עם תוכן נוסף שלא נראה בגרסאות הקודמות וגרפיקה משופרת, מדובר בחידוש שעושה צדק עם המשחק המקורי.
יש לי היסטוריה ארוכת שנים עם משחקי JRPG, היסטוריה שמתחילה מאז שהייתי ילד ושיחקתי כל מיני משחקי SNES על אימולטור שהיה לי על המחשב כי לא היה לנו כסף לקונסולות של ממש. אחד מהמשחקים הללו היה Tales of Phantasia - משחק JRPG מצוין שיצא אי שם בשנת 95 והוציא לדרך סדרה של משחקי תפקידים יפניים שיחלשו על פני שלושה עשורים שונים. חלק מהמשחקים הללו היו טובים יותר וחלק טובים פחות, אבל כמעט כולם היו לכל הפחות סבירים מבחינת הרמה שלהם, כשקצת יותר מעשור לאחר היציאה של המשחק המקורי, קיבלנו את אחד המשחקים היותר אהובים בסדרה.
Tales of Vesperia, משחק ה-Tales שמספר את הסיפור של גילדת ה-Brave Vesperia או כוכבי הערב האמיצים, יצא בשנת 2008 ביפן וארה"ב (2009 בשאר העולם) לקונסולת ה-Xbox 360 וסחף אחריו המוני מעריצים. עכשיו, כעשור לאחר היציאה של המשחק המקורי אנחנו מקבלים גרסה מחודשת למשחק עם תוכן שעוד לא ראינו וגרפיקה משופרת. יצאתי לבדוק האם משחק ה-JRPG הזה הזדקן יפה, או שאתגר 10 השנים שלו דווקא מראה לנו כמה קמטים לא מחמיאים במשחק?
היפים והאמיצים
הסיפור של המשחק נשמר כמו שהוא: אנחנו עוקבים אחרי הסיפור של יורי - אביר לשעבר ששירת תחת האימפריה הגדולה ששולטת בארץ של Terca Lumireis כששרשרת אירועים גורמת לו לצאת מעיר הבירה וביתו שברובע התחתון יחד עם נערה מסתורית מהטירה של עיר הבירה בשם אסטל בחיפוש אחר גנב של מקור אנרגיה בשם Blastia ואחר פלין - אביר לו יש היסטוריה עם שני הגיבורים שלנו. במהלך המשחק הסיפור ילך ויסתבך, הגיבורים יפגשו דמויות חדשות צבעוניות ומעניינות ויקימו גילדה בשם כוכבי הערב האמיצים או "Brave Vesperia".
למי שלא מכיר - המשחקיות של Tales of Vesperia (וכל משחקי Tales למען האמת), מתהדרת במנגנון שהמפתחים של הסדרה כינו אותו "Linear Motion Battle System": הקרבות לא מתנהלים בתורות כמו משחק JRPG סטנדרטי אלא עם דגש על אקשן, קומבואים ומיקום של הלוחמים שלך על גבי זירת הקרב. חברי הקבוצה שאתם איתה נשלטים על ידי המחשב, אבל השחקן עצמו (מנהיג הקבוצה) יכול לזוז לאן שירצה בזמן הקרב, לתקוף את מי שירצה, לרוץ, לקפוץ ולהגן, בצורה שמזכירה משחקי אקשן/תפקידים ואפילו באיזשהו מקום משחקי לחימה יותר מאשר משחק תפקידים יפני סטנדרטי כמו Final Fantasy, Breath of Fire או Dragon Quest. המערכת הזו לא מושלמת - קרבות לא חלקים כמו שהייתי רוצה, והאקשן יכול לפעמים להיקטע באמצע הקרב בגלל שיש צורך לנהל לפעמים גם את שאר חברי הקבוצה, אבל העובדה שמדובר במשחקיות המלאה באקשן תקרוץ להרבה אנשים שאוהבים משחקי תפקידים גרנדיוזים, אבל לא יכולים לסבול קרבות בתורות.
אחד הדברים היחידים שהפריעו לי לגבי המשחק הזה הוא העובדה שהמשחק סובל קצת מבעיות של משחקי JRPG שנפתרו עם ההתפתחות של הז'אנר עם השנים - דברים כמו האפשרות לשמור בכל רגע נתון בעולם של המשחק, הגבלה נמוכה על כמות האביזרי ריפוי שאפשר לקחת מכל סוג ועוד.
אחד הדברים הראשונים ששמים לב אליהם בגרסה הזו הוא התוספות השונות שקיימות כאן ברמת הסיפור והדמויות השונות - שהגרסה המקורית לא קיבלה. אילו מהשחקנים ששיחקו בגרסה המקורית שיצאה לקונסולת ה-Xbox 360 כנראה היו מודעים לגרסת ה-PS3 שיצאה למשחק רק ביפן. הגרסה הזו קיבלה עוד קטעי סיפור, דמויות חדשות וכמות נכבדת של קטעי דיבוב שלא היו קיימות בגרסה המקורית. המעריצים של המשחק שחיכו שהפורט הזה יגיע גם לשאר העולם קיבלו רק אכזבה כשהם גילו שמה שהוא בסופו של דבר הגרסה הכי טובה של המשחק, יישאר רק ביפן.
זה אולי לקח להם קצת זמן, אבל המפיצים של המשחק סוף סוף הצליחו לתקן את העוול הזה ולתת למעריצים של המשחק את מה שהם רצו עם המשחק השלם. ההוספה של הדמויות החדשות שאפשר לשחק איתן היא מבורכת והן באמת מוסיפות לעלילה של המשחק ולצבע של המשחק. העובדה שיש כאן כל-כך הרבה קטעי דיבוב גם גורמת למשחק להרגיש יותר בן זמננו מאשר הגרסה הקודמת שלו שהייתה בחלקה הגדול רק טקסט.
גם מבחינת הגרפיקה והביצועים של המשחק קיים שיפור הנראה לעין: על כל הגרסאות השונות של ה-Definitive Edition זה נראה שהמשחק קיבל בוסט לרזולוציה ולטקסטורות כשהעולם נראה יותר חד ועם יותר פרטים על המסך מבמשחק המקורי. בנוסף, הגרסה הזו של המשחק רצה ב-60 פריימים לשנייה בכל רגע נתון ולא רק בקרבות (בגרסת ה-Switch המשחק רץ באזור ה-50 פריימים לשנייה, אבל גם אם זה לא נעול ל-60 מדובר בשיפור אדיר מבמשחק המקורי).
השורה התחתונה
העניין הכי חשוב ב-Tales of Vesperia: Definitive Edition הוא העובדה שהוא נשמר בצורה טובה גם עשור לאחר היציאה המקורית שלו. אני לא הולך לשכנע את המשוכנעים שהמשחק הזה הוא אחד ממשחקי ה-JRPG הטובים יותר בסדרת Tales, ואני גם כנראה לא אעביר את שונאי המשחק הזה לצד שלי בעזרת הביקורת הזו, אבל בכל מה שקשור לחידוש של המשחק והאם הוא שווה קנייה שנייה, לפי דעתי כן: המשחק הוסיף תוכן חדש שהיה קיים לפני כן רק בגרסאות מסוימות של המשחק, הגרפיקה משופרת ובמקרה של ה-Nintendo Switch, גם אפשר לשחק את המשחק בכל מקום שתרצו - משהו שהוא נהדר למשחקי JRPG. במילים אחרות: הביטוי אולי נזרק לאוויר הרבה בשנים האחרונות עם כל מיני גרסאות מחודשות של משחקים ישנים, אבל לפחות במקרה של Tales of Vesperia: Definitive Edition, הטייטל הזה בהחלט מגיע למשחק.
תגובות
1
| פורסם ע"י