צבע את העיר בשחור
עותק סיקור סופק לנו על ידי ישפאר ישראל, תודה רבה!
אני לא חושב שיש מישהו שציפה שהמשחק של Spider-Man שהגיע לקונסולות ה-Playstation 4 ב-2018 יהפוך לסנסצייה, ובאופן כמעט מיידי לאחד ממשחקי גיבורי העל הטובים ביותר, אי פעם. ההצלחה המסחררת שלו הובילה מהר מאוד למשחק ספין-אוף - Spider-Man: Miles Morales כשנתיים לאחר מכן, עם הכרזה על כך שהסטודיו יעבוד גם על כותר בכיכובו של Wolverine שיצא...מתישהו. אחרי שתי ההצלחות האלו, Insomniac Games הפכה לסטודיו הראשון שחושבים עליו כשמפנטזים על משחק המבוסס על דמות כלשהי של מארוול בידיעה שנקבל את הגרסה הטובה ביותר שלה, ומיותר לציין שהמשך ישיר למשחק הראשון יהיה רק עניין של זמן. כמה שנים מאוחר יותר, והנה אנחנו כאן עם אחד מהאקסקלוסיביים היותר מצופים עבור ה-Playstation 5 וכנראה המשחק הבולט ביותר לשנת 2023 עבור הרבה אנשים. האם הוא מצליח לבנות על כל מה שהפך את המשחקים הקודמים למיוחדים כל כך והאם ההייפ העצום שנבנה עליו מוצדק? בואו נגלה. הביקורת מכילה פרטים יבשים על עלילת המשחק - מי שמחפש לדלג יכול לעבור לפסקה השנייה.
מרפא את העולם
Spider-Man 2 מתרחש כתשעה חודשים לאחר אירועי Miles Morales, ומציג את שני אנשי העכביש שלנו במצבים חדשים בחייהם האישיים - פיטר מנסה להתארגן מחדש על חייו לאחר פטירתה של דודתו ונמצא במערכת יחסים עם מארי ג'יין. הארי אוסבורן, חבר הילדות של הזוג ובנו של נורמן אוסבורן, חוזר לחייהם אחרי שנעדר למשך תקופה ארוכה בחיפוש אחר תרופה למחלה שפקדה אותו, ומי ששיחק במשחק הראשון ידע שהתרופה הזו היא לא אחר מאשר הסימביוט וונום. מהצד השני, מיילס נמצא בתהליך של ניסיונות התקבלות לקולג', אותם הוא דוחה פעם אחר פעם לטובת עסקי הספיידרמן, ומנסה לשלב בין חיי החברה שלו לחייו כגיבור על, תוך כדי שהוא עדיין מנסה להתגבר על מותו של אביו בידיו של מרטין לי. מעל שני קווי העלילה האלו נמצא האיום של קרייבן הצייד, שמגיע לניו יורק בחיפוש אחר מטרות אותם הוא יוכל לצוד שיהוו אתגר עבורו, רובם נבלים של ספיידרמן. מדובר בהרבה מאוד לפרוק עבור משחק אחד, וכנראה האתגר הגדול ביותר של המשחק הזה הוא השילוב של כל קווי העלילה בצורה שמרגישה טבעית ושווה, ושם הוא קצת נכשל.
Spider-Man 2 הוא בראש ובראשונה המשחק של פיטר פארקר, ורק אחר כך של מיילס. בעוד שאפשר להבין את ההעדפה לדמות המקורית, Insomniac Games לקחה צעד בכיוון הנכון ונתנה לו את האפשרות לשלוט בשתי הדמויות, ולחוות את הסיפור של כל אחת מהן בנפרד וביחד, אבל תמיד הייתה בי את התחושה שמיילס די נדחק הצידה ברוב המוחלט של המשחק, לא רק בכמות הזמן שאתם משחקים בו בזמן משימות, אלא גם בסיפור עצמו. לא הרגשתי שהמשחק שם מספיק דגש על הצד של מיילס בכל הסיפור, ובפעמים שהמשחק "מכריח" אתכם להחליף אליו ולעשות את המשימות שלו זה הרגיש כאילו המפתחים קצת שכחו שהוא קיים ונזכרו שגם הוא צריך קצת פוקוס פה ושם.
אבל שלא תבינו לא נכון, עלילת המשחק נעה בין קטעים שמפוקסים באחת מהדמויות לבין קטעים שמציגים את שני הגיבורים בשיתוף פעולה, וכרגיל ניתן לצפות לסיפור עמוק מלא ברגש, הומור, טוויסטים נהדרים ורגעים סינמטיים פשוט מדהימים. סצינות המעבר הן מהמרהיבות שראתה הסדרה, וכבר בקטע הפתיחה של המשחק תבינו עד כמה הוא מנצל את הכוח של הדור הבא ובאופן ספציפי את ה-SSD של הקונסולה. אתן מילה על המשימות הצדדיות של המשחק, הן נעות ממעולות לדי משעממות. לכל דמות יש את קו העלילה הראשי שלה וגם משימות צדדיות שרק היא יכולה לבצע, או משימות שתוכלו להחליט בעצמכם במי אתם מעדיפים להשתמש. קו העלילה הצדדי של פיטר לדוגמה מתמקד בחקירה של כת חדשה בעיר עם אובססיה לאש ולאירוע אפוקלטיפטי שיחריב את העולם, עם משימות שמציגות נבל-על חדש בשם "הלהבה" ובאופן שתפס אותי מאוד לא מוכן - מציגים גם רגעים מרגשים וחלק מהסצינות הטובות ביותר של יורי לוונטל (Yuri Lowental) בתור פיטר במשחק הזה. מיילס, לעומת זאת....עוזר לחבריו לספסל הלימודים לצלם סרטונים לקולג' ולהציע לקראשים שלהם לבוא איתם לנשף הסיום. זה רק מדגיש את מה שאמרתי מקודם - מיילס נדחק הצידה, אבל לפחות פיטר מקבל את אור הזרקורים והמשחק מנצל את זה טוב מאוד.
עולם מושלם, כולו שלך
אין ספק שגולת הכותר של שני המשחקים הראשונים היא היכולת לנוע במהירות ממקום למקום דרך פארקור וקורי העכביש שלכם, תוך כדי שאתם עושים סלטות משולשות אחרי קפיצה מגורד שחקים, עוברים מתחת לגשר ועפים לצד השני של הרחוב בפחות מ-5 שניות. העיר היא פארק השעשועים שלכם, והיא גדולה יותר, עמוסה יותר באנשים וחיים ומרגישה כמו מקום הרבה יותר אמין ומעניין. הפעם אתם לא מוגבלים לעיר אחת בלבד, ולרשותכם נמצאות הערים של מנהטן, קווינס וברוקלין במלוא תפארתן. מדובר בדוגמה נוספת לניצול הכוח של ה-Playstation 5, המפה פשוט עצומה ומלאה בפרטים, וקיבלה מתיחת פנים נהדרת ומתבקשת ממה שהיה לנו במשחק המקורי. לא שהעיר הייתה מכוערת במשחק המקורי, פשוט מה שיש כאן הוא כמה רמות מעל ויהיה לי קשה מאוד לחזור אחורה.
אל כל זה מצטרף פיצ'ר חדש - ה-Wingsuit, שמאפשר לפיטר ומיילס לפרוש כנפיים ולדאות במהירות בהתאם לתנופה שלקחתם לפני שהפעלתם אותו. אם חיפשתם את המשחק שיגרד לכם בנקודה ש-Arkham Knight גירד בתחום הזה, הגעתם למקום הנכון. אין דבר יותר כיפי מלעוף, פשוטו כמשמעו, מצד אחד של המפה לצד השני, בשילוב של קורי העכביש ובניתור מבניין לבניין, לצד מנהרות אוויר שמפוזרות במפה שנותנות לכם בוסטים מטורפים למהירות. מעולם לא התעלמתי כל כך הרבה ממערכת Fast Travel במשחק יותר ממה שהתעלמתי ממנה במשחק הזה, כי כל דבר שקשור לתנועה עשוי בצורה מושלמת, ולא רציתי לפספס רגע ממנה. אם תתעקשו להשתמש בה, תגלו שתוך שניות ספורות אתם כבר משתגרים לנקודה שבחרתם במפה עם זמן המתנה כמעט אפסי, מה שנכון גם למסכי הטעינה של המשחק שכמעט ולא קיימים.
העולם הפתוח של Spider-Man 2 מפוצץ בתוכן שזמין עבורכם כבר מתחילת המשחק, לצד פעילויות נוספות שנפתחות לכם ככל שאתם מתקדמים בעלילה הראשית, ומה שיפה פה זו העובדה שבנוסף לכך שהמפה מלאה באייקונים שמסמנים לכם את הפעילויות האלו, אתם גם תשימו לב אליהן בזמן שאתם מסתובבים במפה דרך סימנים ויזואלים שימשכו את תשומת הלב שלכם. זה יכול לנוע בין ציפורים רובוטיות של קרייבן שחגות מעל בניין מסויים אותם תצטרכו להרוס, פעימות אלקטרומגנטיות שמסמנות מיקום של פריטי אספנות כלשהם אותם לא אחשוף או מוצבים של אויבים שמוסתרים בעזרת מעטפת היעלמות (שדי אפשר לראות בבירור). עצם העובדה שהפעילויות שמפוזרות הם לא סתם סימני שאלה או אייקונים במפה, אלא דברים שממש קורים בעולם המשחק הופכים את השוטטות בו להרבה יותר מעניינת ומתגמל, משהו שבוודאות נלקח מהספר של Ghost of Tsushima.
אתעכב ממש בקטנה על נושא הבסיסים - הם חוזרים ובגדול ועושים משהו שאני באופן אישי מאוד אהבתי. במשחק הראשון היו בסיסים של נבלי-על כמו פיסק, מרטין לי או אסירים שברחו מהכלא, הייתם מגיעים למיקום שלהם, מביסים כמה גלים של אויבים ובזה זה היה נגמר. ב-Miles Morales הבסיסים היו שייכים לארגון ה-Underground, וגם הם היו בנויים באותה צורה עם שדרוג קל. אחרי חיסול האויבים, מיילס היה שואב אנרגיה ממקור הכוח של הבסיס ובכך משבית אותו סופית, וביציאה ממנו היה אפשר למצוא הקלטות או מסמכים כאלה ואחרים שעזרו לבסס את הארגון כנבל מאיים יותר. כאן, המשחק משנה מעט את הכיוון והופך את הבסיסים לפעילות שמרגישה הרבה יותר מגוונת.
במקום שהפעילות תסתיים בכך שאתם מטפלים בכל האויבים הנוכחים במקום, הפעם הבסיסים מפוצלים למוצבים קטנים יותר עם שמירה מצומצמת. פיטר או מיילס יפרצו לאחד מהרובוטים של קרייבן כדי לאתר נקודות תורפה בבסיס הרבה יותר גדול, ואחרי שטיפלתם, לדוגמה, ב-3 מוצבים קטנים יותר באזור אחד של המפה, תיפתח לכם האפשרות להסתער על הבסיס ולטפל בכל האויבים שבפנים. אמנם זה אומר שיש פחות בסיסים שתוכלו להיות איתם באינטרקציה, אבל מבינים מהר מאוד שהבילד אפ הזה פשוט משתלם ברגע שאתם דורכים בבסיס. לא מדובר בסתם עוד שטח מוגדר שמלא באויבים, אלא במיקום שבנוי בצורה חכמה ומעניינת, מפוצץ באויבים וכנראה מציג את אחד מהאתגרים היותר טובים של המשחק הזה. בסיס אחד הביא אותי לבניין קומות נטוש, מלא בחדרים הרוסים וחורים בתקרה כשכל קומה מאוכלסת באויבים מסוגים שונים, ואנשים שמחפשים אתגר אמיתי יהנו מאוד ממה שהפעילות הספציפית הזו מציעה.
הכל זה בצוות
עם כבר עסקנו באתגרים, מעריצי המשחקים ישמחו לגלות שמערכת הקרב עברה שיפור שאמנם לא הופך אותה על פיה, אבל כן שיפור שמצליח להפריד אותה מהמשחקים הקודמים ולהפוך אותה להרבה יותר ורסאטילית ומאפשרת הרבה יותר אינטרקציה עם האויבים שתפגשו. בתור התחלה, הכוחות המיוחדים שהיו לכל חליפה שתשימו הוסרו, וכעת לפיטר ומיילס יש גישה לארבע יכולות התחלתיות וארבע יכולות נוספות אותם תשיגו דרך התקדמות בעלילה. אצל פיטר, היכולות ההתחלתיות משתמשות בזרועות הברזל של החליפה שלו ויאפשרו לכם לתקוף אויבים במהירות, להרים אותם לאוויר או לעוף עליהם במהירות, וכשתתקדמו תקבלו גישה גם ליכולות המיוחדות של חליפת הסימביוט שלו, חלקן נחשפו כבר וחלקן לא, ולכן לא ארחיב בנושא.
אצל מיילס, היכולות המיוחדות שלו עדיין ממוקדמות בכוחות ה-Venom שלו, אך הם מקבלים שדרוג משמעותי ופותחים המון אפשרויות חדשות למשחק כמו השתגרות במהירות לקבוצה של אויבים או מכת ברק ממוקדת וקטלנית. את כל היכולות האלו ניתן כמובן גם לשדרג דרך עץ היכולות של שני אנשי העכביש דרך עליית רמות, אשר מחולק לעץ אחד עבור כל דמות, ועוד עץ אחד שמשותף לשניהם. העצים הייעודיים של כל דמות מאפשרים לכם להפוך את היכולות המיוחדות שלהן להרבה יותר אפקטיביות בעוד שהעץ המשותף מתמקד במתקפות ששתיהן יוכלו לבצע כמו קומבואים חדשים, תפיסה של נשקים והשלכתם על אויבים ופתיחה של אפשרויות חדשות לתנועה בעולם כמו פניות חדות עם קורי העכביש והאפשרות להפוך את עצמכם לרוגטקה אנושית. מדובר בעץ שדרוגים נפלא, כשכל תוספת חדשה שתקבלו תגרום לכם להרגיש הרבה יותר יעילים בקרבות, וגם בשלבים היותר מאוחרים של המשחק תמצאו על מה לבזבז את נקודות הניסיון שצברתם.
אתם תצטרכו מאוד לשדרג את עצמכם, כי האויבים שתתמודדו מולם שונים מאוד ממה שאתם רגילים אליו. בשני המשחקים הקודמים, האויבים היו מסתכמים באויבים רגילים עם נשק כלשהו כמו מחבט או מגן, אויבים עם נשקים חמים ואויבים קצת יותר גדולים, כשמדי פעם היינו מקבלים סוג חדש של אויב כמו אלו עם המגן והפטיש או השוט מ-Miles Morales. כאן, עיקר האויבים שתתמודדו מולם הם הציידים של קרייבן, ואני מצטער להגיד - אבל זה לא יספיק לכם רק להתחמק מהמתקפות שלהם כדי לשרוד. המשחק מציג מערכת Parry שמאפשרת לכם לחסום מתקפה של אויב ברגע האחרון, ומן הסתם שאיתה יגיעו גם אויבים שתהיו חייבים לחסום את המתקפות שלהם ולא רק להתחמק מהן. אליהם מצטרפים אויבים שמשמשים כמעין מיני-בוסים שיכולים לספוג המון נזק ובעלי חסינות למתקפות מסוימות, לצד ציידים שמשתמשים בטקטיקות ושיתוף פעטלה כמו ירי מטח של חיצים מתפוצצים כדי לסגור עליכם בנקודה מסויימת או פרישה של מעין רשת חשמלית שמונעת מכם לבצע מתקפות אוויריות או לסגת בעזרת הקורים שלכם. נראה שהשיפורים האלו הוטמנו במשחק ספציפית עבור האנשים שהתלוננו על כך שהמשחקים הקודמים היו קלים מדי, והם בהחלט מתקבלים בברכה וגורמים לאויבים להרגיש חכמים ומאיימים הרבה יותר.
ואיך אפשר בלי להתייחס לחליפות של שתי הדמויות. לפיטר ולמיילס יש מגוון רחב של חליפות שזמינות באופן בלעדי לכל אחת מהן, שנעות מעיצובים מקוריים לעיצובים שנלקחים היישר מהקומיקסים, הסדרות והסרטים (פילטר ה-Spider-Verse מ-Miles Morales חוזר, למקרה שתהיתם). כל כמה רמות שתעלו תפתחו את האפשרות להשיג חליפה חדשה דרך תשלום במשאב מסויים כמו חלקי טכנולוגיה שניתן למצוא מפוזרים במפה, Tokens של טיפול בפשעים שמתרחשים וכו'. העיצובים של החליפות באמת עשויות טוב, ומכילות כמה חליפות שהיו חסרות מאוד במשחקים הקודמים אך גם נפטר מכמה אהובות שהיו כלולות, אבל מחסור בחליפות תהיה הדאגה האחרונה שלכם, בעיקר כשלרוב המוחלט שלהן יש אפשרות לפתוח סגנונות שונים שמספקים צבעים חדשים ושינויים קלים לעיצוב. אם לוקחים את כל העיצובים בחשבון, מדובר במגוון עצום שזמין לכם, ולמרות שלא כולם נראים הכי טוב, וחלקם אפילו נראים די רע (מי חשב על שילובי הצבעים האלה?) - המגוון קיים ובוודאות תמצאו את החליפה האהובה עליכם עם סגנון שימשוך לכם את העין שבאופן מיידי תהפוך לחליפה המועדפת עליכם.
איזה מחזה מרהיב
Spider-Man 2 הוא ללא צל של ספק, אחד מהמשחקים היפים ביותר בדור הזה. הוא נותן פייט לגדולים ביותר, והתמונה שלו צריכה להופיע ליד ההגדרה למילה Next-Gen. הכל במשחק הזה נראה פשוט מושלם, מהסביבות השונות של העיר, בסיסי האויבים והמיקומים השונים שתבקרו בהם, למודלים של הדמויות ובאופן ספציפי לחליפת הסימביוט של פיטר שמרגישה באמת כמו יצור אורגני ולא רק חליפה או וונום שבקלות הופך לאחת מהדמויות היותר מבעיתות במשחק ווידאו, אי פעם. האפקטים, כמו הפיצוצים, הזרועות של הסימביוט, החשמל של מיילס וכו' - עשויים מצויין ובצורה ריאליסטית, ומיותר שאתחיל לדבר על הפרטים הקטנים - כי יש אינסוף מהם.
המשחק מאפשר לכם לבחור בין מצב Fidelity, שמכוון לגרפיקה הטובה ביותר עם 30 פריימים לשנייה, לבין מצבי Performace שרצים ב-4K ונעים בין 40 ל-60 פריימים לשנייה. המשחק נראה מדהים בכל מצב, לא משנה במה תבחרו, ואני חייב לציין שלשחק במצב ה-Fidelity ב-30 פריימים לשנייה זה לא הדבר הכי גרוע בעולם. השינוי בפריימים בהחלט ניכר לעין, אבל אחרי כמה דקות מתרגלים מהר מאוד, מחיר קטן לשלם כדי לחזות במשחק הזה בצורה הטובה ביותר שלו. גם אם תבחרו לשחק במצבי ה-Performance, תקבלו חוויה יוצאת דופן עם גרפיקה יפהפייה וביצועים לא פחות ממושלמים.
משהו שלא ציפיתי לו במשחק הזה הם הבאגים, שבאופן מפתיע היו קיימים ואפילו לרמה של שבירת משימות. גליצ'ים בגרפיקה כמו מודלים שנקרעים לכל עבר, אויבים שנבלעים לתוך הקירות, טקסטים של הכתוביות שמופיעים בדיליי, אלו הם עיקר הדברים שחוויתי ב-50 שעות המשחק שלי ולמרות שהם היו מעטים והופיעו לעיתים רחוקות אחד מהשני, הם עדיין היו קיימים, משהו שבכלל לא ציפיתי לו ממעצמה כמו Insomniac. עדיין, לא מדובר במשהו שפאץ' קטן ביום ההשקה לא יוכל לתקן.
השורה התחתונה
Spider-Man 2 הוא חגיגה של כל דבר שקשור לגיימינג וניצחון ענק ל-Insomniac Games, דוגמה ומופת לאיך שצריך ליצור משחק גיבורי-על. הוא לקח כל דבר שהפך את המשחקים הקודמים למעולים והעלה אותם בכמה רמות, מהעלילה, הגיימפליי, העולם והגרפיקה, ויהפוך בקלות להתמכרות החדשה שלכם לחודשים הקרובים. המעריצים של מיילס באופן ספציפי קצת יתאכזבו מכך שהוא נדחק הצידה ברוב המוחלט של העלילה, אבל אם תוכלו להתגבר על זה - תגלו את אחד מהמשחקים הטובים ביותר לשנת 2023 ואחד מהיהולמים המאוד לא מוחבאים של ה-Playstation 5.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
19:10 16.10.2023 |
meathook
לא יודע איך לאנשים יש חשק לשחק בתקופה כזו...
איזה אסון... :(
2
16:53 17.10.2023 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
כל אחד ומה שעוזר לו. יש הרבה אנשים במילואים, הרבה אנשים שיוצאים להתנדב וגם אנשים שמה שעוזר להם זה הידיעה שהמשחק האהוב עליהם יוצא עוד מעט או שהם יכולים "לברוח" לכמה שעות לעולם אחר ופחות מדכא ממה שיש כאן. זאת גם אחת הסיבות שחזרנו לכתבות וביקורות - זה גם עוזר לאנשים אחרים וגם עוזר לנו באופן אישי.
3
14:40 22.10.2023 |
:/ (אורח)
יש להיעזר בכתבות וביקורות, ויש להתעלם מהמציאות שבחוץ ולהתייחס לביקורת הזאת כאילו היא עולה בתקופה נורמלית. אתם בערך היחידים בארץ שמתנהגים כאילו הכל רגיל. מוזר מאוד.
4
14:26 24.10.2023 |
: (אורח)
אתה לא נמצא בפייסבוק שלהם אה
5
20:59 26.12.2023 |
גיא בן חיים (אורח)
לא צריך להתנצל על כלום , אם צריך שעה של שפיות וקצת פירוק מתח אז משחק יכול להיות אחלה לנפש , יש אנשים שנותנים להם כדורים וסמים לעבור את התקופה , אז אם משחק מחשב עוזר אז למה לא , החמאס עדין לא הרג אותנו ולא יהרוג אותנו ....
6
| פורסם ע"י