החידוש לקלאסיקה מ-1999 נותן לנו חוויית אקשן לא רעה בכלל, אבל מפספס טיפה את מה שהפך את המשחק המקורי לכל-כך אייקוני
Resident Evil המקורי אולי התחיל את הסדרה, אבל אלו צמד המשחקים שבאו אחריו שבאמת הזניקו את המותג למה שהוא כיום. Resident Evil 2 ו-Resident Evil 3: Nemesis הביאו צדדים שונים מהסיפור של העיר Racoon City המקוללת, ושניהם דאגו להיות מרתקים, מפחידים וקלסטרופובים במיוחד. לא מפתיע אם כך ששני המשחקים האלו קיבלו חידושים בדמות Resident Evil 2 Remake שיצא בשנה שעברה וקיבל תשבוחות רבות, ו-Resident Evil 3 Remake שיצא בתחילת החודש הנוכחי. בהתחשב בעובדה ש-Resident Evil 2 Remake היה אחד ממשחקי השנה שעברה ונחשב לאחד החידושים היותר טובים שנעשו אי פעם, זה ברור שהציפיות מהמשחק החדש של Capcom יהיו בשמיים. אבל האם הוא עמד בהן?
תנו לציד להתחיל
מבחינת הסיפור, Resident Evil 3 הוא משחק מקביל ל-Resident Evil 2: אם במשחק הקודם שיחקנו עם קלייר או ליאון כשהם מנסים לברוח מ-Racoon City מוכת הזומבים, RE3 שם אותנו בנעליה של ג'יל וולנטיין - לוחמת ביחידת S.T.A.R.S כשגם היא מנסה לברוח מהעיר באותו הזמן. החיבור למשחק הקודם מורגש בכל פינה של הרימייק, כשלפעמים נגיע לאותם האזורים המוכרים של RE2 כמו תחנת המשטרה או מערכת הביוב של העיר. המנוע של הרימייק (ה-RE Engine) חוזר ועושה עבודה מדהימה בהבאת העיר המקוללת לימינו אנו: העיירה נראית מוכה וחבולה, הזומבים נראים מחרידים ומגעילים והדמויות השונות נראות טוב מאוד (בעיקר השינויים הקוסמטיים שקרלוס קיבל). בנוסף, הכל רץ חלק על ה-RTX 2070 שלי (144 פריימים לשנייה ב-1080p), אז גם עבודת האופטימיזציה הייתה מצוינת. אבל כולם מתגמדים לעומת האחד והיחיד: נמסיס.
לאורך כל המשחק תרדוף אתכם מפלצת בגובה 2 וחצי מטרים שבנויה כמו טנק ונראית כמו סיוט מהלך. בדומה ל-Mr. X מהמשחק הקודם, גם כאן לנמסיס אין באמת חולשות ובהתחלה, כשכל מה שיהיה עליכם הוא אקדח, תחושת חוסר האונים שהמפלצת הזו תשרה עליכם היא בלתי ניתנת להסבר. משחק החתול ועכבר הזה עם נמסיס היה אחד הדברים שהפכו את המשחק המקורי לכל-כך אייקוני. בכל רגע שהוא מגיע ידעתם שלא יהיה לכם הרבה לאן לברוח ובטוח שלא יהיה לכם הרבה מה לעשות מולו.
הבעיה היא שבערך באמצע המשחק נמסיס מפסיק להיות מפחיד. אם בהתחלה נמסיס היה עורב לכם בסמטאות של Racoon City ובמסדרונות צפופים כאלה ואחרים, בהמשך המשחק שם את רוב הפגישות איתו באזורים רחבים, רוצה לומר זירות של קרב בוס. זה הפך את הפגישות האחרות עם נמסיס לסתם "עוד קרב בוס שצריך לעבור" והוריד את מפלס הלחץ מהקרבות האלה. בגלל המגבלות של ה-PS1, במשחק המקורי כל קרב נגד נמסיס הרגיש קלסטרופובי ומלחיץ בגלל שהזירות היו קטנות וצפופות אז לא היה הרבה לאן לברוח בזמן הקרב.
ואני יודע מה אולי תגידו: "Resident Evil 3: Nemesis היה אמור להיות משחק עם דגש יותר חזק על אקשן והחידוש נותן להם את הכלים לעשות זאת" ואני מבין את הטענה הזאת, אבל בעיניי Resident Evil אמור להיות בראש ובראשונה מפחיד, וקצת קשה לי לפחד כשיש לי דמות עם רובה סער (קרלוס) שיכול לחסל זומבים בחצי שנייה. ברמות הקשות הבעיה הזו פחות רצינית, אבל בהתחשב בעובדה שהמשחק מאוד קצר (אזור ה-6 שעות לריצה על המשחק, אם אתם אוספים הכל), זה מרגיש כאילו כל החוויה נגמרת לפני שהיא מתחילה.
בנוסף, החידוש הרשה לעצמו לוותר על אלמנט בחירות השחקן והסופים השונים מהמשחק המקורי בשביל חוויה יותר אחידה לכלל השחקנים. אני חושב שזה גורע מהחוויה המקורית שאפשרה לכם ליצור את הסיפור שלכם ומורידה עוד יותר את סף הלחץ שיש על השחקן, שמא הוא לא לקח את ההחלטה הנכונה באותו הרגע. מצד שני יש הרבה בונוסים, קטעי אמנות ומודלים שאפשר לאסוף במשחק על ידי השלמת אתגרים שונים שהמשחק זורק עליכם אז אני לא חושב שאלמנט הריפליאביליות נפגע כאן בצורה אנושה. אם כבר להיפך: אותם הבונוסים בנוסף לאורך הקצר של המשחק מעודדים משחק חוזר ברמות קשות יותר, כך שהמשחק לא יגמר אחרי הפעם הראשונה שתשחקו בו.
אורות, זומבים... אקשן
כמו שהזכרתי קודם לכן, המשחקיות של Resident Evil 3 Remake שוברת חזק לכיוון האקשן: אם במשחק הקודם קלייר וליאון לא יכלו לעשות יותר מלירות אל עבר הזומבים ולברוח כשהם בצרה, כאן לג'יל ולקרלוס יש גם את ההתחמקות שלהם שחוזרת מהמשחק המקורי. התחמקות מדויקת תאפשר לכם להתחמק ממתקפה של היריב ואם תוציאו את הנשק שלכם החוצה תוכלו גם לקבל כמה יריות בחינם ובהילוך איטי ישר לראש של היריב ממנו התחמקתם.
טיפה ירדתי על הקרבות נגד נמסיס בחלק הקודם של הביקורת, אבל אני חייב להודות: הם אולי לא מפחידים במיוחד או מלחיצים, אבל הם ממש כיפים. הקרבות הראשונים מרגישים כמו קרבות סיבולת בהם תצטרכו להשתמש הרבה בהתחמקות כדי לתקוף את נמסיס בנקודות החלשות שלו והקרבות המאוחרים יותר הם קרבות בוסים גדולים וגרנדיוזים כשאתם מנסים לנהל את המשאבים שלכם בזמן שאתם מפילים את המפלצת הזו.
השלבים עצמם בנויים בצורה מעולה בעיניי. Racoon City רחבה אבל דואגת לשים אויבים בסמטאות ולגרום להכל להרגיש צפוף יותר ומפחיד יותר, בית החולים מלא בסודות ואויבים שיודעים לעשות שימוש במסדרונות הצרים כדי לדחוק אתכם לפינה. כמו במשחק הקודם, כמות הציוד שאתם יכולים לסחוב עליכם מוגבלת, ובעוד שיש כל מיני נקודות בהן תוכלו לאחסן את החפצים שאתם לא צריכים כרגע, הבחירה של מה לקחת היא חשובה: האם אתם לוקחים איתכם נשק חזק שיתפוס כמה מקומות באחסון שלכם, או מוותרים עליו ודואגים לכמה שיותר מקום פנוי במקרה ותתקלו בעוד תחמושת חשובה.
קצב ההתקדמות של המשחק הוא מהיר, כן, אבל לפחות כיפי ולא מלא בהרבה חלקים מתים או במאריכי זמן כאלה ואחרים. אני מאמין שהיה מקום להוסיף עוד קטעי סיפור קטנים ועוד משימות צדדיות מעניינות (בדומה למה ש-Final Fantasy VII Remake עשה), אבל אם כבר קצר, מעדיף שזה יהיה מלא באקשן ולא בטונה אקספוזיציה לא מעניינת ולא חשובה.
השורה התחתונה
האם Resident Evil 3 Remake הוא משחק טוב? כן: הוא כיפי ממש, הקרבות עם הנמסיס מאתגרים ומהנים והאקשן והאנדרלין בשמיים כל המשחק. אבל אני מאמין שזה גם מה שגרם לו לאבד חלק מהקסם של המשחק המקורי. הפגישות עם נמסיס הן כבר לא אותו אירוע מפחיד מהמשחק המקורי, הזומבים הרבה פחות מלחיצים כשיש הרבה שטח פתוח לרוץ אליו וההשמטה של כמה מכניקות בחירה בסיפור של המשחק המקורי טיפה פוגעת באלמנט הלחץ בזמן שהמקור היה ידוע בה. Resident Evil 2 Remake הצליח להעביר את האווירה של המשחק אותו הוא חידש בצורה מעולה ואני מרגיש ש-Resident Evil 3 Remake הצליח רק ב-50 אחוז מהזמן.
תגובות
1
| פורסם ע"י