שנייה לפני Elden Ring: Nightrein ודקה אחרי Khazan מגיע משחק סולס-לייק נוסף שקצת נבלע בין שתי השמות הענקיים. האם הוא מצליח להתבלט?
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י CE-Asia, תודה רבה!
Dark Souls בהרבה מובנים ובחינות שונות, גרם לסוג של מהפכה בעולם הגיימינג, הוא לא רק משך את תשומת הלב של לא מעט שחקנים מסביב לעולם שיהפכו לאוהדים אדוקים של From Software, הוא גם הוליד תת תרבות מסויימת בתוך קהילת הגיימינג ויתרה מכך, הוא הוליד סוגה חדשה של משחקי - Souls like. לא מעט חיקויים שונים אבל גם משחקים שנופלים תחת התדמית של סולס-לייק יצאו לאורך השנים, חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות, ובזמן שרוב הדיבור בתקופה האחרונה היה סביב The First Berserker: Khazan, יצא לו בשקט יחסי משחק נוסף בסגנון - AI Limit. אז דקה לפני שאנחנו מקבלים את Elden Ring: Nightrein שיטרוף את כל הקלפים, הנה הביקורת שלנו על AI Limit.
בעיות זכרון? שוב?
אין דרך נעימה להגיד את זה, אני שונא להישמע כמו תקליט שבור, אבל אין מה לעשות בשלב הזה. אנחנו משחקים את אריסה (Arissa), בליידרית (Blader, כמו שב-Elden Ring אנחנו Tarnished וכו) שכמו שאנחנו הכי אוהבים ביפן, סובלת מאמנזיה. היא לא זוכרת בכלל מי היא או מאיפה היא הגיעה ומה המטרה שלה. מהר מאוד אנחנו מגלים שהעולם נשלט בידי חומר שחור שהוא גם רעיל לבני האדם, אבל גם משמש כאוכל היחיד של אריסה שמאפשר לה לחיות ולשרוד בעולם פוסט אפוקליפטי שבו בני האדם איבדו שליטה. המטרה של אריסה כעת? לנסות ולהחזיר את האיזון בעולם עבור בני האדם שאיבדו שליטה ולגלות על עברה ומהיכן הגיעה.
הסיפור של המשחק, קצת כמו משחקי סולס אחרים ברמה מסויימת, לעיתים לא ברור בצורה חד משמעית, אבל יש בו הרבה יותר דמויות NPC שיחלקו עם אריסה פרטי מידע שונים על העולם ועל הסביבה. בשונה מהאופן שבו במשחקי סולס בדרך כלל הדמות הראשית שותקת, הפעם לאריסה יש מה לומר (בעיקר לשאול) מה שמוביל ללא מעט דיאלוגים שונים עם הדמויות מסביב לעולם. הדיאלוגים באופן כללי לא תמיד מאוד מעניינים, אבל העולם עצמו ומה שמסביב מאוד מעניין. הבניה של העולם מועברת לעיתים גם דרך פתקים שאריסה מוצאת בעולם הפתוח שמציגים סיטואציות שונות של בני אדם מלפני שקרה מה שגרם לעולם להיהרס.
המשחק הוא משחק בפיתוח סיני במסגרת תוכנית של Sony לחזק מפתחות סיניות (Playstation China Hero Project), ולכן המשחק מגיע עם דיבוב גם בסינית וגם באנגלית (בלי יפנית, קצת חבל). הדיבוב בסינית הוא נחמד, אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי מחליף חזרה לדיבוב האנגלי אמריקאי הדיפולטיבי. אבל אני אגיד בכנות שבזמן שהסיפור של המשחק מעניין אותי, הדיבוב עצמו לא מאוד מרשים, רשימת המדבבים מכילה לא מעט שמות שאני אומר בכנות, לא הצלחתי לזהות כמעט בכלל, והרבה מהשורות מועברות בצורה לא עניינית, כמעט משעממת לעיתים, מעבר לאולי דמות אחת שהיתה מעניינת יותר מהשאר, אפילו אריסה לא נשמעת כאילו היא מתעניינת בעולם סביבה בשום צורה.
כמעט סולס
כמו שכבר הבנו, מדובר במשחק סולס לייק, אבל ב-AI Limit יש לא מעט שמרחיק את המשחק מרמת הקושי שאולי אנחנו מצפים לה במשחק כזה. אריסה מתחילה את המשחק עם חרב וסוג של בגד התחלתי, ומכניס אותנו מהר מאוד אל האקשן בלי לחכות יותר מדי. מערכת הקרב של המשחק עובדת קצת יותר כמו BloodBorne מאשר Dark Souls, אנחנו מקבלים נשק קר ועוד יכולת נוספת ליד המיוחדת של אריסה, האקשן במשחק הוא כמובן בזמן אמת והדמות שלנו יכולה לבצע התקפות חלשות, חזקות, "מתקפת קסם" (לא כל כך קסם בפועל) ולכל נשק שאנחנו נעשה בו שימוש, יש מתקפה ייחודית. אריסה יכולה גם להתחמק כמו משחק סולס רגיל, אבל למרבה הצער, המשחק לא מאפשר לנו לבצע ביטול של אנימציה, מה שאומר שכאשר אנחנו תוקפים, אנחנו מחוייבים למתקפה עד הסוף בלי אפשרות לעצור עם התחמקות באמצע.
יחד עם זאת, במשחק אין מד של Stamina, כך שהתחמקויות ומתקפות לא עולות לאריסה בשום צורה שעלולה להעניש אותה, והעונשים היחידים הם כאשר השחקן תוקף מוקדם מדי, או יותר מדי אפילו ולא מסוגל לבטל אנימציה. ברמה מסויימת, המשחק מעודד את השחקן ללמוד את המהלכים של היריבים, אבל לפעמים חוסר האפשרות לבצע ביטול של אנימציה מאוד מתסכל, מה שגרם לי למות יותר פעמים משאני מוכן להודות על אויבים ובוסים יחסית פשוטים (לדעתי). אבל ברגע ששחקן מתחיל להכיר את התנועות והאנימציות של יריבים מסויימים, המשחק מתחיל להיות הרבה יותר פשוט ולעיתים מרגיש אפילו יחסית קליל, אבל כמובן, לעיתים אני מדבר מוקדם מדי ובוס אחד מאוחר יותר, כנראה שאני אמצא את עצמי מת מהר מאוד.
מה שמייחד את המשחק בפועל הוא היד של אריסה שמאפשרת לה לבצע שימוש ביכולות מיוחדות וניתן לבצע החלפה שלהן בזמן אמת. היכולת הראשונה שנשיג היא היכולת לבצע Parry, לאחר מכן אנחנו נקבל גם מגן ועוד כמה יכולות שמאפשרות לנו גם להקריב חלק מהחיים על מנת להוסיף עוד נזק למתקפות שלנו לזמן מוגבל ועוד. היכולות האלה מכניסות עוד טיפה תבלון למערכת הקרב, אני חושב שזה מה שבאמת מייחד את AI Limit משאר משחקי Souls like אחרים או לפחות נותן לו אישיות ייחודית יותר בנוף של הסוגה הזאת.
מתבוסס בבוץ
אני אשקר אם אגיד שהחוויה של להתחיל את המשחק היתה חוויה חלקה. בהרצה הראשונה נתקלתי כבר במסך טעינה אינסופי, ראיתי את הקונטקסט של העולם בסצינת פתיחה קצרצרה, אבל לאחר מכן נאלצתי להמתין עד שהבנתי שאני לא מסוגל להיכנס למשחק כמו שצריך, מה שדרש ממני התקנה חדשה של המשחק, וזה קרה לי בשני מכשירים שונים, חוויה לא ברורה. בנוסף לזה, המשחק אמור להיות מסוגל לרוץ על ה-GTX 1060, כרטיס מסך יחסית ישן וחלש למדי במובנים מודרנים יותר ועל ה-i7-9700, אני לא בטוח למה אחרי 5 דקות במשחק המחשב הנייד שלי שמצויד ב-3050ti ו-11700, הוא מתחיל לרוץ כמו מצגת פאוור פוינט. המשחק כן קיבל הגדרות מיוחדות עבור ה-Steam Deck, ואני יכול לאשר שהמשחק רץ בצורה יחסית חלקה על המכשיר, אבל לא ברור לי איך על חומרה מקבילה, המשחק מתקשה לרוץ בצורה שווה.
לקראת הסוף אחזור כמובן לדברים החיוביים כי סך הכל, היו לי לא מעט מהם במשחק הזה: העיצובים של המשחק הזה במילה אחת, מהממים. אתחיל מזה שהעיצוב של אריסה הוא ייחודי מספיק, יחסית לדמות שאין לה הרבה אישיות (וזכרונות, כמובן), יש לה תכונות פיזיות שבאמת מראות שהיא הדמות הראשית של המשחק, כולל היד האדומה שלה שהיא באמת חלק מגניב. לאורך המשחק אפשר גם למצוא תלבושות שונות עבור אריסה, ובזמן שחלקם קצת פחות ייחודיים (למרות שמהר מאוד יש לנו גם maid dress...), יש לנו לא מעט תלבושות די מגוונות ומגניבות לא פחות. יחד עם אריסה, העיצובים של האויבים השונים שנקראים נקרוז (Necros) מסביב לעולם גם כן מאוד ייחודיים, קצת שכיחים לעיתים, אבל יש מגוון מספיק גדול שלהם ולא חזרות מוגזמות של assets לאורך המשחק, שזה הרבה יותר משאני יכול להגיד על לא מעט משחקים בסגנון היום. גם העולם והאזורים השונים שנחקור הם עיצובים ייחודיים ועיצוב שלבים מעניין מספיק שגם הצליח לגרום לי לתסכול כשאני נופל (אשמתי המוחלטת), הוא מעניין למדי.
לסיום, איך לא, כדאי גם לדבר מעט על הפסקול של המשחק, ועם כמה שאני רוצה תמיד לשבח פסקול, קשה לי שלא להתמקד בעובדה שלעיתים, לאורך המשחק, הוא פשוט לא מורגש כמעט בשום צורה, כאשר נפתח את המשחק, Ruins Overwatch מתנגן והוא מכה בשחקן מהר מאוד, אבל הוא כבר מדגיש שלא מעט מהאווירה של הפסקול היא אמביינטית, אבל הוא גם מגיע לצלילים הרבה יותר אלקטרוניים. במשחק יש כמה קטעים די נחמדים, אבל רובם יהיו מורגשים רק באזורים כמו קרבות בוס. יש כמה קטעים שהם באמת מהנים מאוד, כמו Survivors of Heavenswell, Disorder שהם הרבה יותר חזקים וגם יותר קצביים, הם קטעים יחסית מעטים בפסקול, כאשר רוב המשחק יהיה אמביינטי והם מעט מאוד מוזיקה בפועל.
השורה התחתונה
AI Limit הוא אחלה משחק Souls like, הוא לא שובר איזה מוסכמה מסויימת, אבל הוא גם לא מנסה ואני חושב שזה בסדר גמור. אם אהבתם משחקים כמו Code Vein שלקח את הפלטפורמת Souls ונתן לה תפנית קצת יותר יפנית בסגנון משחקי אנימה, יכול להיות שהמשחק הזה יהיה ממש עבורכם. המשחק הוא כמו שאמרתי, משחק ראשון של מפתחת סינית יחסית חדשה, יש בו לא מעט פוטנציאל אבל לא הרבה זהות ייחודית ואני מאמין שהמשחק הבא כבר יהיה צעד אחד משמעותי יותר ליצור משהו יותר רציני, לבנתיים, מדובר במשחק שהייתי מחכה לסייל עבורו.
תגובות
1
| פורסם ע"י