שנה שנייה ברציפות! האם הפסקול האהוב עליכם נמצא ברשימה?
איך לכל השדים והרוחות מצליחים לנצח שנה כמו 2017? לפחות מבחינת פסקולים, זה היה נראה שהשנה שעברה הייתה מלאה במה שיהפכו להיות קלאסיקות: הפסקול של Xenoblade Chronicles 2 הקפיץ את הרמה של המשחק באופן משוגע, Persona 5 הביא פסקול ששילב ג'אז עם כיף ויצר את אחד הממים היותר גדולים של השנה שעברה (גם אם לא ראינו את זה מגיע), הפסקול של Sonic Forces היה הדבר היחיד שהציל את המשחק הזה ולעומתו הפסקול של Sonic Mania היה פשוט הדובדבן של הקצפת וכמובן אי אפשר לשכוח גם את Nier Automata שבעיניי היה הפסקול הטוב ביותר לשנת 2017 עם רצועות ושירים פשוט מהממים.
אבל מסתבר שדאגתי לחינם, כי 2018 לא איכזבה את הגיימרים חובבי המוזיקה ברחבי העולם. מגוון רחב של משחקים נתנו לנו יופי של מוזיקה לשמוע תוך כדי קרבות, המתנה בין שלבים שונים, מעבר בין תפריטים וצפייה בסרטונים, והגיע הזמן לדרג את עשרת הפסקולים הטובים ביותר של השנה. אז קודם כל, בדומה לשנה שעברה - זהו דירוג אישי שלי, חלקכם בטח שלא תסכימו איתי, בין אם על המיקום של משחקים מסוימים (מניח שכבר מהמקום העשירי אצלי...), ובין אם משחקים שאתם נהניתם להקשיב להם במהלך השנה לא נכנסו לרשימה שלי (עוד שנייה אגע גם בזה). עוד בדומה לשנה שעברה, גם השנה אני מתכוון לתת את הרשימה יחד עם רצועות שאני אהבתי להקשיב להן ופיסת מוזיקה שמייצגת בעיניי בצורה מצוינת את הפסקול.
אבל השנה, בניגוד לשנה שעברה, אני מוריד את הכלל שלי שאומר שהמשחקים ברשימה יהיו חייבים להיות משחקים ששיחקתי בהם, גם כי לא יכלתי לשחק בכל משחק גדול או כזה שהיה ברשימה שלי, אבל בעיקר כי היה משחק אחד שלא שיחקתי השנה אבל הקשבתי לפסקול שלו בצורה אינטנסיבית...
רק לפני שנתחיל, רשימה קצרצרה של משחקים עם פסקול נהדר שלא נכנסו לרשימה שלי:
- Into the Breach - פסקול באמת מעולה שמשתלב טוב מאוד עם האווירה וממש מתאים לחובבי פסקולי מד"ב בדגש על משחקים כמו XCOM. היה ממש קרוב להיכנס לרשימה.
- Tetris Effect - מודה שבעוונותי אפילו לא שמעתי על המשחק עד לאחרונה אבל יש בפסקול שלו כמה טראקים ממש טובים אם אתם חובבי מוזיקה אלקטרונית.
- Moss - אלבום מרגיע למדי ונראה מאוד מתאים למשחק ה-VR החמוד של סוני.
10. Marvel's Spider-Man - John Paesano
כל האלבום הזה הוא ההגדרה של "פסקול לסרט גיבורי על". ג'ון פסאנו יצר כאן רצועות מוזיקה שגורמות לך להרגיש כאילו אתה מסתכל על סרט חדש של Marvel יותר מאשר משחק באחד. המוזיקה שמלווה את ההתנדנדות מהקורים תוך כדי תנועה, מוזיקת הקרב מול הבוסים השונים, וכל שאר הנעימות שמלוות את המשחק הזה יוצרות תחושה של מסע הירואי בנעליים (או החליפה, בעצם) של ספיידר-מן. אבל יותר מזה, הפסקול של המשחק עושה משהו הרבה יותר טוב: הוא גורם לו להרגיש כמו חלק אינטגרלי בעולם הסינמטי של Marvel, ובדיוק כמו המשחק עצמו - הוא ראוי ליותר אהבה ממה שאנשים נותנים לו.
רצועות אהובות: Spider-Man, City of Hope, Chasing Down the Devil, Behind the Mask
9. Pokemon Let's Go - Shota Kageyama
לאורך כל הפיתוח שלו עד היציאה של המשחק, Pokemon Let's Go Pikachu ו-Let's Go Eevee זכו ליחס של "כבדהו וחשדהו": המשחק עצמו התפתח לכיוון חיובי, אבל לא ידענו כמה עוד שינוים הם עוד יעשו לחומר המקורי. אחרי שהמשחק יצא וראינו שהוא דווקא ממש טוב אז נרגענו טיפה, ואם לא היינו נרגעים - הפסקול היה עוזר. המלחין שוטה קאגיאמה עשה בשכל כשהחליט להיצמד למקור ופשוט להביא אותו ל-2018 עם פסקול שכולל תזמורת לרוב, עם נגיעות של רוק פה ושם. זה אלבום טוב למדי - אני פשוט שמח שהם לא הרסו את מוזיקת הבוס האחרון במשחק הזה. אם כבר, זאת הגרסה המועדפת עליי.
רצועות אהובות: Battle! (Legendary Pokemon), Battle! (Champion), A Rival Appears, Battle! (Gym Leader), Welcome to the World of Pokemon!
7. Dragon Ball FighterZ - Toshiyuki Kishi, Hiromi Mizutani, Kenji Katoh, Reno
אנרגיות!!! וואו, כמה שהאלבום הזה מלא במוזיקה שגורמת לך לרצות להתחיל להילחם כמו גוקו או וג'יטה, לירות כדורי אנרגיה ממקום למקום ופשוט לצרוח כמו משוגע עד שהשיער שלך נהייה בלונדיני. המלחינים עשו בשכל כשהם החליטו לזנוח את מוזיקת התזמורת האפית שהגיעה עם הסדרה היפנית המקורית לטובת הסגנון של הדיבוב המערבי של הסדרה שכלל בעיקר רוק, גיטרות ועוצמה. כבר מהפתיח עם מוזיקת הנושא של המשחק שכוללת רוק כבד אתם מבינים שהמשחק הזה יכלול אקשן באוקטן גבוה, כשהרבה מהרצועות שמלוות את הדמויות השונות עושות את זה בצורה נהדרת, כשהמשחק גרם לי להחליף לפעמים את המוזיקה שאני מעדיף שתושמע בזמן הקרב. מירב הריכוז ברשימה הזו היא במוזיקה עצמה, אבל גם הדיבוב של המשחק ראוי לשבח.
רצועות אהובות: Vegeta, Planet Namek, Main Theme, Trunks
7. Assassin's Creed Odyssey - The Flight
בשנים האחרונות התעלמתי מהפסקול של משחקי Assassin's Creed. פעם הם היו חלק בלתי נפרד מרשימת ההשמעה שלי, אבל מאז Assassin's Creed IV, כמעט ולא חזרתי למוזיקה מהמשחק כי היא פשוט לא הייתה נשמעת לי מיוחדת מחוץ לקונטקסט של המשחק עצמו. Assassin's Creed Odyssey שינה את כל זה. לא רק שהפסקול מלווה את המשחק בצורה נהדרת, צמד המלחינים שיצר את הפסקול גם דאג שהוא פשוט יהיה יפהפה לכשעצמו. הפסקול גם מכיל נגיעות וזריקות למשחקים קודמים בסדרה עם טוויסטים שמתאימים את עצמם לתקופת יוון העתיקה (אולי זאת הסיבה שאני אוהב את האלבום הזה...).
רצועות אהובות: Assassin's Creed, Legend of the Eagle Bearer, Odyssey, Barnabas
6. Celeste - Lena Raine
הפסקול של Celeste מכיל רצועות מוזיקת 8 ביט טובות, בשילוב עם נגיעות פסנתר ומוזיקה יותר קלאסית. זה פסקול מצוין, על זה כמעט אין עוררין: לנה ריין עשתה עבודה מצוינת עם הפסקול של המשחק כשכיף להקשיב לרצועות השונות שמלוות את השלבים הברוטאלים של המשחק. אבל הגדולה של הפסקול של Celeste היא בכמה טוב היא עובדת עם המשחק. כמו Breath of the Wild מהשנה שעברה, גם הפסקול של Celeste לא העיף אותי מהרגליים ואני לא אזמזם את המלודיות השונות ברחוב, אבל הוא עובד כל-כך טוב עם המסע של מדליין כשהיא מנסה לטפס על ההר, שכמעט כל זיכרון שלי מהמשחק מלווה באיזו רצועת מוזיקה שהתאימה באותו הזמן. קחו את זה כהמלצה גם למשחק עצמו (הוא באמת נהדר), אבל הדרך הכי טובה לשמוע את הפסקול של Celeste היא לשחק במשחק עצמו. אה ואל תשכחו להקשיב לצד השני של הקלטת (אני כמובן מתכוון לאלבום ה-B-Side).
רצועות אהובות: Golden, Reach for the Summit, Exhale, Awake
5. Deltarune - Toby Fox
אתם רואים - זה מה שקורה כשמלחין ומוזיקאי מחליט לעשות משחקי מחשב.
אחרי Undertale שהיה המשחק הראשון של Toby Fox והדהים את כולם עם המשחקיות החדשנית, הסיפור המעולה וכמובן הפסקול המטורף, מגיע ה-סוג של-משחק השני שלו, Deltarune ואם יש משהו אחד ששווה לומר על המשחק הזה זאת העובדה שהפסקול שלו פשוט מעולה. טובי פוקס ניצל את הידע המוזיקלי שלו עד הסוף כשהוא יצר פסקול שבמקומות מסוימים מצליח להתעלות על של Undertale. רצועות כמו Field of Hopes and Dreams הן קצביות וכיפיות ומזכירות את Undertale של פוקס, בעוד שרצועות כמו Rude Buster הן פשוט מהנות בטירוף. Tobi Fox אולי לא זוכה בשום תואר על פסקול השנה, אבל בקצב הזה, זאת רק שאלה של זמן עד שהוא יקבל אחד.
רצועות אהובות: Rude Buster, Gallery, Field of Hopes and Dreams, Friendship
4. God of War - Bear McCreary
כמו המעבר החד שהסדרה עשתה ממשחק אקשן בו הגיבור שלנו מפגין בעיקר כעס למשחק בו הוא מציג רגשות נוספים כמו פחד, עצב וייאוש, כך גם הפסקול של המשחק האחרון בסדרת God of War משנה את המיקוד שלו מבחינת המסר שהפסקול מנסה להעביר. המוזיקה היא עדיין גרנדיוזית (מוזיקת הנושא של God of War היא אולי הדבר הכי אפי שקיים היום) אבל בטח שמתם לב שהפסקול הרבה פחות כוחני ואלים. הפסקול שם דגש על רכבת ההרים הרגשית שקרייטוס חווה במסע עם הבן שלו: Memories of Mother הוא רצועה יפייפיה שמעבירה את העצב הגדול שקרייטוס ובנו חווים אחרי לכתה של אשתו, רצועות כמו The Ninth Realm ו-Helheim מציגות את הדאגה והחשש מכניסה לעולם חדש ולא מוכר, ואני לא חושב שרצועה כמו The Summit, עם כל המלודיה הרגועה והשקטה שלה הייתה מתיישבת עם האלימות המוגזמת של המשחקים הקודמים. הפסקול של הסדרה התבגר וכולנו הרווחנו מזה.
רצועות אהובות: Main Theme, Memories of Mother, The Summit, Mimir, The Ninth Realm
3. Red Dead Redemption 2 - Woody Jackson
היי, הגענו לסיבה שבגינה הורדתי את הכלל שלי לגבי משחקים ששיחקתי בהם! אז כן, לא שיחקתי ב-Red Dead Redemption 2. לא היה לא זמן לשחק בזה והעדפתי להשקיע את הזמן בביקורות למשחקים אחרים, כך שכולנו הרווחנו בסופו של דבר מהסיטואציה. אבל פשוט לא יכלתי לעבור על הפסקולים הטובים ביותר של השנה מבלי לזרוק פסקה על אחד מהפסקולים ששמעתי הכי הרבה בזמן האחרון. הפסקול של Red Dead Redemption 2 הוא פשוט יפה. לא מרשים במיוחד, לא מפוצץ, לא גרנדיוזי - פשוט ויפה. שירים כמו Cruel, Cruel World ו-Unshaken גרמו להרגיש כאילו נחתתי הרגע בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-19 ורצועות כמו Train Heist גרמו לי להרגיש כאילו אני כרגע נמצא באיזה סרט מערבונים משנות ה-60. כל האלבום הזה פשוט נהדר, והוא שווה שמיעה גם למי שלא שיחק במשחק הזה.
רצועות אהובות: Unshaken, Cruel, Cruel World, Train Heist, See The Fire In Your Eyes
2. Super Smash Bros. Ultimate - Hideki Sakamoto
ברשימת הרצועות האהובות למטה תוכלו לראות ממש חלק קטנטן מהטראקים שאהבתי מהפסקול הקולוסאלי של Super Smash Bros. Ultimate. יותר מ-800 רצועות מוזיקה מיותר מ-20 משחקים שונים כשלרוב הרצועות המוכרות יש רמיקסים נהדרים שעבדו עליהם מוזיקאים נהדרים כמו הצמד הנהדר ACE שסיפק רמיקסי רוק כבד להרבה רצועות מוזיקה, יוזו קושירו (Yuzo Koshiro) הפנומנלי שהיה אחראי על המון טראקים מדהימים של משחקים מתקופת הג'נסיס (Street of Rage 2 נחשב עד היום לפסקול שהקדים את זמנו), יושינו אאוקי (Yoshino Aoki) שהייתה אחראית על המון פסקולים של משחקים של Capcom וקייצ'י אוקאבה (Keiichi Okabe) שאלו מכם שזוכרים הופיע כאן בשנה שעברה כחלק מהמקום הראשון עם העבודה שלו על Nier Automata.
בכלל, כל האלבום הזה הרגיש כמו מכתב אהבה לגיימינג, מלא בכל טוב, משחקים אהובים, מוזיקה אהובה זכרונות ועוד. אפילו נינטנדו עצמם הכירו בזה ואיפשרו לשחקנים ליצור רשימות השמעה משלהם ולהקשיב למוזיקה גם כשהמסך מכובה. אבל יותר מכל, מוזיקת הנושא של Super Smash Bros. Ultimate תמיד תתקשר אצלי לפעם הראשונה שראיתי את טריילר ה-"Everyone is Here" המפורסם של המשחק, ולכמות האושר הלא נורמלית שהוא הסב לי (גילוי נאות, כמעט בכיתי מול הטלוויזיה מרוב אושר).
רצועות אהובות: Cross Your Heart (New Remix), Awake (Remix), Mob Smash, Main Theme, Lost in Thoughts All Alone (Remix), Galeem/Dharkon, Gang-Plank Galleon, ועוד בערך 300 שירים ורצועות נוספות מכל מיני משחקים.
1. Octopath Traveler - Yasunori Nishiki
בשנייה האחרונה, ממש שנייה לפני שסיימתי לערוך את הכתבה החלטתי להחליף בין Octopath Traveler לבין Super Smash Bros. Ultimate. למה? כי כשחשבתי על הפסקול של Super Smash Bros. Ultimate, אמרתי לעצמי תמיד שהפסקול הזה היה יכול להיות מושלם אם היה לו גם רמיקסים ורצועות מהפסקול של... Octopath Traveler. הרבה משחקים באו והלכו מאז היציאה של משחק ה-JRPG המקסים של Square Enix, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, אבל לכולם בלי יוצא מן הכלל לא היה את הקסם שהיה לפסקול של Octopath Traveler. רוצים תשומת לב לפרטים? הנה כמה דוגמאות:
- לפני כל קרב בוס של אחת הדמויות יש רצועת מוזיקה שמלווה את ה-Cutscene - המוזיקה הזו משתנה באופן מושלם למוזיקת הבוס של המשחק בכל אחד מהמקרים
- באמצע שיר הנושא של המשחק אפשר לשמוע סוג חדש של מוזיקת הניצחון אחרי קרב של המשחק שמלווה את שיר הנושא.
- הכי מדהים בעיניי - שיר הסיום של המשחק שמאגד את המוזיקה של כל אחד מהאזורים השונים במשחק ואת שיר הנושא הוא באורך של שמונה דקות. בדיוק.
זה פשוט מהמם אותי כל פעם מחדש שלא רק שרצועות המוזיקה האלה הן יפייפיות ומדהימות לשמיעה, הן גם שמות מאחוריהן שבועות, חודשים ואולי אפילו שנים של מחשבה עמוקה. בעיניי, תואר פסקול השנה של טקס פרסי המשחקים נגזל מיאסונורי נישיקי, אבל היי - קיבלת את המקום הראשון אצלי ברשימה, זה שווה משהו, לא?
רצועות אהובות: Battle at Journey's End, Battle III, Decisive Battle II, The One They Call the Witch, Daughter of the Dark God, The Cliftlands, Ending Theme, The Frostlands
פה למטה יש דוגמא ללמה האלבום הזה כל-כך טוב - שילוב בין המוזיקה של לפני הבוס האחרון של פרימרוז למוזיקה של הבוס עצמו, אחד אחרי השני. מעבר מושלם.
תגובות
1
03:11 30.12.2018 |
angeldying333
יש לך טעם רע במשחקים ובמוזיקה.
2
10:47 30.12.2018 |
MacGyver
angeldying333 תסביר בבקשה. אני דווקא מוצא את הבחירות של הכותב מאוד מעניינות.
3
14:14 30.12.2018 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
תודה רבה, angeldying333!!!
ועכשיו אם תוכל גם להסביר למה יש לי טעם רע במשחקים ובמוזיקה אני אשמח :)
4
15:44 02.01.2019 |
angeldying333
אתה אוהב את סדרת Super Smash Bros וכל הפסקולים חוץ מAssassin's Creed Odyssey היו גרועים ואתה אהבת את כולם סימן שיש לך גם טעם רע במשחקים וגם במוזיקה
5
14:29 03.01.2019 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
אז בעצם זה לפי דעתך (שהיא גם פחות או יותר דעת מיעוט, אבל זאת נקודה אחרת), ועדיין לא קיבלנו הסברים ללמה אתה חושב שהפסקולים האלה גרועים או למה Super Smash Bros., אחת מסדרות המשחקים הכי מוצלחות בהיסטוריה ואולי אחת מסדרות המשחקים הכי קונסיסטנטיות שאני מכיר מבחינת הלימה מוחלטת בין ציוני ביקורות לדעת קהל וגיימרים, הוא לא טוב.
קול.
6
| פורסם ע"י