אני לא יודעת לצייר שום דבר מעבר לכמה אנשי קו, אבל אין ספק שאחרי משחק כזה, גם אני הייתי רוצה שהציורים שלי יקומו לתחיה
מעטים המשחקים שאתם יכולים לדעת מה תרגישו לגביהם כבר בעשר הדקות הראשונות. למען האמת, כבר מהדקה הראשונה ידעתי את זה: Concrete Genie הולך להיות משחק מהמם, ויזואלית וקונספטואלית. לא היה לי מושג איך תעבוד המכניקה של הציורים, ואיך בכלל בונים סיפור מאחורי זה, אבל לא התאכזבתי לרגע.
להאיר את העיר
אנחנו נכנסים לנעליו של אש, נער צעיר שהתחביב העיקרי שלו הוא ציור. התחביב הזה מושך אליו הרבה לעג וגורם לבריונים להתעלל בו, עד כדי כך שהם קורעים לו את כל הציורים ממחברת הסקיצות שלו, ונותנים לרוח לפזר אותם ברחבי העיר. כדי להימנע מספוילרים, רק אגיד שהתקרית ממשיכה להתגלגל, ובסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמנו עם מכחול קסמים שנותן לנו לצייר בכל רחבי העיר. בכל פעם שנצייר במקום הנכון, המנורות ידלקו, וכך נאיר את העיר. עלינו למצוא את הדפים הקרועים שהבריונים פיזרו על מנת ללמוד לצייר דברים חדשים, כולל ג'יני(ז) נוספים.
העיר בה אש מתגורר ובעצם מהווה את העולם החצי-פתוח שלנו נקראת דנסקה. דנסקה נראית כאילו יצאה מחוברת קומיקס פוסט אפוקליפטי. היא מזוהמת לחלוטין, חשוכה וממש לא עושה חשק לגור בה או אפילו לקפוץ לביקור. ה-Collectibles במשחק הזה הם בעצם עיתונים ישנים, שכל אחד מהם יספר לנו עוד קצת על העיר, ההיסטוריה שלה, ומה הפך אותה ממקום שטוב לגור בו לסיוט אמיתי. כאן אנחנו נתקלים בנרטיב שילווה אותנו להמשך הסיפור כולו: אש מבין שעליו לגרש את החשכה מהעיר באמצעות הציורים שלו, שיחזירו לה את הצבע שלה ויאירו אותה, תרתי משמע. כן - מדובר בקלישאה, אי אפשר להתחמק מזה. אבל המשחק עצמו מלא ביופי וקסם, שהיה לי קל להעלים מזה עין.
ואן גוך, מאחוריך
כששאלו אותי כמה זמן בערך המשחק - שאלה שמגיעה לפני קניית כל כותר חדש, כדי לברר אם יש תמורה לכסף - היה לי קשה לענות. למען האמת, אפשר לסיים את המשחק בכמה שעות בודדות, אם מוותרים על החלק הכי חשוב בו, ובעצם מה שהופך אותו לכל כך מיוחד: הציורים עצמם. בעצם, בלחיצת כפתור, תוכלו לבחור איזו דוגמה לצייר - בין אם עץ ענק ומדויק לפרטי פרטים, כוכבים, פרפרים או דווקא לילה גשום וירח בוהק. הקאץ' מגיע בהוצאה לפועל של הציור: משום מה, ברירת המחדל של המכחול היא ללכת לאן שתיקחו אותו - בעזרת חיישני התנועה של שלט ה-DualShock 4. בואו נודה באמת, זה קונספט חמוד, אבל הפיצ'ר של חיישני התנועה מעולם לא היה מספיק טוב, ואני יכולה להגיד בלב שלם שבכל משחק ששילב אותו, חיפשתי דרך לשנות את זה. ובכן, למזלי כאן יש - ומיד העברתי את השליטה במכחול לגויסטיק הימני בשלט. כמובן שמדובר בטעם אישי בסופו של דבר, אבל אם אתם לא מבינים למה הציורים שלכם יוצאים מכוערים כל הזמן, אל ייאוש: יש דרך אחרת!
ונחזור לנקודה ממנה הפסקנו: הציורים עצמם. כאן באמת יש לכם חופש מוחלט, ותוכלו סתם לקשקש משהו על הקיר כדי לעבור לאזור הבא שצריך להאיר, או באמת להשקיע ולתת ליצירתיות שלכם לפרוץ. אם אתם מחפשים רק לסיים את המשחק ולצאת עם עוד פלטינום ביד, יהיה ממש לא קשה לסיים אותו בכ-6 שעות. אבל, אני לא יכולה שלא להפציר בכם לנסות למתוח את הגבולות שלכם ושל המשחק עצמו: האופציות השונות של הציורים, הג'יניז שאתם מעצבים בעצמכם - כל זה הופך את Concete Genie מסתם עוד משחק נחמד, למשחק מיוחד.
מקוריות צריכה להתבטא גם במשחקיות
אי אפשר להגיד שהקונספט הכללי של המשחק אינו מקורי. אבל מה שכן אפשר להגיד, לצערי, זה שהמשחקיות שלו לא מקורית. יש כאן מן שילוב של ממש מעט התגנבות, טיפה קרבות וקצת פתרון חידות.
כשתטיילו ברחבי דנסקה ולא תבינו למה האזור הבא של המשחק לא נפתח, המפה תגלה לכם מהר מאוד שפשוט שכחתם להאיר חלק מסוים. וכשתגיעו לשם, הפלא ופלא, יחכו לכם חבורת הבריונים, שלרוב לא יהיה להם שום נושא שיחה מלבד כמה שאתם לוזרים. הדבר היחיד שתוכלו לעשות זה להתגנב לאיזה גג ולצעוק על מנת לפתות את הבריונים לרדוף אחריכם, כדי להערים עליהם ובעצם לחזור חזרה למקום ממנו הם באו ולהאיר אותו. זו התגנבות בסיסית מאוד והיא חוזרת על עצמה ברוב המקרים במשחק. קל מאוד להתחמק מהם אם פשוט תעלו על איזה גג או אפילו פח אשפה סגור - הם לא יוכלו להגיע אליכם. אם כן תהיו במקום בו הם יגיעו אליכם, הם כנראה יזרקו אתכם למים / לפח אשפה / ירביצו לכם קצת ואז ילכו, ובזה נגמר הסיפור.
אלמנט פתרון החידות במשחק הוא יותר משמעותי. הרבה פעמים תגיעו למקום בו תצטרכו לחשוב פעמיים מה לעשות כדי להתקדם, באיזו דרך ללכת, לאיזה ג'יני לקרוא ואולי אפילו ליצור ג'יני חדש. זה כיף מאוד, אבל גם די פשוט ורפטטיבי. נראה שלא אמור להיות כאן אתגר מיוחד. ובכלל, מספיק שתתברברו בשטח 2 דקות כדי שהמשחק כבר יציע לכם רמז כדי להתקדם.
הקשר עצמו עם הג'יני קצת מפוספס בעיניי. לפעמים הם לא יעשו מה שאתם רוצים לפני שתציירו להם את מה שהם מבקשים - אבל כאן זה נגמר. הדבר הראשון שחשבתי עליו בהקשר הזה הוא המשחק The Last Guardian - בו אתם חייבים לטפח את הקשר עם החיה דמוית הציפור/אריה/חד קרן שנמצאת איתכם על מנת להתקדם במשחק, ולהקשיב גם לצרכים שלה. הג'יניז יעשו כל מה שאתם רוצים ויעזרו כמה שרק תרצו, כל עוד תמשיכו לצייר. חמוד מאוד, אבל לא מאתגר יותר מדי וזה חבל - כי המשחק כן נפתח עם הרגשה שגיליתם יצורים אסורים וסודיים שיהיה מגניב לגלות מאיפה הם באים ולמה - אבל לא כל כך ממשיך איתה.
השורה התחתונה
Concrete Genie הוא אחד המשחקים המהממים ביותר שיצא לי לשחק. סביר להניח שהוא המשחק בו צילמתי הכי הרבה תמונות מרוב כמה שהוא יפה. אפשר להישאב לתוכו בשניות, לעבוד על ציורים, לבחון את היצירתיות שלכם ולהיות מעורבים בסיפור הרקע, גם אם הוא מרגיש מעט צפוי לפעמים. המשחקיות עצמה עשויה להרגיש קצת רפטטיבית ולא מאתגרת, אבל זה לא מאוד פוגע בחוויה הכללית בעיניי. אם יצא לכם אי פעם לעצור שנייה באמצע משחק רק כדי להתפעל מהגרפיקה הנהדרת והסביבה שהיוצרים שמו אתכם בה, החוויה שלכם עם Concrete Genie תהיה הימור בטוח. אני לא יודעת לצייר שום דבר מעבר לכמה אנשי קו, אבל אין ספק שאחרי משחק כזה, גם אני הייתי רוצה שהציורים שלי יקומו לתחיה.
תגובות
1
| פורסם ע"י