השאפתנות של אאימונד הופכת אותו לרוכב דרקונים בעוד ראהינירה מתגלה כאסטרטגית מהשורה הראשונה. במוקדם או במאוחר יגיע החשבון.
הפרק השביעי של "בית הדרקון" מרגיש כמעט כולו כמחווה לספרים. הפרק שואב את העלילה וסצינות שלמות כמעט מילה במילה מתוך הספר. האמת, שיכולתי לצטט כמעט כל סצנה וסצנה מתוך הספר אבל אני אהיה בוגר ואתמקד באירועים המרכזיים. נתחיל מהלוויתה של לאינה, בה ראינו איך נראה טקס השכבה לבית ואלריון, האמת מרגש, ההספד והטקסיות היו מרשימים והכאב של הואלריאנים היה אותנטי, עד שהמצלמה התמקדמה בדאימון שכמו בכל סיטואציה מוצא משהו שישעשע אותו. לאחר מכן במהלך ההתכנסות שלאחר הלוויה גילינו כי אוטו הייטאוור, אביה של אליסנט, מונה מחדש להיות ימין המלך לאחר מותם של בני משפחת סטרונג (למעט לאריס החיגר, עוד נחזור אליו). קיבלנו עוד הצצה על היותו של אאיגון הבן הבכור של המלך והמלכה רודף שמלות ושתיין שכל עיסוקו הוא למצוא משרתת, בת לוויה, תמונה או כל דבר נשי כדי להגיע לסיפוקו. יאמר לזכותו שדווקא השידוך עם אחותו לא מוצא חן בעיניו כך שמסתבר שיש פלוסים להורמונים המשתוללים שלו. ראינו גם את המלך קורא לאשתו אליסנט אאימה (ז"ל) על שם אשתו שמתה בלידה, כך שזו עדות גם להתדרדרותו המנטלית לצד חיזיון של היליינה בתו של המלך שמתאר מה יהיה במחול הדרקונים בהמשך. המלצה לפרקים הבאים, נסו למצוא רמזים מטרימים בחזיונות שלה, גם בפרק הקודם היא נתנה חיזיון לעתידו של אאיגון. אחרי שעשינו הקדמה קצרה, אפשר להתקדם לאירועים המשמעותיים יותר בפרק.
"אפילו בגיל עשר, לאאימונד טארגאריין לא חסר אומץ. עקיצתו של המלך כאבה לו והוא החליט שלא להמתין לדרגונסטון. במה יועילו לו דרקון קטן או איזו ביצה מטופשת? כאן בטירת הגאות הייתה דרקונית הראויה לו: ואגהאר, הדרקונית הזקנה, הגדולה והנוראה ביותר בעולם."
"התקרבות לדרקון היא עניין מסוכן אפילו לנצר לבית טארגאריין, במיוחד כשמדובר בדרקונית עתיקה וחמת מזג שאיבדה בזמן האחרון את הרוכבת שלה. אביו ואימו של אאימונד לעולם לא היו מרשים לו להתקרב אל ואגהאר, הוא ידע זאת, וודאי שלא לנסות לרכוב עליה. ולכן הוא וידא שאיש מהם לא ידע על כך, יצא חרש ממיטתו עם שחר, כשכולם ישנו, והתגנב אל החצר החיצונית שם שכנו ואגהאר ושאר הדרקונים."
אאימונד, ילדם האמצעי של אליסנט וויסייריז מתוסכל מכך שאין לו דרקון בעוד לאחיו אאימון יש את אש-חמה (Sunfyre) להיליינה את חלום-אש (Dreamfyre) ואפילו לאחיו הקטן יש את טסאריון אף על פי שטרם רכב עליו, הוא כועס כי לועגים לו על כך וטוענים שאם הוא היה אמיץ מספיק כבר היה לו דרקון משלו ואין מה להגיד, צריך חוצפה כדי לגשת אל הדרקונית הגדולה והמבוגרת ביותר בעולם שהרגע איבדה או יותר נכון הרגה את הרוכבת שלה ולטפס ולפקוד עליה להמריא. וזה מה שאאימונד עושה.
"כאשר אאימונד המריא לשמיים ג'ופרי רץ וקרא לאחיו, וג'ייס ולוק באו לשמע קריאתו. הנסיכים לבית ולאריון היו צעירים מאאימונד. ג'ייס היה בן שש, לוק בן חמש, ג'וף רק בן שלוש, אבל הם היו שלושה, והם היו חמושים בחרבות העץ שהתאמנו בהן. עכשיו הם שעטו לעברו בזעם. אאימונד נלחם בהם, שבר את אפו של לוק באגרופו ואז לקח את החרב מידיו של ג'וף, ריסק אותה על עורפו של ג'ייס והפיל אותו ארצה. כאשר הילדים הצעירים נסוגו ממנו, מדממים וחבולים, הנסיך התחיל ללעוג להם, צחק וקרא להם "ילדי סטרונג". ג'ייס היה גדול מספיק כדי להבין את העלבון. הוא רץ שוב לעברו של אאימונד, אבל הילד המבוגר יותר הכה אותו באכזריות... עד שלוק, שבא להציל את אחיו, שלף את פגיונו, חתך את פניו של אאימונד ועקר את עינו הימנית. כאשר נערי האורוות הגיעו לבסוף להפריד בין הניצים, הנסיך רעד על הקרקע, שואג מכאב, וואגהאר שאגה אף היא."
אחרי הטיסה בה וואגהאר בחנה את יכולתיו של אאימונד כרוכב עם CGI מהמם, פעם ראשונה שאנו רואים מבנה גוף כל כך מפורט של דרקון, בניה של ראהינירה והתאומות ואלריון, ביילה וריינה, חיכו לאאימונד כדי שישלם את החשבון ותקפו אותו בחמת זעם. אאימונד ניצל את ההזדמנות שהבנות שהיו צעירות ממנו לא דרשו עדיין את הדרקונית וגזל מהן את זכותן עליה, וניצני האיבה בין ילדי המשפחות שנשתלים בפרק זה בעודם ילדים יפרחו בהמשך כשיהיו מבוגרים ובמקום חרבות מעץ יהיו חרבות מתכת ודרקונים שילחמו זה בזה. אפשר לומר שעבור סצנת אלימות/מכות של ילדים אנו רואים אכזריות ונחישות לא מבוטלת, אז יש למה לצפות. הסכסוך בין הילדים מראה שהרעלתם על ידי אימהותיהן הצליח, ואם לפני שני פרקים הם יכלו לשחק יחדיו בחצר, כעת הם מוכנים לפגוע אחד בשני.
"המלך וייסריז סיים את החקירה והכריז כי אינו מוכן לשמוע על כך יותר. שום עין לא תיעקר, הוא החליט... אבל אם מישהו - "גבר, אישה או ילד, אציל או פשוט עם או ממשפחת המלוכה" - ילעג לנכדיו ויקרא להם "ילדי סטרונג", הוא יעקור את לשונו בצבת לוהטת. הוד מעלתו פקד עוד כי אשתו ובתו יתנשקו ויחליפו שבועות אהבה וחיבה. אבל החיוכים המזויפים והמילים הריקות לא הונו איש חוץ מהמלך. באשר לילדים, הנסיך אאימונד אמר לאחר מכן כי באותו היום הוא איבד עין והרוויח דרקונית, וכי המחיר היה ראוי."
על הסיבות מדוע אליסנט מתעבת את ראהינירה הרחבנו כבר בביקורות פרקים קודמות, אך בגדול אליסנט היא מאמינה אדוקה בדת השבעה ובגידה במוסד הנישואין והולדת ממזרים היא חטא גדול שאין לו מחילה, כמו כן יש לה קנאה לראהינירה לאור נסיבות חייה וקשה לה עם העובדה שהסביבה מתעלמת ממעשיה של הנסיכה. כדי להביא זאת לרתיחה בנה של ראהינירה חותך את עינו של אאימונד מה שמוציא אותה בחמת זעם כנגד ראהינירה וילדיה. בניגוד לריבים קודמים הפעם הכל קורה מול קהל ולא בחדרי חדרים. המלך שומע לראשונה מצד הרבה גורמים על כך שילדיה של ראהינירה ממזרים והשיח על הריב בין הילדים מוסט. לאחר שבפרקים הקודמים ראינו שאליסנט עובדת על לרתום את ילדיה אליה ולהרחיק אותם מבני דודיהם, אנו רואים כיצד אאימונד ואאיגון מכסים על אלינסט ולא אומרים שהם שמעו זאת ממנה ושידיעה זו היא נחלת הכלל, למעט וייסריז. כמו שסיפרנו בסיכום הקודם, ראינו שוב כי היצר האימהי והרצון להגן על הצאצאים הוא זה שמוביל את שני הצדדים ושולח את אליסנט לנסות ולהוציא בעצמה עין של אחד מ'נכדיה', סך הכל משפחה נורמטיבית, כשראהינירה מסתכלת על הפיגיון על רקע האש היא נזכרת ואף יכולה לקרוא את הנבואה הואלרינית של אאימון המלך הראשון ובשלב זה לוקחת צעד אחורה, כנראה שעוברת לה המחשבה שהיא חלק ממשהו גדול יותר ממנה והריב עם אליסנט צריך להידחות לשלב מאוחר יותר. מבחינת ראהינירה לאחר שנחשפה לנבואה ולמסר מוייסריז, היא חייבת להיות עם היד על העליונה ולנצח בקרבות הירושה.
"לורד הגאות ואשתו הליידי עדיין התאבלו על בתם האהובה כאשר הזר הגיע שוב, ולקח הפעם את בנם. סר לאינור ולאריון, בעלה של הנסיכה ראינירה והאב המשוער של ילדיה, נרצח בזמן שהשתתף ביריד בעיירת התבלינים, הוא נדקר למוות על-ידי חברו סר קארל קורי. שני הגברים התקוטטו בקולי קולות לפני שסכינים נשלפו, כך סיפרו הסוחרים ביריד ללורד ולאריון כאשר בא לאסוף את גופת בנו. קורי ברח משם, ופצע בדרכו כמה אנשים שניסו לעצור אותו. היו שטענו שספינה המתינה לו לא רחוק מן החוף. הוא מעולם לא נראה שוב. נסיבות הרצח נותרו מסתוריות עד עצם היום הזה. המלומד העליון מלוס כותב כי סר לאינור נהרג על-ידי אחד מאבירי ביתו בעקבות מריבה. ספטון יוסטס מספק לנו את שמו של הרוצח ומכריז כי המניע היה קנאה. לאינור ולאריון מאס בסר קארל והתאהב בנושא כלים צעיר ונאה בן שש-עשרה. פטריון, כמו תמיד, מעדיף את התיאוריה הזדונית ביותר שבנמצא, וטוען כהנסיך דאימון שילם לקארל קורי להיפטר מבעלה של הנסיכה ראינירה, סיפק לו ספינה שתיקח אותו משם ואז שיסף את גרונו והשליך את גופתו לים. קורי, אביר שמעמדו נמוך וכך גם מוצאו, היה ידוע בתאבונו הבריא - תיאבון של לורד - ובארנקו שהיה דל כשל איכר, הוא גם היה ידוע כמהמר כפייתי וכושל, והדבר מקל עלינו להאמין לגרסתו של השוטה. אבל אין לכך ולוּ בדל של הוכחה, אז או עכשיו, אף שנחש הים הציע פרס של עשרת אלפים דרקוני זהב לכל אדם שיוביל אותו לסר קארל קורי או ימסור את הרוצח לידי האב השואף לנקמה."
קטע זה מהספר הוא אחד הקטעים שהכי סיקרן אותי לראות כיצד יוצגו בסדרה, והאמת, הוא נעשה מצויין. ושוב, זוכרים/ות שדיברנו על התיאוריה לגבי המלומדים בסיכום פרק 5? שוב אנו רואים שהגמד השוטה פטריון (Mushroom) הוא בעל הגירסה הקרובה ביותר למציאות ולא המלומד יוסטס שתיעד את התקופה. ראהינירה מגייסת את לאינור שיזייף את מותו לאחר שאמר לה שהוא מוכן לעשות הכל כדי לשרת אותה כבעלה ובן זוגה, ושולחת את דאימון כדי לביים את הרצח. ראהינירה מתגלה כאסטרטגית מהמעלה הראשונה, השנים במעלה המלך כנושאת גביע וקשר השתיקה עם הארווין סטרונג חישלו אותה והכינו אותה לעת הזו. דאימון ניגש למאהב קארל קורי ומבטיח לו עתיד ביבשת בה לא ישפטו אותו על מיניות ומעמדו בידיעה שליאנור יהיה לצידו (אולי גם עם הדרקון שלו עשן הים?), עסקה שהיא win-win לכולם, חוץ מקורליס ורייניז שיתאבלו על ילד נוסף, וגם הבחור הצעיר שנשרף בטח פחות מרוצה.
כשראהינירה ודאימון צופים בפמליית המלך על שלושת דרקוניהם עוזבים את דריפטמארק היא אומרת לו שזו העת להילחם עם אש באש ועל כן עליהם להתחתן, להביא ילדים בעלי דם ואליריאני טהור ולאפשר לעוד דרקונים לבקוע כחלק ממירוץ החימוש. וואגהאר שכעת שייכת לאאימונד היא דרקונית ומטילה לא מעט ביצים וזו אחת הסיבות שהאובדן שלה משמעותי. בשיא המאבק יהיו 17 דרקונים שילחמו זה בזה, בעונה זו אנו נראה רק תשעה - Stay tuned.
"אשתו של דאימון ובעלה של ראינירה לא שכנו בקבר יותר ממחצית השנה, והנישואים החפוזים הללו היו עלבון לזכר שניהם, הכריז הוד מעלתו בכעס. הנישואים נערכו בדרגונסטון, בפתאומיות ובחשאיות. ספטון יוסטס טוען כי ראהינירה ידעה שאביה לא יקבל את השידוך לעולם, ולכן נישאה בחופזה כדי שהוא לא ימנע את הנישואים. פטריון מציין סיבה אחרת: הנסיכה הייתה שוב בהיריון ולא רצתה ללדת ממזר."
בסוף הפרק אנו רואים את טקס החתונה הואלריאני של דאימון וראהינירה בו בני הזוג נקשרים בדם לאחר חתכים עם זכוכית הדרקון הזכורה מהעונות האחרונות של משחקי הכס, לאחר שבמהלך הפרק ראהינירה מתוודה על אהבתה כלפי דאימון ועל כך שהיא כבר לא ילדה, והאמת אלו לדעתי הסצנות שעשויות פחות טוב בפרק. השחקנית הבוגרת לא מצליחה לשדר את הלהט של הדמות הצעירה יותר ולא נוצרת התחושה שזאת אותה הדמות שהתבגרה, הדיאלוג הוא יבשושי משהו ולא מראה כמיהה או תשוקה לקשר הזה, גם כשהיא מדברת על האסטרטגיה שבנישואין ואיחוד הכוחות זה נראה קצת כמו הקראת צ'ק ליסט של מדוע זה משתלם וחשוב, עם כי הטקסט טוב. אופן ההצגה שלו לא מספיק משכנע וכאן קיבלנו את החיסרון במקרה זה של קפיצת הזמן והחלפת השחקניות שלא הצליח לייצר רצף של הדמות.
נסיים עם המלכה אליסנט, שגם היא ממשיכה בהכנות למלחמה עם אביה ימין המלך ולאריס החיגר, בעוד שמאביה היא מקבלת מנטורינג והכרה ביכולותיה, לאריס מייצר לה את האפשרות להתנהל בצורה דיסקרטית והרסנית. לאריס הוא כעת לורד הטירה המקוללת הארנהול, ולהיות לורד הארנהול זה דבר שלא מסתיים טוב. אך כל דבר בעתו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י