחובבי משחקי point and click בסגנון Telltale. משחק פסיכי, מצחיק, מיוחד ומרתק מבית היוצר של Deadly Premonition
3
13:27 07.04.2021 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
כל סדרת D היא פשוט תופעה. קנג׳י אינו יצר משהו שאני לא יכול להגדיר אפילו כמשחקים. אני לא יכול להמליץ עליהם בגלל האיכות שלהם כי הם לא הדבר הכי טוב שאנשים יוכלו לשחק כיום, אבל אם אתם אוהבים משחקי אימה עם עלילות באמת פסיכיות - לכו תנסו את המשחקים. אני חושב ש-D4 הוא הכי טוב מבין הסדרה.
4
14:00 07.04.2021 |
siegfried
אני נאלץ לתקן אותך, שמואל יקירי. לD4 אין קשר ל D וD2, על אף השם הדומה, והיותם פסיכיים לגמרי.
D4 הוא משחק בפני עצמו, נוצר על ידי Swery האגדי, והשם שלו בא מראשי התיבות של Dark Dreams Don't Die, ובתור ריפרנס למשפט שאשתו של הדמות הראשית אמרה לו לפני שמתה: Look 4 D.
5
14:49 07.04.2021 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
אין פה תיקון - אני מודע לזה לחלוטין: אין קשר עלילתי בין שום משחק בסדרה, כשלא D, D2 או Enemy Zero קשורים אחד לשני חוץ מלכך שהדמות הראשית היא אותה השחקנית ויש לה את אותו השם בכל אותם שלושת המשחקים (וזה שכולם פסיכים ללא יוצא מהכלל). D4 בכלל שונה, זה גם למה אני חושב שהוא הכי טוב מבין כל משחקי "D".
6
17:36 07.04.2021 |
gn1
למרות שמדובר בסדרה יותר מוכרת, לקראת היציאה של אוסף משחקי Ninja Gaiden בעוד חודשיים הייתי רוצה להמליץ לחובבי אקשן כמו dmc, mgr או ביונטה על הגרסא המקורית של Ninja Gaiden 2 (שאינה כלולה באוסף) שלצערי הרב זמינה רק בxbox.
ב-2 רמות הקושי הגבוהות שלו מדובר במשחק מאוד אינטנסיבי ומאתגר, כשבעצם נלחמים מול מספר רב של אויבים מאוד אגרסיביים בו זמנית שמתקיפים אתכם מכל הכיוונים, וכדי להתמודד איתם יש לכם נשקים וכלים רבים להשתמש בהם בכדי לשרוד. המשחק כולל 8 נשקים שונים שכל אחד מאפשר סגנון משחק ייחודי משלו, והאתגר והעומק של הלחימה יכולים לספק מאות שעות משחק בקלות אם לא יותר. משחק מאוד מיוחד, שלמרות כמה קטעים רעים שיש בו, אין שום דבר בז'אנר שדומה לו.
7
21:13 07.04.2021 |
popop
gn1- אכן סדרת משחקים מעולה (השלישי קצת פחות...) יש שיאמרו שהיא ה-dark souls המקורית מבחינת הקושי.
לפני כחודש כמחווה ריו הופיע בקומיקס V-sync:
https://www.vgames.co.il/article/27664.html
8
23:16 07.04.2021 |
gn1
popop - אכן סדרה מעולה, ולגבי השלישי, ניסתי מעט את גרסת Razor's Edge והיא נראית לי דווקא די טובה, ובמיוחד המערכת לחימה שלה שגם יש לה חידושים ושינויים משלה.
הסיבה שהעלתי את Ninja Gaiden 2, היא שהוא פשוט משחק שונה לגמרי מSigma 2 שנכלל באוסף, וכל מי שאוהב משחקי אקשן ויש לו Xbox לדעתי מפסיד המון אם לא ינסה אותו. בהחלט לא משחק שמתאים לכולם, אך ללא ספק אין עוד משחק כזה.
עדיין לא סיימתי את משחקי Souls (רק את Sekiro), אבל מדובר במשחקים שונים לגמרי שבאמת אין מה להשוות ביניהם, ולגבי קושי, ברמות הקושי הגבוהות אין בכלל השוואה, NG מאתגר הרבה יותר. השאלה היא כמובן כמה ממי שמסיימים NG פעם אחת ממשיכים בכלל לרמות קושי הבאות (איפה שהמשחק האמיתי מתחיל).
9
| פורסם ע"י