מאת: רונן אטיאס
בשנת 1995 יצא הסרט ה-17 בסדרת ג'יימס בונד, "גולדן איי". שנתיים אחר כך, בלי יותר מדי לחץ (דבר שחבל שלא לומדים ממנו גם היום), שוחרר משחק הוידיאו הרשמי לקונסולת הנינטנדו 64. היום זה בטח נראה לכם טריוויאלי למדי, אך למעשה הוא היה ה-FPS המקורי הראשון לקונסולות - משחקים קודמים היו הסבות של להיטי מחשב כמו Doom - והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחות הז'אנר. הביקורות היו מעולות, עם ממוצע ציונים של 95%, ומאז הז'אנר רק צובר פופולאריות קונסולית, החל מסדרת Halo ועד למצב כיום, שבו רוב האף.פי.אסים יוצאים גם לקונסולות, וכמה מהבולטים בהם אף בלעדיים להן.
בשבוע שעבר יצא רימייק למשחק החלוצי הזה, בלעדי לפלטפורמות של נינטנדו. אנחנו נסקר את גרסת ה-DS.
רגע... משחק FPS על דיאס? כן, שמעתם נכון. Goldeneye הוא לא משחק הפעולה מגוף ראשון הראשון לניידת, ולמרבה הפליאה זה עובד מעולה - בזכות מסך המגע. התזוזה משתמשת כמובן במקשי החיצים, הירי נעשה באמצעות כפתורי הצד, והיד השנייה פנויה להחזקת הסטיילוס, איתו שולטים במצלמה. יש גם אפשרות שליטה במקשים רגילים ולא במסך מגע, אבל אני לא רואה אותה כממש פרקטית, כי זה לא סטיק אנלוגי שבו אפשר לשלוט במהירות התזוזה של המצלמה. בתור שחקן מחשב, השליטה ב-FPS-ים על ה-DS הרבה יותר נוחה מכל בקר קונסולה אחר, שכן סטיילוס היא השיטה שפשוט הכי קרובה לעכבר.
אז השליטה עובדת, אבל איך המשחקיות עצמה עוברת את ההתניידות ואת מבחן הזמן?
כצפוי ממשחק בן 13 שנה, המשחקיות הבסיסית תהיה מאוד מוכרת. רצים במסדרונות וחדרים ומחסלים אויבים, בין אם בשימוש בנשק או בחניקה שקטה מאחור (חיסול חשאי היה עדיין עניין די מקורי ב-1997, וכך גם שומרים מפטרלים).
כמובן שזה לא הכול, ולהרבה שלבים יש "קטע" מיוחד משלהם: התחמקות מצלפים, מלכודות, מגדלי שמירה, מוקשים, נטרול אזעקות ומצלמות אבטחה, שיגור טילים ואפילו שלב אחד בתוך טנק (שלא הופיע בכותר המקורי) - ממנו ממש לא התלהבתי שכן הוא היה מונוטוני למדי.
אחד הדברים הכי בעייתיים במשחק, בעבור שחקנים מודרניים, היא הליניאריות שלו. מתחילתו ועד סופו, בכל רגע נתון גברת M אומרת לך בדיוק מה לעשות, וישנה תמיד דרך אחת ויחידה לעשות את זה (מלבד עניין השימוש בנשק חם או בחיסול שקט). גם נתיב התנועה מאוד מוגבל. בעוד רוב השלבים מתקיימים בלאו הכי במסדרונות צרים או בחדרים עם דלתות כניסה ויציאה יחידות, גם בשלבים היותר מגוונים, שמתקיימים בסביבות מושלגות ומיוערות, ישנה דרך אחת יחידה שמגודרת בסלעים או שיחים בלתי-עבירים (סוכנים חשאיים מפחדים מקוצים).
עוד בעיה, מיוחדת לגרסת ה-DS, היא מבחר הנשקים המצומצם. לפי מספר סרטונים שראיתי, גרסת הווי מכילה מגוון רחב של נשקים, החל מאקדחים ורובים ועד לבזוקות ורימונים. בגרסת הדיאס, לעומת זאת, תמצאו רק את שני הסוגים הראשונים, ולא הרבה גם מהם. האקדח המושתק של בונד יהיה עליכם כל הזמן עם תחמושת בלתי נדלית, ואת כל שאר הרובים תשיגו מגופות האויבים, שכנראה משיגים כולם את הציוד שלהם מאותו סוחר נשק (למיטב זכרוני אין במשחק אפילו קלצ'ניקוב... למרות שלא חסרים בו רוסים). תוספת אחת קטנה לארסנל היא מוקשים, אבל אלו מגיעים בכמות "פתרון פאזלים" שמספיקה בעיקר ליצירת מעברים מוגדרים מראש, והם גם לא מספיק פרקטיים בקרב.
לסגירת טרילוגיית הפגמים המרכזיים של המשחק - האויבים בו לא מאוד מתוחכמים. ברגע שהם מזהים אותך הם נעמדים במקום ויורים עליך צרורות, ואם לא הרגת אותם מספיק מהר, הם יתקרבו אליך בקו ישר. זה גורם לירידה באקשן ובקצב המשחק, עם קרבות שנראים לעיתים כמו גלריות ירי.
עלילת המשחק בנויה מחמישה עשר שלבים, לא ארוכים במיוחד אבל די מאתגרים, שאת כל אחד מהם ניתן לשחק באחת משלוש רמות קושי. אחרי שמסיימים את המצב העלילתי, ניתן לחזור לאיזה שלב שתבחרו, אם מעניין אתכם האתגר של לסיים אותו בזמן הקצר ביותר, או ברמת קושי גבוהה יותר. בסה"כ אני מעריך את אורכו של הקמפיין בבין חמש לשמונה שעות, שזה, יחסית למשחק נייד שיש בו גם מצבים מרובי משתתפים (אותם לא יכולתי לנסות בגלל בעיות בראוטר), סביר מאוד. אני חייב לציין לטובה את הצ'קפויינטים, שממוקמים במקומות הגיוניים ולא רחוקים אלו מאלו. במשחק נייד יש סיכוי רב שתיאלץ להפסיק לשחק במפתיע, ולא קרה לי פעם אחת שנאלצתי לחזור על קטע מיותר פעמיים.
הגרפיקה בכותר, בהתחשב במגבלות החומרה, סבירה לחלוטין. הרזולוציה קטנה יותר כמובן, אבל המודלים בנויים היטב. משהו שהוא דווקא לא אשמת הפלטפורמה הוא חוסר צבעוניות מסויים - הרוב הגדול של המשחק בנוי מצבעי אפור (או ירוק, בשביל שלב היער).
מבחינת סאונד, גולדן איי עושה עבודה טובה. אני חושב שזה כותר הדיאס הראשון שראיתי עם דיבוב מלא לכל אורכו ולא תיבות טקסט מייגעות. הדיבוב גם מלווה בקולו של דניאל קרייג, שאומנם לא שיחק את בונד בסרט המקורי, אך עשה את התפקיד היטב בשני הסרטים האחרונים - וגם כאן הוא לא זלזל. המנגינות ברקע הן הנעימות המוכרות מהסרטים, ומלבדן יש עוד כמה חדשות ומתאימות לא פחות. קצת חוזרות על עצמן, אבל הן לא נמאסות או מציקות.
המשחק מסגיר את גילו. הקצב איטי, עיצוב השלבים ליניארי מאוד, ומה שהיה לפני 13 שנה מגניב וחדשני הוא היום בסיסי, לא שווה אזכור. מצד שני, המשחק עדיין מבדר, אווירת הבונד מהנה למי שזה עושה לו את זה, ובהתחשב במספר ואיכות ה-FPS-ים על הפלטפורמה, Goldeneye הוא תוספת מבורכת לקטלוג ה-DS.
ציון סופי: 75
תגובות
1
19:44 14.11.2010 |
פותר הבעיות (אורח)
תפסיק להשתכר, לא תראה כפול.
2
20:39 14.11.2010 |
ET2k
יש אנשים עם 0 חוש הומור...
3
21:25 14.11.2010 |
Shmati
קלשניקוב כותבים עם ש' למען האמת, לא נורא, טעות נפוצה.
4
18:30 19.11.2010 |
לל (אורח)
מה עם ביקורת למשחק WWE 2011 ?
5
21:42 20.11.2010 |
סס (אורח)
ל-4) הנה ביקורת באנגלית
http://xbox360.ign.com/articles/112/1129736p1.html
או שאתה בכלל לא יכול לקרוא *wink*
6
21:49 30.01.2011 |
Rigun7
יש קלשניקוב ובעוד איך יש!
7
13:15 05.02.2011 |
לעזאזל (אורח)
ביקורת מעפנה ברור שזה לא יהיה משהו מיוחד זה לדיאס
תעשה ביקורת לווי ותראה איזה משחק קטלני זה
8
| פורסם ע"י