|
|
בלי מלחמות ויריות, ללא מולטיפלייר ואווירה תחרותית - המשחק החדש של מריו הוא ללא ספק אחד המשחקים הטהורים והכיפיים ביותר של השנה האחרונה.
כבר למעלה מ-25 שנים עושה מריו השרברב חיל בסדרת משחקי הפלטפורמה המיתולוגית של נינטנדו. כל פעם מחדש הוא יוצא להציל את הנסיכה, ובדרך אליה מזנק, מקפץ, מתחמק ולפעמים גם מתרסק על פני אינספור מכשולים ואויבים. Super Mario 3D Land הוא המשחק החדש בכיכוב השרברב, הראשון שלו בקונסולת ה-3DS התלת-ממדית של נינטנדו - ולמרבה השמחה הוא מצליח לשמור על הרמה הגבוהה של קודמיו.
אז מה חדש במסע החדש של מריו, וכיצד הוא מנצל את התכונות הייחודיות של קונסולת ה-3DS? והאם בכלל יש מקום למשחקים כמו מריו, עם כל הצבעוניות והעליזות שלהם, בתעשיית הגיימינג הקשוחה והבוגרת של ימינו? התשובות, ביחד עם כמה עלי טנוקי לתיבול (הם טעימים לא פחות מאורגנו!) - בהמשך.
תלת ממד שהוא בעצם דו ממד שהוא בעצם תלת ממד
Super Mario 3D Land הוא מעין שיר הלל ללא מעט משחקים ישנים של מריו השרברב. שלא כמו משחקי Super Mario Galaxy שיצאו בשנים האחרונות לקונסולת ה-Wii, הפעם נינטנדו לא ניסתה להמציא את הגלגל מחדש ולזרוק את השרברב שלה לסביבה חדשה לגמרי. להיפך - המשחק החדש הוא סוג של חזרה למקורות, עם שלבים שמזכירים הרפתקאות קודמות של מריו - עם טוויסט.
מהו אותו טוויסט? ובכן, הטוויסט הוא השילוב. המשחק החדש לא מרגיש כמו משחק ספציפי של מריו, אלא כמעין ערבוב של כמעט כל המשחקים הקודמים שלו, עם דגש מיוחד עם Super Mario Bros. 3 (שיצא במקור לקונסולת ה-NES הוותיקה), Super Mario 64 ו-Super Mario Galaxy 2.
הערבוב הזה יוצר תבליל של שלבים מאוד מגוונים, לא רק ברקעים ובאויבים שהם כוללים אלא גם בגיימפליי שלהם. שלבים מסויימים נעים בין משחקיות דו-ממדית קלאסית שמזכירה מאוד את המשחקים הראשונים בסדרה, ואז עוברים פתאום למשחקיות תלת-ממד מהודקת ופתוחה שמזכירה את משחק ה-Nintendo 64 המיתולוגי. המעברים האלה, בין סגנון גיימפליי אחד למשנהו, יכולים להפתיע אתכם באמצע שלבים - ולעיתים (הרבה) יותר מפעם אחת.
למרבה ההפתעה, העירבוב הזה לא מרגיש מפוזר. להיפך - Super Mario 3D Land הוא משחק מהודק ואחיד ברמתו: השלבים אמנם שונים, אבל כולם מציגים את העקרונות שתמיד הובילו את סדרת מריו: מערכת שליטה מושלמת, מסלולי אתגרים יצירתיים והכי חשוב - כיף.
ווווווווהווווווו!
חשוב להתעכב רגע על המילה הזא: כיף. משחקים נועדו להיות מוצרים בידוריים, לגרום לגיימרים להנות, ומריו עושה את זה כמו שאף משחק אחר לא מצליח, זאת בזכות שלוש סיבות עיקריות.
זה מתחיל באווירה הצבעונית והשמחה של המשחק. השלבים חמודים להפליא, עם שלל מלכודות ואויבים חדשים, כולם מלאי אופי. אז נכון, האווירה העליזה הזאת כנראה מרתיעה לא מעט גיימרים שמרגישים שמריו הוא משחק "לילדים", אבל סביר להניח שחובבי השרברב לא היו רוצים לקבל את מנת המריו שלהם באף דרך אחרת: האווירה של המשחק היא כל כך משמחת ומעלת חיוך, שפשוט קשה להניח את הקונסולה ברגע שמתחילים לשחק בו.
הסיבה השניה שמריו כל כך כיף היא שניכר שלמפתחים היה כיף להכין אותו: הוא מלא בטאצ'ים קטנים וגאוניים שמפתחי המשחק פיזרו לאורך כל הדרך, כאילו כדי להוכיח לגיימרים שגם אחרי 25 שנים הם עדיין מסוגלים לחדש ולהפתיע. באחד השלבים, למשל, הראש של מריו נתקע באחד מבלוקי-סימני-השאלה המפורסמים, אלה שבדרך כלל מעניקים לו מטבעות או כוחות מיוחדים, והשרברב צריך להסתובב כך במשך שארית השלב. שלב אחר משוחק כולו מזווית מבט עליונה, כמחווה ברורה למשחק הראשון בסדרת זלדה - כולל פאזלים תואמים ואפקטים קוליים משמחים. מאחורי כל פינה יש הפתעה חדשה, וניכר שהמפתחים הכניסו למשחק הזה הרבה הרבה אהבה.
הסיבה האחרונה היא הכיף שנראה שמריו עצמו עושה במהלך ההרפתקה שלו: כל קפיצה מלווה ב"וווהוווו!" של השרברב, בכל סוף שלב הוא רוקד ריקוד קטן. המהות העליזה של מריו גורמת לו לעבור את השלבים בחן ובקסם שיש רק לו - ופשוט תענוג לראות ולשלוט בכל השמחה הזאת.
זנבות לגבות
גם הפעם יצטרך מריו השרברב לאסוף חיזוקים שונים ומשונים שעוזרים לו להביס את האויבים. הכוכב הגדול של המשחק הוא עלה הטנוקי, שמלביש את מריו בחליפת הדביבון (טוב, לא בדיוק דביבון - טנוקי הוא בעצם סוג של כלב, אבל לשם הנוחות נקרא לו ככה) בעלת זנב שמאפשר לו להכות את אויביו ולרחף באוויר. חליפת הדביבון חוזרת כאן בפעם הראשונה מאז ימי Super Mario Bros. 3 - וזהו קאמבק מבורך.
לא רק מריו יכול להשתמש בעלי הטנוקי. גם האויבים שלו כוללים פעמים רבות זנבות משלהם, מה שמשדרג את היכולות שלהם בהתאם, וגורם לאויבים מסויימים להיות מאתגרים במיוחד (עוד לא נלחמתם בפיטריית גומבה אם לא התמודדתם עם פטריית ענק בעלת זנב טנוקי עצום). אפילו הבנים של באוזר הרשע, שממתינים למריו בסוף כל עולם כבוסים, חטפו לעצמם עלי טנוקי - ומדי פעם אף תיתקלו בצמחים ואבנים שגידלו לעצמם זנבות. איכשהו בעולם הצבעוני של מריו זה לגמרי הגיוני.
בנוסף לזנבות, גם פרחי האש הוותיקים חוזרים לתמונה, כמו גם שלל חידושים נוספים: חליפת הבומרנג תאפשר לכם לשגר בומרנגים לעבר האויבים, חליפת הפרופלור תשגר אתכם לגבהים חדשים ותעזור לכם לצלוח נפילות עמוקות, שנראות נהדר בתלת-ממד. את החיזוקים תוכלו לאגור לשעות חירום (בכל רגע חיזוק אחד) - מה שהופך להכרח בשלבים המאוחרים והמאתגרים של המשחק, שההבדל בין חיים למוות יכול להיות עלה טנוקי אחד.
הכוכבים האמיתיים: השלבים
למרות הוותק של סדרת מריו, רמת המקוריות בשלבים די מדהימה. המשחק כולל עשרות שלבים, שכל אחד מהם מרגיש שונה לחלוטין מקודמו. שלא כמו במשחקים התלת-ממדיים של מריו, שבנויים כך שכל שלב משתרע על פני שטח גדול יחסית וכולל כמה "מטרות" (ובכך, למעשה, מתחלק לכמה שלבים שונים) - המבנה של 3D Land זהה לזה של המשחקים הדו ממדיים של הסדרה: שלבים קצרים ומהודקים, בערך חמש דקות לשלב, אבל הרבה מהם.
בשלב הפירמידה למשל תצטרכו להתחמק מחול טובעני ולטפס על מבנה פרעוני. בשלב המוזיקלי תצטרכו לזנק בין פלטפורמות שמופיעות ונעלמות בקצב המוזיקה. בטירות הרפאים תצטרכו לגשש באפילה ולהתחמק מרוחות ביישניות, ובשלב השעון תיכנסו ותצאו משעון מכאני ענקי.
החצי הראשון של המשחק הוא מעין אימון לשלבים המאוחרים: השעות הראשונות מציגות שלבים קלים במיוחד, שאפשר לצלוח במהירות ובקלות וילמדו אתכם איך לשלוט בשרברב המשופם בעזרת כפתורי ה-3DS המעט צפופים. כשתגיעו למה שנראה כמו סוף המשחק (הבוס של העולם השמיני, כמיטב המסורת), תבינו שזה לא הסוף, אלא רק ההתחלה - והחצי השני של המשחק (שמתחיל מייד בתום העולם השמיני הנ"ל) כבר מאתגר בהרבה: כבר בשלב הראשון של החצי השני הפסדתי עשרות פסילות (!) לפני שהצלחתי להתקדם הלאה.
המסך התלת-ממדי של קונסולת ה-3DS החדשה משדרג את המשחק: השלבים מעוצבים כך שהעומק שמוסיף המסך לתמונה מנוצל בצורה הטובה ביותר: מכשולים רבים יתקרבו אליכם במהירות, בשלבים מסויימים תצטרכו לצאת ולהכנס לעומק המסך פעמים רבות, והתהומות העמוקים נראים, בזכות אפקט העומק, מפחידים במיוחד. "חדרים" מסויימים אף מתבססים על המסך התלת-ממדי, שכן הם מציגים מבנים שבדו-ממד נראים שונה ממה שהם נראים בתלת-ממד, ומבסיים על אפקט זה חידות איסוף מטבעות.
אז נכון, תלת-הממד הוא עדיין גימיק שלא באמת משפיע על 90% מהשלבים - אבל זה גימיק שמנוצל בצורה הטובה והיעילה ביותר. קשה לי לדמיין את המשחק הזה ללא האפקט הסטראוסקטפי, ואין שום סיבה לשחק בו בדו-ממד (אלא אם כן אתם סובלים מכאבי ראש בעקבות האשליה). הלוואי שמפתחים אחרים ילמדו להשתמש באפקט כמו שנינטנדו הוכיחו שהם יכולים, ושכל משחקי ה-3DS מעתה והלאה יישמו אותו בצורה כה מוצלחת.
השרברב שתמיד נאהב
צריך להגיד את זה בצורה ברורה: מריו הוא עדיין מריו. הצד החיובי של המשפט הזה אומר שעדיין מדובר באחד המשחקים הכיפיים והמשמחים ביותר בנמצא. הצד השלילי אומר שלא מעט גיימרים יתייחסו למשחק הזה בביטול בגלל הגרפיקה הצבעונית והאווירה הילדותית. למעשה, סביר להניח שאם הגיימרים האלה שרדו עד כאן, הם כבר סיננו לעצמם לפחות פעם אחת "יא-אללה, איזה גייז הארז הזה".
אם אתם מחובבי השרברב - Super Mario 3D Land לא יאכזב אתכם. אם אתם ממש מעריצים אותו, המשחק הזה הוא לדעתי סיבה מספיק טובה להוציא כמה מאות שקלים על קונסולת ה-3DS, ואם כבר יש לכם את הקונסולה ואתם מתלבטים אם לקנות את המשחק הזה או לא אנחנו ממליצים לכם להפסיק להתלבט, ולקנות אותו בלי לחשוב פעמיים.
בעולם של משחקים אפלים ו"בוגרים", תמיד טוב להזכר שמעבר לפינה מחכה לנו השרברב המשופם, שמזכיר לנו את מה שחשוב במשחקים: הכיף. ואת זה מריו עושה כמו שאף אחד אחר לא מצליח.
| הטוב |
|
| הרע |
|
| והנסיכה |
|
תגובות
1
19:42 11.12.2011 |
ראשוןןן (אורח)
מה עם ביקורת לסקיירים?
2
20:11 11.12.2011 |
bvb (אורח)
איפה הציון?
3
20:13 11.12.2011 |
bvb (אורח)
וחבל שכולם היום זונות גראפיקה
4
20:30 11.12.2011 |
stacomoon
המשחק הטוב של השנה!
תגידו לי מה שבא לכם!אבל כדאי שתתחילו להתעסק במקורות ולא לומר שטויות על משחקים כל כך טובים.
אני מקווה שהפרישה של מיאמוטו תיהיה לטובה, אני תמיד יזכור אותו כמעצב הדמויות הטוב ביקום 3>
5
21:19 11.12.2011 |
CooKie Monster
למעה אין ציון ?
6
07:53 12.12.2011 |
martin1997
איו ציון אחי!
7
11:27 12.12.2011 |
עמית (אורח)
באמת אין ציון!
ומתי יהיה ביקורת לסקיירים זה חשוב!
8
12:03 12.12.2011 |
יותם ברנז
בשביל מה צריך ציון? מה שמדגישה הביקורת הזאת שוב ושוב זה את מידף הכיף. תראו לי בנאדם שמכמת כיף בצורה מספרית ואראה לכם בנאדם שלא יודע מה זה כיף.
9
17:13 12.12.2011 |
שחקן זועם (אורח)
לדעתי ריימן אוריג'ינס יצא לפני המריו החדש ובכל זאת אתם מוציאים ביקורת על מריו. יודעים מה זה אומר?!?
שאתם צריכים לעשות ביקורת על ריימן אוריג'ינס כבר!!!
10
17:58 12.12.2011 |
הנסיכה פיץ' (אורח)
אני בתסמונת שטוקהולם.
11
20:55 12.12.2011 |
רונן
תשמע, ארז, אני מעריץ את אומץ לבך. לפרסם ביקורת של משחק מריו באתר הזה דורש אומץ רב.
ועדיין, אני מופתע מאוד מהתגובות המעודנות שהביקורת קיבלה. הייתי בטוח שאמצא כאן את חלקי גופך המרוטשים.
וכן, משחק בהחלט מעולה. אני בשלב של העולם האחרון.
רונן.
12
01:31 13.12.2011 |
גולש ויגיימס ותיק (אורח)
תגיד ארז. רונן...או ארז רונן....
לא מפריע לכם שאתם כותבים ביקורת לאוויר?
רוב ה"קהילה" בויגיימס הם גילאים 8-11...
אפשר ליראות לפי התגובות שלהם...וליראות שרובם אפילו לא קוראים את הביקורת ובישבילם אם זה מריו זה ילדותי וישר פוסלים את המשחק...
כמו שרונן אמר...כל מה שבראש של הפאנבוייז זה MW3 וBF3.
אני בטוח שכשה אני יחזור לפה בעוד איזה יומיים היו 200 תגובות על אחד שאימא שלו חתול ואחד שאמא שלו באטמן...ועד שנים יתווקחו איזה קונסולה יותר טובה ואיזה FPS יותר טוב...אין לי כח כבר ליקרא תגובות פה כמעט אין תגובות קשורות לכלום...(אני יודע שגם התגובה שלי לא קשורה לכלום)והאתר מפוצץ טרולים...אני בגיימס...הכתב שפעם אהבתי לקרא ביקורות בגללו נמצא שם...
13
14:42 14.12.2011 |
דני (אורח)
חחחחחחחח 10 יא דפוק, קרעת אותי...
בנוגע לביקורת, ביקורת מאוד טובה. המשחק נראה ממש טוב, חבל שאין לי 3ds...
14
16:07 16.12.2011 |
nintendo fan (אורח)
nintendo you did it again!!! שמח לראות שאין פה תגובות שנאה לנינטנדו כמו כל כתבה אחרת שקשורה לנינטנדו
15
20:30 16.12.2011 |
Katnopic
ל-4, מיאמוטו לא פרש, פשוט לא הבינו אותו נכון, הוא אמר שהוא עדיין יהיה מעורב בפרוייקטים הגדולים של החברה אבל שאם זאת הוא רוצה גם להדריך את הדור הבא או משהו כזה.. לאיודע לא זוכר קיצר הוא לא פרש.
16
16:00 18.12.2011 |
ל (אורח)
אני קניתי את המשחק והוא ממש ממש כייפי, ממליץ בחום לקנות אותו אם יש לכם את הקונסולה הזו.
17
19:05 21.12.2011 |
ילד פלא (אורח)
אין סוף לייצירתיות!!! גם בסדרת Galaxy ל-Wii -
nintendo, כל הכבוד!! את ללא ספק יצרנית המשחקים היצירתית והאקסקלוסיווית ביותר!!
18
03:24 22.12.2011 |
ttohar
3 צודק
אי אהבתי אותו משחק נחמד
19
12:57 26.12.2011 |
אנונימי אנונימי מאוד (אורח)
וואו, המשחק נראה מדהים!!! אני חושב שאני אקנה
את הקונסולה רק בישביל המשחק הזה!!!
20
| פורסם ע"י