אז מי אתה Attila שקיבלת משחק משל עצמך? כשיצאה ההודעה על Total War: Attila הייתי בטוח שמדובר בעוד חבילת הרחבה למשחק האחרון והעדיין חדש יחסית בסדרה - Total War: Rome 2 שכולל כבר לא פחות מ-11 חבילות תוכן מאז יציאתו בספטמבר 2013. לא ידעתי מה לחשוב על המשחק כשנכנסתי אליו בפעם הראשונה אבל Sega כבר חשבו על זה ודאגו להכניס אותי ישר לאווירת Total War עם סרטון קצר על תחילת נפילתה של רומא, העיר הנצחית.
בתחילת המשחק אנו בוחרים מבין מספר עמים, כל אחד עם הייחוד שלו, הבונוסים שלו והמצב ההתחלתי שלו. ניתן לבחור מבין שלוש אימפריות – האימפריה הסאסאנית (שהיא נצר לאימפריה הפרסית), האימפריה הרומית המזרחית והאימפריה הרומית המערבית. ואפשר גם לשחק בתור עמים ברברים, המתחלקים ליושבי ערים ולשבטים נוודים. האפשרות האחרונה לבינתיים, וכמובן גולת הכותרת של המשחק היא ההונים (Huns). מעט היסטוריה למי שלא יודע: אטילה ההוני היה שליטם הנודע והאכזרי ביותר של השבט ההוני שבזז ושרף ערים רבות בכל רחבי אירופה תוך כדי שיעבוד של עמים שלמים. אטילה אומנם לא השתלט על רומא, אך ב-Total War כמו ב- Total War ההיסטוריה בידיים שלנו ואם תרצו אין זו אגדה.
אז מה בעצם חדש במשחק? אם תתחילו את המשחק על דרגת הקושי המקסימלית תגלו אתגר לא פשוט בכלל. נדרש זמן להתרגל לממשק שגם ככה יחסית מבלבל בהתחלה, בדומה לזה של Rome 2. נעשתה עוד עבודה על הבינה המלאכותית - גם בקרבות וגם ברמת הקמפיין והפוליטיקה. העייפות והמורל של החיילים בשדה הקרב הרבה יותר שבריריים. חיילים שאינם מיומנים להגנה יישברו הרבה יותר מהר ויגרמו לפאניקה סביבם. מצד שני, המשחק מרגיש הרבה יותר מאוזן מבחינת היתרונות והחסרונות של סוגי היחידות, ונדרשת עבודה הרבה יותר מחושבת כדי לנצח בקרבות מאוזנים. חיילים שהתרוצצו לאורך כל הקרב יתעייפו מהר יותר והביצועים שלהם בקרב ייראו בהתאם, ולכן לפעמים אפילו עדיף לתת ליחידות שלך לנוח בצד ולהזרים כוחות חדשים או לשחק מראש בצורה יותר שמרנית.
בניגוד למשחקים קודמים, מצור במשחק יכול לקחת שנים, כשכל שנה מחולקת לארבע עונות כלומר ארבעה תורות. עיר קטנה יכולה להגיע ל-13 תורות וערים גדולות יותר ל-20 תורות ומעלה. ככל שהמצור נמשך זמן רב יותר העיר נהרסת יותר (דבר שניתן להבחין בו גם בקרב וגם במסך הקמפיין), כמות החיים של המגנים יורדת וכך גם היכולת שלהם להגן ולהתקיף. בנוסף לכך, כל ההרס שנעשה על העיר במהלך המצור או הקרב משפיע על המורל של היחידות. חיצי אש יכולים להדליק בניינים וליצור שריפות ענק בערים שבמהרה יורידו את מורל המגנים שיחשבו פעמיים האם שווה להם להגן על החורבות. שני דברים נוספים במשחק הם שברגע שמגדל שמירה עובר ידיים הוא נהרס לגמרי וכך נמנע המאבק התמידי על הבעלות עליו; מעכשיו אפשר להשתמש במחסומים שהמגנים יכולים לשים בנקודות אסטרטגיות ברחבי העיר לפני הקרב כדי לעכב את ההתקדמות של הכוח הפולש. על מנת להרוס מחסום, הצבא צריך להתעכב ולהבעיר אותו באש עד שיהרס.
נקודות השליטה בעיר (Capture Points) הפכו למשחק כוחות של למי יש יותר צבא על הנקודה. עקב כך יחידות מסוימות במשחק נעשו טובות יותר מאחרות בהשתלטות על נקודות השליטה, כך שגם כאן רצוי לחשוב על איך אני מתכנן לכבוש את העיר ובאילו יחידות כדאי לי להשתמש לצורך זה.
בסוף מצור על עיר אפשר לבחור באחת ממספר אופציות – לבזוז, להשתלט, לבזוז ולהשתלט, להפוך למדינת חסות (לא תמיד) או לבזוז ולהרוס כליל. כל בחירה משפיעה על כמות השנאה שאתה יוצר, ההתנגדות בעיר והכסף שאתה מקבל. עיר שנהרסה הופכת לחורבה ניטרלית ואחר כך כל עם שרוצה יכול לבוא ולבנות אותה מחדש בעלות כספית דיי גבוהה ופוריות נמוכה שתגדל ככל שהזמן עובר. לחילופין, אם אתה רואה צבא ענק עומד בפתח אתה יכול לבחור להרוס את העיר בעצמך בנוהל "אדמה חרוכה" ובכך לאבד את העיר אך לזכות במעט כסף ולמנוע מהאויב לזכות בעיר. בעוד שהרעיון עצמו יפה, אני פחות אהבתי את התרומה שלו למשחק כשאתה מתחיל לראות חצי אירופה בחורבות וחסימה כואבת של רצף טריטוריאלי שמונע לראות מה קורה בשטח. כמובן שבפני עצמו המהלך אכן אסטרטגי במובנים מסוימים.
בנוסף, כדאי שתכינו את צבאות היבשה שלכם, כי החוקים השתנו. נגמרו הימים היפים שבהם פרשים וחניתות היוו צי לגיטימי. כעת חייל רגיל בים יסבול ממחלת ים והורדה משמעותית ביכולת שלו לתפקד בקרבות ימיים בניגוד ליורד ים אמיתי. אפילו צי קטן של מלחים יכול לגבור על צבא גדול ממנו. כמו כן, דליקות על ספינות הרבה יותר שכיחות עקב חיצי אש וחוסר תשומת לב יגרום לספינות שלכם לשקוע במהירות. בנוסף לכך התווספה היכולת של ספינות להעביר להילוך אחורי, אכן שימושי.
על מפת הקמפיין כמו על מפת הקרב קיימים חידושים נוספים. בשני המקרים הגרפיקה יוצאת מן הכלל: לרוב יש צורך להוריד את האיכות הגרפית בשביל משחקיות זורמת אבל לא כפי שהיה צריך במשחק הקודם Rome 2. הפוליטיקה והסכסוכים הפנימיים קיבלו יותר פוקוס במשחק וכעת הכוח של המשפחה שלה מחולק לשני פרמטרים – שליטה וריבונות. שליטה ניתן להשיג דרך פתרון של סכסוכים פנימיים ופוליטים בעוד שריבונות ניתן להשיג דרך ההישגים הפרטיים של האנשים במשפחה שלך וסך ההשפעה האישית של כולם ביחד כנגד משפחות אחרות. גם כאן יש צורך לשמור על מאזן כוחות – יותר מידי כוח ואנשים יראו בך כעריץ וירצו למרוד, פחות מידיי ואנשים ירצו להחליף אותך. לרוב, מלחמת אחים בלתי נמנעת. ניתן להשתמש בבני המשפחה שלך על מנת לאסוף תמיכה, לרצוח אנשים אחרים, לשריין משרות, לשמש כגנרלים או מושלים או להינשא נישואים דיפלומטיים. אתה יכול להשמיץ אנשים אחרים, לאמץ אותם או לנסות להעבירם צד. במשחק זה בניגוד לקודמו, ניתן להפעיל Edicts (סוג מסוים של בונוסים) בעיר כאשר מינית עליה מושל ואין צורך בשליטה מלאה של כל הפרובינציה. המושלים הם אנשי אצולה שניתן למנות על פרובינציות והם מהווים את התחליף של גנרל שהוא כביכול מושל בעיר כפי שהיה בעבר.
Sega לא פסחו גם על השבטים הנודדים והוסיפו מספר שינויים וחידושים. עמים ברברים שאיבדו את כל הערים שלהם יהפכו לשבטים נודדים. שבטים אלו מהווים צבאות שיכולים בכל עת להחליף בין שני מצבים – צבא ומחנה. המחנה עצמו מהווה מעין עיר שניתן להקים בכל מקום וכולל גביית מיסים, אימון יחידות, שדרוג בניינים ושכירת סוכנים. ניתנת בפני השבטים אפשרות להתיישב בעיר, וברגע שעשו זאת כל הצבאות הופכים לצבאות רגילים ומתבטלת האפשרות של המחנה.
מבחינת המולטיפלייר והקרבות ההיסטורים אפשר לצפות לאותה גברת בשינוי הדרת – אותה חוויה, יחידות שונות. חידוש נוסף בחזית הרשת הוא Total War Chronicles. המנגנון של Chronicles יוצא במקביל עם Attila כך שבכל רגע במשחק ניתן יהיה להיכנס לתוך תפריט ה-Faction ומשם ל-Records ולהעלות לרשת את הקמפיין שלך. מה שיקרה זה שבאמצעות משתמש ה-Steam שלך ובשיתוף עם Chronicles יעלה הקמפיין שלך וכל האירועים שקרו לרשת, תחת אותו משתמש Steam ובכך לאפשר לכל המשתמשים לראות את הקמפיין. מי שהעלה את ה-Chronicle יכול להוסיף הערות משלו לגבי מה שקרה בכל תור. כמו כן, כל אחד יכול לצפות בהעלאות של אחרים ולדרג אותם כראות עיניו. הפיצ'ר החדש עשוי להפוך את משחקי Total War למשהו שווה צפיה - אולי אפילו עבור אנשים שלא נהנים מהמשחק בעצמם.
Attila טומן בחובו ציורים מהממים, מוזיקה נפלאה ועיצוב מדהים שלא נופל ממשחקים אחרים בסדרה. בהשוואת המשחקיות בהשקה בין Attila ל-Rome 2 אין בכלל תחרות ו-Attila לוקח בהליכה. המשחקיות מרגישה הרבה יותר מאוזנת, אין צורך להמתין שעות בשביל שהתור יעבור ואין כמעט באגים. אולי השקתו של Attila אינה מלווה בהייפ ובהבטחות גדולות, אך הוא בכל זאת מספק חוויה מהנה עם משחקיות מאוזנת. אין כל ספק שהמשחק זכה לעמוד ככותר בפני עצמו בזכות ולא בחסד על אף שלא כלל בתוכו שינויים גדולים מדי.
תגובות
1
20:17 17.02.2015 |
prico
נוסטלגיות מהקמפיין של אטילה ההוני מ-AOEII :)
מחיר מוגזם לדעתי, ולא מציג יותר מידי חידושים.
2
| פורסם ע"י