לא כזה יקר ודיי כיף - GEM הוא באמת יהלום נסתר בספריית המשחקים של הסוויץ'
ברגע שפותחים את החנות הדיגיטלית של Nintendo Switch קופצים לכם הרבה משחקים אדירים ונהדרים: Shovel Knight עם גרסה מחודשת וכל ה-DLC שיצאו, Bomberman R - משחק המולטיפלייר האמיתי הראשון לקונסולה, Snipperclips - אחד המשחקים היצירתיים יותר על הסוויץ', כמות מכובדת של משחקי Neo-Geo קלאסיים כמו Samurai Showdown ו-KOF ועוד משחקים טובים יותר וטובים פחות, אבל אחד המשחקים שעניינו אותי היה אחד ממשחקי האינדי שיצאו ממש בתחילת החודש - Graceful Explosion Machine או GEM. נתקלתי במשחק הזה כשנשארתי עם עודף מקניית Legend of Zelda: Breath of the Wild, ובגלל שהוא היה יחסית בזול - 13 דולר (כ-48 שקלים) ונראה כמו Twin-Stick Shooter, שזה ז'אנר שאני מחבב אמרתי לעצמי שמה כבר אני יכול להפסיד, אז קניתי את המשחק וזאת דעתי עליו.
פשוט ולעניין
המשחק של החברה הקנדית Vertex Pop הוא שוטר בסגנון ארקייד בו אתם תופסים פיקוד על חללית קטנה שעוברת מעולם אחד למשנהו במטרה לנקום את ההתקפה של חללית האם שלה ע"י חייזרים בצורות שונות... כן זה כל הסיפור, אבל הוא לא באמת צריך סיפור משוגע כדי להיות מה שהוא תוכנן להיות מההתחלה - משחק דו מימדי כיפי ומאתגר. החללית עוברת בין עולמות שעוצבו כדי להיות מאתגרים עם הרבה פניות חדות, עליות וירידות ועדיין ברורות ונהירות כך שהן יראו טוב על הטלוויזיה או על המסך של הסוויץ' עצמו. המשחקיות עצמה היו פשוטה להחריד - החללית יכולה לזוז ימינה, שמאלה למטה ולמעלה כשכמעט כל שלב עובד בלופ, כך שאין הגבלה על תנועה לצדדים בכלל. החללית יכולה להסתובב כדי לירות לצד השני ולעשות Dash בשביל תנועה מהירה והתחמקות מהחייזרים במקרה שאתה מוקף וצריך ליצור מרווח מהם. האויבים מגיעים בצורות שונות ויכולות שונות, כך שבכל שלב אתה כשחקן צריך להיות תמיד חד ולהבין מה קורה מסביבך ולהגיב בהתאם.
אם תהיתם לגבי עקומת הלמידה במשחק הזה, אז לשמחתי הרבה היא לא משתנה עם יכולות חדשות שאתה מקבל במהלך המשחק וצריך ללמוד להתמודד איתן: אתה מקבל את כל היכולות שלך כבר בהתחלה ומסבירים לך כמה הן חזקות ומה הן עושות. ככה המשחק מאפשר לעצמו את החופש של להיות משחק ארקיידי לחלוטין בו השחקן יודע מה לעשות מההתחלה וצריך להתרגל למשחק כשרמת הקושי מתגברת ע"י האויבים החדשים שאתה עומד מולם וצריך להתמודד איתם. הנשקים השונים כוללים רובה רגיל שיורה יריות פשוטות, חרב לייזר שעובדת טוב למרחק קצר וליריבים מסביבך, קרן לייזר שעובדת טוב מול יריבים רחוקים יחסית ועם הרבה HP וטילים שאפשר לירות לכיוון מסוים כשכל הנשקים למעט הרובה הרגיל עושים שימוש במד האנרגיה שאפשר למלא ע”י חיסול אויבים. כל הסוגים האלה של הנשקים עושים דברים שונים לחללית בנוסף ליכולות ההתקפיות שלהם: הטילים לוקחים הרבה מאוד ממד האנרגיה אז כדאי לעשות בהם שימוש בהתחלה ולא כשאתה מוקף ביריבים, בעוד שקרן הלייזר מאטה את החללית והופכת אותה למטרה נייחת.
אחרי שמתרגלים לכל הנשקים השונים והיכולות השונות של החללית המשחק נהייה הקטי ומשוגע ברמה שלא הייתה מביישת משחקים של Platinum Games כמו Metal Gear Solid: Revengeance או Bayonetta: מעבר בין לירות בחייזרים בצד אחד של המשחק, לסובב את החללית לצד השני ולירות באחרים ואז לעשות Dash אחורה כדי להימנע מפגיעה אף פעם לא מפסיק להיות כיף ומהנה וגורם לך להרגיש כמו השחקן הכי Pro במשחק הזה... לפחות עד שאתה פותח את טבלת הניקוד העולמי ורואה כמה אתה פחות טוב ממה שאתה חושב. ואם כבר מדברים על ניקוד, בדומה למשחקים ששמים דגש על סטייל בזמן המשחק, השחקן מקבל ניקוד יותר גבוה ככל שהוא משתמש ביותר נשקים ועושה דברים מיוחדים עם הנשקים האלה בנוסף ללא להיפגע בכלל.
השלבים עצמם קצרים ולעניין כשכל פעם שאתה נפסל אתה מאבד פסילה אחת ואחרי שאתה נפסל 3 פעמים צריך להתחיל את העולם הזה מהתחלה. בתור משחק ארקייד הקפיצה חזרה לתוך שלב שנפסלת בו היא מהירה וקלה ובדומה למשחקים כמו Super Meat Boy כשאתה נפסל במשחק לרוב אתה מרגיש שזאת באשמתך כי לא היית מרוכז או לא שמת לב שהופיעו עוד אויבים על המסך ובנוסף בגלל החזרה המהירה למשחק אחרי שאתה נפסל קל מאוד להתחיל ולנסות שוב את השלב.
משהו שממש ממש חסר לי במשחק הזה הוא האופציה לשחק עם חבר - המשחק לא מאפשר מצב Co-Op שממש ממש יתאים למשחק הזה בייחוד עם העובדה שהמשחק לא עושה שימוש במקל האנלוגי בשלט הימני. בנוסף, העולמות השונים דומים אחד לשני כשההבדלים היחידים הם סוג אויבים אחד או שניים וצבעים שונים בין עולם לעולם. אני מבין את הרעיון של לשמור את הכל פשוט כדי להשאיר את המשחק הזה כמה שיותר נאמן לעיקרון של משחק ארקייד, אבל זה עדיין מעצבן לסיים עולם אחד כשהעולם השני נראה כמעט אותו הדבר. הסאונדטרק של המשחק והעיצוב של הסאונד הם בסדר אבל לא יותר מזה. המשחק כולל ברובו צפצופים ובלופים שעובדים יפה עם המוזיקה האלקטרונית של המשחק, לא משהו מטורף כמו במשחקים אחרים ששיחקתי השנה אבל תורם לאווירה של המשחק ומוסיף לחוויה.
השורה התחתונה
המשחק הזה נקרא בראשי התיבות שלו GEM או אבן יקרה, ואני חושב שזה באמת המצב: המחיר שלו יחסית זול לעומת שעות המשחק הרבות שאפשר להוציא ממנו, המשחקיות פשוטה להפליא ונהדרת, אפשר לשחק אותו שוב ושוב במשך הרבה זמן וקל לחזור אליו כשרוצים הפסקה מהמשחקים הכבדים ובא לכם כיף פשוט ונחמד לכמה דקות. טיפה חבל לי שהעולמות נראים ממש דומים אחד לשני מבחינת העיצוב שלהם ושאין בכלל אופציה לשני שחקנים במשחק הזה אבל כולי תקווה שהמפתחים בVertex Pop יראו לנכון להוסיף את האופציה הזו בהמשך. אם יש לכם Switch, סיימתם את הזלדה החדש ואתם יושבים ומחכים עד שמריו קארט יצא בשבוע הבא, אז תנסו את המשחק הזה, ואני מניח שכמוני, גם אתם לא תתחרטו.
תגובות
1
00:05 24.04.2017 |
zig (אורח)
מגניב לראות אתר ישראלי שמשקיע ומסקר כותרי סוויצ'
ישר כוח
ייתכן ובעקבות הכתבה ארכוש את המשחק.
2
09:08 27.04.2017 |
5dtui5 (אורח)
אתם מתכננים לעשות ביקורת ל-Breath of the wild?
3
13:50 03.05.2017 |
zig (אורח)
וואלה..מעדכן שרכשתי את המשחק בעקבות הסיקור...והוא מדהים.
תודה לכם
4
| פורסם ע"י