מדובר במשחק עם הרבה אלמנטים נהדרים למשחקיות שלו, עץ שדרוגים מעניין, קרבות מעולים ומאתגרים, קרבות בוס כיפיים וגרפיקה לא רעה בכלל. לגמרי Hidden Gem של 2021.
עותק סיקור סופק לנו על ידי המפתחים של המשחק, תודה רבה!
"מה זה ואיך לא שמעתי על זה עד עכשיו?!", הייתה התגובה הראשונה שלי ל-Ultra Age. אדם ברדוגו מקבוצת הפייסבוק Nintendo 1 Up Club פרסם את הטריילר למשחק בקבוצה ואני אמרתי לעצמי שאני חייב לסקר את המשחק הזה. משחק Character Action חדש? ל-Switch? עם גרפיקה שכזו? זה נראה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי. אז אחרי תקופה קצרה בדמו של המשחק (כשאני אומר קצרה אני מתכוון לריצה משולשת שלי על הדמו), קיבלתי קוד מהמפתחים של המשחק ועכשיו אני יכול לומר לכם האם Ultra Age שווה את ה-30 דולר שהם רוצים עליו?
דיבוב נורא, משחקיות נורא טובה
אני הולך לחבר בין החלק של הסיפור לבין המשחקיות בביקורת הזאת - פעם ראשונה לכל דבר, אני מניח. הסיפור של Ultra Age הוא גדול. גדול מדי למשחק בודד לפחות: אתם משחקים את Age, לוחם צעיר עם טיימר של כשבוע שלאחריו הוא ימות. אחרי משימה שמשתבשת, Age וחברו Helvis (רובוט בסגנון של משחקי Destiny) יוצאים למסע בו הם יחפשו אחר חללית איתה יוכלו לחזור לבסיס האם שלהם ולהבין מה לעזאזל קרה עם המשימה, למה הקשר עימם נותק ולמה רובוטים לא מפסיקים לתקוף אותם. זה אולי נראה יחסית פשוט אבל תסמכו עליי: העלילה של המשחק הזה מסתעפת מאוד מהר.
אחרי כ-4 שעות מצאתי את עצמי במרכז קונספירציה שכוללת כפילים, חיי נצח, בגידות, זהות אמיתית של דמויות מסוימות ועוד. זה נהייה מאוד מוזר מאוד מהר. העולם של המשחק מאוד יפה, למרות שהייתי רוצה לראות עוד ממנו: אני סיימתי את המשחק אחרי 11 שעות ורציתי לחוות עוד מהעולם של המשחק ולראות עוד אזורים. אני מניח שזאת סגולה לכמה המשחק הזה היה כיף (אני אגע בזה עוד דקה), אבל אני כן אגיד שחלק מהשלבים במשחק היו טיפה Underwhelming. בעיקר השלבים שהתנהלו במפעל לקראת סוף המשחק. הייתי רוצה לראות יותר אזורים מגניבים ורחבים כמו בחלק הראשון של המשחק עם מכשולים ואויבים שנוכל לכסח.
יודעים מה עוד היה Underwhelming? הדיבוב של המשחק. הפסקול עצמו סבבה לגמרי, רוק ומטאל שמניעים את הקרבות השונים עם קצת נגיעות של תופים בכמה בוסים - יופי של פסקול. הדיבוב של המשחק? על גבול הפארודייה. ביפנית הדמויות נשמעות כמו דמויות מאנימה ממש זולה, ובאנגלית הדמויות נשמעות כמו אסופה של אנשים שהביאו מהרחוב כדי שיגידו כמה משפטים למיקרופון. עצה שלי, איך שהמשחק מתחיל תשמעו שני משפטים מהדיבוב ותעבירו ליפנית. תודו לי אחר-כך.
יודעים מה לא היה Underwhelming? המשחקיות של Ultra Age. כמו שכתבתי בתחילת הביקורת, מדובר במשחק Character Action, כלומר משחק Hack and Slash בסגנון של Bayonetta ו-Devil May Cry. המשחק הזה מתיימר להיות משחק אקשן עצבני וקשוח והוא עומד בכך בצורה נהדרת. התגובתיות של Age לקומבואים השונים היא נהדרת, כשלכל נשק שתשיגו במשחק יש את היכולות והקומבואים שלו. הנשקים המהירים כמו ה-Katana וה-Steel Sword יכילו קומבואים של הרבה מתקפות, בעוד שה-Claymore הוא טקטי יותר ונעשה בו שימוש רק נגד אויבים מסוימים וכדי לעשות Counter למתקפות שלהם.
המשחק גם מעודד שימוש בכל סוגי הנשק השונים בזכות האויבים של המשחק. האויבים בעיקרון מחולקים לשניים: ביולוגים ומכניים. אויבים ביולוגים ייחטפו יותר נזק מנשקים כמו הקטאנה או ה-Gunblade (השילוב האהוב עליי), כשנשקים כמו ה-Claymore יעשו יותר נזק לאויבים המכניים במשחק. לכל נשק יש מד עמידות שבסופו הנשק יישבר, אבל זה בסדר - את הנשקים במשחק Age יוכל לחצוב מקריסטלים שיהיו מפוזרים לכל אורכו, ל-Helvis אפילו יש יכולת מיוחדת שיכולה להריץ את הזמן קדימה כדי שנוכל לחצוב יותר קריסטלים. יותר מזה: המשחק מתגמל שימוש בכלי הנשק בדמות מתקפה מיוחדת שאפשר לבצע רק כשהנשק שלכם עומד להישבר.
העיצוב של האויבים השונים נהדר, ומעודד חשיבה והבנה של הסיטואציה בזירת הקרב כמה שיותר מהר. המפתחים ב-Ultra Age דאגו לפעמים לשים כמה סוגים שונים של אויבים באותה הזירה כדי לדאוג לכך שהשחקן לא יוכל להתמקד רק בסוג נשק אחד, או לחילופים יצטרך להתמקד באויבים שיורים עליכם מרחוק כשאויבים אחרים מנסים לסגור את הפער ולתקוף אתכם מטווח קרוב. תוסיפו לכך שליטה נהדרת וכל קרב במשחק היה תענוג של ממש.
אבל הבוסים השונים של המשחק היו אפילו תענוג גדול יותר. למעט בוס אחד שהיה ארוך מדי לטעמי, רוב הבוסים של המשחק היו פשוט כיפיים ומאתגרים. הם הכריחו אותי כשחקן ללמוד אותם ולהבין איזה מתקפות הם עושים ומתי, לדעת להתחמק מהם ברגע הנכון ואם משהו לא הולך נגדם אפילו לשנות טקטיקה ולהיכנס לקרב עם נשק מסוג אחר. היו כמה בוסים בהם שיניתי את הגישה והטקטיקה שלי בין השלבים של הבוס כשמצאתי את עצמי מחליף בין סוגים שונים של מתקפות כדי לנצל את החולשות שלהם עד המקסימום. מעולה.
הנושא האחרון לחלק הזה של הביקורת הוא השדרוגים של הדמות: במשחק יש שלושה סוגים של שדרוגים: שדרוג ל-Helvis שישפר את כמות החיים שתוכלו להחזיר לעצמכם, כמות הכסף שתאספו במשחק והכוח והיכולת של מתקפת מיוחדת בשם Critical Rage שמגדילה את כמות הנזק שמתקפות קריטיות עושות, שדרוגים לדמות עצמה שכוללים אפשרויות תנועה גדולות יותר והגדלת כמות השדרוגים שתוכלו לשים על עצמכם ושדרוגים לנשקים שנותנים לכם עוד קומבואים ומחזקים אותם.
בסך הכל, זה מרגיש לי שהמשחק אכן נותן אופציות טובות להתקדמות במשחק, למרות שהעובדה שהשדרוגים לדמות תלויים בחפצים בשם Power Gear שניתן לפספס במהלך המשחק והשדרוגים שתוכלו לשים על עצמכם (שדרוגים לנזק, מד החיים שלכם ועוד), הם רנדומליים לחלוטין וניתן למצוא אותם רק במפה של המשחק. השדרוגים לנשקים נהדרים - הרגשתי שהמשחק מתפתח ביחד איתי כשפתחתי עוד קומבואים לכלי הנשק שלי או שיפרתי יכולות קיימות כמו כמות הזמן שלוקח ל-Age להיכנס לתנוחת Counter עם ה-Claymore. אני מאוד אוהב לראות את הדמות שלי מתחזקת ומשתפרת במשחקי אקשן מהסוג הזה.
דאבל וחצי A
אני בדרך כלל לא עושה את זה, אבל החלטתי להקדיש חלק שלם מהביקורת שלי לגרפיקה של המשחק. על ה-PS4 המשחק לא נראה כמו משהו מיוחד: הוא נראה כמו משחק יפה עם סטייל שמזכיר מאוד את משחקי Final Fantasy האחרונים, בעיקר את FF13 ו-FF15. זה אומר שבנוסף לעיצוב של Age, תוכלו גם למצוא המון אפקטים נוצצים, מתקפות מרהיבות וחלקיקי אור שעפים באוויר. משחק PS4 סטנדרטי לשנת 2020-2021. אז למה אני רוצה להתמקד בגרפיקה של המשחק? כי הגרפיקה על הקונסולה הבכירה יותר נראית מאוד דומה לגרפיקה על ה-Switch.
את המשחק הזה בדקתי כשבוע אחרי שסיימתי את No More Heroes 3 ובביקורת שלי דאז התלוננתי רבות על הגרפיקה של המשחק: העיצוב האמנותי של העולם שהרגיש ריק וחסר תוכן, המודלים של חלק מהדמויות במשחק, כמות ה-Pop-in האכזרית, האפקטים הגרפיים שרק חירבו עוד יותר את הפרזנטציה של המשחק ועוד. No More Heroes 3 (וגם King's Bounty II אם כבר הזכרתי גרפיקה רעה), יצא כשבועיים לפני Ultra Age והיה אקסקלוסיבי לקונסולת ה-Switch. איך לכל הרוחות הוא הצליח להיראות כמה רמות פחות טוב מ-Ultra Age?
אני מודע לכך שמדובר בחברת אינדי וכוח האדם בה מוגבל, אבל זה גם המצב ב-Visual DART, המפתחת הקוריאנית של Ultra Age. המשחק הזה נראה פשוט מופלא על ה-Switch, כשהטקסטורות של הדמויות והאויבים השונים נראים מצוין, האפקטים מרהיבים והמשחקיות מהירה ועצבנית על אף המגבלה של 30 פריימים לשנייה. נכון, לא הכל מושלם עם הפורט הזה, ויש כאן ירידה באיכות הצללים וחלק מהטקסטורות של העולם, אבל בסך הכל מדובר במשחק שנראה ועוד מצוין - במצב נייד או נייח.
כל זה רק הוכיח לי שבעוד שאני עדיין חושב שה-Switch חייב שדרוג כמה שיותר מהר, או אפילו קונסולה חדשה וחזקה יותר באותו הקונספט, הבחירה של איך המשחק שאתם מפתחים ייראה על ה-Switch תלויה רבות בגישה של המפתחים לקונסולה הקטנה של נינטנדו. מצד אחד יש לנו את מה שעשו ב-Grasshopper ומהצד השני את Ultra Age. אני יודע איזה צד אני הייתי רוצה לראות יותר על הקונסולה ההיברידית שלי.
השורה התחתונה
אחרי שתי אכזבות רצופות, סוף סוף מגיע משחק שאני יכול לעמוד מאחוריו ולומר לכם שכן - זה משחק מאוד טוב ששווה קנייה. Ultra Age הוא משחק Character Action חמוד מאוד, עם הרבה אלמנטים נהדרים למשחקיות שלו, עץ שדרוגים מעניין, קרבות מעולים ומאתגרים, קרבות בוס כיפיים וגרפיקה לא רעה בכלל (כן כן, גם על ה-Switch). נכון, הסיפור מאוד לא ברור והדיבוב של הדמויות בשפה האנגלית פשוט מביך, אבל העובדה שב-2021 משחקי אינדי יכולים להיראות ולהרגיש כמו Ultra Age משמחת אותי מאוד. תוסיפו לכך מחיר סביר מאוד לחבילה הנהדרת הזו והרי לכם משחק מאוד מהנה שיספק את שחקני ה-Switch עד שנקבל חדשות כלשהן לגבי Bayonetta 3 (מחזיק אצבעות ל-E3 הקרוב...).
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י