לא, אל תבואו בשביל ליאור רז
תודה רבה לטוליפ אנטרטיינמנט על ההזמנה להקרנת הטרום בכורה!
בלי ששמנו לב, 2024 נהפכה לשנת ההמשכים המצופים בקולנוע. מה שהתחיל עם חולית 2, המשיך עם פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם וסיים עם ביטלג'וס ביטלג'וס המצויין וג'וקר: טירוף בשניים השנוי במחלוקת - מסתמן כמו שנה שתחתם בסימן 2. הדיו האחרון שמתווסף לחותמת הזאת הגיע בסוף השבוע הזה בדמות המשך לאפוס הקולנועי האדיר של הבמאי רידלי סקוט משנת 2000 "גלדיאטור". ב-24 שנים האחרונות הרבה השתנה, לצורך ההשוואה כשהסרט יצא מגדלי התאומים עדיין עמדו, ואיתן גם הקריירה של רידלי סקוט (Ridley Scott). אך במהלך השנים הקריירה דעכה עד לנקודת שפל מסויימת עם "נפוליאון" שיצא בשנה שעברה, שאמנם נתן לסקוט לחזור לעלילה אפית בעבר העוסקת באופן חצי-אמין בדמויות הסטוריות אך הבמאי שקע יותר מידי בהזדמנות והתוצאה הייתה סרט מגמגם שרחוק מנקודת השיא שלו. "גלדיאטור 2" מגיע לא מספיק זמן אחרי הסרט כדי שסקוט ילמד מהטעויות, וזה ניכר בקצב המקרטע שלו ונטייה להמרח במקומות מאיישים. רק שבמקום נפוליאון הסרט ממוקד על עלילה באמת מעניינת, עם דמויות ענקיות שמגיעות לרגעי שיא אדירים שהסרט מצליח להעביר בצורה לא פחות ממושלמת - במה שהופך אותו לחוויה חיובית מאוד בסך הכל, אבל בעיקר מבאסת כי עם קצב יותר טוב היה אפשר להגדיר אותו כמופתי.
אבות וחרבות
עלילת הסרט מתרחשת יותר מעשרים שנים לאחר הסרט המקורי, בזמן שלטונם המשותף של הקיסרים האחים גטה וקרקלה (שהיו באמת, חסכתי לכם חיפוש בגוגל). לוציוס, בנו של מקסימוס מהסרט הקודם, חי בשם בדוי בנומידיה שבאפריקה. אחרי שהצבא הרומאי בפיקודו של הגנרל אקסיוס כובש את המקום, לוציוס נשלח כעבד אנונימי בחזרה לרומא ומתחיל קריירת לחימה כגלדיאטור כמו אבא שלו לפניו. בין סצנות קרב מדהימות לעלילות בגידה וקשרים נגד הקיסרים, הסרט מצליח לספר סיפור ענק עם דמויות שיהיה לי קשה לשכוח בזמן הקרוב בגלל כמה הופעות מצויינות. פדרו פסקל (Pedro Pascal) כאקסיוס ודנזל וושינגטון (Denzel Washington) כסוחר העבדים שקונה את לוציוס יוצאים מגדרם בהופעות פשוט מעולות, ושניהם לוקחים כמה רגעי שיא שגם ככה מבוצעים טוב לרמה אחרת שאפשר להגיד בלי בושה שעומדת ברף הגבוה של המקור.
מה שרחוק מהרף של המקור הוא הקצב של הסרט, שלא עובד כל כך טוב בכלל. ההשוואה היא בלתי נמנעת כשהמערכה הראשונה של העלילה עוקבת כמעט 1 ל-1 אחרי העלילה של הסרט הראשון ושני הסרטים שניהם עומדים בזמן של שעתיים וחצי, ולמרות שהראשון גם לא מושלם בקצב שלו או חף מלהמרח בסצנות מסויימות - הוא עשה את זה יותר טוב מההמשך. גלדיאטור 2 מרגיש ארוך יותר, בקצב מפוזר יותר, ולמרות שרגעי השיא שלו טובים יותר, הם לא מצליחים לייצר מומנטום עד העשרים דקות האחרונות - שהן באלגן חיובי אחד גדול.
יאללה באלגן
רק שעד הבאלגן החיובי של הסוף, הבאלגן של האמצע נע בין אקשן מטורף שמתבטא גם בזירה וגם בקרבות פוליטים מפתיעים לבין שיחות משעממות או סצנות אימון מיותרות עם כמה דמויות לא ממש משמעותיות ובניהן גם (ושובר לי את הלב להגיד את זה) ליאור רז (Lior Raz). בזמן מסך סביר יחסית ליאור לא מקבל את הספוטלייט שהיינו רוצים, ומי שרוצה סרט היסטורי בכיכוב אמיתי של ישראלי יצטרך לחכות לנועה כהן במארי שיוצא בחודש הבא. למרות שבשביל הביקורת אשים בצד את העובדה שהקרבות וחלקים בעלילה לא מדוייקים היסטורית, כן חשוב לציין כי במידה ואתם רגישים לדברים האלה אז שתדעו שלא מדובר בשחזור של ההסטוריה. גם כשמדלגים על שתי הבעיות האלה הסרט עדיין לא נע חלק, אך בחלקים שהוא נע בהם הוא שוחה למרחקים. הקרבות בסרט מדהימים באמת, ולמרות שבהתחלה נראה שהאקשן עומד להיות סתם כיף סתמי, תגלו מהר מאוד שלא בזה מדובר. הוא אמנם כיף תמיד, אבל ככל שהזמן עובר האקשן מקבל עוד משקל ועוד משקל עד הקרבות האחרונים שמלאים בדמויות אדירות והחלטות פוליטיות מעניינות שישמרו אתכם על קצה המושב.
השורה התחתונה
גלדיאטור 2 מספר סיפור ענק וכל כך טוב בצורה, אמ, לא כל כך טובה. הוא אפי, מכיל קרבות מרהיבים ומבצע את רגעי השיא שלו באופן מושלם אך הוא מסופר בקצב לא טוב בכלל שפוגע בפוטנציאל אך לא תוקע בו חרב קטלנית.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י