כש-Scott Pilgrim vs. the World: The Game נכנס לעניינים, הוא נכנס בכל הכוח. מדובר במשחק Beat-em-up מצוין שעדיין מחזיק מים אחרי כל השנים הללו
עותק סיקור סופק לנו על ידי Ubisoft אירופה
לא היה קשה לשים לב לכמה שאני מתרגש לקראת היציאה של המשחק הזה. Scott Pilgrim vs. the World - The Game היה אחד מהיהלומים של דור הקונסולות השביעי, כשהוא חרך את ה-Xbox 360 וה-PS3 עם משחקיות ה-Beat-em-up המצוינת שלו, הדגש על מולטיפלייר עם חברים, הפסקול הנהדר, העיצוב האמנותי המרשים והעובדה שהוא באמת היה אחת הדוגמאות לאיך אפשר לקחת מותג קיים כלשהו ולהעביר אותו לצורה של משחק מחשב בלי לפגוע בכיפיות שלו בשום צורה. לצערינו המשחק נעלם מהמדפים הוירטואליים בגלל ענייני רישוי ועד סוף שנה שעברה אני ויתרתי על היכולת לשחק במשחק הזה שוב אי פעם. ואז זה הגיע.
טריילר אחד, קצר - אך מתוק, בישר לנו את שובם של סקוט וחבריו כשהם מכים, בועטים, תופסים וזורקים את דרכם דרך שבעת האקסים המרושעים אל ליבה של רמונה פלאוורז. עכשיו רק נותר לשאול: אחרי שקיבלנו בשנה שעברה את Streets of Rage 4 המצוין, האם Scott Pilgrim vs. the World - The Game עדיין יכול להיחשב כאחד ממשחקי ה-Beat-em-ups הטובים ביותר שיצאו אי פעם? האם הוא הזדקן כמו שצריך? מה השינויים בין הגרסה הזו לגרסה שלפני 10 שנים? בואו נבדוק!
WE ARE SEX BOB OMB AND WE ARE HERE TO WATCH SCOTT PILGRIM KICK YOUR TEETH IN!
לא חשבתי על כותרת יותר טובה לחלק בביקורת שמסביר על המשחק הזה. כיאה לסיפור ולתמה של Scott Pilgrim vs. the World מדובר במשחק Beat-em-up בסגנון 16 ביט. הסיפור של Scott Pilgrim כבר מאוד מוכר אבל למי שלא מכיר: סקוט פילגרם מאוהב ברמונה פלאוורז. הבעיה? לרמונה יש ליגה של אקסים מרושעים שסקוט צריך להביס כדי ששניהם יוכלו להיות ביחד באופן סגור ומוחלט. הפתרון? מכות. מי אמר שאלימות היא אף פעם לא הפתרון? הסיפור והבמה של Scott Pilgrim vs. the World - The Game משתלבים בצורה נהדרת עם המשחקיות של המשחק.
Scott Pilgrim vs. the World - The Game מחולק לשלבים שונים על גבי מפה, כשכל שלב מייצג קרב נגד אקס אחר. השלבים השונים הם שלבי Beat-em-up דיי טיפוסיים: אתם הולכים ימינה, מרביצים לאנשים עם אגרופים ובעיטות, מתקדמים עוד, מרביצים לעוד אנשים, נלחמים בבוסים (ומיני בוסים) ומתקדמים לשלבים ארוכים וקשים יותר. בעוד שעיצוב השלבים לא מפתיע יותר מדי בבסיסו, המשחק כולל הרבה יותר מרק אלמנטים של משחקי Beat-em-up רגילים כמו Streets of Rage או Final Fight ודואג לשלב עוד כל מיני פיצ׳רים ואלמנטים מסגנונות אחרים, בעיקר ז׳אנר התפקידים.
הדמויות השונות במשחק יכולות לעלות ברמות ולהתחזק, כשכל דמות גם תקבל מתקפות חדשות ויכולות חדשות ככל שהיא תתקדם ברמות. סקוט למשל יתחיל עם אגרופים ובעיטות בסיסיים, אבל בהמשך יקבל מתקפות כמו זריקה חזקה יותר, קומבואים עם תפיסות, יכולות התקפה והגנה חדשות ועוד, בנוסף למתקפה מיוחדת שיש לדמויות של סקוט וחבריו. המשחק גם דואג לשלב מנגנון של קומבואים וג׳אגלינג, כך שתוכלו להרים יריב לאוויר ואז להמשיך להכות אותו באוויר - זה ממש כיף.
קונספט העלייה ברמות וההתחזקות משתלב בצורה מעולה גם לחנויות השונות שבהן ניתן לחזק את הדמות שלכם. בשלבים השונים מסתתרות חנויות סודיות שיכילו אביזרים ומוצרים שיעזרו לכם במסע. אתם תוכלו לקנות חטיפים שיתנו לדמות שלכם עוד חיים במקרה והיא תיפסל, חיזוקים כמו ציוד שיעלה לכם את ה-HP וה-GP )קיצור של Gut Points, בהם משתמשים למתקפות מיוחדות) ועוד. המשחק שומר על הכסף ונקודות הניסיון שצברתם גם אחרי פסילות, אז אל תיבהלו אם אתם מוצאים את עצמכם לא מצליחים לסיים את הקרב עם האקס הראשון, כי המשחק בונה על כך שאתם תצטרכו לחזור ולעשות שלבים שוב כשאתם חזקים יותר ובתקווה גם עם תגבורת.
יותר טוב (וקל) עם חברים
מה שמוביל אותי לנקודה הבאה: המשחק קשה. מאוד קשה. ממש בהתחלה הוא יכול להגיע לרמה של תסכול, שכן גם ברמה הקלה ביותר (Average Joe) המשחק יקרע לכם את התחת. המשחק פותר את בעיית הקושי שלו בשני דרכים: הראשונה היא בעזרת המנגנון שהזכרתי קודם לכן: ככל שתעלו ברמות, תקנו ציוד ותתחזקו, כך גם שלבים שהיה לכם קשה לעבור פעם יהיו קלים בהרבה בהמשך המשחק. הצורה השנייה וממה שאני רואה, גם המועדפת על המפתחים של המשחק, היא בעזרת חברים שיעזרו לכם במסע. זה לא שהמשחק לא כיף לבד, הוא עדיין מהנה מאוד, זה פשוט ש-Scott Pilgrim vs. the World: The Game בבירור הותאם למשחק עם חברים.
כמות האויבים על המסך, ה-AI החכם, העובדה שאחרי שפוגעים בכם יש Stun קטן כדי שמישהו יוכל לבוא לעזור לכם - הכל מצביע על כך שהמשחק רוצה שתשחקו איתו עם עוד חברים וחברות וכשאתם עושים את זה, היופי האמיתי של המשחק מתגלה בפניכם. פתאום אויבים מציקים כמו צלמי הפפראצי בשלב השני נהיים משחק של ״בוא לעזור לי״ אחרי שהם מהממים אתכם עם הפלאש שלהם וקרבות עם מספר עצום של אויבים נהיים הרבה יותר סבילים עם עוד חבר או חברה. העובדה שהמשחק שומר על ההתקדמות של הרמה של כל הדמויות שלכם ולא רק של שחקן מספר 1 גם תורמת לתחושת הסיפוק של משחק עם חברים.
מצב המולטיפלייר עובד ברשת או במצב מקומי, כשתוכלו לנחות במשחק עם חבר ולעזור לו להתקדם במשחק או לעשות שלבים שהוא אוהב. בנוסף למולטיפלייר רגיל למשחק יש מצבי משחק מיוחדים כמו Boss Rush שמאפשר לכם להילחם נגד כל הבוסים של המשחק, או Survivor Horror ששם אותנו במוד של קרב נגד זומבים, או Dodge Ball ו-Battle Royale שהגיעו מה-DLC ומספקים דרכים נהדרות להילחם נגד חבריכם. בכלל, מדובר באחד ממשחקי ה-Couch Co-op הכי טובים שתוכלו למצוא כיום בשוק, כזה שיוכל לספק לכם שעות של כיף עם חברים, גם בבית וגם באונליין - בעיקר על הקונסולות הבכירות. על כל אלו מנצחים עיצוב גרפי חמוד ומקסים, ששומר על רוח ה-16 ביט בצורה מופלאה, יחד עם פסקול קצבי וכיפי שמשלב רוק עם מוזיקת Chiptunes. המשחק פשוט נוטף סטייל וזה מורגש בכל פינה שלו.
השורה התחתונה
הוא יכול להיות קשה לפעמים, אבל רוב הדברים הטובים דורשים שיעבדו בשבילם, וכש-Scott Pilgrim vs. the World: The Game נכנס לעניינים, הוא נכנס בכל הכוח. אתם לא תמצאו כאן הרבה הבדלים מהמשחק המקורי שיצא ב-2010, אבל בואו נהייה כנים, הרעיון מאחורי המשחק הזה היה להביא אותו חזרה לקדמת הבמה ו-Ubisoft עשתה זאת בצורה נפלאה. המוזיקה נהדרת, העיצוב האמנותי כיפי וצבעוני, השלבים השונים מאתגרים ומעודדים משחק ביחד, מנגנון עליית הרמות וקניית האביזרים עדיין מחזיק מים אחרי כל השנים הללו וכל החוויה כולה זועקת את המילה ״כיף״. נכון שה-Complete Edition לא מספק שום דבר חדש (למעט תמיכה ברזולוציות גבוהות), אבל הוא מאגד את כל החוויה המקורית (כולל ה-DLC) באריזה נוחה ודיי זולה (15 דולר בחנות האמריקאית). אני יכול להמשיך להשתפך על המשחק הזה ולציין את העובדה שמדובר במשחק Beat-em-up מצוין, להשוות אותו למשחקים אחרים ולהמשיך לדבר עליו עוד, אבל סקוט פילגרם אמר את מה שאני רוצה לומר על המשחק בצורה הטובה ביותר:
I’m in lesbians with you. I really, really mean it.
תגובות
1
| פורסם ע"י