אור לוקח אותנו למסע לקראת ההשקה המתקרבת של The Medium מחר!
בהסתכלות לאחור, אני לא מאמין שעבר כל כך הרבה זמן מאז מאי 2020, בו קיבלנו את אירוע Inside Xbox שהיה מרדים למדי (בלשון המעטה). בצהריי היום, ישבנו במערכת (כל אחד לחוד) והתכתבנו על כמה שהאירוע הזה משעמם, לא קיבלנו בכלל סרטוני משחקיות או הצגת יכולת של קונסולת הדור הבא של Microsoft, ה-Xbox Series X, וזה עוד לפני שה-Series S בכלל הודלפה. נכון, קיבלנו הצצה למספר משחקים שנראו מעניינים, בין היתר Scorn שכבר הוכרז לפני כן, הכרזה על Call of the Sea, טריילר חדש ל-Vampire: The Masquerade – Bloodlines 2 (שגרם לי לתהות אם הוא עבר Downgrade רציני) והכרזה על כותר אימה חדש מבית Bloober Team שנקרא The Medium.
מה בעצם תפס לי את העין כל כך ב-The Medium כאשר הוכרז? מעבר לסצינת אולטרה סאונד שלא הייתה ברורה לי (מניח שנדע כמובן כשהמשחק ייצא), הטריילר הציג עולם קודר במיוחד שנע בין מציאות לחלום, מבנים גותיים (מושלם), חורף מושלג, ידיים מגואלות בדם - כל מה שדרוש לאווירת אימה טובה. אבל משהו נוסף תפס אותי לא מוכן, המוזיקה. חדי השמיעה כנראה כבר הצליחו בסוף הטריילר להבין למה, אבל ההכרזה כי אקירה יאמאוקה (Akira Yamaoka), המלחין האלמותי של סדרת Silent Hill לוקח חלק בכתיבת המוזיקה של המשחק, גרמה לרמות התרגשות גבוהות יחסית בהשוואה למעט מאוד שבאמת ידעתי.
מעבר על קטלוג המשחקים של Bloober Team מעלה מעט סימני שאלה: הסטודיו הפולני הקטן הזה הוקם ב-2008 כחלק מ-Nibris, חברת פיתוח שהתמקדה בעיקר בפיתוח עבור ה-Wii. עיקר הפרסום שלה היה בעקבות הכותר המבוטל שלה, Sadness, משחק אימה הישרדותי שהוצג ב-E3 ועקבותיו נעלמו כלא היו יחד עם הסטודיו שעיקר מורשתו הכילה משחקים מבוטלים ומשחק Nintendo DS אחד שראה אור יום. מהאפר של עסקי הגיימינג של Nibris קם סטודיו Bloober Team שבתחילה ניסה את מזלו עם רשיונות שונים בסוגות שונות, אסטרטגיה, סימולציה, מוזיקה, פאזלינג ואקשן. נקודת המפנה של הסטודיו הגיעה ב-2014 יחד עם Basement Crawl, משחק אקשן, קריפי במיוחד בסגנון Bomberman שיצא יחד עם ה-PS4 לביקורות שליליות, לאחר הביקורת הצולבת, הסטודיו פיתח את המשחק מההתחלה והוציא אותו תחת השם Brawl לביקורות חיוביות במיוחד. מה הגיע אחר כך? אימה, הרבה, הרבה מאוד אימה, אני פה על מנת לספר לכם עליה מעט, מקווה שביקרתם בשירותים קודם ושאתם מצויידים בבובה לחבק בזמן שאנחנו יוצאים למסע הזה, הוא מלחיץ למדי.
Layers of Fear (2016)
יום בהיר אחד באוגוסט של 2014, קוג'ימה הטיל פצצת אימה מלחיצה במיוחד על עולם הגיימינג בדמות P.T. המשחק היווה טריילר אינטראקטיבי (ועל כן שמו - P.T. - Playable Teaser) עבור מה שהיה אמור להיות המשחק הבא בסדרת Silent Hill והפך בין לילה לאחד המשחקים הפופולריים ביותר בסוגת האימה. המשחק אומנם הורד מהר מאוד מה-Playstation Store והדעה הרווחת היא כי המשחק היה מלא במסרים סמויים שכוונו לעבר Konami בעקבות מערכת יחסים עכורה מדם בין החברה היפנית לאס שלה, אבל ההשפעות של המשחק היו רחבות היקף: בין המשחקים שלקחו השראה כבדה ממנו ניתן למצוא משחקים כמו Visage (שיצא מ-Early Access באוקטובר האחרון), Resident Evil 7 שאומנם תוכנן להיות FPS עוד לפני ש-P.T. ראה אור יום, אבל לקח לא מעט ממנו בכל הקשור לאימה. אבל משחק אחד לקח השראה גדולה במיוחד מ-P.T. וזה Layers of Fear, כותר מקורי ראשון מבית Bloober Team.
המשחק שם את השחקן בנעליו של צייר (ששמו לא מוזכר בשום שלב) בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הצייר שאנחנו משחקים סובל מחסם יצירתי שמתבטא בכך שהציורים שלו הופכים לגרפיים: סדרת ציורים מדממת של "כיפה אדומה" ומכתב מחבר שמעיר לו על כך שהוא מצטער ששילם לו מראש על הציורים האלה מאחר ואינו יכול להציב אותם בסביבת ילדיו וכחבר טוב הוא מציע לו להתחיל להתעשת. אחרי החזרה הביתה, הצייר הולך לחדר העבודה שלו על מנת לעבוד על יצירת המופת הבאה שלו, אבל ברגע שהוא מתחיל לעבוד, מתחילות ההזיות. הצייר מתחיל להיזכר בכל מפגשי העבר שלו עם אשתו, עם ביתו היחידה ואפילו עם הכלב שלו, כל זה במעבר בין מסדרונות הבית שמלאים בזכרונות, חלק טובים וחלק מאוד רעים, איך שהשחקן יבחר להתמודד עם הזכרונות האלה, ישפיע בסופו של דבר על הסוף שהשחקן גם יקבל.
המשחק לוקח השראה מאוד כבדה מ-P.T. בצורה שלעיתים מרגישה כמעט כמו השאלה גסה אפילו. בדומה ל-P.T, המשחק עושה שימוש כבד במעבר בין מסדרונות צפופים עם תוספת של חדרים שונים בבית, ההבדל האמיתי הוא כמות הפרטים בכלל החדרים, הם כולם מכוסים בציורים שצוירו על ידי הדמות הראשית, חלקם אף רודפים את הצייר לאורך המשחק. עוד השאלה גסה מעט, מופיעה בדמות האישה המתה של הצייר, הרוח שלה עדיין מסתובבת בבית שלו ולאורך המשחק השחקן יתקל בה, חלק מהפעמים קיימת אפשרות כי היא תתקוף את הצייר במהלך הסיור בבית ותגרום לכך שיתעלף (אין באמת אפשרות למות במשחק). המשחק גם יציג חלק מהזמן את הילדה המשותפת לצייר ואשתו, כולל סצנה אחת מלחיצה במיוחד שתציג את מערכת היחסים העכורה שבין הצייר למשפחה שלו, הצורה שבה התייחס לאנשים הקרובים אליו והחומרניות שאפיינה אותו.
כאשר המשחק יצא (בהתחלה בתור early access לפני שחרור מלא ב-2016), הוא התקבל בביקורות חיוביות לרוב. מבקרים שונים לא נהנו מחלק מהאספקטים השונים של המשחק ב-early access שלו, אבל קהל השחקנים של המשחק יצא לחקור את החלקים השונים של הבית בשקיקה כדי לנסות להבין עד הסוף את הסודות שלו. דבר נוסף שקהל השחקנים מאוד התעניין בו והעלה פוסטים שונים באינטרנט לגביו הוא שלושת הסופים השונים שניתן להגיע אליהם, Bloober Team ראו את ההתלהבות של קהל השחקנים בנושא ואחד המפתחים אף החליט לפתוח פוסט שמסביר את מערכת הניקוד של המשחק ב-Steam. כל זה מבלי להזכיר שהמשחק גם קיבל DLC שחוקר את נקודת מבטה של ביתו של הצייר, גם לו יש מספר סופים אפשריים שניתן להגיע אליהם. פה אומנם מגיע סופו של הצייר המשוגע, אבל עדיין לא נגמרה האימה, כי הסיפור שלנו רק מתחיל.
>observer (2017)
כאשר אנשים אומרים היום את המילה 'סייברפאנק', הדבר הראשון שיעלה לרובם לראש יהיה כנראה Cyberpunk 2077 (או לפחות קיאנו ריבס צועק לקהל שהוא עוצר נשימה, כפרה עליו). אבל לפני ש-CD Projekt Red שחררו את Cyberpunk 2077, היו מספר משחקים שבנו עולם עתידני ואפל במיוחד, ביניהם ניתן למצוא את Observer. הפיתוח של המשחק החל ב-2015 כאשר הפיתוח של Layers of Fear לפני יציאה מ-early access עמד להסתיים. הסטודיו רצה לשנות כיוון, הכותב הראשי של Layers of Fear, אנדריי מדרזאק (Andrzej Madrzak) התבקש לכתוב משהו חדש, הרעיון הנבחר בסופו של דבר היה סייברפאנק אימה. הסטודיו עושה את המעבר ממנוע Unity למנוע Unreal Engine, יחד עם צוות של 30 אנשים ויחד עם רוטגר האואר (Rutger Hauer) המנוח ששיחק את הדמות הראשית של המשחק, דניאל לזרסקי, הפיתוח יוצא לדרך.
השנה היא 2084, בקרקוב שבפולין, דניאל לזרסקי הוא שוטר במשטרה המקומית המשמש כבוחן (באנגלית observer) שוטרים עם הרישיון לבצע האקינג לצ'יפ בראש של אנשים על מנת לראות את הזכרונות שלהם. דניאל מקבל בערב אחד טלפון מבנו, אדם, שניתק את הקשר עמו לפני עשור, שבו הוא מספר לו שהוא מת. דניאל שמתקשה להאמין למה ששמע, מבצע מעקב אחר המיקום של הטלפון ממנו בוצעה השיחה ומגיע למבנה דירות שבו נמצאים אנשים עם בעיות התמכרות לסמים והולוגרמות. אחרי שמצא את הדירה שממנה ככל הנראה יצאה השיחה ומוצא את גופת בנו חסרת הראש, דניאל מתחיל לחקור את המבנה אחר מה שיכל לגרום למות בנו. הסודות שאליהם דניאל מגיע במהלך המשחק עוזרים לו לגלות את היצור שרודף את תושבי המבנה, אבל האם הוא מצליח להבין מה הבן שלו עשה במבנה הזה?
המשחק, בהשוואה ל-Layers of Fear, אומנם עדיין מעביר את השחקן בלא מעט מסדרונות במבנה דירות עתידני, אבל בכל פעם שדניאל נכנס ל-dream sequence (שאני מעדיף לקרוא להם nightmare sequence מאחר והם החלקים הכי מלחיצים של המשחק) הוא נכנס לאזורים לרוב פתוחים שבהם יחווה את רוב ה-jump scares שיש למשחק להציע. בנוסף למשחק הקודם של Bloober Team, הוא גם מוסיף מכניקות חדשות שיחודיות למשחק, בין היתר בתור הבוחן, ניתן להשתמש בראיה תרמית ובראיה טכנולוגית, האחת כדי לחקור בעיקר כתמי דם ואחת כדי לתחקר עצמים טכנולוגים לאורך המשחק. המשחק אף מקבל מעט מימד של משחק הישרדותי כאשר בשונה מ-Layers of Fear, במשחק הזה גם ניתן למות ב-Dream Sequence השונים על ידי מפלצות שיסתובבו בהן ויחפשו את דניאל.
המשחק בעת היציאה המקורית שלו ב-2017 זכה לביקורות חיוביות במיוחד, כשהמשחק אף היה מועמד לפרסים שונים בקטגוריות שונות באתרים שונים מסביב לעולם כמו Giant Bomb. ב-Game Informer המשחק אף זכה בפרס בקטגוריית האווירה הכי טובה במשחק הרפתקה. אדפטציה לקולנוע של המשחק אף הוכרזה ב-2017, אך מאז שמענו מעט מאוד חדשות בנושא. ההצלחה של המשחק היתה גדולה מספיק עד כדי כך ש-Bloober Team הוציאו בנובמבר האחרון גרסה משופרת של המשחק שנקראית System Redux. הגרסה הזאת מכילה עוד משימות צדדיות, גרפיקה של next gen שכוללת Ray tracing עם אפשרות להוספה של VR בעתיד.
Layers of Fear 2 (2019)
המשחק הוכרז בתחילה במרץ 2018 תחת השם Project Melies, הטיזר שהוצג באוקטובר עבור המשחק הציג אסתטיקה של קולנוע בשחור לבן מהמאה הקודמת בימיה הראשונים, האסתטיקה אף הזכירה את ההצגה של Sadness מ-E3 של העשור הקודם (אבל כמובן שלא מדובר באותו המשחק). באוקטובר שאחריו נחשף בטריילר חדש כי מדובר בכותר נוסף בסדרת Layers of Fear, הטריילר הציג מעט יותר מהאווירה של המשחק, הפעם במקום אחוזה אנחנו הולכים לבלות בספינה והשחקן הוא ככל הנראה שחקן, מה שאומר כי המשחק אינו מהווה המשך עבור המשחק הראשון, אלא סיוט חדש לחלוטין, שבו נחווה את הסיוטים של דמות חדשה.
המשחק מתחיל בספינה על סף טביעה - השחקן רץ לאורכה ומגיע לחדר עם במה, עליה נמצאות שתי דמויות, ילד ומאחוריו דמות בת אדם שעומדת מאחוריו ואומרת "כל כך מביך, כמעט היה לך את זה", מרימה את הראש של הילד ממקומו והמסך מחשיך. השחקן מתעורר במה שנראה כמו החדר שלו בספינה, בחדר אנחנו יכולים לשמוע את הקול של הבמאי: "אתה תמלא את התפקיד שלך, אתה תישער ער, שינה היא תירוץ רע וכך גם אתה". בחדר של השחקן יש לוח עם משימות: לחבר את הזכרונות, חלומות ופחדים ולהתכונן לתפקיד הגדול. כאשר נהפוך את הלוח, נראה את המילה act, כחלק ממילה ארוכה יותר שצריך להשלים, בשאר החדר נוכל לראות את כל הדברים שנאסוף לאורך המשחק, שקופיות, פוסטרים ועוד. בקומה השניה של החדר שבו השחקן ישהה, יהיה חדר הקרנות פרטי שעובד באותה הצורה שבה החדר עבודה של הצייר במשחק הקודם עובד, כל פרק נעבור בו על מנת להתחיל את הפרק הבא.
לאורך המשחק השחקן יעבור (כמו במשחק הקודם) במסדרונות שונים, הרבה מאוד jump scares, אך בשונה מהמשחק הקודם, השחקן יכול למות, לאורך המשחק השחקן יתקל בדמות יחסית חסרת צורה שתרדוף אחריו בחלקים שונים של המשחק ותהרוג את השחקן אם תתפוס אותו. לאורך המשחק גם דרך דיאלוגים שונים נלמד כי השחקן עבר טראומה על ספינה דומה כילד כאשר הוא ואחותו ניסו לברוח מאביהם המתעלל. לקראת סוף המשחק, נראה כי הספינה שעליה היו החלה לעלות באש, מה שגרם לכך שהספינה החלה לתבוע ורק אחד מהם הצליח לשרוד, על פי בחירות שהשחקן יעשה ב-4 הפרקים הראשונים שקשורים בהוראות שהבמאי נותן לשחקן, אם יחליט לבצע אותן או להתנגד להן, הדמות ששורדת תשתנה, או לחילופין, ישנו סוף 'סודי' שהשחקן יכול להגיע אליו (אם יחליט להתנגד פעמיים ולעקוב אחר הוראות פעמיים) שבו הוא מגיע לאותה האישה שראה בתחילת המשחק.
המשחק יצא לביקורות צוננות בהשוואה למשחק הקודם בסדרה, בזמן שהיו מבקרים שהחמיאו לצורה שבה המפתחת מצליחה לספר סיפור אימה והזיות שונות שהשחקן עובר יחד עם גרפיקה מצויינת, מבקרים אחרים ביקרו את המשחק על כך שה-jump scares שלו צפויים וכי כישלון יכול לעכב את זרימת המשחק. בהשוואה למשחק הקודם, הרבה שחקנים גם פחות התלהבו הפעם מהמשחק, רובם אף אמרו כי הסיפור של המשחק הפעם הרבה פחות ברור בהשוואה לקודמו, הקיום של ה-safe mode שגורם לכך שהמפלצת לא תרדוף אחר השחקן גם כן חטפה ביקורות שליליות מאחר וה-jump scares הרגישו לרבים מאוד זולות. אך לא פה סיימנו עדיין עם המשחקים של Bloober Team, ישנו עדיין משחק אחד נוסף לפני ש-The Medium מגיע וזהו ככל הנראה המשחק הכי מבוקר לשלילה של המפתחת.
Blair Witch (2019)
לפני שכתבתי את המאמר הזה, ישבתי לשחק את כלל המשחקים של Bloober Team. לפני שנגעתי ב-Blair Witch ישבתי לראות את כל הסרטים בסדרה, זה כולל את הסרט השני, Book of Shadows, האחד שאפילו היוצרים של הריבוט מ-2016 דאגו להתעלם מהקיום שלו מאחר והוא זכה רק לביקורות שליליות וזכור לרעה על פי רוב (ובצדק). בקצרה למי שלא ראה את הסרטים: ב-1994 שלושה סטודנטים לקולנוע, הת'ר, מייק וג'וש, יצאו לצלם סרט דוקומנטרי עודות המכשפה מ-Blair. השלושה נוסעים עד בורקיטסוויל, מארילנד, שמה הם מראיינים את התושבים בנוגע לאגדה, התושבים מספרים להם על ראסטין פאר, בחור שגר ביער וחטף 7 ילדים ב-1940 ורצח את כולם בזוגות כאשר אחד היה עומד בפינת החדר בזמן שהוא היה רוצח את האחר, כל זה כביכול בהוראת המכשפה. הסטודנטים עשו את דרכם ליער והעבירו שמה את הלילה, במהלך הלילה והלילות הבאים הם שומעים קולות מסביב לאוהל, בבוקר לאחר מכן הם מנסים למצוא את דרכם חזרה אך ללא הצלחה. לאורך המסע שלהם בתוך היער הם נתקלים במראות מוזרים ו-"על טבעיים" כמו שהם קמים לשלושה מבני גל-עד מסביב לאוהלים שלהם באחד הבקרים,התקלות בבובות וודו תלויות מהעצים, ניעור של האוהל שלהם באחד הלילות והליכה במעגלים. באחד הבקרים ג'וש נעלם, אך הת'ר ומייק לא מצליחים למצוא אותו, בלילה שלאחר מכן הם שומעים את הצרחות המיוסרות שלו אך לא מצליחים למצוא אותו, בבוקר שלאחר מכן הת'ר מוצאת חבילת מקלות שהכילה חתיכה מחולצתו של ג'וש, דם שיניים ושיער. בלילה הבא הם שומעים את הקול של ג'וש פעם נוספת ומנסים לעקוב אחריו, השניים מגיעים לבית נטוש, בניסיון לעקוב אחר הקולות של ג'וש בבית ובין החדרים השונים הם התפצלו, כאשר הת'ר מגיעה למרתף היא מוצאת את מייק עם הפנים לפינת החדר ומותקפת מאחור, המצלמה נופלת לרצפה והסרט נגמר.
הרבה תאוריות רצו לאורך השנים בנוגע לאספקטים ה-"על טבעיים" של הסרט, אבל ההצלחה והפופולריות של הסרט לא ניתנות לערעור, הסרט גרר אחריו פרנצ'ייז שלם שכלל סרטים נוספים, קומיקסים, ספרים ואיך לא, משחקי מחשב, כאשר האחרון שבהם הוא האחד של Bloober Team. המשחק שהוצג ב-E3 2019, דקה לפני שקיאנו ריבס עלה לבמה וגנב את ההצגה, נולד מרצון לפיתוח משחק חדש על ידי Lionsgate (הבעלים לזכויות על הסדרה מאז 2003) מאחר והתרשמו לטובה מהעבודה של Bloober Team על Layers of Fear. המשחק לראשונה בקטלוג של המפתחת, קיבל עולם פתוח יותר בדמות היער, על פי אחד הכותבים, מאצ'י גלומב (Maciej Glomb), Lionsgate נתנו למפתחת יד חופשית בכל הנוגע לעלילה של המשחק שאמור להתרחש ביקום של הסרטים עם מספר קווים מנחים. כותבת נוספת, ברברה קצ'יוק (Barbara Kciuk), אמרה בריאיון ל-Eurogamer: "בשבילנו, עולם פתוח זה לא רק אתגר, אלא הזדמנות", "היער מאפשר לנו לשחק עם כלים חדשים מאחר ושחקנים לא יודעים מה עלול לחכות בחושך."
המשחק מתרחש ב-96 (כשנתיים אחרי שהת'ר, מייק וג'וש יצאו לחקור את היער, כשנתיים או שלוש לפני שההקלטות שלהם נמצאו) ועוקב אחר אליס לינץ', שוטר לשעבר ויוצא צבא, כאשר הוא רואה הודעה כי פיטר שאנון, ילד בן 9, נעלם ב-Black Hill Forest, הוא נוסע על מנת להצטרף לצוות החיפוש אחר הילד. אליס מביא יחד איתו את כלב השיטור שלו העונה לשם בולט, כאשר אליס מגיע למקום הוא מצטייד במכשיר קשר, יחד עם בולט השניים נכנסים אל תוך היער בלי לחשוב פעמיים על מנת לחפש את פיטר. כאשר השניים נמצאים בתוך היער בעקבות עקבותיו של פיטר, אנחנו מגלים כי אליס סובל מפוסט טראומה בעקבות מלחמה שבה לקח חלק במהלך שירותו הצבאי, ללא בולט הוא חווה התקפים ולאט לאט מה שהתחיל כסיור למצוא את הילד האבוד, הופך למסע השרדותי בין העצים של היער.
המכניקות של המשחק חדשות למשחקים של הסטודיו, כמו שברברה אמרה, כאשר הם קיבלו את הרישיון ליצור את המשחק, נפתחו לא מעט אפשרויות בפניהם. הדבר הראשון שבאמת קיים במשחק שלא היתה קיימת במשחקים הקודמים היא סוג של מכניקת קרב שמזכירה מאוד את Alan Wake, כאשר מכוונים את הפנס על האויבים ביער הנעלמיםבורחים. בנוסף, דברים כמו מציאת קלטות שונות ביער (שמצולמות כמו found footage, בדומה לסרט) שחלקן יכולות להוביל לגילוי של דברים שונים בתוך היער על מנת לקדם את הסיפור. הדבר הכי גדול שהוא באמת חדש למשחקים של Bloober הוא העובדה שמרבית המשחק לדמות הראשית יש companion בדמות הכלב בולט, בולט עוזר לאליס למצוא עצמים ביער או לעקוב אחר הריח שאליס מוצא, לדוגמא הכובע של פיטר ועוד. בנוסף לאליס יש טלפון סלולרי שמאפשר לו ליצור קשר עם דמויות אחרות כמו ג'ס, בת זוגתו, או לקבל אסמסים קריפטיים במיוחד בנוגע להשרדות שלו ביער עד הרגעים האחרונים של המשחק. הסופים האפשריים הפעם של המשחק הם רבים, אספקטים שונים שלו מושפעים מלא מעט שהשחקן עושה לאורך המשחק ולקראת סופו.
כאשר המשחק יצא הוא זכה לביקורות פושרות עד שליליות לרוב, בעוד שהמבקרים בחרו להחמיא למשחק על האווירה שהוא משרה על השחקנים ועיצוב הסאונד, ההשראה הרבה שהוא לוקח מהסרט המקורי (למרות שהתרשמתי כי הוא לוקח יותר השראה מהסרט מ-2016) וכתיבת דמויות טובה, הוא גם קיבל ביקורת רבה על המכניקות שלו שלוקות בחסר, jump scares שהיו יותר מציקים מאשר באמת מפחידים והבעיה למצוא את הדרך כמו שצריך בתוך היער. בולט, החבר על ארבע של אליס, זכה לביקורות חיוביות והוזכר בתור החלק המרגיע של המשחק, אך יחד עם זאת קיבל ביקורת על כך שה-AI שלו יכול להיות שבור, או שלא נעשה ניצול מלא של היכולות של הכלב הנאמן לאורך המשחק, כשהשימוש הכי רציני שלו הוא במהלך קרב כדי לעזור לכוון את השחקן אל האויב. מעריצים הסכימו כי המשחק עצמו אינו רע, אך תלונות שונות על דברים כמו באגים במשחק, או השימוש המרובה בזכרונות מלחמה של אליס בעקבות הפוסט טראומה שלו הציקו ללא מעט שחקנים במהלך המשחק.
The Medium (2021)
אין עדיין הרבה שאני באמת יכול לכתוב על המשחק כרגע, קיבלנו כבר לא מעט מידע, אך אתמקד במה שוידאו שהמפתחת שחררה ממש בסופ"ש האחרון עם מספר עובדות בנוגע למשחק. הרעיון של המשחק נהגה בכלל ב-2012, המשחק היה אמור לצאת עבור ה-PS3, ה-Xbox 360 וה-Wii U. בין הקאסט הווקלי של המשחק ניתן למצוא את טרוי בייקר, הלא הוא ג'ואל מ-The Last of Us, היגס מ-Death Stranding ובמשחק הזה הוא עומד לשחק את The Maw. עוד עובדה מעניינת במיוחד (שמקשרת בצורה מינימלית את המשחק לאחד אחר של המפתחת) היא שהבניין שבו המשחק מתחיל אשר ממוקם בקרקוב שבפולין, הוא אותו הבניין שנמצא ב-Observer: System Redux אם היה קיים ב-2084, השנה שבה המשחק Observer מתרחש.
ופה אנחנו מגיעים לסוף, כל ההיסטוריה של Bloober Team ומה שידוע לנו באמת על The Medium לפני שיצא ביום חמישי הקרוב, מקווים שאתם מצפים לו כמונו ואל תדאגו, אני עובד על ביקורת למשחק.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י