בעוד ש-The Division 2 מאוד דומה למשחק הראשון (עם שיפורים), זה דווקא Anthem שנראה לי מוכר מידי.
שתי הגישות לבטא היו אפשריות בזכות עדלי יונייטד שהיא גם המפיצה של המשחקים בארץ.
לאחרונה יצא לי לשחק בשתי גרסאות בטא של שני משחקים שונים: Anthem של EA ו-Bioware, ו-The Division 2 של Ubisoft. אתם אולי שואלים את עצמכם למה שאחליט לאחד את שני הרשמים שלי משני משחקים שונים למדי: הרי אחד הוא משחק מדע בדיוני שבו אנחנו משחקים שכירי חרב שהמטרה שלהם היא להגן ולשמור על התושבים של אזור ענקי בעולם מסוכן שבו הכאוס משתולל והחזק שורד, והמשחק השני הוא משחק פוסט-אפוקליפטי בו אנחנו משחקים שכירי חרב שהמטרה שלהם היא להגן ולשמור על התושבים של כל מיני בסיסים שונים בעולם מסוכן שבו הכאוס משתולל והחזק שורד.
כן, אולי עכשיו זה יותר ברור.
אבל אם נשים את הבדיחות בצד, הסיבה האמיתית שהחלטתי לחבר בין שני הרשמים היא בגלל שכשכתבתי את הרשמים שלי על הבטא של Anthem ו-The Division 2 הבנתי שיש בהם יותר מהמשותף משחשבתי: שניהם שמים דגש על משימות קטנות בעולם גדול ושניהם משחקים שמבוססים באופן גורף על משחק עם אנשים אחרים, בין אם מדובר בחברים שלכם או סתם אנשים רנדומליים שאתם פוגשים. אז את טור הדעה הזה אחלק לשניים, בחלק הראשון אדבר על The Division 2 ועל מה הבטא שלו הביאה לשולחן ואז אעבור ל-Anthem.
קול? קול. בואו נתחיל.
The Division 2 - תאריך יציאה: 15.3.19
הבטא של The Division 2 נתנה לנו גישה לכמה משימות בעולם החדש של The Division. המשימות עשו עבודה טובה בביסוס הבמה החדשה של המשחק, הלוא היא העיר וושינגטון. המשימה הראשונה הייתה באמת מרגשת ומלאת אקשן כשהמשחק באופן חכם נתן לנו ישר לשחק במשימה העוזרת לנו לשחרר אזור מרכזי ומוכר - הבית הלבן. הבחירה של המשימות הראשונות עשתה עבודה טובה בלהראות לנו השחקנים כמה העולם של המשחק יפה ומזכיר את המציאות, לפחות עד כמה שאפשר יחסית למשחק פוסט אפוקליפטי.
המשימות הראשיות עצמן, עד כמה שלא יהיו מהנות (וחלקן באמת דיי חוזרות על עצמן), הן לא ההיילייט של המשחק: הבטא שמה דגש מאוד חזק על להציג לנו השחקנים את הגרסה המחודשת שלהם לכל תוכן ה-End Game, או בעיקרון - מה אפשר לעשות אחרי שהמשחק נגמר. עכשיו, גילוי נאות - לא יצא לי לשחק במשחק הראשון, אבל ממה שהבנתי מהרבה אנשים ששיחקו במשחק בעיקר עם חברים הוא שאחרי שהמשחק נגמר לא היה להם המון מה לעשות אחרי שהוא נגמר. כמובן שהיה את ה-Dark Zone שאיפשר משחק PvP בשביל ציוד יותר טוב, ומשימות יומיות, אבל מעבר לזה לא היה המון תוכן שדאג להשאיר שחקנים במשחק גם אחרי שהוא נגמר והתוכן שכן הגיע לאחר מכן עמד בסימן "Too Little, Too Late".
אז אחרי שסיימנו את המשימות הרגילות של הבטא, המשחק נותן לנו גישה לשלוש דמויות שונות ברמה 30 (כל אחת בהתמחות שונה), ואפשרות לשחק במשימות End Game ולהיכנס ל-Dark Zone כדי לשחק מול אנשים אחרים. משימות הפלישה, בהן אתם ניצבים אל מול קבוצה חדשה וסופר מתקדמת של פושעים הן קשות להחריד: המשימה שביצעתי (במוזיאון למי שזה מעניין אותו) שמה אותי אל מול חבורת לוחמים מיומנים שהיה קשה להוריד וקשה לנצח. אחד הדברים הראשונים שהמשחק מציג לכם עם המשימות הללו היה את החשיבות המטורפת של עבודת צוות. לבד לא היה לי סיכוי לנצח אותם, וגם בקבוצה זה היה קשה. הייתי שמח אם הם היו מורידים קצת את כמות הנזק שצריך לעשות ללוחמים השונים כדי שהקרב ירגיש טיפה יותר הוגן, אבל שישאירו את כל האביזרים המיוחדים שלהם כי הם מעלים את רמת הקושי בצורה מצוינת. אגב, אני לא יודע אם זה חלק מהעיצוב של המשחק, אבל העובדה שכמעט ולא הייתה לי תחמושת לנשק המיוחד של הדמות שלי (ה-Crossbow) היה באמת מציק - זה עוד משהו ששווה להם ללטש.
כמו שאמרתי, לא שיחקתי במשחק הראשון, ככה שלא ידעתי למה לצפות כשנכנסתי לאזורים האפלים של המשחק, וזה באמת אירוע מלחיץ כשהמשחק עובר ממוד שבו בכל פעם שאתה רואה שחקן חדש אתה ישר רץ לעזור לו למצב מתגונן בו כל פגישה עם שחקן אחר היא הימור לגבי האם הוא חבר או אויב. אני מאוד נהניתי מזה, ואני חושב שזה יגרום לי לצלול למשחק המלא לכשהוא יצא. אז קל לראות שמהחלקים ה"אחרונים" של הבטא נהניתי, אבל משהו במשימות הרגילות של המשחק לפני שאתם מגיעים לרמות הגבוהות מרגיש מפוספס. אני מקווה שבמשחק האמיתי המשימות הללו יהיו קצת יותר מעניינות ופחות ירגישו כמו Filler עד לחלק האמיתי והמעניין שהוא ה-End Game.
השורה התחתונה: זה נראה שב-Ubisoft הבינו שחוץ מלהפוך את המשחק למשחק אסטרטגיה בזמן אמת, The Division 2 ירגיש מאוד דומה למשחק הראשון. המפתחים חיבקו את הגישה הזו ויצרו משחק שנראה כמו מה ש-The Division רצה להיות אבל פספס. אני חושב שלמשחק יש פוטנציאל להמשיך לאורך זמן, בעיקר אם תוכלו למצוא חברים שישחקו איתכם מההתחלה, אבל Ubisoft כן צריכה לדאוג לשייף כל מיני חלקים שונים במשחק (לפי דעתי דווקא בחלק הראשון של המשחק ולא ב-End Game) כדי לדאוג שכשהמשחק אכן יושק הוא ימצה את הפוטנציאל ששחקני המשחק הראשון קיוו שהוא יממש.
Anthem - תאריך יציאה: 22.2.19
חלקכם בטח יצחקו טיפה שאני מפרסם את הרשמים שלי מהבטא כל-כך קרוב ליציאה של המשחק, אבל לא לדאוג - אני לא אתייחס (לפחות לא בהרבה מילים) לבעיות הטכניות שהיו וכמה שזה יכול לפגוע בהשקה של המשחק ואדאג להתייחס לחוויה עצמה של Anthem. אז... זה משחק מגניב. מאוד מגניב. אני לא אנסה לסלף את האמת: השילוב הזה בין The Division ל-Destiny ל-Iron Man הוא באמת משהו מיוחד: העולם של המשחק ממש מרהיב וכיף להסתכל עליו, הגרפיקה של המשחק מצוינת, היכולות השונות של החליפות השונות ראוותניות והאקשן טוב ומהיר. נשקים טובים זרוקים כמעט בכל פינה, אבל, וזה אבל רציני, המשחק פשוט לא ריגש אותי במיוחד.
זה אולי לא הוגן כלפי המשחק, אבל כל הזמן הזה ששיחקתי במשימות הסיפור של Anthem עלתה לי בראש העובדה שמדובר במשחק שאחראית עליו לא אחרת מאשר Bioware. מדובר באחת החברות עם היכולת האמיתית ליצור סיפור מרהיב ומרגש, עם טוויסטים מהממים, עולם מרהיב ורחב, דמויות כיפיות ואפשרויות רומנטיות רבות ובמשחק הזה - לפחות על הנייר ומהבטא - אין את הדברים האלה. המשימות ששמו דגש על חלק מסוים בסיפור היו בסך הכל בסדר, לא יותר ולא פחות. הדמויות איתן דיברנו היו יחסית גנריות ולא היממו אותי או יצרו אצלי איזשהו קשר רגשי, ואת האמת זה טיפה מאכזב אותי.
עכשיו, חלקכם יגידו לי שיש מצב שאני סתם זורק מילים לאוויר וזה אולי לא מה שהם תכננו מראש וזה אמור להיות משחק אקשן קבוצתי בעולם של מדע בדיוני שאפשר לשחק עם חברים ולהנות, אבל זה באמת לא נראה שלשם המשחק חותר. ערוץ היוטיוב Extra Credits הוציא בשבוע שעבר (ממש כאילו ביקשתי את זה מהם מראש) סרטון המציג את הסיבה העיקרית שבגללה המשחק Warframe "ניצח" את Destiny 2 והטענה העיקרית הייתה שבעוד ש-Warframe, שהוא משחק אקשן קבוצתי בעולם של מדע בדיוני, ידע בדיוק מה הוא ומה הטון שלו, ל-Destiny 2 היה חסר את זה והוא לא ידע מה הוא באמת. אני באמת חושב שאותו הדבר עלול לקרות גם ל-Anthem: ממבט חטוף על Warframe, אני יודע שמדובר במשחק אקשן מטורף ומשוגע, אבל ממבט חטוף על Anthem אני באמת לא מקבל את אותו הוייב:
זה משחק אקשן סתמי שאפשר להיכנס אליו עם חברים? זה משחק עם סיפור אדיר ואפי שאני צריך לחקור?
זה משחק שחקן יחיד? דגש על מולטי פלייר?
אני לא באמת יודע, ואולי זה גם למה המשחק מדאיג אותי.
השורה התחתונה: בסופו של יום, יש סיכוי שאני טועה כי בכל זאת, המשימות השונות של המשחק היו באמת כיפיות: לעוף ברחבי העולם של Anthem זאת חוויה מלהיבה, לצבור ציוד ולשנות את החליפות שלכם זה אירוע באמת כיף והמשחק מאפשר לכם להצתוות עם אנשים אחרים בקלות ולהילחם ביחד מול מפלצות גדולות ולוחמים אחרים, אבל עם יד על הלב: אני לא בטוח כמה המשחק הזה יצליח אם הוא לא יבין איפה הלב שלו נמצא. בכל מקרה - המשחק יוצא ממש עוד ימים ספורים, אז תוכלו להחליט בעצמכם.
תגובות
1
20:54 19.02.2019 |
WarFox89
כתבה מעניינת. תודה שמואל.
לדעתי ANTHEM מנסה להיות כל כך הרבה משחקים אחרים שהוא מאבד את הזהות הייחודית של עצמו תוך כדי זה.
במקום לתת לאחד הסטודיויים הטובים בשוק שמתמחים במשחקי סינגל עם עלילה חזקה וכו' EA נתנו להם לעשות את הדבר המוזר הזה ....
טוב EA אלופי עולם בהשמדת מותגים. לא מפתיע.
לגבי דיויזיון 2 - המשחק הראשון היה כל כך מעפן ... למה לעשות משחק המשך ?
Ubi תתעוררו. אתם בדרך להרוס את FC עם השחר החדש וגם את המותג הזה ...
תעשו הפסקה ותחזרו לשולחן השרטוטים.
2
12:18 25.02.2019 |
nakiii
מישהו מוכן להסביר לי למה Anthem מקבל ציונים של 6/10???
זה היה אמור להיות משחק של 9/10 זה אפילו לא טעות של EA
3
14:59 25.02.2019 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
nakiii, אני מסקר את המשחק As we speak, ואני רק אגיד שאם אתה רוצה הסבר טיפה יותר מפורט, אז מחכה לך ביקורת של לפחות 1200 מילים על למה הוא מאכזב.
בינתיים, זה נראה שהרשמים שלי מהבטא קלעו בול.
לצערי.
4
15:24 25.02.2019 |
nakiii
כמובן שנמתין,הביקורות שלך אחלה.. התמיהה שלי זה על רמת ההחמצה.. משחק תפקידים של BioWare שמקבל 6/10 זה כמו שתגיד של rockstar יצא watch dogs במקום gta..
משהו פה מאוד מאוד מוזר. אני לא עמוק במשחקי תפקידים, או ביחסי EA וחברות פיתוח משחקים, אבל מריח לי לחץ חיצוני כבד.
אולי המחשק הזה יצא לא אפוי כי הוא ראשון בסדרה, ובמשחק הבא יהיה הרבה יותר טוב (כמו assassin creed למשל)
5
| פורסם ע"י