קורע מצחוק, אבל האם זה מספיק?
תודה לפורום פילם על ההזמנה להקרנת הטרום בכורה!
לפי ויקפדיה, נוסטלגיה הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידיאליזציה שלו. לתחושתי, ההגדרה הזו רלוונטית וחלה באופן ישיר על הסרט Thor: Love and Thunder. התחושה הבולטת שחשתי לאורך ההקרנה הייתה נוסטלגית. לראות שוב את כריס המסוורת' (Chris Hemsworth) עוטה את דמותו של אל הרעם הציפה בי תחושות של התרפקות על העבר הלא מאוד רחוק של היקום הסינימטי של מארוול. התגעגעתי, מאוד, לא רק לדמות אלא לגם למה שהיא מייצגת מבחינתי. תור הזהב של מארוול אם תרצו. העיניים ראו את ת'ור אבל הלב נזכר בקפטן אמריקה, באיירון מן ואפילו בת'אנוס. התחושה הנוסטלגית החמימה מילאה לי את בית החזה לאורך ההקרנה. ואז הסרט נגמר, והנה מה שחשבתי עליו.
שחיטת אלים וים הומור
השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי כשהסרט נגמר הייתה איך הייתי מבקר אותו אם הוא היה עומד בפני עצמו. אם זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שהיה יוצא סרט על אל הרעם או אם הייתי צופה בו במנותק מהעובדה שאני, ובכן, פאן בוי רציני של מארוול. התשובה הולכת לאכזב אתכם אבל אני אדם אופטימי מטבעי ולכן אני אתרכז קודם כל בדברים החיוביים שהיו בסרט.
אני אתחיל בכריסטיאן בייל (Christian Bale). המסוורת' באחד הראיונות לקידום הסרט אמר באופן די נחרץ שבייל שמגלם את גור שוחט האלים (Gorr the God Butcher) הוא הנבל הכי טוב ביקום הקולנועי. אני אומנם חושב שהאמירה הזו רחוקה שנות אור מהמציאות אבל אני חייב לומר שנדמה שכל תפקיד שבייל נוגע בו הוא פשוט זהב טהור. בייל נותן לדמות הזו עומק ורבדים שונים שפשוט הופכים אותה למסקרנת ובעלת גוונים אישיותיים מורכבים. לא סתם רע מרושע, אלא אחד עם אג'נדה אמיתית ומשכנעת. הוא שוחט אלים אבל יש לו סיבה טובה לעשות את זה.
למעשה, אחד החסרונות של הסרט הזה לדעתי נוגע בעובדה שלבייל לא היה מספיק זמן מסך. הייתי שמח לראות עוד ממנו, להתחבר אליו יותר, להבין את הנרטיב שלו לעומק ואפילו להרגיש אליו אמפתיה בסוף. בנוסף, כשחקן הענק שבייל הוא, גור היווה אנטי תזה לסרט עצמו. כצפוי - הסרט מתאפיין באווירה הומוריסטית וקלילה וגור פשוט נראה כמו שחקן דרמה שנכנס לאולם הלא נכון ומוצא את עצמו בערב סטנדאפ. אין קשר בין האווירה של הסרט לדמות, אין איזון, הוא לא מרגיש שייך וחבל.
הסרט רואה את ת'ור בהרפתקאות שונות יחד עם שומרי הגלקסיה בחיפוש עצמי ומשמעות לחייו. הוא מגלה את קיומו של גור ואת מסע הטבח שלו באלים שונים ברחבי הגלקסיה, ויוצא לעצור אותו יחד עם חבריו קורג (Korg), וואלקירי (Valkyrie) והאקסית המיתולוגית - ג'יין פוסטר (Jane Foster), שכעת מחזיקה בפטיש של ת'ור. כפי שכבר ציינתי, למרות שלנבל יש את השם הקודר "שוחט האלים", מדובר בסרט מצחיק מאוד. אמרתי מצחיק? התכוונתי קורע מצחוק, שופך לגמרי. אומנם ההומור מוגש על צלחת ואין בו רבע תחכום אבל היי, מדובר בכל זאת במארוול (בלי להעליב כן?) שכל הפורטה שלהם זה סרטים קלילים ומהנים. לאורך רובו של הסרט התגלגלתי מצחוק. ת'ור הוא פשוט דמות קומית מעולה והסביבה שלו תורמת מאוד לאווירה הקלילה והמהנה של הסרט. הומור מארוולי במיטבו. אבל כאן בערך נגמרות המחמאות...
האמר טיים
כמו הרבה מאוד סרטים שיצאו מאז Endgame, הסרט סובל מחורים ענקיים בעלילה, בסצינות לא ברורות ובעצלנות של התסריטאים. הסיפור עצמו טוב מאוד אבל קורים לאורך הסרט הרבה מאוד דברים שלא מתיישבים עם ההיגיון, וכן אני יודע שמדובר בסרט קומיקס שמספר על אל נורדי שמפלרטט עם תושבי כדור הארץ. עדיין, גם בסרטים כאלה חייבים לשמור על היגיון פנימי מסוים, לספר סיפור משכנע ולא רק לבנות על זה שהפאן בויז יראו שוב את ת'ור על המסך ויגרגרו מעונג כמו חתולים. אנחנו לא חתולים. מכאן הביקורת תכיל ספוילרים, ראו הוזהרתם!
אוקיי, אז ג'יין היא ת'ור עכשיו. זה מגניב, מגניב מאוד אפילו ואני אישית חשבתי שהסרט יהיה למעשה העברת הפטיש של ת'ור לג'יין, ואני בטוח שהרבה יסכימו איתי שזה מה שחשבנו שעומד לקרות. זה לא קרה, ועם זה אני עוד בסדר, אבל למה, הו למה, בשם אל הרעם שבשמיים לא הסברתם לי איך היא הפכה לת'ור? ההסבר שסופק בסרט היה "ג'יין גססה מסרטן ואז מיולניר קרא לה". זהו. זה ההסבר. בשם אודין מה לעזאזל? זו רק דוגמה אחת אבל מאוד בולטת למה שאני מפרש כעצלנות תסריטאים וניצול של רגשות נוסטלגיים של המעריצים לתור כדי לזרוק על העלילה עצמה.
באופן אישי, אני גם לא הרגשתי שמספרים לי סיפור שלם. התחושה שלי מהסרט הייתה שמארוול פשוט מעבירה את הזמן עד הארק הבא (שלפי דיווחים הולך להתמקד בדר' דום). עד אז? הנה עיזות צורחות, תצחקו בבקשה. אני חושב שאם מארוול ימשיכו בקו הזה אנחנו לפני שקיעתה של אימפריה. אם מארוול עוד לא סגורה על איזה סיפור היא רוצה לספר היא מוזמנת פשוט לא להוציא עוד סרטים שירגישו כמו מוזיקת מעליות בדרך לקומה העליונה, אם יש כזו בכלל. הסיפור כל כך דל שאני לא מוצא שום סיבה להתעכב על יתר הדמויות כי הן פשוט לא תרמו ולא היו רלוונטיות לעלילה בשום צורה (וסליחה ההעדפות המיניות של וואלקירי זה נחמד אבל זה לא תורם לשום דבר ולאף אחד).
השורה התחתונה
לסיכום, אין ספק שמעריצי מארוול יהנו מהסרט הזה. אני בכנות נהניתי מרובו אבל אני חושש שלא מדובר באחד הסרטים הטובים שלהם, אפילו לא בעשירייה הראשונה. מישהו מהקברניטים של מארוול צריך להתעורר על עצמו ובמהירות, כי מיץ הנוסטלגיה שמארוול סוחטת מהסרטים שלה עומד להיגמר ואם למעריץ כמוני מתחילה להיגמר הסבלנות בהמתנה לארק הבא - מה יגידו אזובי הקיר?
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
23:55 07.07.2022 |
נעם (אורח)
הנבל היה גורע הוא כל הסרט הרגיש כמו בדיחה לא מאיימת שידעתי שימות בסוף אי אפשר שכל הדמויות הם בקטע ציני ונועדו להצחיק שהנבל משחק מאוד רציני ואפל והוא ממש לא היה מאיים
2
00:52 10.07.2022 |
די כבר (אורח)
מרוול צריכים להוציא כול יומיים סרט, כי גם ככה אין כבר פואנטה לסרטים שלהם אחרי END GAME.
סתם בשביל הכסף.
כמו הDR STRANGE האחרון שהיה כול כך גרוע...איכס
3
| פורסם ע"י