בכל פעם שאנו רואים מקרה אלימות נוראי על ידי בני נוער כמו הטבח בבית הספר בקונטיקט או הנער שרצח את אימו כי לא הרשתה לו לשחק Halo, החשוד (ולרוב גם האשם) המיידי הוא משחקי מחשב אלימים. במשך השנים ראינו עשרות אם לא מאות מחקרים שמצאו כי משחקים גורמים לאלימות מוגברת אצל בני נוער ו"מוציאים" את הצד האגרסיבי שבהם. כמובן שהמשחקים לא תמיד היו אשמים: בשנות השמונים ובתחילת שנות ה-90, לפני שמשחקים הראו אלימות גרפית מוקצנת, אותם מחקרים הפנו אצבע מאשימה כלפי סרטי קולנוע אלימים כמו "רמבו" ו"רובוקופ".
רק בשנים האחרונות התחלנו לראות מחקרים שמסתכלים דווקא על היתרונות הרבים בגיימינג, ולאחרונה התפרסם מחקר שלא רק ביטל כל קשר בין אלימות ומדיה, אלא ביטל גם מחקרים קודמים בנושא בטענה שנערכו ללא כלי המחקר הנכונים. המחקר, שפורסם בג'ורנל לתקשורת, בדק מקרי אלימות מול האינטנסיביות של תוכן אלים בטלויזיה, קולנוע ועולם הגיימינג, בין השנים 1920 ל-2005.
כפי שפורסם באתר ה-Independent, המחקר מצא כי בתקופות בהן התוכן האלים זמין ונפוץ יותר, מקרי האלימות דווקא פחתו ביחס לשנים קודמות.אם מדיה אלימה אכן היתה "אשמה" בהגברת מקרי האלימות, התוצאה שהיינו אמורים לראות היא גדילה קבועה במקרי אלימות החל מאמצע שנות השבעים ועד היום. צד אחר של המחקר עסק ספציפית במשחקים בשיתוף פעולה עם הוועדה לדירוג משחקים (ESRB), ובחן תיאור משחקים אלימים בין 1996 ו-2001. גם המחקר הזה הראה כי דווקא בתקופות עם המשחקים האלימים ביותר, אחוז מקרי האלימות על ידי בני נוער היה נמוך ביותר.
במקביל, המחקר החדש "תקף" מחקרים קודמים שנעשו בנושא וביטל אותם בטענה שהם נעשו עם הכלים הלא נכונים, ללא קונטקסט וללא קשר יציב לפעולות בעולם האמיתי. או במילים אחרות: זה שגיימר מרגיש אלים או אגרסיבי בעת משחק או בעת צפיה בתכנים אלימים, זה ממש לא אומר שההתנהגות הזו תלך איתו לעולם האמיתי. כמובן שהמחקר הזה לא ממש חידש לקהל הגיימרים: אם כבר, משחקים אלימים נותנים אאוטלט לבני נוער "להוציא אגרסיות" כך שלא יצטרכו להוציא אותן בעולם האמיתי.
מה אתם חושבים על המחקר? ספרו לנו בתגובות!
תגובות
1
| פורסם ע"י