הרשמה

ביקורת - Assassin's Creed: Syndicate

גיא דהן לקח את התאומים פריי לסיבוב בלונדון התעשייתית, וגילה משחק שמפצה על הרבה מהבעיות של קודמו

גרפיקה מרהיבה, מערכת קרב מחודשת וללא באגים - האם מיהרנו לבטל את המשחק החדש בסדרת Assassin's Creed רק כי נכוונו בשנה שעברה?

אני מניח שלפי הכותרת כבר הבנתם שזוהי התקופה ההיא בשנה בה אנחנו מקבלים כותר Assassin's Creed חדש לסדרה שלא מתכננת לעצור בזמן הקרוב. כולנו זוכרים את "תקרית Unity", נכון? אולי השקת המשחק הגרועה ביותר לשנת 2014 שעשתה שם רע מאוד ל-Ubisoft. מן הסתם ההשקה הזו השפיעה על המכירות של Assassin's Creed: Syndicate, הכותר החדש בסדרה, ולימדה גם את המעריצים השרופים ביותר שאולי עדיף לחכות כמה חודשים לפני הרכישה - אם בכלל. האם יובי למדה מהטעויות שלה? האם Syndicate שווה את הזמן שלנו? ואולי, רק אולי, התעלמנו בקלות יתר ממשחק ממש טוב? בואו נגלה!

היעד הבא: לונדון התעשייתית של המאה ה-19

אז לאן הסדרה לקחה אותנו עד היום? היינו בירשולים, וינה, רומא, איסטנבול, אמריקה, האיים הקאריביים, צרפת ויפן. אה עוד לא עשו משחק ביפן? יוביסופט מה חשבתם לעצמכם?! בכל מקרה, Syndicate לוקח אותנו ללונדון שנמצאת בסוף תקופת המהפכה התעשייתית, שנת 1868. מפעלים הוקמו, התחבורה התקדמה והעיר שגשגה, אבל אנשי המעמד הנמוך סבלו מכל רגע. ילדים קטנים נשלחו לעבוד, כנופיות רחוב שלטו בעיר והמשטר הטמפלרי עמד מנגד ונתן לכאוס לשלוט. אנחנו מגלמים את התאומים ג'ייקוב ואיבי פריי (Jacob & Evie Frye), שני מתנקשים שמגיעים ללונדון במטרה לקחת את השליטה בעיר לידי המתנקשים בעזרת פושעי העולם התחתון של לונדון. במהלך המשחק תיפגשו עם דמויות היסטוריות כגון הסופר הבריטי צ'ארלס דיקנס, הביולוג צ'ארלס דארוין שבוודאות הגיע מהקוף, אלכסנדר בל ממציא הטלפון ואפילו המלכה וויקטוריה בכבודה ובעצמה.

עלילת המשחק מאוד מעניינת ומקורית, אבל הבעיה שלי מתחילה בתאומים: הדבר היחידי שמוצג לנו במשך כל המשחק הוא האישיות של כל אח בצורה הכי בסיסית שיש: ג'ייקוב מעדיף כוח טהור וכבוד, יש לו מזג-חם והוא יהיר, בעוד שאחותו איבי היא ההפך הגמור - היא מחושבת, מוכנה לכל סיטואציה ומעדיפה את הדרך השקטה לכל קרב. וזה כל מה שאנחנו יודעים על שתי הדמויות האלו. אין להן שום התפתחות במהלך העלילה ואנחנו לא לומדים עליהן שום דבר חדש. מי היה אביהם? איך הם הפכו להיות מתנקשים? אפילו מונטז' אימונים בסגנון רוקי היה היה עוזר לי. זה די מדהים שאחרי כל שנות הנסיון עם הסדרה, אציו מ-Assassin's Creed 2 הוא עדיין הגיבור הטוב והעמוק ביותר בתולדות בסדרה.

מתעלה על Unity בכל דרך אפשרית

אם הייתי צריך לתאר את Syndicate במשפט אחד הוא היה "זה כמו Unity, אבל טוב יותר בכל מובן אפשרי". מערכת הקרב הפכה ב-100 אחוז למערכת הקרב של סדרת Batman: Arkham שאני מקווה שהמפתחים מתחרטים על כך שלא רשמו עליה פטנט. במקום לחסום את המתקפה כמו ביוניטי, בלחיצת כפתור ג'ייקוב/איבי מבצעים מתקפה נגדית שמאפשרת לקרבות להיות הרבה יותר זורמים ומהירים. אין הרבה מחשבה למערכת הקרב, כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללחוץ על אותו הכפתור שוב ושוב עד שתוקפים אתכם, אבל למה כבר ציפיתם? זה Assassin's Creed.  מה שכן התווסף למשחק זה מערכת יכולות חדשה שמשפרת את יכולות הקרב וההתגנבות של התאומים לצד שדרוגים אחרים. את ג'ייקוב בניתי בתור טנק, שגורם וסופג כמה שיותר נזק בעוד שאיבי היא הנינג'ה המתגנבת עם יכולות כמו התנקשות כפולה, פריצת תיבות נעולות ועוד.

Syndicate הוא המשחק הראשון בסדרה שבו הדמות לא משתמשת בחרבות, גרזנים, חרמשים או כל נשק אחר מתקופת ימי הביניים. במקום זה תוכלו לתת לתאומים נשקים כמו מקל הליכה(שבתוכו חרב קטנה), סכין או אגרופן, לצד אקדחים הרבה יותר שימושיים ומודרניים מהמשחקים הקודמים. לא עוד לטעינות ארוכות ומביכות! המעבר החד הזה גורם לעולם להרגיש הרבה יותר מודרני ולמען האמת, בא לי לראות משחק אפילו יותר מודרני בסדרה - אולי מתנקש שמנהיג כנופיה של בריוני רוב בהארלם?

קחו את הקרב לרחובות

קטע נרחב מהמשחק הוא ההשתלטות על העיר. כל כנופייה שולטת על אזור אחר בלונדון, ועליכם להשלים משימות באזור על מנת להחליש את שליטתה. זה כולל לחטוף איש חשוב ולאסור אותו, להתנקש בטמפלרים, לשחרר ילדים עובדים ועוד. כל המשימות האלו מובילות לסוג המשימה האהוב עלי: Gang War - קרב ענק שכולל את הכנופייה שלך נגד הכנופייה היריבה שבסופו תתפסו שליטה מוחלטת על האזור. חלק מהשדרוגים שאתם יכולים לרכוש לתאומים קשורים לחברי הכנופייה שלהם. אתם יכולים לתת להם אקדחים, נשקים טובים יותר, חסינות לנזק וכו', וכאשר ראיתי את הכנופייה שלי מחסלת את היריבים בלי למצמץ הרגשתי משועשע אך נרגש. המשחק מצליח להעביר את התחושה שאתם עושים משהו משמעותי עבור לונדון ולא משהו סתמי כמו ברוב המשחקים כיום. ויותר מכך - המשחק עובד קשה כדי שנרגיש כאילו אנחנו חלק ממשהו יותר גדול, וכל הדמויות שהולכות מכות מולנו הן לא סתם תפאורה.

 אחד הדברים החדשים והיותר מעניינים במשחק הוא וו התפיסה שתקבלו בתחילת המשחק. הוא דומה מאוד לוו מסדרת Batman: Arkham, אתם יכולים לטפס על כל בניין וליצור אומגה בין בניין לבניין כדי לזוז יותר בזריזות וקלילות. כיוון שהרחובות הרבה יותר פתוחים והבניינים גבוהים יותר, מדובר בשיפור מבורך, אבל כשעשיתי את זה על בניין הביג בן והייתי בקצה בתוך כמה שניות זה הרגיש לי פשוט מגוחך ודי הרס את כל חווית הפארקור של הסדרה. אז נכון שלא הייתי חייב להשתמש בזה כל הזמן אבל זה פשוט מפתה מדי! אם תהיתם, לא מדובר בכותר Assassin's Creed שסוף סוף יתן לכם לטפס לאן שאתם באמת רוצים או שיקפוץ על גדר שבכלל לא כיוונתם אליה. במהלך שיטוטכם בלונדון תיתקלו באנשים שרוכבים על כרכרות סוסים. אם הוו תפיסה לא מספיק מהיר בשבילכם, תוכלו לגנוב אחת מכל בריטי מנומס (אגב, הם מאוד מנומסים במשחק, אפילו לא מתלוננים כשגונבים להם אותה) ולדהור אל השקיעה. מה שמאוד מוזר כאן הוא שאם אתם בזמן מרדף, תוכלו להטיח את הכרכרה באויבים כאילו חוקי הפיזיקה בכלל לא תקפים לגביה או להיכנס עם הסוסים בעצים ומנורות רחוב כאילו הם עשוים מטיטניום. אלו היו רגעים שדי הרסו לי את החוויה ושעם עוד קצת מחשבה היו יכולים להיעשות הרבה יותר טוב במוצר הסופי.

הגרפיקה של המשחק היא הטובה ביותר בסדרה עד היום. בכל זמן ביום העיר מרגישה דינאמית וחיה, התאורה עשויה היטב, הטקסטורות חדות, המודלים של הדמויות נראות מצוין, קטעי המעבר לא מעניינים במיוחד אבל השחקנים והמדובבים הופכים אותם לסבילים. אבל מעל הכל והכי חשוב, במהלך 9 שעות המשחק שלי נתקלתי בבאג אחד בלבד של עגלה בלי סוג. זה היה מצחיק, אבל לפחות זה לא היה משהו ששבר את המשחק או שיעשה לי סיוטים כמו באג חצי-הפרצוף של יוניטי....

השורה התחתונה

באתי ל-Syndicate עם ציפיות נמוכות מאוד ויצאתי ממנו עם הרגשה טובה וציפייה לעתיד הסדרה. המשחקיות זורמת וכיפית, העלילה מעניינת והגרפיקה יוצאת מן הכלל. אולי חשוב מכל - המשחק הושק במצב טוב ללא באגים ובעיות שהורסות את החוויה. מדובר על יוניטי אבל טוב יותר, ולמרות שזו לא המחמאה הכי גדולה למשחק בשווי 60$, אני בטוח שזה מספיק כדי לגרום לכם לנסות אותו, בעיקר אם אתם מעריצים של הסדרה.

גיא דהן - עורך תוכן

גיא דהן - עורך תוכן

משחק על: PC בעיקר, על העצבים בשאר הזמן

בחיים לא תנצחו אותי במשחקי: Point& Click

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Jazz Jackrabbit ו-Star Wars: Racer

כשאני לא משחק אני: ישן

מסר לעולם: זה בסדר גמור לא לאהוב משחק מסוים, אבל זה לא בסדר לשנוא את מי שאוהב אותו

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

    13:42 12.11.2015 | WarFox89 WarFox89

    תודה על הביקורת, היא מצויינת.

  2. 2

    12:23 16.11.2015 | גילאור גילאור (אורח)

    תודה רבה על הביקורות! היא מעולה הסברתה הכל וגם אפילו היה קצת הומור, ביקורות מצויינת!

  3. 3

       | פורסם ע"י