הרשמה

ביקורת: The Last Faith - דם ואמונה

משחק האינדי The Last Faith הגיע אלינו לביקורת - בואו לקרוא מה חשבנו עליו בביקורת שלנו למשחק!

  • Nintendo Switch
  • PC
  • PlayStation 4
  • Playstation 5
  • :זמין לפלטפורמות
תאריך השקה: 15/11/2023

ה לא המשחק הכי טוב באף אחד מהז'אנרים שאפשר לקטלג אותו תחתם, אבל אני בהחלט יכול לומר שתמצאו כיף פה

עותק סיקור סופק לנו על ידי המפתחים של המשחק, תודה רבה!

ז'אנר משחקי ה-Souls, על כל רבדיו, תפס את העולם בסערה מאז משחקי ה-Dark Souls הראשונים ובטח אחרי יציאת Bloodborne המעולה. הדגש על קרבות מאתגרים, יחד עם עולמות מעניינים והפחד של איבוד התקדמות, הצליחו להצית את הדמיון של שחקנים ששיחקו במשחקים הללו - כולל שחקנים שהפכו למפתחי משחקים. זה קצת מסביר את גל משחקי האינדי שרוכב על הז'אנר המצליח במטרה ליצור משחקים אפלים וקשוחים, כש-The Last Faith שיצא החודש הוא אחד מהם. בואו נראה מה חשבתי עליו.

וולד דם

הסיפור של The Last Faith הוא באמת פשוט עולם מקביל בו Bloodborne הוא משחק דו-ממדי. אתם תשחקו את אריק (Eryk), אדם שמתעורר בכנסייה בלי שום זיכרון של איך הוא הגיע לשם ומתי (הו, כמה נוח), ותוך כדי המסע שלו הוא מגלה שהמוח שלו נלחם במחלה שמשתלטת עליו, כמו שהשתלטה על תושבי העיר בה הוא נמצא והוא צריך למצוא מרפא לפני שהוא יאבד את שפיותו לחלוטין ויהפוך למפלצת צמאת דם.

הסיפור עצמו בסדר גמור, למרות שאני חושב שהוא נלחם קצת בעצמו. מצד אחד, הסיפור של אריק דווקא דיי מעניין: אנחנו לא יודעים מה קרה לו או אפילו מי הוא עד שלב מאוחר מאוד של המשחק, והמשחק עושה עבודה טובה עם הסצנות הסינמטיות שלו כדי ליצור אווירה לא נעימה של השחקן עם אריק מההתחלה. מצד שני, אחרי ההתחלה הטובה, שאר הדמויות נהיות פשוט... לא מעניינות במיוחד. המשחק מספר את הסיפור שלו בצורה מאוד קריפטית ומוזרה, עם דמויות שמדברות על אנשים שאתם תשכחו מהם רק כדי לגלות שהם היו בוס לפני שלושה חדרים. בניית סיפור מסודרת יותר הייתה עוזרת לי להתחבר למשחק הזה הרבה יותר.

המשחק גם מעדיף לספר את הסיפור שלו בצורה של משחק Metroidvania עם מכתבים שתוכלו למצוא ברחבי המפה ודמויות שונות שתפגשו שיוכלו לחזור איתכם לאחוזה (חלקם אפילו ימכרו לדמות הראשית נשקים וחפצים שונים שיעזרו לו במהלך המסע שלו). אבל עם כל הכבוד לסיפור הנחמד, הוא לא מתעלה מעבר לכך. בעוד שברמת הדיבוב נעשתה עבודה טובה, הבחירה של יצירת עולם בסגנון Metroidvania הולכת נגד המשחקיות עצמה, עליה נדבר בחלק הבא ובגלל העיצוב האמנותי של המשחק, גם יוצרת המון אזורים שנראים דומים מאוד אחד לשני.

מה הבילד שלך?

כמו שהזכרתי קודם לכן מדובר במשחק אקשן/הרפתקה בסגנון Metroidvania, אבל הנגיעות של משחקי Souls מורגשות עם האויבים השונים שהם קשים יותר ועם מנגנון עליית הרמות שהוא פשוט אותו אחד כמו במשחקי Souls, עם משאב שניתן לאסוף מהאויבים השונים ולהשתמש בו כדי לשדרג את היכולות השונות שלכם, כמו Vitality שמשפיע על ה-HP וההגנה שלכם, Strength להתקפה הפיזית ועוד. כמו עם Lies of P, המשחק תוחם את כל השדרוגים האלה לאזור אחד שנקרא האחוזה, כולל חלק מהחנויות השונות עם נשקים ויכולות שאפשר לרכוש.

האויבים במשחק הם בסדר גמור, למרות שחלקם יכולים להיות בעייתיים לחיסול בגלל האנימציות של המשחק וה-Hitbox שצריך ללמוד. אני כן יכול לומר שהיו לי רגעים עם חוויות ממש שונות במשחק: חלק מהאויבים הם שטויות לחיסול ולפעמים אני מתעלם מהם לחלוטין ובחלק מהאזורים אני צריך להיות כל-כך מתודי בעבודה שלי מול האויבים שהמשחק באמת הרגיש כמו משחק Souls אמיתי. אני כן חייב לתת כבוד לבוסים השונים במשחק שהיו מאוד כיפיים. אני חושב שמשחק שכזה היה נהנה מקרבות בוסים מצומצמים יותר ומלוטשים יותר מאשר תזוזה איטית בעולם ומלחמה באויבים שחוזרים על עצמם לפעמים.

העולם והמפה של המשחק חוזרת על עצמה הרבה מבחינה אסתטית, אבל יש שם הרבה מה למצוא והרבה סודות מעניינים ונחמדים (למרות שהייתי שמח לדרך טובה יותר לסמן את המקומות שאני רוצה לחזור אליהם במפה). הנשקים השונים מאוד נחמדים, לכל נשק יש יכולת מיוחדת שאפשר להפעיל, האנימציות של הנשקים השונים מרגישות ייחודיות להן והעובדה שכל נשק נהייה חזק יותר (או עושה סקיילינג) עם יכולת מסוימת מוביל להרבה גיוון ברמת המשחק והקרבות השונים (שוב, בעיקר אצל הבוסים המעולים של המשחק).

כל הנשקים השונים באמת נחמדים, אבל זה מאוד בעייתי בהתחשב בעובדה שאי אפשר לסדר מחדש את נקודות הניסיון שלכם. הייתי שמח אם הייתה יכולת כלשהי לשחק עם הערכים של דברים כמו Strength, Dexterity ועוד כדי שנוכל לשנות ולשחק עם הנקודות שלנו כדי שיהיה לנו כשחקנים איזושהי סיבה לשחק עם נשקים שונים ועם הקסמים במשחק. זה מוביל למצב שבו, יחד עם המשחקיות האיטית והמתודית של המשחק, אני מצאתי את עצמי מעדיף לשחק עם נשקים כבדים יותר וללכת לבילד של Strength עם חרב ענקית או חרמש אימתני ולהתעלם מרוב הנשקים השונים במשחק.

המשחקיות האיטית והקצב האיטי שלה גם מתקשרים ישירות לעובדה שזה משחק Metroidvania וככזה הייתי שמח לקצב הליכה מהיר יותר, אפשרויות תזוזה רבות יותר ועוד. אולי אני נהייתי מפונק כבר ממשחקים כמו Ori and the Will of the Wisps, Metroid Dread ו-Hollow Knight, אבל כשאני צריך לעשות Backtracking במפה, אני מעדיף שזה יהיה אירוע מהיר, קצבי וכיפי, ולא ירגיש כבד, איטי ונסחב.

בין אם מדובר ביכולות בסיסיות כמו ריצה וקפיצה, או יכולות תנועה חדשות יותר כמו קפיצה כפולה, קפיצה מקירות ומנגנות ההתחמקות - כולן מרגישות לא מלוטשות מספיק. אפילו Blasphamous שהיה "כבד" יותר, הבין את זה וקצב ההליכה של הדמות הראשית והגודל של האלמנטים על המסך יצרו תנועה יותר זורמת וברורה. 

"יותר" לא בהכרח אומר "יותר טוב"

התחושה הזאת של "חוסר ליטוש עד הסוף" ממשיכה לעוד חלקים במשחק: מנגנון הקסמים של The Last Faith הוא דוגמא טובה לכך. במשחק יש המון קסמים מעניינים שמשתמשים בנקודות האמונה שלכם (FP) כדי להילחם באויבים שלכם. הקסמים השונים נראים טוב וחלקם מרגישים כמו הנשקים המשניים ממשחקי Castlevania: קסם אפל אחד ייזרק בקשת על אויבים מתחתיכם, קסם אש אחר יהדוף אויבים מולכם ויעשה המון נזק יחד עם החלת אפקט בערה עליהם. הקסמים נהדרים, אבל באמת שאין בהם שימוש אמיתי.

גם אם אתם הולכים לבילד של "קוסם" (כששוב, אי אפשר לסדר את הנקודות מחדש), אתם תצטרכו להשתמש בנשקים חצי מהזמן כי באמת שאין מספיק FP כדי להפוך קסמים למשהו קבוע שאתם יכולים להסתמך עליו בקרבות. FP לא מתחדש לבד כמו Stamina נניח אז זה משאב מוגבל מאוד ויקר מאוד שמצריך מכם להיות עם יד על הדופק בהקשר של אביזרים שיחזירו לכם FP במהלך הקרבות השונים.

בנוסף, איך שמערכת קיצורי הדרך של המשחק עובדת (ברמת התפריט, לא ברמת המפה), גורמת לכך שיוכלו להיות לכם רק שני קסמים עליכם בכל רגע נתון, מה שאומר שאתם מוגבלים גם ברמה הזאת. הייתי שמח אם הייתי יכול להחליף לפחות בין חמישה קסמים שונים בשביל קומבואים כאלה ואחרים שאני אוכל לעשות ואוכל ליצור רגעים מגניבים בקומבט של המשחק. אבל בתכל'ס אני לא באמת יכול ליצור אותם ויחד עם העניין הראשון שציינתי, מצאתי את עצמי כמעט ולא נוגע בקסמים של המשחק.

זה גם מתמשך לאלמנט האקדחים והיריות במשחק, שאני מניח שנמצא שם כי זה נראה מגניב + ב-Bloodborne היה אקדח. ההוספה של כלי ירייה מאוד מוזרה לי כי אלו לא תורמים כמעט בכלל למערכת הקרבות של המשחק (הנזק נמוך יחסית, הנשקים האיטיים וכל מה שזה מוסיף זאת אופציה לירייה באויבים מרחוק). כאן חשוב לדעת או להבין את העקרונות המנחים של המשחקים שאתם שואבים מהם השראה: ב-Bloodborne כל המטרה של האקדח הוא להיות מנגנון ה-Parry של המשחק, כי מגנים הם לא חלק מהעולם של Bloodborne. כאן יש מנגנון Parry שלם ונפרד (שגם הוא לא מדהים במיוחד), אז בשביל מה האקדח או רובה הציד כאן? באמת שסתם.

השורה התחתונה

זה גם הסיכום של The Last Faith: זה לא המשחק הכי טוב באף אחד מהז'אנרים שאפשר לקטלג אותו תחתם, יש משחקים רבים שהייתי מניח לפניו ברשימה וזה בעיקר כי זה נראה שהמשחק החדש לא מצליח להחליט במה להתמקד. יש בו המון קסמים שאין בהם שימוש אמיתי ונחוץ, יש בו המון נשקים אבל בלי אפשרות לעשות Respec לבילדים שלכם; יש בו אלמנט של Metroidvania אבל בלי דרך טובה במיוחד לעקוב אחריה ובלי יכולות תנועה טובות מספיק בשביל זרימה מסוימת במפה. זה עדיין משחק מאוד חמוד, אם אתם רוצים לתמוך במפתחים במובן הזה אני בהחלט יכול לומר שתמצאו כיף פה (בעיקר בבוסים).

*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*

6.5
מתוך 10
נבדק על:
PC

הטוב

  • משחקיות נחמדה מאוד עם יופי של בוסים
  • עבודת דיבוב לא רעה בכלל לסטודיו אינדי
  • נשקים נחמדים עם יופי של משקל מאחוריהם

הרע

  • המפה יכולה להרגיש מבולגנת לעיתים
  • מחוץ לקרבות, השבלוניות פוגעת בכיף של התנועה במרחב
  • הסיפור לא מצליח להתרומם ומרגיש כאילו נלחם בעצמו
  • אין שימוש אמיתי לקסמים או נשקים חמים
  • חוסר היכולת לעשות Respec מורגש מאוד

והאמונה

  • מי שמאמין לא מפחד, אריק - זה ידוע.
שמואל מקונן - עורך ראשי

שמואל מקונן - עורך ראשי

משחק על: PC, 3DS, PS5, Xbox Series X, Nintendo Switch, Oculus Quest 2

בחיים לא תנצחו אותי ב: Street Fighter, Killer Instinct, Super Smash Bros.

המשחק שהגדיר לי את הילדות: קרב קשה בין Chrono Trigger ל-Mega Man X.

כשאני לא משחק אני: עובד. לצערי.

מסר לעולם: 10000xp של אמת, אפס מורא.

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

       | פורסם ע"י