הרשמה

ביקורת - Uncharted: The Lost Legacy

רן ארז את ציוד הטיולים שלו ויצא לציד אוצרות נוסף בעולם הגדול והמיוחד של Uncharted. אילו אוצרות וסודות חבויים נחשפו בכותר החדש בסדרה הפעם? היכנסו וגלו

  • PlayStation 4
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 22/08/2017

אחרי Uncharted 4, שקלה Naughty Dog לסיים את סדרת המשחקים. לבסוף, החליטה להשיק את The Lost Legacy כמשחק בפני עצמו. האם זהו באמת הכותר האחרון בהחלט או שאולי לא?

אם אדם מן השורה היה שואל אותי אילו אסוציאציות קופצות לי לראש כשאני שומע את השם Uncharted, התשובות שהיה מקבל היו ככל הנראה: "אקשן מפוצץ", "חידות מאתגרות", "דמויות בלתי נשכחות", "עלילה סוחפת" והרשימה עוד ארוכה. אחרי המשחק האחרון בסדרה, Uncharted 4: A Thief's End, שהיה יצירת מופת של ממש, לא היה לי ספק שהכותר הבא יהיה משובח לפחות כמוהו. אז אחרי תקופה ארוכה של המתנה, לקחתי תרמיל, לקחתי מקל (למרות שבעולם של Uncharted רצוי לקחת אקדח) ויצאתי לעוד הרפתקה, בתקווה שתהיה גם היא מהנה ומסעירה.

קצת היסטוריה

כמו שבטח שמתם לב, למשחק לא קוראים Uncharted 5.  מדובר בכותר "ספין-אוף" (סוג של Uncharted 4.5) שהתחיל את דרכו כחבילת הרחבה עלילתית ל-Uncharted 4. בזמן הפיתוח, החליטה המפתחת, Naughty Dog, לקחת את המשחק כמה צעדים קדימה ולהפוך אותו לסיפור בפני עצמו. באופן לא מפתיע, הרעיון הזה עבד ממש טוב ורק על זה מגיע להם שאפו גדול, אך יש כאן נקודה מהותית שחשוב לי מאוד להדגיש: The Lost Legacy דומה מאוד ל-Uncharted 4. אל תבינו לא נכון, את כל האלמנטים המעולים שהיו ב-Uncharted 4 תמצאו גם ב-The Lost Legacy והם יספקו לכם חווית משחק בלתי נשכחת. עם זאת, ליבתו של המשחק נותרה זהה בהשוואה למשחק הרביעי. למה אני מתכוון? הסיפור נותר מצוין, הדיאלוגים נותרו רווים בהומור ציני משעשע, החידות נותרו מאתגרות במיוחד והקרבות נותרו אינטנסיביים ומהירים. במילים אחרות, מי ששיחק במשחק הרביעי, יקבל את אותה חוויה מצוינת מבחינת המאפיינים הללו, אך בלי חידושים יותר מדי גדולים. מצד שני, המשחק הוגדר מלכתחילה כתוסף ולא ככותר חדש בסדרה, כך שלא היינו אמורים לפתח יותר מדי ציפיות לחידושים מהותיים. הנתון הזה משפיע על המשחק גם מבחינת אורך, כאשר מדובר פחות או יותר על חצי מזה של Uncharted 4. חשוב לזכור גם שהמשחק לא מתומחר במחיר מלא יחסית למשחק חדש כך שלמעשה, Naughty Dog סיפקה בדיוק את מה שהבטיחה לנו.

טובות השתיים

עד להשקת The Lost Legacy, הסדרה התמקדה סביב צייד האוצרות ההרפתקן והידוע לשמצה, ניית'ן דרייק. במבט לאחור, אפשר לומר שכל המשחקים, מהראשון עד הרביעי, סקרו לעומק את סיפור חייו של ניית'ן, מילדותו ועד בגרותו. הפעם, כדי לתת גוון שונה ומרענן להרפתקה החדשה, החליטה Naughty Dog להושיב את ניית'ן על הספסל (ליתר דיוק, על חוף הים עם קוקטייל) והכניסה אותנו לנעלי ה-Blundstone של קלואי פרייזר. את קלואי פגשנו במשחק השני, שם תפקדה כשותפתו של ניית'ן. היא הופיעה גם במשחק השלישי, אך שם היה לה תפקיד משני יותר. לצדה של קלואי מצטרפת נדין רוס, אותה פגשנו במשחק הרביעי, שם תפקדה כלוחמת קומנדו חסרת רחמים שדווקא פעלה נגד דרייק באמצעות צבא שכירי החרב שלה - Shoreline. הקשר היחיד בין השתיים הוא שיתוף פעולה מקצועי בלבד על מנת למצוא חפץ עתיק בעל ערך רב מהמיתולוגיה ההודית.

מערכת היחסים בין קלואי ונדין היא מורכבת מאוד. בניגוד למשחקי Uncharted הקודמים, דמות ה"סיידקיק" (נדין, במקרה שלנו) תעמוד לצדכם כמעט לאורך כל המשחק. כתוצאה מהעובדה שהשתיים "תקועות" אחת עם השנייה מתוך הכרח ולא מתוך רצון, ממש מעניין לראות כיצד מערכת היחסים שלהם נבנית באיטיות ובהדרגתיות משכנעת והופכת ממתוחה לכזו שמבוססת על אמון וקירבה חברית. תוסיפו לזה את הדיאלוגים העמוקים, יחד עם המשחק המצוין של השחקניות שמגלמות אותן ותקבלו כאן דרמה של ממש עם מוסר השכל חשוב בנוגע ליחסים שבין אדם לחברו.

העלילה על קצה המזלג

אחת התכונות שמאפיינות את סדרת Uncharted (ובכלל את Naughty Dog) היא היכולת לכתוב סיפורים מצוינים שראויים להפוך לעיבוד קולנועי (אגב, החבר'ה בהוליווד בדיוק עובדים על סרט המבוסס על הסדרה). הסיפורים במשחקים האלה מתחילים בדרך כלל בביצוע מטלה פשוטה שהולכת ומסתבכת. לאט לאט היא נבנית עד שהיא מסתיימת בפיצוץ רועם בפרק הסיום. אחרי שסיימתי את המשחק אני יכול לומר שגם את הסיפור של The Lost Legacy יהיה לי קשה מאוד לשכוח. הסיפור מתרחש תקופה קצרה לאחר אירועי המשחק הרביעי. קלואי פרייזר יוצאת להודו יחד עם שותפתה, נדין רוס, במטרה לסגור מעגל ולהשלים את עבודתו הארכיאולוגית של אביה, שיצא לחפש חפץ עתיק בשם "החט של גאנש" (The Tusk of Ganesh), חיפוש שעלה לו בחייו. על פי האגדה, במהלך קרב בין הגיבור ההודי המיתולוגי, פאראשורמה, לבין האל ההודי, גאנש (שהוא בעל ראש של פיל), הצליח פאראשורמה לכרות באמצעות גרזן את אחד מהחטים של גאנש ובכך הביא את הקרב לסיומו. האגדות מספרות שהחט הוא בעל תכונות אלוהיות ונמצא אי שם בתוך אימפריית ההויסאלה העתיקה והענקית שמיקומה המדויק אינו ידוע. בו בזמן, צבא מורדים הודי, בהנהגתו של המהפכן "אסאב", מחפש גם הוא אחרי החט לטובת מטרות הרסניות יותר. היתרון של אסאב הוא שיש לו מפה יותר מדויקת של האזור בו נמצא החט ומפתח עתיק בצורת דיסק שמאפשר כניסה לחדר שבו הוא טמון.

אם עלילת המשחק חשובה לכם, הייתי ממליץ לכם לסיים את המשחק הרביעי בסדרה, בטרם תתחילו את The Lost Legacy . הסיבה לכך היא שעלול להיווצר לכם חור גדול בעלילה. ראשית, לא תדעו מי זו נדין ושנית... בואו נאמר שיש במשחק הזה דמויות נוספות מהסדרה שעושות קאמבק.

Uncharted 4 עם טוויסט

כפי שכבר ציינתי, The Lost Legacy מזכיר מאוד את Uncharted 4. נקודות הדמיון הכי משמעותיות בין שני המשחקים הן הגרפיקה והקרבות. באשר לגרפיקה, אין יותר מדי איפה להרחיב מכיוון שהיא זהה לחלוטין לזו של Uncharted 4 והיא נותרה מרהיבה, מציאותית ועוצרת נשימה. אציין שאת The Lost Leagcy שיחקתי על PS4 Pro בעוד שאת Uncharted 4 שיחקתי על PS4 ולא חשתי בהבדל יותר מדי גדול. באשר לקרבות, בדומה ל-Uncharted 4 (וגם לשלושת המשחקים הראשונים בסדרה), תוכלו לבחור באיזו שיטה תרצו לגשת לקרב. השיטה הראשונה והמועדפת עליי היא השיטה השקטה שכוללת הסוואה והתגנבות. תוכלו להתגנב מאחורי האויבים שלכם, וגם מעליהם ומתחתיהם על מנת לחסל אותם אחד-אחד עד שהזירה תהיה נקייה לחלוטין. ושוב, בדיוק כמו ב-Uncharted 4, נהנתי מכל רגע, גם בקרבות היותר קשים שאילצו אותי לשנות טקטיקה באמצעות ניסוי וטעייה. חידוש מעניין שנוסף לקרבות הוא נשק חדש בשם Silenced Pistol, שהוא למעשה אקדח עם משתיק קול. אם תמצאו אותו, תוכלו לחסל את האויב בשקט גם ממרחק, תכונה שלא הייתה אפשרית במשחקים קודמים. האקדח הזה אמנם הופך את ההתגנבות לקלה, לפעמים קלה מדי, אך הוא נדיר ולא מכיל כדורים רבים כך שיש להשתמש בו בחוכמה. הדרך השנייה היא פשוט להסתער ברעש ובפיצוצים, אך במקרה כזה, האויבים כבר ידאגו להזעיק תגבורת שכוללת במרבית הפעמים חיילים משוריינים עם שוטגאנים או מקלעים כבדים. חשוב לציין שהמשחק כולל לא מעט כלי נשק חדשים שהופכים את הקרבות לחוויה אדירה, החל מאקדחים ורובי סער ועד לשוטגאנים אוטומטיים. עוד חידוש קטן אך בהחלט מגניב הוא פצצות ה-C4. מדובר בפצצה ש"נדבקת" למקום בו היא פוגעת וניתן לפוצץ אותה לפי דרישה באמצעות לחיצה על הלחצן "למטה" בשלט. באמצעות ה-C4 ניתן לתכנן הסתערות באופן יותר אסטרטגי בצורה של פיזור מלכודות. לא משנה באיזו שיטה תבחרו, האויבים שלכם לא יעשו לכם חיים קלים. Naughty Dog השקיעו המון בפיתוח האינטליגנציה המלאכותית והתוצאה היא אויבים חכמים מאוד שיודעים לפעול כצוות על מנת להקיף ולאגף אתכם. בנוסף, אם תוך כדי קרב יריות תסתתרו יותר מדי זמן במקום מחבוא מסוים, האויבים כבר ידעו להוציא אתכם משם באמצעות רימונים שינחתו בדיוק לידכם.

נקודה קטנה אך משמעותית שחשוב לציין בהקשר זה: אין כל חידוש בגזרת ה-Multiplayer. כל המצבים האחרים במשחק, שאינם קשורים לסיפור, זהים לחלוטין לאלו שב-Uncharted 4, כך שאם ציפיתם לחידושים במצבי המשחק האחרים, יכול להיות שתתאכזבו.

הכינו את המצלמות ואת גלגלי המוח שלכם

גם ב-The Lost Legacy תזכו לבקר במקומות יוצאי דופן, החל ממקדשים עתיקים שכף רגל אדם לא דרכה בהם במשך מאות שנים, ג'ונגלים עבותים ושמורות ענקיות ורחבות ידיים. למשל: אחד הפרקים מתנהל במרחב פשוט ענק שמזכיר מאוד את האזור של מדגסקר מ-Uncharted 4, שם יעמדו לרשותכם רכב שטח ומפה שיעזרו לכם להתמצא במרחב ולהתנייד בתוכו בקלות רבה יותר. בשלב הזה, המשחק מציג לראשונה בסדרה גם סדרת משימות צדדיות. מעבר לכך, כל מקום סגור שביקרתי בו דרש ממני לתכנן בקפידה את דרך היציאה שלי ממנו. הייתי צריך לחשוב היטב היכן להתחיל לטפס, לאן לקפוץ ולאיזו דרך לפנות. לאורך קטעי הטיפוסים ובחלק מהקרבות, חשוב לשמור על פוקוס מכיוון שישנם אירועים מתוכננים ומפתיעים בהם צריך להפגין זריזות ידיים וללחוץ על הכפתורים הנכונים בשלט על מנת להינצל ממוות.

סדרת Uncharted ידועה גם בחידות ופאזלים מאתגרים שדורשים מהשחקנים לחשוב הרבה מחוץ לקופסה. בתור אחד ששיחק בכל משחקי Uncharted, אני מוכרח להודות שהחידות של The Lost Legacy בנויות בצורה המושלמת ביותר. הן קשות מאוד ודורשות יכולות ניתוח גבוהות. בכל פעם שתצליחו לפתור אחת מהן, תנו לעצמכם טפיחה על השכם. למרות אורכו הקצר יחסית של המשחק, הוא עמוס בחידות, לפחות באותה כמות של המשחק הרביעי, אם לא יותר. נתקעתם? לא הבנתם איך לגשת לפתרון? במצב כזה תוכלו להתייעץ עם נדין שתיתן לכם רמז קל שיסייע לכם באמצעות לחיצה על כפתור המשולש.

Collectibles, הרבה Collectibles

כדי להפוך את המשחק למעניין יותר, פוזרו לאורכו יותר מ-100 "פריטי אספנות". הפריטים האלה היו קיימים בכל אחד מהמשחקים בסדרה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. ב-The Lost Legacy, חלק מהפריטים יופיעו לאורך המפה בצורת אוצרות חבויים ומנצנצים, חלקם באמצעות שיחות רשות שתוכלו להפעיל בלחיצת כפתור במהלך דיאלוגים וחלקם באמצעות נופים וסיטואציות שתוכלו לצלם בעזרת הסמארטפון של קלואי. אם אתם שחקני הארדקור שאוהבים להשקיע זמן בלמצוא את כולם, The Lost Legacy בהחלט יספק לכם את ה-Extra Challenage הזה מכיוון שכמות ה-Collectibles בהחלט עצומה. עם זאת, כנראה ש-Naughty Dog קיבלו לא מעט תלונות על כך שחלק מהאוצרות במשחקים הקודמים היו חבויים בצורה כל כך קיצונית עד שכמעט ואי אפשר למצוא אותם מבלי להיעזר באינטרנט. מבלי לגלות לכם יותר מדי, אם תשקיעו קצת יותר זמן בחידות הרשות, תוכלו להרוויח חפץ שיסייע לכם מאוד למצוא אותם. אם אתם מאלה שאוהבים אתגר מקסימלי, תוכלו בכל מצב לבטל את ההשפעה שלו בתפריט ה-Pause.

השורה התחתונה

אין שום ספק ש-Uncharted: The Lost Legacy הוא משחק מצוין. באמצעות הסיפור הנהדר, החידות המאתגרות והקרבות המעולים שבו, הוא מראה לנו כמה ההחלטה לסיים את הסדרה אחרי המשחק הרביעי היא בלתי אפשרית. קלואי ונדין מהוות צמד גיבורות כובש שמשתלב נפלא עם עולם התוכן של הסדרה וקיימים רמזים מספיק משכנעים שעוד נזכה לראות כותרים נוספים בכיכובן. יחד עם זאת, אפשר לסכם את המשחק כ"חבילת הרחבה גדולה מאוד" ל-Uncharted 4. מעצם היותו כזה, הוא גם לא יותר מדי ארוך. בנוסף, הקשר התלותי בין Uncharted 4 לבין The Lost Legacy הוא חזק מאוד. כתוצאה מכך, אם לא שיחקתם במשחק הרביעי, רצוי שתעשו זאת לפני שתתחילו את The Lost Legacy, אחרת ההנאה שלכם ממנו רק תיפגע. עבור מי שכן שיחק במשחק הרביעי, The Lost Legacy הוא משחק חובה.

8.8
מתוך 10
נבדק על:
PlayStation 4 PRO

הטוב

  • סיפור מבריק ברוח הסדרה עם דמויות בלתי נשכחות
  • חידות מאתגרות מאוד שידרשו מכם לחשוב המון מחוץ לקופסה
  • קרבות אינטנסיביים ומהנים מאוד

הרע

  • קמפיין קצר מעט
  • אין חידוש בגזרת המולטיפלייר

והבחורה

  • יותר נכון שתיים, שמכניסות לגיימינג עוד קצת גירל פאוור

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

    17:18 28.08.2017 | עמית עמית (אורח)

    ביקורת מעולה!!
    נהנתי לקרוא אותה ואני לא מופתעת שnaugthy dog שוב מפציצים עם משחק מצוין.לא היו לי חששות בנוגע למשחק אבל עדיין רציתי לבדוק ליתר ביטחון,ואני אקנה את המשחק,תודה!!

  2. 2

    17:52 28.08.2017 | רן רביד רן רביד

    תודה עמית. שמח שנהנית לקרוא :)

  3. 3

    22:53 29.08.2017 | ביתר ירושלים ביתר ירושלים (אורח)

    ביקורת מעולה רק לא רשום בכמה זמן סיימתם את הקמפיין
    רשמת שהוא קצר

  4. 4

    23:02 29.08.2017 | איתי דורון איתי דורון (אורח)

    אתר נהדר וביקורת מצוינת. רציתי לדעת אם תוכלו לכתוב קצת על המשחק spiderman ps4 , למרות שיש עליו מעט פרטים... (:

  5. 5

    08:48 30.08.2017 | רן רביד רן רביד

    היי בית"ר ירושלים,
    קודם כל, תודה רבה על הפידבק :)
    האמת, התלבטתי מאוד אם לרשום את האורך הממוצע של המשחק כי זה משתנה משחקן לשחקן.
    בכל מקרה אני יכול לשתף שסיימתי אותו אחרי 9 שעות (וקח בחשבון שאני מהשחקנים האיטיים שמחפשים Collectibles החלק גדול מהזמן).

  6. 6

    17:03 30.08.2017 | מאור מאור (אורח)

    ביקורת מעולה וסוחפת! חייב להגיד שמאוד נהנתי.
    תודה על ההשקעה שלכם בקהילה - זה לא ברור מאליו

  7. 7

    17:42 30.08.2017 | רן רביד רן רביד

    תודה רבה מאור.
    חשוב לי שהקוראים יקבלו את מלוא האינפורמציה בצורה הטובה והאובייקטיבית ביותר. ככה לפחות הייתי מצפה אם הייתי בצד של הקורא. :)

  8. 8

    20:23 30.08.2017 | צביקה צביקה (אורח)

    בתור אחד שסיים את כל משחקי Naughty Dog מספר פעמים אני נוטה להסכים איתך ברוב הדברים. עם זאת, זה היה ברור שהקמפיין יהיה קצר יותר כי המשחק תוכנן מלכתחילה כסוג של הרחבה. המפתחת עשתה והגדילה בכך שקיבלנו משחק Standalone במחיר מוזל ובאורך כמעט מלא. יש מה לחכות ל The Last Of Us II...

  9. 9

    12:03 03.09.2017 | אורן אורן (אורח)

    תודה על הביקורת.
    מפורטת ורשומה ברמה גבוהה מאוד.
    תמשיך ככה

  10. 10

    13:46 05.09.2017 | רן רביד רן רביד

    תודה על הפידבק, אורן.
    שמח שנהנית לקרוא :)

  11. 11

       | פורסם ע"י