אחרי דחייה אחת ושלוש תקופות בטא הנוקמים סוף-סוף מתאספים! האם המשחק שווה את הכסף שלכם?
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד
בשנת 2017, קצת יותר מחצי שנה לאחר היציאה של Captain America: Civil War לאקרנים והביסוס של היקום הקולנועי של Marvel כלהיט חסר תקדים, קיבלנו טיזר מפיל לסתות למשחק חדש המבוסס על הנוקמים. המשחק שנקרא אז "The Avengers Project" הימם אותנו עם תמונות של ציוד שבור של הנוקמים האהובים עלינו במה שיצר כמות אדירה של הייפ באותה התקופה. שלוש שנים לאחר מכן, ההתלהבות צוננה טיפה, בעיקר על ידי בטא שרבים הגדירו כבינונית, טריילרים שלא היה ברור מהם מה הסגנון של המשחק וחדשות על מנגנון המיקרו רכישות של המשחק שגרמו לתרעומת רבה. אז אחרי כל אלה, האם המשחק המלא היה שווה את ההייפ שהיה סביבו לפני שלוש שנים?
נוקמים, התאספו מחדש
בניגוד מוחלט למה שהבטא או אפילו הפרסום של המשחק עצמו יגרמו לכם לחשוב, מצב הסיפור של המשחק מושקע. ממש מושקע אפילו. מצב הסיפור מספר את הגרסה שלו לסאגת ה-Inhumans של הקומיקסים וכוללת את הדמויות המוכרות משם כמו הנוקמים עצמם, הנבל הראשי, M.O.D.O.K וכמובן, הדמות הראשית של המשחק, קמאלה קאהן (Kamala Khan), הלא היא Ms. Marvel. הסיפור עוקב אחרי מאורעות A-Day, אירוע בו נראה שהנוקמים גרמו בטעות לאסון בקנה מידה אזורי, כשפיצוץ של חומר שבו הם השתמשו כדי להפעיל ולהניע את כלי הטיס החדש שלהם גרם להתפשטות חומר סודי שהופך בני אדם רגילים ל-Inhumans: בני אדם עם יכולות מיוחדות שנעות מטלפורטציה ושליטה במחשבות ועד ליכולת לירות כדורי אש. קמאלה קאהן שהייתה על סיפון הספינה האווירית של הנוקמים גם נפגעת מהחומר הזה והופכת ל-Inhuman. הכוח שלה? היא מסוגלת להגדיל את גפייה ולמתוח אותם כמו גומי.
האסון הנורא גורם לפירוק הנוקמים ולעליית חברת A.I.M והעומד בראשה, פרופסור טרלטון (לימים יהפוך להיות M.O.D.O.K), השולטים בכל הנושא של הטיפול ב"מחלה" שנדבקו בה אלפי אנשים. קמאלה קאהן, מעריצה של הנוקמים שבטוחה בצדקתם ובכך שלתאגיד A.I.M יש מטרה אחרת בראש יוצאת למסע למצוא את הנוקמים שמפוזרים ברחבי המדינה ולגלות את הסוד שמאחורי A.I.M ואת האמת מאחורי מה שקרה ב-A-Day. אני רק אגיד את זה כאן לפני שאני ממשיך: הסיפור פשוט מצוין בעיניי.
הפרקים עצמם בנויים נהדר, כשכל גיבור מקבל את אור הזרקורים שלו ושלבים מיוחדים שמבליטים את היכולות שלו. עם הענק הירוק אנחנו נהרוס מעבדה לניצול ה-Inhumans ונילחם נגד Abomination (אחד היריבים הכי גדולים שלו) בקרב טיטאנים, בעוד שעם טוני סטארק כאיירון-מן נזכה לטוס במהירות במפות כשאנחנו מבצעים משימות עם מוזיקת רוק ברקע. הנוקמים עצמם מיוצגים מצוין, כשהדיבוב לדמויות השונות היה פשוט נהדר. נולן נורת' וטרוי בייקר הבלתי נגמרים שופכים חיים ואישיות אל טוני סטארק וברוס באנר בהתאמה, כשגם שאר הדמויות נשמעות מצוין ועם דיאלוגים מתאימים ואמינים.
עם הדמות של קמאלה קאהן עצמה היו לי בעיות, בעיקר עם הכמות הבלתי נגמרת של דיאלוגים קיטשיים ושיחות עם עצמה, אבל לקראת סוף המשחק היא באמת משתפרת ומצליחה למצוא את האיזון שבין נערה מתבגרת עם אהבה אדירה לגיבורי על והנוקמים לבין גיבורה אמיתית עם פאסון וקור רוח. הסיפור של המשחק היה כל כך טוב, שזה גרם לי לתהות למה Square Enix בחרו שלא להתמקד בו כמעט בכלל? ואני לא מתכוון רק לאורך שלו שנעצר ב-12 שעות בערך (בלי יותר מדי משימות צדדיות), אלא גם בשיווק של המשחק. אני באופן אישי לא ידעתי כמעט כלום על מצב המשחק הזה למעט הנבל הראשי וה-A-Day, והסיפור באמת מצוין ומלא ברגעים מלהיבים. הייתי שמח לראות עוד נבלים, עוד סצנות ועוד אינטראקציות של הנוקמים עם דמויות אחרות בעולם של ה-MCU.
העבודה לא נגמרת
אבל הסיפור, עד כמה שהוא טוב, הוא חלק קטן מהמשחק הזה, כשהחלק המרכזי של המשחק הוא ה-"Avengers Initiative". בניגוד לקמפיין המרכזי, ה-Initiative מלא במשימות יותר ממוקדות עם פחות דגש עלילתי. זה יהיה נכון לומר ששני מצבי המשחק הללו שזורים זה בזה, שכן בלי לעבור את כל הקמפיין לא תוכלו לשחק עם כל הנוקמים במשחק, אבל המשימות השונות לא מחוברות אחת לשנייה - לפחות לא בדרך שמשפיעה באיזושהי צורה על המשחקיות. יש כמה סוגים שונים של משימות לביצוע אבל בפועל הן מתחלקות לשני סוגים: "תגיע לכאן ותעשה X", או משימות בוס שמתפקדות כסוג של Raid. את המשימות תוכלו לבצע לבד עם ה-AI של המשחק, עם חברים בפארטי או עם אנשים רנדומלים באינטרנט.
זה אומר שלרוב אתם תראו את אותם האויבים באותו המיקום כל פעם שתעשו שלב במפה דומה, ואתם תראו את אותן הדרישות שוב ושוב - תהרסו את הגנרטורים הללו, תשתלטו על האזורים האלה לפני היריבים שוב ושוב. משימות הבוסים לפחות מעניינים טיפה כי הקרבות בהן מלאים באקשן חסר מעצורים ומצריכים עבודת צוות ותיאום של כל חברי הצוות שלכם. בכל מפה ומשימה יהיו גם פעילות צדדיות שתוכלו לעשות, כמו לנצח אויב חזק במיוחד או להציל סוכן של SHIELD. הפעילות הצדדיות השונות גם חוזרות על עצמן, אבל בניגוד לדרישות הראשיות של כל משימה, כאן יש חשיבות מרכזית להרכב של הצוות שלכם.
דמויות כמו איירון מן והאלמנה השחורה יכולות לפרוץ קודים של דלתות שנעולות על ידי מחשב בעוד שת'ור והענק הירוק יכולים פשוט... לפרוץ דלתות בכוח. אחד הדברים היותר מתסכלים בקונספט המעולה הזה הוא דווקא משהו שלא קשור אליו ישירות וזה ה-AI של המשחק. לפעמים אתם תרצו לשחק עם קפטן אמריקה שלו אין אף אחת מהיכולות שהזכרתי קודם. ה-AI של המשחק לא יטרח לפתוח את הדלת בעצמו בשום צורה וכך אתם תפסידו ציוד שתוכלו להשיג במפות האלה, רק כי רציתם לשחק לבד. עוד משהו מתסכל הוא העובדה שאין שום מנגנון Ping או יכולת להצביע על כיוון שאתה רוצה שאנשים ילכו אליו. זה משחק קבוצתי, אני לא צריך להסביר לחברים איפה אני לפי סממנים ברחוב או רוחות השמיים - תנו לי לתת להם Ping לכיוון הכללי שאני רוצה ללכת אליו.
אנחנו רק בהתחלת הדרך עבור הנוקמים, כשהמשחק אמור לקבל עוד תוכן ועדכונים במהלך השנים. המפתחים של המשחק חייבים להגדיל את המפות, לתת לנו דברים מעניינים וחדשים לעשות במשימות, אולי אפילו ליצור מצב עולם פתוח כמו שב-Warframe יישמו בשנים האחרונות ולתת לנו למצוא את העיסוקים שלנו ואת הקרבות שלנו. שזה באמת יהיה נחמד כי הקרבות במשחק הזה פשוט אדירים.
הענק הירוק... רסק!
נגעתי בזה טיפה כשדיברתי על הסיפור, אבל חשוב לציין שהאישיות של הדמויות גם מתבטאת במשחקיות של כל אחת מהדמויות. יהיה קל להכניס את כל אחד מהנוקמים לאותה הקטגוריה של מכות קרובות ואופציה של יריות מרחוק, אבל בפועל, סגנון המשחק של כל אחד מהנוקמים שונה לחלוטין ומבטא בצורה נהדרת את האישיות של כל הדמויות. לאיירון מן יש המון יכולות שמאפשרות לו לטוס ברחבי המפה ולחסל את הרובים שיורים טילים על הצוות שממוקם על הרצפה, לאלמנה השחורה יש כמה סוגי אקדחים והמון יכולות לשתק ולהמם את היריבים בשביל הפלות והריגות מהירות, לקפטן אמריקה אין תנועות אוויריות רבות או קפיצות ענקיות, אבל הוא יכול להשתמש במגן שלו כדי להסתער קדימה ולחטוף את האש בזמן שת'ור או האלמנה השחורה מכינים את היריות שלהם.
הדבר גם ממשיך ליכולות האישיות שלהם: לכל דמות יש גם רמות שאפשר לעלות בהן בזמן המשחק. כל עליית רמה נותנת לשחקן נקודת יכולת שאיתה הוא יכול להעניק יכולות חדשות לדמות האהובה עליו. זה אומר שאתם גם תוכלו לשפר את היכולות שמתאימות לסגנון המשחק שלכם. אני לדוגמא שיפרתי את היכולות של איירון מן וקפטן אמריקה כך שהמתקפות ארוכות הטווח שלהן יכולו לעשות יותר נזק ליותר אויבים בבת אחת כי ככה אני נוהג לשחק איתם. ברמות הגבוהות הדמויות מתחילות להיראות ולהרגיש גם בדיוק כמו שאתם הייתם רוצים שהן תהיינה וזה רגע נהדר כשזה קורה.
העובדה שהמשחק עצמו לא פשוט גם תורמת לחשיבות של עבודת הצוות הזו. מתתי יותר מפעם אחת במהלך משימות - חלק מהפעמים זה היה בגלל המצלמה שלא מראה לשחקן את כל מה שקורה כרגע ומסתמכת בעיקר על סימנים על המרקע כשמישהו מכוון עלייך רובה או יורה עלייך, אבל חלק מהפעמים זה היה כי הייתי סוליסט ולא סמכתי על חברי הצוות שלי מספיק, או כי הייתי שחצן מדי. המשחק מעודד את שיתוף הפעולה הזה והיו לי מקרים רבים בהם המסך שלי היה נראה כמו סצנה מהסרט השני של הנוקמים, כשיש שיתוף פעולה מלא ביני לבין חברי הצוות (המשחק אפילו נותן לכם אופציה למתקפות סיום משותפות שנראות נהדר).
לכל דמות גם יש ציוד שיכול לחזק אותה, במה שנראה כעוד חלק חשוב ב-DNA של המשחק. את הציוד תוכלו להשיג ממשימות או לקנות ממוכרים אצלכם בספינה. ככל שתבצעו יותר משימות שונות עבור סוכני SHIELD וכחלק מהעזרה במאבק של ה-Inhumans כך תוכלו לקבל ציוד שווה יותר עם יכולות שונות. הקונספט של הציוד הוא סביר, הביצוע שלו טיפה לוקה בחסר (במה שנראה כמו הנושא המרכזי של המשחק הזה). הציוד לא מורגש לאורך רוב המשחק, כשהשיפורים הם מינוריים לכל אורך המשחק. ההמלצה שלי - תתמקדו באזור אחד ותדאגו לשדרג רק אותו. לדוגמא, לאיירון מן אני דואג לתת ציוד שמשפר לו את המתקפות הרחוקות. בחלקים היותר מתקדמים של המשחק הציוד כן יכול להשפיע, בעיקר אם יש כל מיני תוספות שונות למשימה, כמו אקסטרה כוח למתקפות מסוימות. אבל בחלק גדול מאוד של המשחק הציוד שם רק כדי שתאספו אותו ותו לא.
ומה הלאה?
כפי שציינתי קודם, הפרויקט הזה של הנוקמים נכנס לאותה המשבצת של משחקים כמו Destiny או Warframe - משחקים שאמורים לקבל תוכן לאורך כמה שנים. רשימת דמויות ה-DLC שהודלפה על ידי כורי מידע היא רבה (לא אפרט אותה כאן כדי למנוע ספוילרים אפשריים), אבל הם אמורים לתת לשחקנים עוד דמויות שהם יוכלו לשחק איתן, כמו Hawkeye שנחשף כאן. דמויות ה-DLC עצמן חינמיות, שזה דבר חיובי לכשעצמו, אבל מה שבאמת חשוב לגבי העתיד של המשחק הוא לא אם דמות כמו הפנתר השחור תגיע למשחק של הנוקמים, אלא דווקא תוכן סיפורי או משימות יותר מעניינות.
אני שם שנייה בצד את כל נושא המיקרו רכישות שהמשחק מלא בהן, כי הן קוסמטיות לחלוטין ולא משפיעות על המשחקיות בשום צורה ובוחר להתמקד דווקא בעובדה שחבילות הרחבה או DLC יהיו הזדמנות מושלמת למפתחים של המשחק להציג לנו עוד נבלים מהעולם של הנוקמים. ההרחבות יוכלו להציב אותנו מול אולטרון, ת'אנוס, לוקי ועוד נבלים אדירים ונהדרים שרק מחכים שיעשו איתם שימוש יותר טוב מהופעה בפורטנייט או כחצי מצמד נבלים כמו ב-Marvel vs Capcom: Infinite. השנים הקרובות יכולות להרים עוד יותר את Marvel's Avengers או לגרום לו להתמוסס לגמרי ולהישכח לחלוטין ואני באמת מקווה שזה הכיוון ש-Square Enix ילכו עליו.
בנוסף לשיפורים האלה, המפתחים חייבים לשפר את הביצועים של המשחק על הקונסולות ואת ה-UI של המשחק. אני משחק על ה-PS4 Pro והביצועים של המשחק נוראיים. כשגם במוד הביצועים של המשחק וגם במוד 4K ראיתי נפילות אדירות במספר הפריימים לשנייה. זה נראה לפעמים כמו משחק שנבנה באופן ייעודי לקונסולות הדור הבא והמחשב האישי, שכן על קונסולות הדור הנוכחי ברגעי עומס (ויש הרבה כאלה) המשחק פשוט מסרב לרוץ בצורה חלקה (אפילו לא ב-30 פריימים לשנייה). בעוד שאת הביצועים המפתחים יכולים להשאיר ל-PS5 וה-Xbox Series X, את ה-UI המפתחים חייבים לשנות, אולי אפילו מהייסוד. קשה להתמצא בספינה של הנוקמים, הכל רחוק אחד מהשני, אין לובי מסודר לחנויות ומציאת ציוד, אי אפשר לשנות את הנוקם שאתם משחקים איתו בתפריט מסודר ועוד המון דברים ששיגעו אותי במשחק. אני מקווה שיהיה פאץ' שיתקן לפחות חלק מהדברים הללו.
השורה התחתונה
בסופו של יום, Marvel's Avengers הוא משחק עם הרבה בעיות: אין המון סוגי משימות שונות שאפשר לעשות ורובן נכנסות לאותה השבלונה, הייתי שמח לראות יותר אויבים מהעולם הסינמטי והקומיקסי של Marvel ופחות אויבים גנריים או מכונות ענקיות, מנגנון הציוד כמעט ולא מורגש לאורך רוב המשחק והביצועים של המשחק על הקונסולות גובלים במחפיר. מצד שני, גם עם כל הבעיות האלה, מדובר במשחק סופר מהנה וכיפי, עם סיפור נהדר ומרתק (שאני לא מבין למה Square Enix החליטו להתעלם ממנו כמעט לחלוטין), דיבוב מצוין של הדמויות השונות, משחקיות מפוצצת באקשן, מנגנון סקילים שרק מוסיף ומשפר את החוויה בכל רמה שמגיעים אליה וחוויה כללית שבאמת גורמת לכם להרגיש כמו הנוקמים.
אני מבין מה הייתה המטרה של Square Enix עם המשחק הזה, אני מקבל את ההסבר הכלכלי ללמה יש דגש כל-כך חזק על מיקרו רכישות, דמויות DLC, משחקיות של משימות עם חברים ואיסוף של ציוד בדומה ל-Destiny ועוד, אבל אז אני מסתכל על Marvel's Spider-Man שיצא לפני שנתיים ותוהה לעצמי: לא היה עדיף יותר אם המשחק הזה היה משחק שחקן יחיד עם סיפור ארוך יותר ומושקע אף יותר, ששזורים בו אלמנטים של מולטיפלייר אחרי הקמפיין הארוך? בכל מקרה, המשחק הזה ככל הנראה ימדד לפי חבילות ה-DLC וההרחבות שהוא יקבל, כשאני מקווה מאוד שנזכה לראות לא רק עוד דמויות שיהיה אפשר לשחק בהן, אלא משימות טובות יותר ועוד קטעי סיפור.
תגובות
1
| פורסם ע"י