הסיפור של שוליית המכשף הוא אחד מיני רבים של תעשיית המשחקים הבריטית, שלמרות המון משחקים מקוריים ויוצאי דופן, לא הצליחה מאז שנות השמונים לחזור ולהפוך למובילה בתחום, כמו יפן עד לפני שנים מעטות וצפון אמריקה כיום.
סיימון בורא סיימון
כמו רבים לפניו, היוצר וההוגה של הסדרה, סיימון וודרוף, זיהה את הפוטנציאל שיש בעולם הקסם והאגדות הקלאסי. בניגוד לאחרים, כמו Westwood עם טרילוגיית קירנדיה או סיירה עם סדרת מסע המלך, הוא החליט ללכת על כל הקופה וליצור פארודיה מטורפת שלא לוקחת את עצמה ברצינות אפילו לרגע אחד. בשלב זה אי אפשר להימנע מהשוואה עם סדרת עולם הדיסק, שגם כן הנפיקה כמה קווסטים (והייתה בריטית), אבל עולם הדיסק חיקתה, או ניסתה לחקות, את סגנון ההומור היחודי של טרי פראצ'ט, הסופר שמאחורי עולם הדיסק; שוליית המכשף לא כיבדה אף סגנון.
גיבור הסדרה, שנקרא על שמו של מעצבה (סיימון), הוא נער צעיר שנשאב יום אחד לעולם הקסמים לאחר שהכלב שלו (אותו קיבל ליום ההולדת במקום גיים בוי... ) מגלה ספר מוזר בעליית הגג. הספר מתגלה כמכושף ופותח שער לעולם אחר בו קוסם מרושע בשם סורדיד כלא את הקוסם הטוב בשם קליפסו. רק אם סיימון יוכל להציל את קליפסו, הוא יוכל לשוב הביתה אל עולמו שלו...
כמו הפתיחה, סצנות רבות במשחק הן פרודיות על אגדות עם או ספרים\סיפורים מפורסמים, ביניהם רפאנזל של האחים גרים ('פעמונית' בעברית) ולא מעט שר הטבעות. אבל אפילו אם באתם מפלוטו ואתם לא מזהים את ההקשרים האלו, יש כאן מספיק דמויות מקוריות וגרוטסקיות עד אימה ששוות פגישה בזכות עצמן. אחת מהדמויות היותר זכורות היא דמותו של איש הבִּיצָּה הבכיין שנותן לאורחיו מרקים ו"מטעמים" שונים מהביצות שליד ביתו. במשחק השני הוא לא מסתפק בהסעדה ביתית ופותח בהצלחה גדולה את הסניף הראשון של "מק ביצה", שנותן משמעות חדשה להגעלת כלים...
מצחיק ומעצבן במידה שווה
נקודה מעניינת נוספת: ברוב משחקי ההרפתקאות סביר להניח שהגיבור הראשי יהיה בחור נחמד וסימפטי שאפשר להזדהות איתו. סיימון לעומת זאת הוא טיפוס שחצן ויהיר שעושה המון שטויות ונוהג לעצבן את הסביבה. זאת אומרת, הוא מרדן, שזה לא דבר רע בפני עצמו, אבל הוא מורד מתוך התחכמות וטעם רע, לא משנינות אלגנטית או אידיאלים. באחת הפעמים הוא נדרש לקחת מספר על מנת לחכות בתור ומכריז ש"אני לא מספר, אני אדם חופשי!" (משפט מפורסם מסדרת הטלוויזיה "האסיר"). במקרה אחר הוא צוחק על האיסוף האובססיבי של חפצים בקווסטים, כשהוא מתייחס אל מה שמציעים לו כזבל, ועוד לא הזכרתי את הפעם בה הוא מכשף גורי כלבים חמודים והופך אותם לנעלי בית...
שני המשחקים הראשונים בסדרה חיקו בהצלחה מרובה את הסגנון הגרפי והמשחקיות של הקווסטים מבית לוקאסארטס. הם אפילו תורגמו לעברית. הסדרה צברה פופולאריות ונמכרה היטב, בעיקר באירופה, אך בארה"ב מעט מאוד שמעו עליה. העובדה שכל הדמויות דיברו במבטא וסלנג בריטי תרמו ללא ספק לאופי המיוחד שלה, אך יתכן כי הרחיקו את האמריקאים, שחייבים לעשות כל דבר בדרך שלהם.
סיימון, היית צריך להישאר שטוח
נפילת הסדרה מכס החסד החלה עם המשחק השלישי, גם בעקבות סופו הבלתי רגיל של המשחק השני, שעורר הרבה ציפיות להמשך דגול, גם בעקבות ירידת קרנן של הרפתקאות מסורתיות באופן כללי, וגם בגלל ההגירה של התעשיה לתלת-ממד. בהתחלה הוא היה אמור להיות דו מימדי, אבל עקב לחצים מצד המפיצה הוא הועבר לתלת ממד מלא - ופרימיטיבי. המשחק אמנם היה מצחיק וכתוב היטב כרגיל, אבל הרבה מאוד באגים, מסכי מעבר בהם לא היה מה לעשות וגרפיקה שאיבדה מקסמה הפכו אותו לאחד מהמשחקים המושמצים בדורו.
בשלב זה החליטה המפתחת המקורית (Adventuresoft) לפרוש, והעבירה את השרביט למפתחת הגרמנית Silverstyle. זו יצרה שני המשכים בשניים חצי ומימדים (הרקעים מרונדרים מראש והדמויות תלת-ממדיות, כמו ב-Syberia, למשל) שזכו להצלחה בעיקר בגרמניה, ויצאו באנגלית באיחור ניכר ועם דיבוב אמריקאי שגרם לסיימון להישמע (וסלחו לי על הביטוי) כמו ילד כאפות. המשחק הרביעי קיבל ציונים שממוצעם 50 אומלל; המשחק החמישי, שיצא באנגלית לאחרונה, מראה שיפור ניכר והממוצע שלו בביקורות עומד על 68.
בסיכומו של דבר, ולמרות העליות והמורדות-דות-דות-דות, מי שמכיר את הסדרה נוטה לשמור לה פינה חמה בלב, וחלקנו חבים לה חלק משמעותי מזכרונות ילדות הגיימינג שלנו. עם ההצלחה המסחררת של משחקי אי הקופים המחודשים, אולי יש סיכוי ל-Simon HD מתישהו. מי מרים את הכפפה?
תגובות
1
12:04 19.07.2010 |
2223 (אורח)
היה אז גיימבוי?
2
12:35 19.07.2010 |
adirbd
הדבר היחידי שטוב במשחק הזה, שהוא בעברית.
3
12:45 19.07.2010 |
Thunder Cats
אחת מסדרות המשחקים האהובה עליי בתור ילד. קניתי את סיימון 2 מייד כשיצא זה היה עם תרגום בעברית וסיימתי אותו תוך יומיים איזה כיף זה היה (הצצתי מדי פעם בספר הרמזים) שיחקתי רק ב1 ו2 ככה שאני שיחקתי בתקופה המהנה של המשחק.
סדרת משחקים נוספת שממש אהבתי זה הגובלינים זוכרים אותה?
4
13:02 19.07.2010 |
הראל עילם (אורח)
הגיימבוי הראשון יצא ב-1989. סימון הראשון, מצד שני, יצא ב-1993... כך שהסדרה לא התחילה בשנות השמונים, כפי שנכתב במקור.
5
13:23 19.07.2010 |
Psychoticat
גדלתי על המשחק הראשון :)
סיימון שם את הארי פוטר בכיס הקטן. או בכובע....
6
13:26 19.07.2010 |
קרירין
ל1
כן הגימבוי הראשון יצא עוד לפני שמערכות על בסיס דיסקים היו נפוצות
ומשחקים שכוללים הרבה דיבוב בדרך כלל יצאו על דיסקים
בתקופה של הגימבוי מחשבים היו מבוססי דיסקטים
אבל הגימבוי הגימבוי קולר היו בשוק בערך 10 שנים -ככה שהיה כבר מעבר מדיסקטים לדיסקים
7
14:40 19.07.2010 |
slivinn (אורח)
הזכרת לי כמה נהנתי לשחק בזה בילדות.
ול2, אל תגזים המשחק עצמו היה מהנה,עם עלילה חביבה הומור ומה לא... העברית סיפקה לנו בתור ילדים את היכולת לשחק ולהבין את כל זה.
8
16:54 19.07.2010 |
itay169 (אורח)
לא שיחקתי בזה אז אני לא יודע אם זה לא טוב, אבל לפי הטריילרים המוזיקה ממש גרועה
9
17:04 19.07.2010 |
PoweRup
משחק בן בן בן זונה, הראשון היה כל כך מצחיק!!! שיחקתי גם בשני אבל הוא היה פחות. הרביעי היה חמוד ולא יותר מזה.
משחקים אחרים ממש טובים מהעבר: Jones in the fast line, Dangerous Dave, Golden axe, Leisure Suit Larry
10
23:29 19.07.2010 |
TheYeIIowDucK
9 שחכתה את The Neverhood
11
14:25 20.07.2010 |
swatman-ofer
ל3 לא היה ולא יהיה על הגובלנים , היה אחלה משחק
12
05:10 25.07.2010 |
MOZY (אורח)
צריך להוציא סרט על סיימון.
בדיחות ושנינות עוקצת, כבר לא עושים אותם ככה שלא לדבר על זה שתרגמו אותו
(סיימון 3D זה דרך טובה להראות איך המשכון דפוק יכול להרוס סדרה שלמה)
13
| פורסם ע"י