2023 מסתיימת הלילה, וכמו בכל שנה, צוות Vgames מגיע עם אלו שאכזבו, אלו שהפתיעו ומשחקי השנה של חברי צוות האתר!
הסיכום השנתי של צוות הכתבים של Vgames חוזר זו השנה המי יודע כמה ברציפות! השנה הזו הייתה יכולה להסתיים בצורה טובה יותר מבחינה מדינית - לא ציפיתי לערוך את כתבת סיכום השנה שלנו כשהמדינה במלחמה וחלק מהצוות נמצא במילואים. למרות זאת, זאת הייתה שנה נהדרת עבור האתר: המשכנו עם ביקורות הסרטים והסדרות שלנו (כולל סדרות מאמזון!), חזרנו ל-Gamescom גם השנה עם כתבות וסקירות הישר מאירוע הגיימינג הגדול ביותר באירופה, סיקרנו חומרות חדשות (כולל ביקורות ראשונות בעברית למכשירי ה-Legion Go וה-Steam Deck OLED) וכמובן, שיחקנו המון משחקים נהדרים (מוזמנים ללכת ולקרוא את כתבת משחקי השנה של האתר אחרי שתסיימו פה).
עכשיו, אפשר גם לסכם את השנה בדיוק כמו שאנחנו יודעים: עם המשחקים והאירועים שהפתיעו לטובה או איכזבו אותנו וכמובן, לעבור על רשימת משחקי השנה של צוות אתר הגיימינג הכי ישראלי שיש!
שמואל מקונן
משחק השנה: The Legend of Zelda: Tears of the Kingdom
יחד עם שני פודקאסטים אחרים שהשתתפתי בהם, זאת הפעם השלישית שאני מדבר על כך ש-Tears of the Kingdom הוא משחק השנה שלי. The Legend of Zelda זו סדרה שקרובה לליבי ו-Breath of the Wild היה ה-10 הראשון שנתתי כאן באתר. Tears of the Kingdom הביא אותי לכזאת דרגת אושר ועילוי בזמן משחק שאני באמת לא מאמין שיהיה משחק שיוכל להתעלות עליו. עזבו רגע את מנגנוני ה-Fuse וה-Ultrahand שמאפשרים לכם ליצור מבנים ומכונות הזויות במשחק ופותחות אותו לחלוטין או אפילו את יכולת ה-Ascend שמשפרת את התנועה ברחבי העולם. העובדה שיש שלושה אספקטים שונים, שלוש מפות, שלושה עולמות שונים שאפשר לחקור - בשמיים, באדמה ומתחת לאדמה - כשכל אחד מהם מרגיש שלם ומרגש באופן ייחודי, אלה דברים שבאמת רק המפתחים של נינטנדו מסוגלים לעשות. את זה שהם שמרו על כך בסוד כל השנים וזכיתי ללמוד על כך רק בהשקה אני לא יודע איך להגדיר בכלל.
אני אפילו לא אכנס לכך שהעובדה שמשחק בגודל כזה מצליח לרוץ על חומרה כמו ה-Switch: בדיוק כמו משחק השנה שלי מ-2022, אני באמת חושב ש-Tears of the Kingdom עומד לשנות את איך שאנחנו כגיימרים תופסים משחקי עולם פתוח למשך שנים קדימה, ויציב סטנדרט חדש לאיך מפתחים עומדים להסתכל על תהליך עיצוב המשחק שלהם. משחק כל-כך מלוטש, כל-כך חדשני וכל-כך מרתק, לא חוויתי המון זמן ואני באמת מקווה שאצליח לחוות בהמשך חיי כגיימר. זאת הייתה שנת גיימינג נהדרת מבחינתי, כש-Tears of the Kingdom היה השיא שלה מבחינתי. זה משחק שעשה אותי מאושר לא רק כמעריץ זלדה ולא רק כמסקר משחקים - אלא פשוט כגיימר שאוהב את התעשייה הזאת ורק רוצה לראות אותה ממשיכה להתפתח.
אכזבת השנה: Modern Warfare 3, והעצלנות של עולם ה-AAA
ממש אחרי החלק שלי, אביחי ידבר על Bethesda באופן ספציפי, אבל מבחינתי, האכזבה הגדולה שלי מגיעה מהחברות הגדולות. Starfield יצא עם הבטחה גדולה ולא חידש ברמה שגרמה לו להרגיש כמו משחק משנת 2015 (ואפילו מאחורי משחקים של חברות קטנות יותר כמו No Man's Sky של Hello Games). Game Freak ממשיכה להיות החברה המעצבנת בייקום עם DLC שרק הורס את הביצועים של משחקי פוקימון מכוערים גם ככה, ושאני לא אתחיל לדבר על The Lord of the Rings: Gollum ואיך שהוא הרס את אחד מהמותגים האהובים עליי במדיה הבידורית (חזרתי לשחק ב-Shadow of War בגללו, ברמה הזאת).
Modern Warfare 3 היה בעיניי השיא של העצלנות של עולם ה-AAA. אני מבין ש-Call of Duty הוא מותג סופר מוצלח וסופר מצליח וגם המשחק הנוכחי הוא מאוד כיפי, אבל להוציא משחק שהוא בפועל כמעט אותו המשחק, עם שינויים קלים ולבקש עליו מחיר מלא? זה כבר לא עניין של אכזבה, זה עניין של זלזול בקהל השחקנים שלכם במחשבה שמזכירה לי קצת את מה שדייוויד ריבס, נשיא סוני אירופה דאז, אמר על ה-PS3 לפני שהוא יצא: "החמישה מיליון קונים הראשונים יקנו [את ה-PS3], גם אם הוא לא היה מגיע עם משחקים בכלל". איך אומרים: מי שלא לומד מההיסטוריה צפוי לחזור עליה. תחילת השנה מבשרת טובות לגבי פילוסופיית הפיתוח של המשחקים שיגיעו בשנה הבאה (כתבת משחקי החודש עולה מחר, לא לדאוג), אבל נצטרך לחכות ולראות מה עוד יגיע.
הפתעת השנה: Pizza Tower והעלייה של משחקי "Gameplay First"
ובמעבר חד מאכזבות השנה: כמה משחקים נהדרים היו לנו בעולם האינדי. לא סתם הכנתי כתבה שלמה על ההפתעות הגדולות של השנה, כי פשוט לא הפסקתי לקבל משחקים מהנים, שהרגישו כמו האנטיתזה של האכזבות הגדולות שלי מהשנה הזאת. כל-כך הרבה משחקים מדהימים שכולם שמו דגש על דבר אחד חשוב: להיות פשוט משחקים כיפיים. משחקים ששמים דגש על שליטה טובה, אתגרי משחקיות עבר השחקן ותחושה של התקדמות ולמידה של המכניקות השונות. משחקים שמעבירים תחושה של הצלחה וסיפוק דרך המשחקיות ולא דרך אמצעים ויזואליים.
כן, חלקם גם היו משחקים מרגשים עם סיפור טוב, סצנות סינמטיות מעולות ואפילו גרפיקה מרשימה, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל היו פשוט כיפיים ומהנים - כמו משחקים שאני שיחקתי כשגדלתי, הרבה לפני שהיה דגש כל-כך חשוב על סינמטיות ואיך שהמשחק מרגיש כחוויה אינטראקטיבית בסגנון הוליוודי שתגרוף להם פרסים. כאן למטה אני אשים קישורים לכמה וכמה משחקים שסיקרתי השנה שעונים בדיוק על ההגדרה הזאת של יצירתיות וכיפיות למעט שניים, ששני חברי צוות אחרים עומדים לדבר עליהם. מוזמנים לנחש לאילו משחקים אני מתכוון.
- ביקורת: Pizza Tower - מאמא מיה!
- ביקורת: Dave the Diver - דייב המצוין
- ביקורת: Gravity Circuit - משיכה חזקה
- ביקורת: Bomb Rush Cyberfunk - בואי ונביא לך ת'פאנק
- ביקורת: Street Fighter 6 - יש מכות, אני שמח
אביחי חרמון
משחק השנה: Baldur's Gate 3
זה בהחלט לא אמור להפתיע למי שעוקב אחרי האתר הזה. זו הפעם הראשונה והיחידה שנתתי למשחק ציון עגול של 10. המשחק Baldur's Gate 3 מציב סטנדרט חדש בכל הקשור למשחקי CRPG ואפילו משחקי תפקידים באופן כללי. משחק שהצליח לדייק בכל הנקודות: הן מבחינת העלילה, הן מבחינת המשחקיות והן מהבחינה הגרפית של איך שהמשחק נראה, רץ ומרגיש. זה גם משחק שהצליח לתפוס את הרעיון של לצאת לסשן של מבוכים ודרקונים באופן כמעט מושלם.
יכולת הבחירה הכמעט בלתי מוגבלת, חקר העולם הענק וכמות התוכן יצרו רמה חדשה של משחקיות שהבהילה אפילו מפתחי משחקים אחרים שבאופן כמעט אבסורדי אמרו שאסור לצפות ממשחקים אחרים לעמוד בסטנדרטים שהציבה Larian Studios עם המשחק הלא ייאמן שלה. המשחק הזה ייכנס לאחד להיכלי ההיסטוריה כמשחק שהשפיע על התעשיה בצורה עמוקה. והוא הרבה מעבר למשחק השנה שלי, הוא משחק שלא שיחקתי כבר הרבה שנים.
אכזבת השנה: Bethesda
רציתי לכתוב על Starfield בתור אכזבת השנה שלי. כמי שמשחק במשחקי חלליות כבר שנים, ואוהב משחקי RPG (ראו ערך Baldur's Gate 3) היו לי ציפיות מ-Starfield. נכון, הן לא היו גבוהות אבל המשחק עדיין הצליח לאכזב. גם ההרחבה החדשה שיצאה השנה ל-Elder Scrolls Online וגם Redfall היו כשלון קולוסאלי של החברה. בקיצור, משהו לא טוב עבר על Bethesda השנה ובאופן כללי החברה לא מצליחה לייצר תוכן מרגש. המנועים מיושנים, המשחקיות בנאלית והיוזמה נעלמה לחלוטין. מה שמפתיע הוא שלחברה יש את כל המנדט להיות בועטת ויצירתית. הבעלות של מיקרוסופט היתה אמורה לשחרר אותה מכבלי המחויבות לרווח, אבל משהו בחברה פשוט לא עובד, והגיע הזמן להודות בזה. אני מקווה שזה לא הגורל שצפוי לבליזארד, עכשיו כשגם הם שייכים ל-Xbox.
הפתעת השנה: Bramble the Mountain King
בשנים האחרונות אני מוצא המון עניין במשחקי אינדי. אני חושב שהחברות הגדולות מהמרות עם הרבה כסף על נוסחאות קבועות ובנאליות, בעוד שמפתחי אינדי מעיזים למתוח את הגבולות ולנסות דברים חדשים. המשחק Bramble הוא משחק אימה סיפורי מיוחד ומעניין. הוא פותח על ידי צוות של 20 אנשים ומציג בצורה נפלאה את הסיפור של Olle ואחותו השזורים במיתולוגיה נורדית בסגנון האחים גרים. המשחק לא ארוך, והוא נותן חוויה נהדרת ומושקעת ומזכירה כל פעם שלא צריך תקציבי ענק בשביל לספר סיפור טוב עם משחקיות מצוינת. ועל הדרך, קרדיט גדול ל-Game Pass שמאפשר גישה למשחקי אינדי מבלי לקרוע את הכיס. נקודת פתיחה נהדרת למי שמפחד מאינדי וחושב שמשחקי מחשב זה רק AAA.
גיא דהן
משחק השנה: Marvel's Spider-Man 2
המשחק השלישי בזיכיון של Marvel's Spider-Man 2 תחת דגלה של Insomniac נתן לי את חווית הגיימינג הטובה ביותר שחוויתי השנה אחרי Hi-Fi Rush. כבר כמה פעמים ציינתי לאנשים שאני מודד משחקים לפי כמות הבאסה שאני חווה כשאני מגלה שהתקדמתי המון במשחק ושאחוזי ההשלמה שלי עלו משמעותית. Marvel's Spider-Man 2 הוא אחד מהמשחקים האלו שפשוט לא רציתי שייגמר. הוא המשחק המושלם למעריצי הדמות, חובבי גיבורי-על או אנשים שאוהבים משחקים טובים באופן כללי, עם שיפורים משמעותיים למשחקיות, האפשרות לשחק גם בתור פיטר וגם בתור מיילס, סיפור מפוצץ עם המון טוויסטים ופשוט הנאה צרופה בלי הפסקה.
אכזבת השנה: הנפילה המסחררת של אולפני Marvel
אם לא הבנתם את זה מהפסקה הקודמת, אחד מהדברים האהובים עליי הם גיבורי-על - בין אם זה סרטים, סדרות, משחקים, קומיקסים, רכבות הרים - יו ניים איט. אי אפשר להתכחש לעובדה שמארוול היא השחקנית החזקה ביותר בתחום, והדבר היה נכון עד לאחרונה כשלאט לאט נדמה שהחברה איבדה את הקסם שלה ונכשלת פעם אחר פעם לעמוד בציפיות של המעריצים. זה התחיל עוד בשנה שעברה, עם פרוייקטים כמו "שי-האלק" ו"תור: אהבה ורעם" שהיו בסך הכל בסדר בעיניי, אבל ב-2023 מארוול ממש התחילה לאבד את זה.
זה התחיל עם "אנטמן: קוונטומניה" שהיה פשוט מזעזע בכל בחינה אפשרית ובבירור היה מיועד לילדים ולא למעריצים שחיכו לראות את הופעת הבכורה הקולנועית של קאנג (ואל תתנו לי להתחיל לדבר על כל העניין המשפטי עם ג'ונתן מייג'ורס) ולהתחיל להזיז את העניינים בסאגת המולטיוורס החדשה, אבל אז פתאום קיבלנו את "שומרי הגלקסיה 3", שהיה פשוט מצוין, ואיתו חזרה התקווה שמארוול חזרה לעצמה. התקווה הזו נעלמה די מהר עבורי, כשצפיתי בהמשך של "פלישה סודית" אחרי שדי נהניתי מהפרקים הראשונים שלה והבנתי שזה פשוט לא עובד יותר. אחריה, קיבלנו את "המארוולס", בין הכישלונות הגדולים של הסטודיו, לצד העונה השנייה של "לוקי" שכן אציין שהיא מספיק טובה בשביל שבאמת אהנה ממנה, אבל אנחנו רואים פה דפוס מסויים של עליות וירידות באופן די עקבי ומתישהו לאולפן יגמר המזל.
הפתעת השנה: עלייתה המפתיעה של Amazon Prime Video
שירות הסטרימינג Amazon Prime Video ראה את אחת השנים הכי טובות שלו ב-2023, וביסס את עצמו כשירות שבאמת שווה לכם לשמור עליו. עם שמות עצומים כמו "הבנים", "בלתי מנוצח" ו-Gen V, אמזון מראה לכולם איך עושים סדרות גיבורי-על כמו שצריך. ולא רק בתחום גיבורי-העל, כי לשירות יש כמה פנינות חבויות שכנראה לא שמעתן עליהן ואתם לא מבינים מה אתם מפספסים, כמו Upload ההומוריסטית עליה אני ממליץ לכל אחד שאני מכיר עוד מ-2021 או Reacher שבדיוק קיבל את עונתו השנייה ובהחלט קרוב להשאיר את חותמו כאחת מסדרות האקשן הטובות של השנה. השירות כבר הבהיר על כוונותיו להיכנס חזק לתחום האדפטציות עבור משחקי ווידאו כדוגמת "Fallout" שיוצא באפריל 2024 או God of War בהמשך הדרך, ואם הם יעמדו בציפיות תהיו בטוחים שזו תהיה רק ההתחלה עבורם.
אור סגל
משחק השנה: Alan Wake 2
אני לא חושב שחוויתי כזה עומס של משחקים בשנה אחת כמו בשנה הזאת, ווואללה, היא היתה מלאה כמו שחברינו אביתר מ-Gamey אומר, מכל טוב. הבחירה השנה החלה להשתנות מחודש לחודש, התחלנו עם Fire Emblem Engage הנהדר לרימייקים די פסיכים ל-Dead Space ו-Resident Evil 4, ממשיך לטירוף של Tears of the Kingdom, ל-Final Fantasy XVI המצוין, Baldur's Gate 3 המצופה, Marvel's Spider Man 2 המהנה ולמשחק שלא חשבתי שאזכה לראות עד לפני שנתיים כשהוא סוף כל סוף הוכרז, Alan Wake 2.
לפני משהו כמו 11 שנים (לעזאזל) אני זוכר שישבתי לשחק את Alan Wake על מחשב נייד די מטורלל, עד היום הוא אחת החוויות גיימינג שזכורות לי הכי טוב בעקבות הסיפור הבאמת מדהים שלו. העובדה שקיבלנו משחק המשך לאחד המשחקים האהובים עלי, אחרי שבמשך שנים לא ידענו מה עתידו של Alan Wake יהיה במשך יותר מעשור, לא רק שקיבלנו את אחד המשחקים היפים ביותר של השנה, קיבלנו גם סיפור מרתק ברמות שרק סם לייק (Sam Lake) מרמדי (Remedy) מסוגל להביא לנו וכעת כל מה שיש לי זה לחכות להרחבות שעתידות להגיע ול-Control 2, שאני באמת לא יודע איך הם יתעלו על מה שהם הציגו במשחק הקודם.
אכזבת השנה: פיטורים בתעשייה
אין דרך נעימה לדבר על זה, במיוחד והעניין גם העיב לא מעט על טקס פרסי הגיימינג השנה בצורה שגרמה להרבה אנשים להחליט שהם מחרימים את הטקס השנה (מעבר לעוד כמה סיבות קצת פחות נעימות). בזמן שהשנה האחרונה היתה אולי בין הטובות שזכורות לי מבחינת משחקים (ובאמת שיצאו כמה משחקים יוצאים מין הכלל), התעשייה סבלה מקיצוצים די אדירים של אנשי מקצוע כאשר נכון לסוף נובמבר, כ-6,500 אנשי מקצוע מסביב לעולם פוטרו מהתעשיה.
הדוגמא הכואבת ביותר לפיטורים האלה היא ככל הנראה Bungie שכרגע נמצאית במצב מאוד לא ברור, רבים מעובדיה פוטרו (מדובר במאות אנשים), מה שגרם לאי נעימות כללית כאשר הם גם היו מועמדים לפרס בטקס הפרסים השנה. אבל כאשר ציטוטים כמו "זה או אנחנו או הם" או דיבורים על כמה שהמוראל הכללי של העובדים נמוך כל כך, מראה את המצב הבעייתי שבו המפתחת נמצאית וזוהי לא מגמה חדשה בתעשייה לצערי, אבל השנה זה מרגיש שכל זה נהיה קיצוני עוד הרבה.
הפתעת השנה: צמיחת תחום ה-Handheld Gaming PC
אני ממש ממש אוהב קונסולות ניידות, בין הקונסולות הראשונות שאי פעם היו לי היה את ה-Gameboy המקורי, לאחר מכן את ה-Gameboy Advance SP, אחר כך האוסף כלל גם את ה-PSP, PSVita, Nintendo DS, 3DS ובשלב הזה, קונסולות ניידות איבדו מעט מהפופולריות שלהן, עבר לא מעט זמן עד ש-Nintendo הצילו את המצב שוב עם ה-Nintendo Switch, קונסולה היברידית שמתפקדת גם כקונסולה ניידת וכקונסולה ביתית בגוף אחד.
ההצלחה הבאמת פנומנלית של ה-Switch לא רק הביאה איתה לא מעט מפתחות צד שלישי חזרה ל-Nintendo, ההצלחה של הקונסולה עצמה גם גרמה לאנשים ומפתחים ביחד להתעניין פעם נוספת בפיתוח של קונסולות ניידות. בשנה שעברה קיבלנו את ה-Steam Deck שזכה להצלחה ממש לא קטנה, מה שגרם לחברות גדולות נוספות להצטרף לעסק יחד עם חברות כמו Asus ו-Lenovo שהשיקו מכשירים משלהם. העתיד של המכשירים האלה מסקרן אותי במיוחד ואני מאוד מקווה שהטרנד הזה לא ימות מאחר ואני נהנה מחווית הגיימינג שלי גם באופן נייד. וזה הביא לנו את "שמואל ניידים בע"מ", שזה גם משהו ששווה לציין.
סדרת כתבות "שמואל ניידים בע"מ" 2023:
אור ארז
משחק השנה: Baldur's Gate 3
בשנה מפוצצת משחקים, ללא ספק היה אחד שהתעלה מעל כולם - קווי העלילה שנטוו ב-Larian Studios, יחד עם העומק של הדמויות, האיזון והגיוון ביכולת של הקלאסים השונים, והיכולת ליצור משחקיות מהנה ביותר ועדיין לשמור בצורה בלתי מתפשרת על שיטת המשחק של מבוכים ודרקונים, היא ללא ספק יצירת מופת מודרנית שמלמדת את כולנו שיעור על מסירות ואהבה למשחק ולחומרי המקור, ועוד ידובר עליה רבות בשנים הבאות.
אכזבת השנה: Forspoken
על פניו, Forspoken היה אמור להיות הצלחה כבירה: כשפים מטורפים להילחם איתם, עולם פנטזיה חדש לגלות ולחקור, ומעל כל זה מערכת פרקור מכושפת שאמורה להפוך הגעה מנקודה לנקודה לתענוג. בפועל, שליטה ו -UI בעייתיים, לצד ריקנות של עולם המשחק ודיבוב בעייתי, הראו ש Luminous Productions שכחו את החוק הראשון בגיימינג - כל האפקטים בעולם לא יכסו על משחק שפשוט לא כיף לשחק בו.
הפתעת השנה: Hi-Fi Rush
אחת הסיבות שהחלטתי לקנות PS5 לגיימינג ומקבוק ללימודים היא כי חשבתי שייקח כמה שנים טובות עד שמיקרוסופט ידביקו את הפער ויוציאו משחקים באמת מעניינים. לכן ההנחתה של Hi-Fi Rush מאמצע שום מקום תפסה אותי לא מוכן, והעובדה שהוא התברר כמשחק אקשן - קצב נהדר עדיין גורמת לי לגדף בלחש כל פעם שאני נזכר בו, מתוך ידיעה ברורה שזו פנינה שלא אזכה לשחק בה בזמן הקרוב.
רועי ברגר
משחק השנה: Super Mario Bros. Wonder
היו לי הרבה התלבטויות, בעיקר מכיוון שביליתי את רוב השנה בהשלמת משחקי עבר לאחר שזכיתי ב-PS5 (תודה רבה סופר יודה!), קניתי לילד שלי Switch (כן. לילד. ברור.) ולראשונה מאז תחילת המילניום החזקתי שלט בידיי. מה שכן, היו שני משחקים חדשים שהרחיבו את ליבי. הראשון היה Tears of the Kingdom ששמואל כבר דיבר עליו בחלק שלו, אבל מבחינתי הוא הוכיח שמשחק טוב יכול להיות בעצם שני משחקים שונים לשני אנשים: לי זו הייתה חווית פנטזיה/מד"ב יפנית מלאת דמיון ויצירתיות, שגרמה לי לרצות לחקור את העולם העשיר שהציגה, ולילד בן השש היא הייתה ארגז משחקים ליכולות השונות של לינק, בעיקר לחיבור בין החומרים הרבים שמפוזרים במשחק, להיתוך בין החפצים כדי ליצר כלי נשק ומגנים ולתחושה הכללית של החופש.
המשחק השני שגרם לי לחייך לא מעט היה מריו וונדר. נכון, הוא קצת פחות טוב ממה שחשבתי שיהיה, אבל מצאתי את עצמי נהנה לא רק לשחק בשלבים המוזרים והפסיכדליים, אלא רק צופה לראות בילד נסחף ומשתפר, ואפילו באחיו בן השנתיים וחצי נהנה כביכול להזיז את מריו בשלבים בהם לא ניתן להפסל. התזמון של יציאת המשחק, פחות משבועיים לאחר הזוועה שנחתה עלינו הוסיפה לכך שהמשחק היה אי קטן של שמחה ושפיות דיגיטלית בתוך עולם קר ועצוב. לכן התרגשתי ששניהם זכו לליטוף ב-TGA, גם אם הם לא היו מפלצת ה-RPG שהיא Baldur's Gate 3 (שאם יהיו לי 200 שעות פנויות אולי אשחק בו). בינתיים אני ממשיך להנות מהסדרות הוותיקות של נינטנדו שבמשך 40 שנה ממשיכות לשמח ילדים ומבוגרים ברחבי העולם.
אכזבת השנה: The Marvels
אני לא אוהב לתת תשומת לב לדברים שליליים - יש לא מעט כאלה בעולם, ולכן אני מרגיש שהחובה שלי היא להפנות את האצבע לכיוונים החיוביים יותר של החיים (ויש המון כאלה). לכן אגיד שהאכזבה שלי, היא האכזבה מהמארוולס. שימו לב - לא מהסרט עצמו, אלא מהתגובה אליו. בעיני הסרט היה חוויה כיפית, שטחית וקצרה שהזכירה לי יותר מהכול איך זה הרגיש לקרוא קומיקס רנדומלי של Marvel או DC בשנות התשעים: כל מיני קווי עלילה, שאולי עקבתם אחריהם או אולי לא, מתנגשים ומתנקזים לאופרת חלל וכוחות על שאולי נראית חשובה, אבל היא בעצם לא ואחריה לא תהפכו לאנשים טובים יותר, אבל תצאו ממנה עם חיוך גדול על הפנים. מה שהשתבש בעיני זה שכולם התכוננו מראש לא לאהוב את הסרט.
הדור הוותיק והשמרן יותר התעצבן על מסרי ה-Woke וה-PC, ועל העובדה שיש שלוש גיבורות על! (חלקן אפילו לא לבנות!) ובקושי יש גברים בסיפור (לא כולל סמואל ל. ג'קסון האדיר שלגמרי היה מפוספס בסדרה "פלישה סודית" אבל אמרנו שלא נתמקד בדברים השליליים); הדור הצעיר כעס על כך שהסרט לא מספיק פלורליסטי ולמרות שיש בו שלוש נשים בתפקיד הראשי אין טיפה של שנאה למין הגברי ודווקא מסר של אחדות ולא של דיכוטומיה שטחית כמו שהם/ן כל כך אוהבים/ות. לכן, לאנשים כמוני נשאר רק לתהות על הקשר בין הציונים הנמוכים והעובדה שמעט מאוד אנשים טרחו ללכת לראות אותו לפני שקטלו אותו, לבין צעקות מהנהר לים וגרורותיהם. אז שוב (ובעיני בלבד): מארוולס - אחלה סרט, גם אם לא מאסטרפיס. התגובה לסרט - נוראית, שיקוף די מדויק לשאר המציאות הנוכחית.
משהו קטן נוסף - מאז ה-7 באוקטובר אני מוצא את עצמי עושה השוואות בכל יצירה שאני צורך, סרט, ספר, משחק וכו'. בזמן הצפייה חשבתי כל הזמן על הקרי בתור הפלסטינאים והמנהיגה שיכורת הכוח בתור החמאס, על הסקרולס בתור עם ישראל וגיבורות העל בתור ארה"ב. ברור לי שזו לא הייתה כוונת המשוררת, אבל עדיין מעניין לצפות בו בקונטקסט הזה.
הפתעת השנה: Sea of Stars
בתור ילד מאוד רציתי נינטנדו או סגה. ספוילר - לא היה לי. למרות שהיה לי גיימבוי ובהמשך עוד כמה קונסולות ניידות ואפילו PS1 ו-2, אבל נינטנדו או סגה, לא. לכן יכולתי רק לבהות כמו חיה שנלכדה באור פנסי מכונית בכל פעם שהגעתי לבית של חברים ומשפחה שכן היה להם. כנראה מתוך החסך הזה נוצרה אצלי חיבה עמוקה למשחקי רטרו, שאמנם שיחקתי בחלקם ב-PC על מסך שחור לבן ובמהשך CGA ו-VGA, אבל ברור לכל מי שקורא את שורות אלו שזו לא אותה חוויה. כשראיתי את הטריילר ל-Sea of Stars היה לי ברור שככל הנראה אוהב את המשחק. משהו בו הזכיר לי את כל אותם משחקים שלא יכולתי לחוות בזמן אמת, יחד עם העובדה שהבנתי שהוא פריקוול למשחק המצוין (עם קמפיין השיווק הלא פחות טוב), The Messenger.
מה שלא ידעתי, זה עד כמה אוכל להישאב ולהתאהב בשנת 2023 בדמויות ועולם 16-ביט ובעלילה כביכול גנרית לז'אנר. עד כמה שיצאו השנה משחקים עצומים בגודלם וביכולתיהם הטכניות (שוב, רק תנו לי 200 שעות ואני לגמרי נכנס לשער של בלדור) דווקא הפשטות של המשחק הזה שבתה את ליבי. מצאתי את עצמי מתרגש ממחוות של דמות מאוד ספציפית, מעלילת הטובים נגד רעים ומהעובדה שהצלחתי להדליק את הבן שלי על הפנינה הזו וללמד אותו איך נלחמים בתורות גם אם הוא עדיין לא מבין מה כתוב. הכול עבד לי במשחק הזה והסיבה היחידה שהוא לא משחק השנה מבחינתי היא שעדיין שני האחרים סיפקו לי יותר שעות איכות עם הילדים. אבל הפתעה הוא היה בכל מובן של המילה ואני מחכה בקוצר רוח לראות מה יהיה המשחק הבא של החברה.
שיר כהן
משחק השנה: Hogwarts Legacy
הרבה דברים נאמרו (בעיקר על ידי) על המשחק הזה שהגשים כמעט כל חלום של מעריץ העולם הקסום של הארי פוטר והעניק לנו חוויה אימרסיבית של עשרות שעות בתוך טירת הוגוורטס וסביבתה. ייתכן שהיו משחקים שהיו טובים יותר בכמה פרמטרים בשנה החולפת, אבל Hogwarts Legacy הצליח לאחד נוסטלגיה עם חדשנות, לתת מקום גם לאוהבי הספרים האדוקים וגם לחובבי הסרטים, ולהעניק סוף סוף משחק שמגיע לפרנצ'ייז שהחל לדעוך. מבחינתי גביע הבתים השנה הולך ל-Hogwarts Legacy, ורק אם אפשר לשאול: מתי מגיע הסיקוול?
אכזבת השנה: WB מכריזה על התמקדות ב-Live Service
לפני הרבה שנים, אי שם בתחילת העשור השני של שנות ה-2000, השליטה של משחקי גיבורי העל הייתה שייכת ל-Rocksteady שניצחה על שלושה משחקים עם האייקון הגות'י של DC ונתנה לנו משחקים מהנים, רצופים ב-Easter Eggs ואלימים בדיוק מידה הנכונה. נכנסו לנעליו של העטלף ודרך הסיפור המהודק למדנו על העבר ההווה והעתיד של באטמן. השנה הגיעה ההכרזה הנוראית לפיה חטיבת הגיימינג בענקית התקשורת Warner Brothers החליטה להתמקד במשחקי "Live Service", תוך התעלמות מוחלטת מהכישלון הקולוסאלי של Marvel's Avengers. נקווה שהכישלון המתעתד של Suicide Squad יחזיר את הראשים של החטיבה למקורות המצוינים של משחקי סינגל פלייר עם סיפור סוחף.
הפתעת השנה: Fortnite OG
אני לא חושבת שאף אחד ב-Epic Games, גם בחלומותיו הרטובים ביותר, לא ציפה להצלחה המטאורית של עונת ה-OG ולחזרה של נחילים של שחקני עבר למשחק. יש שיאמרו שפורטנייט החלה לאבד את הדרך בעונות האחרונות, כשביחד עם ביצועים גרפיים מרשימים, Epic הכניסה גם כמויות של בוטים ו-AI שגרמו למשחק להרגיש שומם ומת. ואז הגיע פורטנייט OG ושינה את הכללים. לובים שמוצפים בשחקנים אמיתיים, Loot מאתגר ובעיקר מיקומים אייקונים הפכו את העונה הזאת להצלחה גם על הנייר היבש וגם במשחקים עצמם. האתגר האמיתי שעומד בפנייה עכשיו הוא לשמר את השחקנים ששבו למשחק, ולא לאבד אותם שוב בתוך המשחק החדש.
רועי האן
משחק השנה: Baldur's Gate 3
אני חד משמעית לא היחיד כאן שיגיד את זה אבל כ-מ-ו-ב-ן שמשחק השנה שלי הוא Baldur's Gate 3 - חד משמעית ובאופן שאינו משתמע לשני פנים (סליחה TOTK, לא הפעם). אין לי הרבה מה לכתוב כאן חוץ משאת מה שאתם חד משמעית צריכים לדעת על המשחק הזה אתם יכולים לקרוא בביקורת הפנומנלית של אביחי שלנו, ושאם במקרה עדיין לא יצא לכם אפילו לנסות את הפלא הזה - באמת תתביישו לכם.
אבל אם בכל זאת אני צריך להוסיף קצת ממשנתי לכל העניין - BG3 הוא ללא צל של ספק אחד ממשחקי המחשב הטובים ששיחקתי בחיי (המקום הראשון שמור כמובן ל-Metal Gear Solid 3, אבל BG3 לא ממוקם יותר מידי רחוק משם), ואם אתם כמוני וגדלתם על לשבת מסביב לשולחן פעמיים בשבוע עם דפי דמות וקוביות, מצפה לכם כאן תענוג צרוף ומתוק במיוחד. ואם במקרה לא גדלתם על טהרת ה-DND, עדיין, מצפה לכם חוויה פשוט בלתי רגילה וסופר ייחודית.
אם אני צריך לסכם את כל החוויה שלי מ-BG3 במשפט אחד - ככה נראה ומרגיש משחק שצועק שלמות בכל רמ"ח איבריו. עלילה, גרפיקה, מכניקות משחק, הכל במשחק הזה פשוט מדויק ומלוטש להחריד, ועם כמה שזה הזוי להגיד את זה - זה לצערי לא משהו כל כך מובן מאליו בנוף המשחקים של ימינו.
אכזבת השנה: Starfield
תראו, אני חייב לציין שלא באמת ציפיתי למשהו אמיתי מסטארפילד, ומי שמכיר אותי או עוקב אחריי אפילו קצת ברשתות החברתיות יודע שאני מההתחלה קבעתי שסטארפילד הולך להיות פלופ רציני - כל זה עוד לפני שיצא לי לקיים שיחת חולין קצרה עם טוד האוורד בכבודו ובעצמו (ותודה לגיימסקום) שרק הצליח להוכיח לי שאני צודק (לפחות עשינו סלפי ולרלרנו קלות על כמה ש-Oblivion היה טוב). ועדיין, כשהמשחק אשכרה יצא - ממש אבל ממש התבאסתי לגלות שצדקתי, בעיקר כי עמוק בתוך הלב כל כך קיוויתי שאני טועה. וכן, אני יודע שיש כאלה שמאוד שיבחו ואהבו את המשחק, אבל עבורי הוא היה רחוק שנות אור ממה שקיוויתי שהוא יהיה.
הפתעת ושמחת השנה: Metal Gear Solid Delta
בהמשך לפסקה הראשונה ולמי שעוד לא הבין - אני מאוד, אבל מאוד מאוד, אוהב את סדרת Metal Gear Solid, ולכן כמובן שכל כך שמחתי לקבל אחרי הרבה יותר מדי שמועות את ההכרזה הרשמית על הרימייק של המשחק השלישי בסדרה (וזה שאני הכי אוהב בכל הזמנים אי פעם יותר מכל דבר אחר בתעשייה הזאת, רק מזכיר). זו אמנם רק ההתחלה ועדיין לא קיבלנו יותר מידי פרטים (מי שממש רוצה יכול להיכנס לסרטון לייב של האירוע שבו המשחק נחשף בערוץ "יאללה בלאגן", יקיר האתר ולראות אותי צורח מאושר כמו ילדה בת 6), אבל ממה שכן נחשף עד כה נראה שמדובר ברימייק שאפתני ורציני, שהולך להחזיר לסדרת המשחקים הכל כך טובה הזאת לפחות חלק מהכבוד הראוי לה - הכבוד כמובן לא יהיה שלם ללא קוג'ימה עצמו, אבל זה עדיין יותר טוב מכלום אם תשאלו אותי.
דור קציר
הפתעת השנה: Dead Space Remake
אם הייתם אומרים למישהו ממקבלי ההחלטות בEA לפני כמה שנים שהחברה שלו עומדת לשחרר משחק אימה Single player איכותי שיהיה מפוצץ באהבה ויאתגר את התעשייה בתחום היצירתיות באופן שאפילו ישפיע על חברת Remedy הוא היה מתפוצץ לכם מצחוק בפנים. למעשה כנראה שכולם היו מגיבים ככה, ולכן אני לא חושב שיש מועמד מתאים יותר להפתעת השנה מהרימייק המטורף ש-EA Motive עשו ל-Dead Space. נכון, המשחקיות שלו שופרה בכל פינה וגם קטעי ה-Zero G שונו לחלוטין ונתנו אפשרות לרחף באופן חופשי. נכון, הגרפיקה שלו אדירה וגורמת למכניקת קטיעת האיברים של המשחק להרגיש הכי טובה בתעשייה בידיוק כמו שהמקור עשה ב-2008 - אבל אלה דווקא השינויים בסיפור שהופכים אותו לאחד המשחקים האהובים עליי השנה.
מבלי לספיילר את השינויים כולם, גיבור המשחק אייזק מקבל דיבוב מלא, שבמקור הוא שקט לאורך כל המשחק. ההחלטה נתנה למפתחים הזדמנות נדירה לשפר את הסיפור, ומוסיפה לו רובד אישי שלם שלא היה במקורי ולמען האמת לדעתי יוצרת נרטיב חזק אפילו יותר מהמקור. לראות את אייזק מגיב ביחד עם כל הטכנולוגיה (ואפילו מסכי המוות של המשחק) להתפתחויות בעלילה גרמו לחוויה להרגיש יצירתית לחלוטין למרות שהיא ברובה רימייק. המשחק זמין כרגע בשירות ה-Xbox Game Pass, ותסמכו עליי שהוא שווה כל דקה או שקל שלכם, ואם לא עליי אז על EA ו-Marvel שהחליטו לשים דווקא בידיים של Motive את משחק האיירון מן שעתיד לצאת והפך להיות פרוייקט גיבורי העל המצופה ביותר שלי.
אכזבת השנה: הביצועים של דור הקונסולות הנוכחי
אני האחרון שיתלונן על בעיות ביצועים וגרפיקה. אני לא רגיש ל FPS חוץ מלנפילות באמת דרסטיות שלו, אני יכול ברצינות לטעון ש Ratchet & Clank הראשון מ2002 יפייפה ובכללי אני מעדיף משחק עם ארט סטייל טוב מאשר גרפיקה מפוצצת. אבל כאשר המוצר שמוכרים לנו טוען שהוא עומד לעשות משהו אחד - ואז Star wars Jedi: Survivor, משחק בסדר גודל גדול מאוד שבכל דור אחר היה מותח את גבולות המכשירים, מודיע שיכול לרוץ על קונסולות הדור הקודם ואף יושק אליהן אני חושב שכולנו בבעיה. מסכים, ה-Quick Resume של Xbox בדור הקונסולות הנוכחי הוא התקדמות טכנולוגית מרשימה ואני נהנה ממנו מאוד, אבל חוץ ממנו שלוש שנים לתוך דור קונסולות חדש והמשחקים היחידים שנראה כי ממש יתאגרו אותו קיימים רק בטריילרים.
לא כעסתי בתחילת השנה: הבנתי שפיתוח משחקים נהיה ארוך יותר וכך גם ההסתגלות לשיפורים הגרפיים של מנועים כמו Unreal 5, וזה כי שיערתי שיצרני הקונסולות יתחשבו בכך ויאריכו את הדור הנוכחי. רק אז התברר שזה לא ממש המקרה, ובחישוב קצר של זמני פיתוח ארוכים יותר לאותו זמן חיים של קונסולה אנחנו יכולים להבין שרוב התעשייה לא עומדת למצות את הכוח של הדור הנוכחי ולפספס את השנים האחרונות שלו שבדרך כלל מביאות את המשחקים הכי יפים ובהרבה מקרים גם טובים שייצאו. זה מתסכל מאוד, ובמקרה הרע גם יכול להניע אירועי שרשרת שיגרמו לקונסולות לצאת מהר יותר ובכך להעלות את המחיר של התחביב האהוב עליי, שגם ככה לא ממש זול. אני -מאוד- מקווה שאני טועה באחד הזה.
משחק השנה: Hi-Fi Rush
בשנה שעברה נתתי את תואר משחק השנה שלי ל- Tunic וזאת בידיעה מוחלטת שאמנם הוא החוויה הכי טובה שחוויתי באותה שנה, אך שיש משחקים שבצורה אובייקטיבית טובים ממנו. השנה זה ממש לא המקרה, ואני אומר לכם בלב שלם - Hi-Fi Rush הוא המשחק הטוב ביותר שיצא השנה, והוא חוויה כל כך מדויקת שאני אהיה מאושר אם יבואו עשרה כמוהו וטובים ממנו ורק אז הוא לא יופיע לי ברשימת משחקי העשור. Hi-Fi Rush מתמקד בקהל יעד מאוד ברור של שחקנים שגדלו על קלאסיקות כמו Ape escape ו-Sly Cooper, ומצליח בצורה חסרת תקדים להרגיש כקלאסיקה עם חידושים מודרניים. המשחקיות המהירה והממכרת שלו משלבת באופן פנומנלי בין קצב לכל התזוזות שלכם בין אם זה פלטפורמינג או קרבות, ואיכשהו אפשר לקרוא לה מרעננת למרות שתחושת נוסטלגיה מתפוצצת לכם מכל פרט ופרט שיש בשלבים המהממים או בקרבות הבוסים האדירים של המשחק.
הסיפור והדמויות שלו מלאים באותו הקסם שהיה למשחקים לפני שני עשורים, עם אותו הומור מחוכם ושנינות בלתי נגמרת לרמה שאת אחד ה Intel שאפשר לקרוא הפכנו באתר למציאות כסווטשירט ליום הולדת של העורך הראשי שלנו (הערת עורך: גיא אני צריך לאסוף את זה ממך, תקפיץ לי את זה למילואים). אני מרגיש שפרוייקט כזה ראוי לסיים עם העובדה שלא משנה כמה רגשות אתם חושבים שפיתחתי למשחק (ופתחתי) Tango gameworks השקיעו בו פי שתיים אהבה, ויצרו חוויה בלתי נשכחת שתגרום לידיים האוחזות בשלט להרגיש צעירות שוב ותשלח אתכם למסע נוסטלגי (שאוט אאוט למגיב מספר 1 שלנו) עם חיוך רחב מההתחלה ועד הסוף.
זהו! עד כאן שנת 2023 של Vgames! את השנה הבאה אנחנו נפתח עם כתבת משחקי החודש הקלאסית כשחודש ינואר עומד להיות דיי מפוצץ במשחקים נהדרים אז יש למה לחכות בהקשרי ביקורות. שנת 2024 עומדת להיות מעניינת מאוד מבחינת גיימינג ומבחינת האתר, אז אנחנו מקווים שהשנה הזאת תהייה רגועה יותר, שהדבר היחיד שיותר לפרסום יהיו אישורים להדלפות/שמועות על משחקים גדולים, שיהיה לכם יותר זמן לגיימינג ופחות במילואים ותזכרו שזה לא משנה מה אתם כותבים עלינו או חושבים עלינו, בין אם זה חיובי או שלילי -
אנחנו אוהבים את כולכם.
שתו בזהירות, נובי גוד ושנה אזרחית חדשה טובה לכולם, מוזמנים לכתוב לנו בתגובות את משחק השנה שלכם, מה איכזב אתכם ומה הפתיע אתכם!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
14:29 31.12.2023 |
Thunder Cats
כתבה כיפית! תודה לכם על שנה מלאה בעשייה, ביקורות ומשחקים מצוינים
2
15:40 31.12.2023 |
drizzitx (אורח)
לגמרי לגמרי מצטרף לתגובה קודמת (הוספתי משחק לרשימה שלי)
אולי בהזדמנות זו תשתפו מה קרה לפני כמה חודשים שנעלמתם לאיזה 3-4 ימים (לא היה אתר ושום ידיעה למה בשום מקום)
3
23:23 31.12.2023 |
elad9219
כתבה מצוינת.
יהיה מעניין מאוד גם לעשות כתבה כזאת לאיזה משחק כל אחד הכי מצפה ב-2024 (אולי הייתה כזאת ואני לא זוכר.
תודה רבה.
4
23:26 31.12.2023 |
elad9219
ועוד משהו קטן: אני מת על האתר הזה והוא פצצה, רק לגבי מערכת התגובות- יהיה נחמד אם תהיה אפשרות לערוך ולמחוק תגובות וגם לקבל התראות אם מישהו מגיב לך.
זה ישפר משמעותית את החוויה (אפשר להשתמש במערכת תגובות קיימת כמו זאת מפייסבוק שמטמיעים באתר או מערכת תגובות אחרת שיש באתרים).
5
10:33 01.01.2024 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
לכל מי שהגיב (גם פה וגם ברשתות החברתיות): תודה לכם! כל העשרות אלפי אנשים שנכנסים לאתר מדי חודש הם אלו שעוזרים לנו להמשיך ולעשות את מה שאנחנו עושים - גם ללא תשלום :)
דריזי: זה לא כזה סקסי - פשוט תקלה מתמשכת ומסתעפת. העיקר שהצלחנו לטפל בזה, זה מה שחשוב.
אלעד: כבר שקלנו את זה, נראה אם זה יעבוד השנה עם המערכת שלנו.
6
| פורסם ע"י