האם המשחק השביעי בסדרה הוותיקה יחזיר את הפחד אל מסך הטלוויזיה שלנו?
מי שמכיר אותי יכול לומר עלי שאני פחדן. אם יש אופנוע שמרעיש בסביבה, כלב שמחליט לנבוח אחרי שסגרנו ביננו שזה לא קול, רכבות הרים, קפיצות באנג'י, אינטרקציות לא מתוכננות עם אנשים ואפילו אוכל שנראה או מריח קצת מוזר; אני אוטומטית אכנס לתוך הראש שלי ואתחיל להריץ את התסריטים הנוראיים ביותר שאפשר. אז למה שאחליט לקחת על עצמי ביקורת של משחק שמגדיר את עצמו בתור משחק אימה? כי אני אוהב לעשות לעצמי רע וגם בגלל שבשנים האחרונות סדרת Resident Evil הייתה כל דבר מלבד סדרת משחקי אימה, כך שהרגשתי קצת בטוח בלקחת את הביקורת הזו. מלבד סדרת Revelations המצוינת, שני המשחקים האחרונים של הסדרה - Resident Evil 5 ו-Resident Evil 6 הם ההפך המוחלט ממה שהייתי מגדיר משחק אימה. בשנים האחרונות מעריצים רבים של הסדרה התלוננו על כך שהסדרה איבדה את אלמנט ההפחדה שהפך אותה לכה יחודית בשנותיה הראשונות, כש-Capcom, החברה המפתחת, העדיפה להפוך את המשחקים למערביים יותר כשהיא משלבת סצנות אקשן וקטעי יריות שאינם תואמים את מה שמעריצים התרגלו אליו. בעוד המשחק החמישי היה יחסית סביר בזכות ששילב אלמנטים של Co-op שהפכו אותו לחוויה לא בהכרח מפחידה, אך מהנה מאוד, Resident Evil 6 הוגדר בתור משחק ביזיוני שלא ראוי להיות באותו מקום עם הסדרה המצליחה. כשראיתי את הטריילר הראשון של Resident Evil 7 biohazard, היה נראה לי כי Capcom הפיקה לקחים כשבחרה להפוך את המשחק לגוף ראשון ולקדם קו עלילה יותר אינטימי. האם החברה היפנית הבינה איך להציל את סדרת משחקי האימה הוותיקה שלה, או שמא זה היה המשחק שיהפוך למסמר האחרון בארון הקבורה של Resident Evil? החלטתי לוותר על שלוות הנפש שלי כדי לגלות, ולפני שאתחיל לספר לכם על מה קורה ב-Resident Evil 7, אומר לכם שזו הייתה חוויה מעולה ומהנה שאינה מתאימה לכל אחד.
ברוכה הבאה אל אחוזת משפחת בייקר
הסיפור של Resident Evil 7 biohazard עוקב אחר אית'ן, אדם שלשמחתו הגדולה ולרוע מזלו מקבל מסר מאשתו האהובה כשלוש שנים לאחר שנעלמה. בקלטת הוידאו שנשלחת אליו אית'ן שומע את אישתו אומרת לו כי היא מצטערת על כך ששיקרה לו וכי למרות שהיא נמצאת בצרה, היא אינה מעוניינת שיבוא להציל אותה. אית'ן אינו שומע לעצת אישתו ויוצא למסע לגלות מה עלה בגורלה. או הו, כמה שהוא טעה. כבר מרגעיו הראשונים של המשחק אתם תמצאו את עצמכם מגיעים לזירה המרכזית של Resident Evil 7, בית גדול וישן הנמצא במרכזה של ביצה גדולה הנקרא אחוזת בייקר. ההיסטוריה של הבית, שאותה נגלה בצורתה השטחית ביותר כבר בשעה הראשונה של המשחק בעזרת קלטת וידיאו אינטרקטיבית (על כך ארחיב מאוחר יותר), מספרת כי בעבר גרה כאן משפחה נורמטיבית לגמרי שיום אחד נעלמה כליל. קריפי, אך לא חדשני בשום צורה שהיא. בעוד הפתיחה של Resident Evil 7 לא הרגישה לי חדשנית כל כך, לאט לאט התחלתי להבין את האופי האמיתי העומד מאחורי הבית. בלי להרוס לכם יותר מדי בנוגע למה מצפה לכם בבית ההזוי להחריד הזה, אומר כי לאורך כל המשחק לא ידעתי מה קורה סביבי, למה זה קורה סביבי ולמה לעזאזל אני צריך להיות זה שחווה את זה. המסתורין של המשחק אופף אותו כמעט לאורך כל דרכו והוא הצליח לגרום לי לשער אינספור סיבות ללמה הכל כל כך מפחיד ונוראי. חוסר הידיעה של מה עומד מולי השאירה אותי מפוחד וחסר אונים עד לרגעיו האחרונים של המשחק. גם שידעתי מול מה אני עומד, לא באמת הרגשתי בטוח ושהוא מסוגל בהחלט להפתיע אותי בצורות מצמררות ולא צפויות; כראוי למשחק אימה אמיתי.
הישרדות - שם המשחק
אם יצא לכם לשחק בעבר במשחקי Resident Evil, אתם פחות או יותר יודעים למה לצפות. האלמנט הכללי של הסדרה הוא הישרדות ושימוש נכון במשאבים שהמשחק מציב בפניך. המשמעות של הדבר כי עליכם לדעת בתור אית'ן לבחור את הקרבות שלכם. בעוד האויבים אינם רבים במשחק, כל קרב מרגיש כמו מלחמה. כל אויב שתפגשו ב-Resident Evil 7 יהיה חזק ממכם ויוכל כמעט תמיד לפגוע בכם יותר ממה שאתם יכולים לפגוע בו. אתם צריכים להסיק מתי אתם נדחקים לפינה וצריכים לירות את הדרך שלכם החוצה ומתי יהיה עדיף פשוט לברוח, לסגור את הדלת ולשכוח לפחות לזמן הקרוב מאויבים שנמצאים מולכם. כאן חבויה אחת מההנאות הגדולות ביותר שמצאתי במשחק. תחושת ההישרדות והאימה שמשהו תמיד מחכה לך מעל לפינה ריחפה מעליי לאורך המשחק והצליחה להיות איתי עד הרגעים האחרונים שלו, כשתמיד הרגשתי שאני צריך עוד משאבים ועוד כדורים כדי להתמודד עם מה שהמשחק זורק עלי. לא פעם ולא פעמיים הייתי מוצא את עצמי יורה שני כדורים על אויב, כשפתאום צצים עוד שלושה כמוהו וגורמים לי לברוח ולקלל את עצמי על כך שהייתי פזיז כשיריתי את שני הכדורים הראשונים. אבל ככה זה ב-Resident Evil 7; כל כדור וכל זריקת חיים שתזריקו לעצמכם במשחק חשובים, כי המשחק בנוי בצורה כזו שבשלב מסוים אתם תתחילו להרגיש כאילו אתם שולטים בעסק, ופתאום משום מקום הוא יכול להנחית עליכם פצצה כזו גדולה, שיכולה להגיע בתור כמות גדולה של אויבים או קרב בוס מפתיע וחסר מעצורים, כשתישארו ללקק את הפצעים לכמות זמן לא מבוטלת. אומר כי רוב הקרבות בשעות הראשונות של המשחק אינם קשים, אך הם הכנה מעולה למה שיגיע אחר כך ועושים עבודה טובה בללמד את השחקן איך להתמודד עם הסכנות הצפויות.
אלמנט חזק נוסף שתופס חלק גדול במשחקיות של Resident Evil 7 הוא הפאזלים שהמשחק מציב בפניכם. המשחק חוזר לשורשים של משחקי המחשב הקלאסיים כשהוא פשוט מציב בפניכם עובדות בצורות של דיאלוגים או רמזים הפזורים ברחבי המשחק שיעזרו לכם להבין מה המטרה הבאה שלכם ולאן אתם צריכים להגיע. המשחק אשכרה דורש ממכם להקשיב ולהפנים את הנאמר בו כדי שתדעו לאן פניכם מועדות. אם אתם שחקנים שלא שיחקו במשחקים ישנים יחסית, אתם תוכלו להרגיש קצת אבודים ומרומים, אך אם אתם תשקיעו בלהבין מה רוצים ממכם, אתם ממש תרגישו כמו בלשים קטנים. בשביל לחזור ולראות משחק שלא מסמן לך על המפה Waypiont עשה לי רק טוב. מעבר לתחושה של "היי אני בחור חכם, אני יכול להבין מה הם רוצים ממני", שתמיד כללה טפיחה על השכם כשסיימתי, הרגשתי כשכמעט כל מה שנאמר במשחק, בין אם הוא קשור ישירות למשימות והפאזלים שאני פותר או לא, רק גורם לי להיכנס עמוק יותר אל תוך המשחק.
קטע מגניב נוסף ש-Capcom הוסיפה למשחק הוא קלטות הווידאו הפזורות ברחבי המשחק. באותן קלטות וידאו אתם תחוו זוועות של אנשים אחרים שנקלעו בצורה כזו או אחרת אל אחוזת בייקר הרצחנית, כשאתם תתמודדו עם סכנות ואיומים שונים שבסופו של דבר יעזור לכם לפתור פאזלים הקיימים במצב הקמפיין שלכם. בצורה מאוד מצחיקה, דווקא מצאתי את עצמי מפחד יותר כשאני חווה את הסיפור של האנשים הנמצאים בקלטות הוידאו, כי ביחס למסע שלי עם אית'ן, ששם הכרתי פחות או יותר את מה שנמצא מולי ולאן אני צריך להתקדם, קלטות הוידאו היו זורקות אותי למצבים לחוצים שבהם הסכנה הייתה מיידית. ללא ספק אחת התוספות המגניבות שצורפו למשחק.
לצערי ולשמחתי הקמפיין של Resident Evil קצר. לקח לי קצת יותר מאחת עשרה שעות לסיים את המשחק, כשלאחר מכן קיבלתי רמת קושי חדשה ונשק יותר חזק. יש אפשרות להתחיל את המשחק מחדש כדי לאסוף אביזרים וקלטות וידאו שונות, אך מעבר לדרגת הקושי המאתגרת והמפחידה יותר, אני לא ממש מוצא סיבה לחזור אל המשחק. Capcom הבטיחה כי היא תוציא בעתיד מצב New Game Plus, אך כרגע זה לא המצב.
אפקט הפחד
עכשיו אגיע לחלק של הביקורת שלפי דעתי הוא החשוב ביותר של Resident Evil 7 - הסאונד והגרפיקה. לרוב אני לא ממש נותן משמעות גדולה לשני האלמנטים האלה, למרות שהם יכולים להוסיף רבות למשחק, בגלל שבבסיס שלי תמיד אעדיף סיפור טוב ומשחקיות ממכרת על סאונד וגרפיקה, כאן מדובר בעמודי התווך של המשחק. תחושת הפחד והטרור שליוותה אותי לאורך המשחק נגרמה רק בגלל העבודה יוצאת הדופן על שני האלמנטים הללו. אני לא יכול לתאר במילים כמה נוראי זה היה לשבת בבית בלילה, עם אוזניות בחדר חשוך וללכת בתוך החדרים הרבים של משפחת בייקר. החריקות של רצפת הפרקט, המדרגות הרועשות, חדר בויילר החשוך שהיה מלא בעיסה שחורה ומגעילה וחדר המסיבות - כל אלה היו חלק אינטגרלי בצמרמורות שהמשחק הצליח להעביר בי. התאורה של המשחק כל כך בוגדנית ואכזרית, כשגם שהייתי נמצא בחדר מואר יחסית, הייתי מרגיש כאילו הצללים של המשחק מצליחים לעטוף אותי. לא משנה כמה פעמים הייתי עובר בחדר מסוים, תמיד הייתי מודע לרעשים של אית'ן ולאלה של המסתובבים סביבי. המודלים של האויבים גרוטסקיים, ותנועות הגוף המחרידות והלא סימטריות שלהן הצליחו להעביר בי חלחלה גם שהייתי פוגש אותן בפעם העשירית.
Capcom עשתה עבודה יוצאת דופן כשהיא עבדה על הגרפיקה והסאונד של המשחק, ואני חייב לומר שאם היא לא הייתה מצטיינת בצורה כה טובה בשתי המחלקות האלה, יכול להיות שהביקורת שלי הייתה שונה לגמרי.
השורה התחתונה
למרות ש-Resident Evil 7 biohazard נוטש את הגוף השלישי לטובת גוף ראשון וסיפור אינטימי יותר, הוא חוזר לגמרי אל השורשים שהפכו אותו לסדרת אימה כה מצליחה. העבודה יוצאת הדופן שנעשתה במחלקת הסאונד, גרפיקה, סיפור ומשחקיות הופכות אותו למשחק שיחרט בזכרון שלי לתקופה ארוכה מאוד; ולמרות שמדובר במשחק שאינו מתאים לאלה שסובלים מלחץ דם גבוה או כאלה שאוהבים פשוט להיכנס ולירות לכל במקום בלי להבין את הסיפור של המשחק, הוא ללא ספק אחד המשחקים המתגמלים ביותר שקיימים. אני יכול לומר על עצמי שאני מרגיש גאה שיצאתי שלם מהזוועות של Resident Evil 7, בגלל שהמשחק עשה עבודה מצוינת בלהציב אותי מול הפחדים שלי כמעט בכל רגע נתון. אם אתם רוצים להנות ממשחק מעולה שיגרום לכם להרטיב במיטה ועדיין להרגיש כמו גיבורים אמיתיים, אתם חייבים לנסות את Resident Evil 7 biohazard. אם אתם מפחדים ולא מעוניינים לחוות אי נעימות כלשהי, זה גם בסדר. אבל מפחדן אחד לאחר, זה רק יעשה לכם טוב. המשחק נבדק על קונסולת Xbox One.
תגובות
1
14:47 20.02.2017 |
גל (אורח)
משחק נהדר עם אווירה מטורפת. הכי מפחיד ששיחקתי מאז השלב ברנבהולם בHL2. לא שווה 60 דולר נטו בגלל שאין לו replay value בכלל.
2
08:42 22.02.2017 |
רמי (אורח)
המשחק מצוין ! לא יודע אם הוא ישאיר חותם כמו RESI4 ( עד היום מדברים עליו ) , אבל אין ספק שהוא אחד הטובים מאז. לי אישית יש בעיה קצת עם הסיפור עצמו אבל בגדול המשחק הוא מצוין.
3
19:08 22.02.2017 |
MaorVered001
אני מאוד רוצה לקנות את המשחק אבל אני מאוד פחדן (כמוך דניאל(:
אני עדיין לא בטוח
4
19:24 20.07.2017 |
אביב (אורח)
משחק מושלם עם סיפור קצר מדי, אך למזלינו יש DLC
5
| פורסם ע"י