נפל משמיים והתרסק על הקרקע
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י Playstation, תודה רבה!
המשחק Lost Soul Aside היה אמור להיות סיפור הסינדרלה שאנחנו כל כך אוהבים. משחק אקשן שהוא גם מכתב אהבה למשחקי האקשן של שנות ה-90 עם קריצה ל-Final Fantasy 7 וגם ל-Devil May Cry. אבל בפועל קיבלנו פה הפקה לא ברורה עם כיוון לא ברור ותוצאה יחסית מרושלת. וזה חבל שבשנה כזו קיבלנו משחק חצי אינדי כמו Expedition 33 ומהצד השני את Lost Soul Aside.
נתחיל מההתחלה, Lost Soul Aside הוא משחק שהתחיל בשנת 2014 בתור פרויקט שאפתני של המפתח הסיני יאנג בין (Yang Bing) שהחל לעבוד לבדו על פרויקט קטן בזמנו הפנוי. במשך שנתיים הוא פיתח מנועים, עיצובים ומערכות משחק כמעט בלי שאף אחד ידע. ב-2016 הוא פרסם טריילר ראשון, והעולם כולו השתגע: הגרפיקה המזכירה Final Fantasy XV והקרבות הקצביים הפכו אותו לוויראלי בן לילה. מאותו רגע המשחק קיבל חשיפה עצומה, עד שסוני אימצה אותו במסגרת תוכנית China Hero Project – יוזמה שנועדה לקידום מפתחים סיניים והענקת גישה לכלים ומשאבי AAA. מאז, Lost Soul Aside התפתח מפרויקט של מפתח יחיד ליצירה רחבת־היקף עם צוות מלא, תמיכה מסחרית וחשיפה בכנסים. אחרי 11 שנות פיתוח, המשחק סוף-סוף הגיע למדפים ומנסה לעמוד בהייפ של 11 שנה.
יש פה סיפור, לכאורה
המשחק עוקב אחרי הגיבור שלנו בשם קייזר. הוא חוזר לעיר שלו אחרי שנעדר ממנה במשך זמן רב (לא ברור למה או איך) כשהוא מתכנן מעין נקמה בכוחות השיטור המרושעים אך כל זה פתאום מקבל תפנית לא צפויה כשחייזרים מגיעים מהחלל ומתחילים לאכול את כולם, משהו כמו היום השלישי. אותם יצורים הנקראים Voidrax שואבים נשמות של אנשים ובכך הורגים אותם (לכאורה) אחותו של קייזר שנחלצת להגנה על אחת הדמויות נשאבת לאחת המפלצות ובכך הנשמה של הולכת כפרה על הראש של Voidrax. בינתיים קייזר שלנו מגלה את Arena, הדרקון שהוא אב כל הדרקונים או משהו כזה שיכול לעזור להם. הוא מגלה לקייזר שהנשמה שלה לא באמת נעלמה אלא נשמרת במאגר נשמות (כמו סוללה חשמלית) והכל נמצא על איזה הר שנקרא הר הישועות. בשלב הזה קייזר יוצא להר הישועות כדי להציל את הנשמה של אחותו ונתקל בכל מיני בוסים שהם מכרים של הדרקון שמלווה אותו ורוצה לחזור לכוחו המקורי.
בחיי שזו אחת העלילות הכי משמימות וגנריות שראיתי ואלוהים עדי שאני לא איש של עלילה במשחקים. אבל Lost Soul Aside הצליחו להפתיע אפילו אותי עם סיפור כל כך גנרי ולא ברור שבאמת השתעממתי מלהקשיב לדיאלוגים שלהם. העלילה סובלת מגנריות מובהקת, עם קלישאות מוכרות מדי: ממלכה מרושעת, קבוצת מתנגדים, גיבור נבחר ופלישה חייזרית. הדיאלוגים לעיתים נדמים כאילו נכתבו על ידי בינה מלאכותית חסרת השראה, עם שורות חסרות עומק ודמויות שטוחות. קייזר, כדמות הראשית, חסר כריזמה ואישיות, והדמויות המשניות לא מצליחות להוסיף עניין או רגש לסיפור. המעברים בין קווי העלילה, ממאבק פוליטי נגד האימפריה למסע אישי להצלת אחותו של קייזר, מרגישים לא מגובשים, והקצב נפגע כתוצאה מכך. בניית העולם מציגה רעיונות מעניינים, כמו ה-Voidrax והקשר של Arena לאלים עתיקים, אך הם לא מפותחים לעומק. העולם מרגיש יותר כמו תפאורה יפה מאשר מקום חי ונושם, והחקירה מוגבלת למסדרונות ליניאריים שמפחיתים מהתחושה של הרפתקה אפית. בסך הכל, הסיפור מרגיש כמו הזדמנות שהוחמצה לספר משהו ייחודי, והוא נשאר ברמת קלישאה שראינו כבר במשחקים רבים לפניו.
זה לא נראה כמו מה שהזמנתי
כשהתחלתי לשחק משהו לא נראה לי נכון בגרפיקה. ולא רק הגרפיקה, כל הפיזיקה של קייזר נראתה כמו משחק מובייל קוריאני ולא הצלחתי להבין מה לא מסתדר לי פה. ואז זה קרה, אחרי שהמשחק קרס בפעם הראשונה (ולא האחרונה) וקיבלתי התראה שמנוע Unreal 4 קרס ואני צריך להתחיל מחדש, ואז הכל התחבר. המשחק שהתחיל את פיתוחו בשנת 2014 בעצם על Unreal Engine 4, וזה כבר ממש מיושן. אני גם ככה עם בטן מלאה על מנוע Unreal 5, אבל לפתח משחק בשנת 2025 עם מנוע כל כך מיושן פשוט זועק לשמיים.
הסגנון האומנותי עצמו חמוד מאוד, השראה גדולה מ-Devil May Cry וממשחקי Final Fantasy. אבל המשחק עצמו לא דומה לשום דבר שראינו בטריילר. התנועות של קייזר מאוד מגושמות ומאוד מזכירות אנריל 4 מן הסתם. בנוסף, המשחק סובל מנפילות פריימים, מה שמקשה על משחק קרבות אקשן שמצריך תזמן דיוק ומהירות. וכל זה ממש חבל כי האסתטיקה של המשחק מאוד מעניינת ויש נקודות שהוא פוגע בהם, אבל יש נקודות שהוא ממש מפספס. וזה מפתיע שמשחק עם גב של סוני נופל במלכודות כאלה.
הפסקול והסאונד, לעומת זאת, הם נקודת אור. המוזיקה, שהולחנה על ידי צוות בהשראת משחקים יפניים קלאסיים, משלבת נעימות תזמורתיות עם אלמנטים אלקטרוניים, ומצליחה להעצים את האווירה בקרבות ובסצנות דרמטיות. רצועות המוזיקה של קרבות הבוסים בולטות במיוחד, עם מקצבים דינמיים שמתאימים לקצב המהיר של המשחקיות. אפקטי הסאונד, כמו חריקות החרבות והפיצוצים של כוחות Arena, מוסיפים עומק לחוויית הקרב, אם כי לעיתים הם מרגישים מעט חזרתיים.
אני לא יודע מה עבר בראש למי ששכר את שחקני הקול או האם מדובר בבינה מלאכותית מהסוג שמקבלים בחינם אבל יש כאן משחק קול ממש ממש אבל ממש גרוע. יכול להיות שמדובר בקריצה לשנות ה-90 ויכול להיות שניסו לחסוך כאן, אבל זה נשמע פשוט לא טוב ואפילו מעצבן לפרקים. הבעות הפנים של הדמויות חסרות חיים, דבר שפוגע באימפקט הרגשי של הסיפור, והקטעים הקולנועיים סובלים לעיתים מקצב פריימים לא יציב, במיוחד ב-4K/30FPS. בנוסף, המשחק סובל מבעיות טכניות כמו תקלות ויזואליות וירידות פריימים, שפוגמות בחוויה הכוללת. הדיבוב באנגלית, שהוא חלק מהחוויה הוויזואלית, מאכזב מאוד, עם ביצועים חסרי רגש שמקשים על ההזדהות עם הדמויות. המלצה חמה היא לעבור לדיבוב היפני או הסיני, שמצליחים להוסיף מעט יותר חיים לדיאלוגים. לזכותם ייאמר שהאנימציות קרב ממש מגניבות ויש קטעים מעולים של שהעולם נראה ממש יפה, אבל בהחלט מדובר במשהו לא אפוי שהיה בתנור קרוב לעשור.
יש עם מה לעבוד
מערכת הקרב של המשחק הזה היא נקודת האור שלו, בערך. סך הכל זו מערכת קרב שבירור לקחה השראה מ-Byonetta ו-DMC. היא מהירה, קופצנית ומתגמלת זריזות ומהירות הקלדה. לקייזר יש ארבעה נשקים. חרב, קליימור, חרמש והלבארד. המעבר ביניהם נעשה עם עצירת זמן ומאפשר לקפץ בין הנשקים והכוחות שמתלווים אליהם. יש התקפות מיוחדות, וגם עץ כשרונות לכל נשק שאפשר לפתוח ואני אגיד לכם שפה זה כבר לא מצליח להתרומם. באמת שלא הרגשתי שום דבר מהכוחות של העץ ורובם מיותרים או סתם מוסיפים בונוסים פאסיביים משמעמים. הסקילים שכן משפיעים על המשחק לא מרגישים נצרכים ובאיזשהו שלב פשוט הפסקתי לשים נקודות על העץ כי הרגשתי שאני מבזבז לעצמי את הזמן.
הבוסים עצמם הם סתם שקים של HP שמשום מה מתמלאים אחרי שהורדת אותם ל-0. יש מערכת Stagger לבוסים שלא מצליחה להשתלב טוב במשחק, בעיקר בגלל ה-AI הבינוני של הבוסים. ובכלל, המשחק מרגיש כמו איזה מרדף בוסים שלא מציעים משהו חכם או מיוחד. השלבים עצמם מאוד שטוחים ואין באמת לאן לחקור או מה לעשות חוץ מלרוץ בקו ישר. הפאזלים רחוקים מלהיות מאתגרים והם בעיקר מרגישים כמו טרחה. כאילו אם היו משקיעים בלפלש את מערכת הקרב על חשבון הפאזלים האלה היה אפשר להוציא מהמשחק הזה משהו טוב. כי אם יורדים לבסיס שלו, Lost Soul Aside הוא עם פוטנציאל נפיץ למשחק אקשן וחבל שהוא לא מצליח לממש את זה.
השורה התחתונה
המשחק הזה יושב על חבית של פוטנציאל ומרגיש שמדובר פשוט בביצוע חובבני של מפתחים לא מנוסים. שאחרי הכל זה גם בסדר כי הם באמת מפתחים לא מנוסים. אבל כשיש לך את הגב של סוני, היא אמורה לתת יד ולעזור למפתחים שלה להוציא משהו שהיא מתחייבת להפיץ. מפתיע אותי שחברה כמו סוני שחררה משחק כזה לא אפוי ועוד בתקופה שגם ככה אין לה משהו טוב יותר לפתח. הייתי שמח אם המפתחים היו עוברים לאנריל חמש ומשפרים משמעותית את הקרב על חשבון פאזלים או ניסיון לייצר איזו עלילה. המשחק הזה היה ב-Wishlist שלי בסטים ואני ממש התאכזבתי לשחק אותו. אני מקווה שהמפתחים יצליחו לקחת את היהלום הלא מלוטש הזה ולהפוך אותו למשהו יותר טוב בשנים הקרובות כי הפוטנציאל בהחלט קיים.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י