האם Mafia III עומד בסטנדרטים הגבוהים שהוצבו ע"י סדרת GTA?
סוף כל סוף משחק מאפיה חדש. כולנו חיכינו כל כך הרבה זמן בשביל לראות אחד חדש עם עלילה חדשה שתסחוף אותנו בתור שחקנים ותיקח אותנו אל מישורי ארצות הברית הישנה והטובה, ארץ הג'אז והקאנטרי ושחרורם של הפועלים השחורים מעבדות לחירות ולתוך החברה האמריקנית. הנה מה שחשבנו על המשחק Mafia 3 מבית היוצר של 2K.
טעימה מהתאימות
ארצה להתחיל דווקא בעניין התאימות והמנוע הגרפי הפעם מפני שאני חושב שרבים ששיחקו במשחק הזה יכולים להזדהות ולהסכים איתי בכמה נקודות. בפעם הראשונה שהפעלתי את המשחק הוא פשוט קרס, אמרתי לעצמי "לא נורא זה קורה בטח יעשו עדכון למשחק וזה יסתדר". שבוע שבועיים לאחר מכן המשחק המשיך לקרוס כל שעה או שעתיים בעיקר כתוצאה מתקלות של המנוע הגרפי (יש לציין שיש ברשותי מחשב גיימינג לא רע בכלל שלא מבייש שום גיימר). בנוסף לכך, יש לציין תקלות גרפיות וגליצ'ים כאלה ואחרים כמו לדוגמא מכוניות שפוגעות במים בחוזקה ומשוגרות לאוויר כתוצאה מכך (כן מכוניות שעפות לחלל זה מצחיק אבל לא ממש על חשבון של משימה שניסיתם להשלים במשך חצי השעה האחרונה). יש לומר שלפעמים הדמויות עצמן מתנהגות בצורה לא אמיתית לסיטואציה והאינטיליגנציה המלאכותית של הדמויות המתוכנתות במשחק לא תואמת את הרמה של המשחקים כיום, ציפיתי בהחלט להרבה יותר מחברה שהמשחק הקודם בסדרה שלה היה ברמה כלכך גבוהה.
בנוגע לכל הנאמר למעלה כאמירה כללית ומסכמת - כשאנחנו כשחקנים שמים לב לתקלות במנוע ברמה הזאת זה מוציא אותנו מתוך האווירה של המשחק והורס את החוויה. בהחלט ציפיתי מ-2K לעשות הרבה יותר בדיקות על המשחק לפני שיוציאו אותו החוצה אל אוויר העולם.
סיפור על שחרור
החלק החזק ביותר של Mafia 3 הוא העלילה הנהדרת שלו. השנה היא 1968, ואתם משחקים בתור לינקולן קליי, בן תערובת שננטש ומאומץ על ידי משפחת מאפיה "שחורה". בזמן מלחמת ויאטנם משרת לינקולן במלחמה ולאחר חזרתו הביתה הוא מתחיל להשתלב בעסקים המשפחתיים. מבלי לגלות יותר מידי על החלקים המותחים בעלילה אפשר לומר שלאחר שנבגד לינקולן על ידי חלק משותפיו ולאחר שהוא שורד חוויה שמקרבת אותו אל המוות, הוא יוצא למסע נקמה עקוב מדם בכדי לקחת ולהשתלט בכוח על כל העסקים הלא חוקיים באיזור ולבנות את משפחת המאפיה שלו בעצמו מחדש. הדמויות עצמן מעניינות מאוד והדיאלוגים שלהן אחת עם השניה משביחים את המשחק ברמת הכתיבה והביצוע, האווירה שהדמויות מצליחות להעביר הן ברמה הגראפית והן ברמה הקולית טובה מאוד וממש מצליחה להכניס אותנו פנימה אל תוך התקופה.
הדיאלוגים עצמם מלאים בתוכן ומקדמים את העלילה והם לא מרגישים כמו ממלאי מקום לשם הדיאלוג. לצד העלילה הבסיסית ניתן גם לראות את עלילת של ארצות הברית ותקופת "שחרור האדם השחור", אפשר לראות ברקע את נאומיו של מרטין לותר קינג מידי פעם וכרזות מחאה כנגד הדיכוי של ''האדם השחור''. בשביל שלא להרוס את חוויית המשחק מומלץ לספר כמה שפחות.
התקופה באמה הויזואלית
מדובר בתופעה משונה מעט, מפני שרמת הגרפיקה, תשומת הלב לפרטים קטנים והרצון הגדול של המפתחים ליצור משחק אותנטי שממש יכניס אותנו השחקנים לתוך התקופה ניכר לחלוטין במשחק עצמו. החדרים עצמם, הדמויות והכמות הפרטים בכל מקום שאליו תכנסו או עליו תסתכלו תוכלו מיד להבחין בפרטים שידגישו את התקופה שבה לינקולן נמצא - החל מהעיתונים ובכרזות התעמולה שמפוזרים בכל מקום ועד לבמות שמכילות כלי נגינה ללהקות ג'אז והכל באיכות כלכך טובה. המכוניות במשחק מעוצבות בהשראת המכוניות שבהחלט היו קיימות בשוק באותה התקופה וכמו כן שלטים לפרסום מוצרי אלכוהול רלוונטים לתקופה מפוזרים בכל מקום. הבגדים של כל הדמויות רלוונטיים ביותר לתקופה הנכונה וניתן אף לראות שצורת הלבוש תעיד הרבה פעמים על מוצאה של הדמות במשחק.
אבל, לעומת המכוניות המפורטות והחדרים והבתים מלאי הפרטים שנוגעים מאוד לאותה התקופה בארצות הברית, ישנם כמה פרטים בסיסיים שמפריעים לחוויה להיות מושלמת. השמיים, כן כן השמיים. כשאתם מסתכלים למעלה בתור שחקנים ורואים עננים מפורטים ושמיים שזזים בהתאם לעונה ולאווירה של המשחק זה מספק מאוד וזה אלמנט חשוב מאוד, לצערנו כנראה ש-2K חשבה שזה אלמנט לא חשוב מספיק למשחק ונראה שמידת ההשקעה בכיוון מעלה היתה פחותה בהרבה ממידת ההשקעה בשאר הפרטים במשחק. כשאתם מסתכלים למעלה במשחק ניתן לראות שמים לא מפורטים מספיק ומידת תאורה כמו חשוכה מידי לעומת האור שישנו במשחק, בנוסף לכך, נראה שהצבעים השמימיים נעים בין כתום לתכלת אפור ומהלך כל המשחק ואפילו בשעות הלילה מדובר על יותר כחול כהה מאשר שחור של לילה. המשחק מרגיש קצת אפרפר מידי, זאת אומרת, אני יודע שמדובר בתקופה אפלה יחסית וקשה לארצות הברית, אבל לעצב את המשחק ללא הצבעים הבוהקים של המכוניות, הים והשמש מרגיש כמו פספוס ברמת העיצוב וחבל.
דבר נוסף שניתן לשים לב אליו לאחר מעט התקדמות במשחק הוא להבחין בעובדה שכל אויב לבוש בדיוק כמו חבריו בצורה שתלויה לגמרי בנשק אותו הוא מחזיק - אויבים חמושים ברובי ציד יהיו בעלי כתפיות וקרחת, חבריהם עם רובי הטומפסון יהיו בעלי כובעים ולבוש של גנגסטרים איטלקיים. זוהי לא נקודה לטובת המשחק לטעמי מפני שזה יוצר את ההרגשה שלא השקיעו מספיק בליצור יחודיות גדולה מספיק לכל אויב. בהחלט יש קבוצות אויבים שונות במשחק אבל עקרון "הנשק קובע לבוש" תקף בכולן ללא יוצא מן הכלל.
הבעות הפנים של הדמויות במשחק מרגישות מציאותיות לחלוטין ונעשו ביד רמה על ידי גרפיקאים מוכשרים ביותר, הדיאלוגים מרגישים חיים מאוד ולא רובוטיים, פשוט עבודה נהדרת של הצוות הגרפי על רמת הפרטים וההבעות האין סופיות של הדמויות במשחק במהלך האינטרקציה שלהן אחת עם השניה. רמת הגרפיקה היא בהחלט תואמת לתקופתנו והמשחק לא מבייש את עצמו ברמה הגרפית, הטקסטורות חדות מאוד ונראות טוב.
עם זאת ניכר שהמשחק דורש כרטיס מסך עכשווי, ברמה גבוהה מאוד רק בכדי לשחק בצורה הכי פשוטה ובכדי להנות מהפוטנציאל המירבי שיש למשחק להציע לשחקן.
מה עושים במשחק?
המשחק מתחלק ברובו לשלושה חלקי משחקיות עיקריים:
התגנבות - למרות שלינקולן הוא בחור חסון וגדול הוא בהחלט יודע להסתתר מפני אויבים ולחסל/להמם אותם אחד אחד. המשחק לא יכריח את השחקן להרוג אפילו אויב בסיסי אחד במידה ולא יבחר בכך, זאת אומרת שתוכלו להכנס לבניין שורץ אויבים מסוכנים ולהתגנב את דרככם אל לוע הארי בכדי לחלץ נערות ליווי במצוקה או להרוס לסגן המקומי את כל מעבדות הסמים בכדי לחסל את המתחרים בתחום. למרות שהאוייבים יצייתו לפעולות הגיוניות כמו לחקור את מיקומכם בשניה שתשרקו לכיוונם לפעמים הם נוטים להתנהג בצורה לא חכמה. דמיינו לכם שאתם מתחבאים מאחורי פינה ואתם שורקים לעבר קבוצת אויבים מסויימת, לאחר שאחד מהם יעזור אומץ ויבדוק מאיפה הוא שמע את הרעש תוכלו לחנוק אותו ולהפיל אותו חסר הכרה מאחורי הפינה כל זאת כשהאוייבים האחרים בודאות ראו אותכם חוטפים אותו והתעלמו מן העניין. החלק הגרוע יותר הוא שכאשר תנסו לשרוק לעבר הקבוצה שוב, אחד מהם יבוא לבדוק את מקור הרעש כאילו מדובר בפעם הראשונה שבה שמע רעש (לפעמים האוייבים לא ישימו לב לגופות של חבריהם).
קרב יריות - כן המשחק מורכב מהרבה יריות מתוך מחסה. כמו שרובנו כבר מכירים את המשחקים של - תתחבא מאחורי מכשול ותירה לאויבים בראש כשהם מציצים או יוצאים כדי לירות בך עד שיזרקו עליך רימון ותאלץ לברוח. לטעמי המשחק מלא ביותר מידי חלקים כאלו והיתי שמח לקצת יותר משימות שונות. יש חביות אדומות מתפוצצות גם כאן. המשחק יכול להעביר אותכם משלב ההתגנבות לשלב היריות מאוד מהר הכל תלוי בצורה שבה השחקן יבחר להתמודד עם הסיטואציה הנתונה לפניו.
לנהוג / לירות מרכב נוסע / לירות ולנהוג בו זמנית.
בדיוק כמו שזה נשמע - להכנס לתוך רכב ולנהל מרדף כנגד אויבים/לנסות להוריד אותם מהכביש או לפוצץ את המכונית שלהם. עוד אלמנטים שנכנסים לתחום המשחקיות הוא המלאי של השחקן שהוא באופן כללי די מצומצם - ניתן להחזיק מעט מאוד נשקים בו זמנית ולמרות שתחמושת נופלת מכל אויב בהתאמה לנשק שאותו הוא החזיק לפני שמת (תוכלו לזהות את מי כדאי להרוג לפי הלבוש), מרגיש כאילו מלאי האפשרויות בתור שחקן הוא קטן מאוד (אי אפשר אפילו ללבוש מה שרוצים). כמו ברוב המשחקים החדשים יותר כאשר יורים או פוצעים את השחקן הוא לאט לאט יתחיל לראות "אדום בעיניים", זאת אומרת שהשחקן מחזיר לעצמו את כמות החיים ההתחלתית לאחר כמה שניות של ''שקט'', קיימות במשחק גם "ערכות עזרה ראשונה" שישמשו את השחקן למקרים קיצוניים בהם הוא עלול למות במשחק.
ניתן להזמין רכב שיספק לשחקן תחמושת לפני קרבות ואפילו שיפורים קטנים למלאי שלו. הכסף של השחקן ישמר עליו עד שימות מסיבה כזאת או אחרת ואז הוא עלול לאבד חלק ממנו ולאחר שימות יקום בבית החולים ויאלץ לשלם על "הטיפול" (מזכיר לי משחק דומה). השחקן יוכל לשמור את הכסף שלו בכספת אם יבחר להגיע עד אליה או להפקיד אותה בידי שליחה המיועדת לכך. ברמת המשחקיות רוב הפעמים המשחק ירגיש כמו - "לך לבניין הזה, תעשה ככה, תחזור, לך לבניין אחר, תעשה ככה, תחזור, לך תהרוג או תגייס את הלוטננט של האיזור הזה, תחזור", אחרי 6 שעות וקצת זה סביל בהחלט אבל לאחר כלכך הרבה זמן שהמשימות העיקריות הן פשוט לא מענייניות מספיק או חסרות מוטיבציה ודברים מגניבים שהמשחק יכול להציע, לי אישית קצת עבר החשק להמשיך ולהתקדם קדימה.
בנוסף לכל מה שנאמר למעלה ישנה גם שיטת ה''מגדלים'' הידועה לשמצה בצורת איסוף של חלקים מתכתיים במפה והשימוש בהם בתוך קופסאות נתיכים בכדי לקבל מידע מודיעיני על הרדיוס הרלוונטי כולו (לא חובה ויכול גם שלא להשפיע על המשחק בכלל ).
מוזיקה תקופתית עושה קאמבק
אם חיפשתם משחק שמצליח ללכוד ברמה המוזיקלית את התקופה המדוברת בארצות הברית, זה המשחק הזה. הפסקול מצויין ומכיל מעבר לקטעי נגינה מהתקופה גם מעל למאה יצירות מוכרות מתוך התקופה (ביניהן הרולינג סטונס,דה אנימלס ואפילו ג'ימי הנדריקס). הקטעים הכתובים פשוט כתובים טוב מאוד וניכר שהפקת השמע של המשחק נעשתה ברמה גבוהה מאוד, בהחלט נקודה מאוד טובה וחזקה של משחק. בנוסף הדיאלוגים מומחזים על ידי שחקנים ברמה גבוהה מאוד וממש נהדר לשבת ולשמוע את הדמויות מתקשרות אחת עם השניה במהלך הדיאלוגים של העלילה. האוייבים לעומת זאת לפעמים יחזרו על אותו המשפט כמה פעמים ולפעמים זה יכול להרגיז ולשלוף את השחקן מהעלילה החוצה מהר מאוד.
לסיכום
אני אישית מרגיש חצוי מאוד לגבי Mafia 3. נורא רציתי שהוא יהיה משחק מעולה כמו המשחקים הקודמים בסדרה אך נראה שנעשו כמה טעויות קריטיות בפיתוח המשחק, אולי נוצרת התחושה אפילו שהמשחק שוחרר מוקדם מידי בכדי לעמוד בתאריך השחרור שלו וכי 2K יכלה לקחת לעצמה עוד חודש וקצת בכדי ללטש אותו יותר וליצור משחק ברמה הרבה יותר גבוהה. יש לו נקודות חזקות ברמת הדיאלוגים, הצגת העלילה ובניית האווירה בין אם ברמה הראייתית או ברמה הקולית, עבודה נהדרת של המפתחים! נקודותיו החלשות הן בביצוע האקשן והשימוש בצורת המשחקיות והמנוע הלא יציב - מרגיש כאילו השקעה במשחק שיהיה גם כיף לשחק אותו לאורך זמן לא היתה מטרת המפתחים, חבל מאוד.
תגובות
1
14:44 06.12.2016 |
גל (אורח)
ממש איחרתם בפרסום הביקורת, כבר עבר איזה כמה שבועות.
2
15:27 06.12.2016 |
אללה ואכבר. (אורח)
כן, לכח לכם חודש בישביל לפרסם את זה ._.
3
19:06 06.12.2016 |
דיאנדרה הענק (אורח)
איפה הביקורת של 2k17
4
00:16 22.12.2016 |
Haimhaknon
באגים זוועה
5
| פורסם ע"י