בינימין הגואל מעלה לשיח את אחד הוויכוחים העתיקים של עולם הגיימינג ומצליח להביא דברים חדשים לשולחן
גיימרים רבים ואנשים שנהנים ממשחקי וידאו באופן כללי נוטים לחשוב על משחקים אקסקלוסיביים כדבר שלילי, והיו מעדיפים עתיד בו קיימת קונסולה אחת. במידה מסוימת אני יכול להבין אותם, הרי למי מאיתנו לא קרה שיצא משחק שהוא מאוד רצה לשחק, אך היה אקסקלוסיבי לקונסולה שלא ברשותו? לי למשל יש רק פלייסטיישן 4 ואני מודה שמאוד הייתי רוצה לשחק בSuper smash bros.- האחרון שיצא באופן בלעדי לקונסולת הWii U- וב-Halo 5: Guardians שיצא באופן בלעדי לקונסולת האקסבוקס וואן. כמו כן, החומרות של הפלייסטיישן 4, האקסבוקס וואן והמחשב האישי די דומות אחת לשנייה, כך שמבחינה טכנית לא מסובך להפיץ כל משחק לשלושתן (בניגוד לקונסולת הWii Uבעלת חומרה שונה וחלשה יותר).
נכון להיום, מי שלא מעוניין להתפשר ורוצה להשיג גישה לכל המשחקים האקסקלוסיביים שהוא מעוניין בהם (בהנחה שלא כולם נמצאים על אותה קונסולה), צריך לקנות יותר מקונסולה אחת ובעצם לבזבז בכך אלפי שקלים נוספים. למרות זאת, לדעתי משחקים בלעדיים וריבוי קונסולות הם דברים חשובים כדי שעתיד תעשיית הגיימינג יהיה טוב ובריא, ובטור זה אנסה לשכנע אתכם למה
קונסולות שונות משאירות את הכוח בידי הצרכן
כאשר קיימות מספר קונסולות אשר מתחרות אחת בשנייה, לנו כצרכנים קל יותר להשפיע על החברות לפתח אותן לפי העדפתנו. אם נסתכל למשל על התקופה שלפני השקת האקסבוקס וואן, מיקרוסופט הכריזה על כך שהקונסולה תדרוש חיבור תמידי לרשת והעברת משחקים משומשים תהיה בלתי אפשרית בה ובעקבות כך נוצר לחץ ציבורי כנגד מיקרוסופט על הדרישה שלה. בינתיים, סוני מצידה הכריזה שאצלה לא יהיו הגבלות שכאלה ולבסוף מיקרוסופט החליטה על ביטול מדיניות זו. לאחר ההשקה של קונסולת האקסבוקס וואן, מיקרוסופט שדאגה לפני כן להצהיר למשתמשיה כי הקינקנט הוא דור העתיד של המשחקים. השחקנים לא השתכנעו ולאחר שראתה כי מכירות הקונסולה לא הוכלות כמצופה, היא החליטה להתאים את עצמה ולמכור גם קונסולות נטולות קינקט ובעקבות כך הכפילה את קצב המכירות שלה. עכשיו דמיינו מציאות בה הייתה רק קונסולה אחת בשוק. אם במציאות כזו הייתה מתקבלת אחת מהחלטות אלה, יכולת ההשפעה של הציבור הייתה נמוכה בהרבה, כי פשוט לא הייתה לו אפשרות להשקיע את כספו בקונסולה אחרת. בנוגע למדיניות של מיקרוסופט לפני השקת האקסבוקס וואן למשל, גם כל התלונות שבעולם לא היו עוזרות, במיוחד אם המכירות שלה היו גבוהות (מה שכנראה היה קורה בלי התחרות שהפלייסטיישן 4 הציב). דוגמה נוספת לכך היא קונסולת הפלייסטיישן 3, שעקב עלויות פיתוח גבוהות, נמכרה במחיר יקר לצרכן (זאת אל אף שסוני מכרה כל קונסולה במחיר הפסד) - מסיבה זו, בתחילת דרכה קצב המכירות היה איטי. רק לאחר שסוני הוציאה דגמים זולים יותר לקונסולה והורידה את המחירים בהתאם, המכירות עלו. במציאות בה האקסבוקס 360 לא היה קיים על מנת להציע אלטרנטיבה זולה יותר, ספק עד כמה ניתן היה להשפיע על הוזלת הפלייסטיישן 3.
קונסולות שונות מציעות גישות שונות
הטיעון הספציפי הזה כבר פחות חזק בימינו ממה שהיה פעם. אם מסתכלים כמה דורות אחורה, ניתן לראות שבעבר הקונסולות המתחרות היו שונות מאוד אחת מהשנייה בניגוד לתקופה שלנו בה קונסולות האקס בוקס וואן והפלייסטיישן 4 מציעות חוויות דומות יותר (עם זאת ה- Wii U עדיין מציעה חוויה מאוד שונה). למרות זאת, גם בימינו קיימים הבדלי גישות בין שתי הקונסולות העיקריות בשוק שמשפיעים על חווית השחקן. במשחקים אקסקלוסיביים לפלייסטיישן פעמים רבות המיקוד הוא על הקמפיין והחוויה לשחקן היחיד בניגוד למייקרוסופט אצלה הרבה פעמים המיקוד הולך למשחק ברשת. משחקים כמו The Last of Us ו- Uncharted נחשבים איכותיים קודם כל בגלל הקמפיינים שלהם, בניגוד ל-Halo 5 למשל שמצב האונליין שלו נחשב החלק המשובח ביותר בו. מעבר לכך גם הז'אנרים בהם כל קונסולה מתמקדת שונים. מי שאוהב משחקי מכות למשל, יעדיף כנראה את הפלייסטיישן 4 שעליו נמצאים: Street Fighter 5, Guilty Gear Xrd ובהמשך צפוי להגיע לקונסולה גם The King of Fighters XIV. מצד שני, מי שאוהב משחקי מירוץ למשל יעדיף כנראה את האקס בוקס וואן עליו נמצאים Forza Motorsport 5 ו- Forza Horizon 2. במציאות של קונסולה אחת סביר להניח שהיצרנית היחידה שהייתה נשארת בשוק (לה היה כוח מוגבר בגלל המונופול שהיה נוצר במצב כזה) הייתה מקדמת את ענף הגיימינג בהתאם לגישה שלה ובכך היינו מאבדים חוויות רבות שקיימות היום במצב בו יש מספר מתחרות בשוק. גם אם היצרנית שהייתה נשארת לא הייתה מתערבת באופן יזום, קשה להאמין שהיינו רואים איזון כמו זה שקיים היום בין סוגי המשחקים השונים. כמו כן כשמוסיפים את נינטנדו למשוואה, טיעון זה מתחזק אף יותר. מה הסיכוי לדעתכם שהייתה מומצאת קונסולה כמו ה-Wii המקורית למשל, בעולם של קונסולה אחת?
מצב של קונסולה אחת פוגע במפתחים
בעבר כבר היה מצב שבו קונסולה אחת שלטה בשוק ביד ברזל, קונסולת ה- NES של נינטנדו. אמנם היו מתחרות לקונסולה זו, אך ההשפעה שלהן בשוק הייתה נמוכה בהרבה. הכוח הרב שהיה לנינטנדו באותה תקופה גרם לה ליצור מדיניות נוקשה כלפי חברות שרצו לפתח משחקים על הקונסולה שלה. למשל נינטנדו הכריחה את המפתחות לשלם לה מראש עבור המחסניות עליהן יופק המשחק לפני שבכלל ייצרה אותן וכמו כן חייבה כל מפתחת שלא להוציא יותר מחמישה משחקים בשנה. לאחר מכן, כשיצרניות הקונסולות המתחרות התחזקו, נינטנדו התחילה לאבד תמיכה ואפילו בהמשך התקשתה להיגמל מהגישה הבעייתית כלפי חברות צד שלישי. כשהגיימקיוב פותח כמתחרה לפלייסטיישן 2 למשל, נשיא נינטנדו באותה תקופה כינה חברות צד שלישי "חסרות תועלת" ובכירים בנינטנדו אמרו שבחברה שלהם לא מאמינים בתמיכה מאסיבית של חברות צד שלישי.
מצב של ריבוי קונסולות נותן כוח לחברות צד השלישי ומאלץ יצרניות שרוצות להצליח להתחשב בהן, דוגמה טובה לכך היא הפלייסטיישן 4 שמראש פותח במטרה להיות ידידותי עבורן. במצב בו קיימת קונסולה אחת בשוק, היצרנית יכולה להרשות לעצמה להתחשב הרבה פחות באחרים וקודם כל בעצמה.
היווצרות משחקים ושיפור איכותם
אם כל משחק היה יוצא לכל קונסולה, ספק רב אם סדרות משחקים רבות שאנחנו מכירים היום היו בכלל מתקיימות מלכתחילה. הדוגמה הכי טובה לכך היא משחקי Sonic the Hedgehog. הדמות של סוניק הומצאה כדי להיות הסמל של חברת סגה, שיוכל לקדם את הקונסולות שלה ולהתחרות במריו - הסמל של נינטנדו. המשחקים בכיכובו של סוניק הפכו למצליחים ומדובר נכון להיום באחת סדרות המשחקים המצליחות ביותר בעולם הגיימינג, עם מכירות בסך של 140 מיליון עותקים על פני כל כותרי הסדרה השונים. אם מריו לא היה בלעדי לקונסולות של נינטנדו, סוניק מעולם לא היה מומצא. כמו כן אם מסתכלים על סדרות משחקים יותר מודרניות, ניתן לראות מקרים דומים – ספק למשל אם סדרת Forza הייתה קיימת בלי ההצלחה של סדרת Gran Turismo על הפלייסטיישן.
מעבר לכך, ישנם מצבים בהם יצרנית הקונסולה עוזרת במימון משחק, כך שבלעדיה אותו משחק לא היה בכלל מתקיים. דוגמה טובה לכך היא המשחק Bayonetta 2 שיצא באופן בלעדי לקונסולת הWii U. משחק זה נוצר בעקבות כך שנינטנדו החליטה לממן את פיתוחו. במצב בו כל משחק היה מגיע לכל קונסולה, לנינטנדו לא היה הייתה שום סיבה לממן את Bayonetta 2 ובכך היינו מפסידים את אחד ממשחקי ה-Hack n' Slash הטובים ביותר של השנים האחרונות.
בנוסף, גם כשאין השפעה ישירה בין סדרות משחקים שונות, עצם הקיום של משחקים אקסקלוסיביים יוצר תחרות בריאה שמשפרת את איכות המשחקים שאנחנו כשחקנים מקבלים. ככל שעל קונסולה אחת יוצאים משחקים טובים יותר, כך גדל הלחץ על הקונסולה השנייה לעמוד בסטנדרט איכות דומה ולהוציא משחקים העומדים ברף שהוצב.
עם זאת, חשוב להדגיש שכל מה שטענתי אינו תקף בנוגע לבלעדיות זמנית, כלומר מצב בו מוענקת בלעדיות על משחק או תוכן לקונסולה מסוימת למשך תקופה קצובה. בלעדיות כזאת אינה טובה לצרכן מכיוון שהיא לא מקדמת את תעשיית הגיימינג. בלעדיות כזאת אינה גורמת לחברות מתחרות ליצור משחקים חדשים או לשפר את איכותם, אלא גורמת להן להחזיר באותו מטבע ולהשיג בלעדיות זמנית על תוכן או משחק אחר. כמו כן לא מדובר במשחק או תוכן שאותו חברה מייצרת או מסייעת בייצורו, אלא בדבר שהיה מיוצר בכל מקרה, בלי קשר לבלעדיות.
סיכום
אם אחרי טור זה אתם עדיין לא מסכימים איתי, אתם יכולים להתנחם בכך שמשחקים אקסקלוסיביים כבר פחות נפוצים ממה שהיו בעבר. אם נסתכל למשל על ימי הפלייסטיישן הראשון, במרבית הז'אנרים המרכזיים באותה תקופה לכל קונסולה רצינית הייתה לפחות סדרת משחקים אחת בלעדית משלה. בז'אנר משחקי המכות למשל, לפלייסטיישן היה את Tekken ואת Soul Edge (שממנו נולדה סדרת Soulcalibur) לנינטנדו 64 היה את Super smash bros. ו-Killer Instinct ולסגה סאטורן היה את Virtua Fighter. מצב דומה היה למשל גם בז'אנרים כמו משחקי פלטפורמה ומשחקי מירוץ. בהשוואה לכך, בימינו לכל מתחרה עיקרית יש אקסקלוסיביים בודדים בשנה (חוץ מלנינטנדו שהיא יוצאת דופן מבחינה זו) ולכן הוויתור שנעשה ברכישת קונסולה אחת, קטן יותר בהשוואה לעבר. בהתאם לכך, נראה שבאופן כללי מתחזקת מגמת האוניברסליות בתעשיית הגיימינג. ניתן לראות שמשחקים בלעדיים רבים לאקסבוקס וואן מקבלים גם גרסאות למחשב וכמו כן הולכת ומתגברת האפשרות למשחק ברשת בין קונסולות שונות. בזמן שמדובר בתהליך שבהחלט מביא עימו יתרונות, אישית אני בהחלט מקווה שהוא לא יסתיים בעתיד של קונסולה אחת או בהיעלמות מוחלטת של המשחקים הבלעדיים. נכון שבטווח הקצר זה יטיב איתנו, אבל בטווח הרחוק זה בלתי נמנע בעיניי שזה יפעל נגדנו. גם אם כעת זה נראה כאילו הדבר הצודק ביותר הוא שלכל אדם תהיה פלטפורמה אחת שמסוגלת להריץ כל משחק שיוצא, זה לא אומר שבמבט רחב ההשפעות כתוצאה מכך יהיו חיוביות. גם נושאים כמו DLC או האפשרות לתקן משחק באמצעות פאטצ'ים לאחר צאתו היו נראים חיוביים על הנייר לפני שהפכו לנורמה. הרי מי לא ירצה יותר ממשחק שהוא נהנה ממנו ומי לא ירצה משחק נטול תקלות? עם זאת, כשעניינים אלו הפכו למציאות הם לא התגלו כחיוביים בהכרח עבור הצרכן כשיצרו תופעות כמו שחרור משחקים חסרים בתוכן, סחטנות מצד חברות שרוצות להרוויח כמה שיותר כסף על גב הצרכן ושחרור משחקים מלאים בבאגים. כמו שאמרו לפניי "לא כל הנוצץ זהב הוא", וזה נכון גם אם מדובר בדבר שנוצץ באור חזק ובוהק כמו עתיד של קונסולה אחת.
מקווה שנהניתם מהטור, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא: מה אתם חושבים לגבי עתיד של קונסולה אחת ולגבי משחקים אקסקלוסיביים והשפעתם על תעשיית הגיימינג? האם יש משחקים שמאוד הייתם רוצים לשחק אבל בלעדיים לקונסולה מתחרה? על כל זאת ועוד, אשמח לקיים אתכם דיון בתגובות.
תגובות
1
21:16 14.06.2016 |
גיימר (אורח)
הכי טוב היה אם גם המשחקים הבלעדיים היו בסופו של דבר משוחררים לכל הקונסולות. נניח באיחור של חצי שמה,,שנה.
2
21:40 14.06.2016 |
a girl has no name (אורח)
אני לא יודעת עד כמה אנשים בודקים איזה משחקים בלעדיים יש לכל קונסולה לפני שהם מחליטים לרכוש אותה. נראה לי שמי שהיה לו סוני, בדרך כלל ימשיך עם סוני, אולי יקנו מה שיש לחברים או מה שיותר זול. מעטים האנשים שיתחייבו לקונסולה בגלל משחק ספציפי מסויים
3
22:41 14.06.2016 |
מדען (אורח)
תכלס הקונסולות של היום זה פי.סי בתחפושת. אם פעם לעשות פורט למשחק היה עסק יקר ומסובך היום זה כבר לא המצב והמפתחים מן הסתם רוצים להרוויח ולצאת בתפוצה רחבה.
4
| פורסם ע"י