כל מה שהופך את Thunder Ray למשחק מעולה, גם באופן כמעט אירוני עומד בעוכריו
עותק סיקור סופק לנו על ידי המפתחים של המשחק ו-Keymailer, תודה רבה!
קשה לשחזר את ההצלחה של משחקי העבר ועוד יותר קשה לכבד אותם עם משחקים שבאמת מרגישים כאילו הם המשך ישיר ורוחני לאותן הקלאסיקות. Super Punch Out ל-SNES הוא אחד המשחקים הללו. בעוד ש-Punch Out תמיד הרגיש לי מיושן מדי, Super Punch Out היה רמה אחרת כבר והוא עדיין אחד מהמשחקים שאני הכי נהנה פשוט להדליק ולשחק. Thunder Ray של Purple Tree הוא בהחלט אחד המשחקים הללו שמנסה להעביר את התחושה המוכרת והאהובה של אותו המשחק במעטפת מודרנית ובוגרת יותר. בואו נראה איך הלך לו!
ג'אב ג'אב, בודי שוט!
המשחק לא היה יכול להיות יותר ישיר מהפתיח שלו: אתם תשחקו כ-Thunder Ray, המתאגרף הבלתי מנוצח והאלוף הבלתי מעורער של כדור הארץ. לאחר שהוא משתעמם לחלוטין מעולם האגרוף הקל מדי לטעמו, ריי נחטף על ידי חייזרים ונשלח להילחם בטורניר המכיל לוחמים מכל רחבי הגלקסיה. כאן מתחילה גם החוזקה הגדולה של Thunder Ray: היכולת שלו לפשט מכניקות משחקיות וליצור משחק שקל לשחק בו.
בדומה למשחקי Punch Out הישנים, כל אחד משמונת הלוחמים שנילחם מולם מגיעים עם סט יכולות משלהם ומתקפות מיוחדות, למרות שלריי יש תמיד את אותן האופציות בכל קרב: שתי מכות לפנים, אחת בכל יד ושתי מכות גוף, גם כן אחת בכל יד. בנוסף, ריי יכול לטעון את המכות שלו בשביל אקסטרה נזק, ולהתחמק לצדדים/למטה. מתקפות שלא תוכלו להתחמק מהן יצריכו מריי להגן בעזרת לחיצה למעלה על ה-D-Pad.
בסך הכל, המנגנון הפשוט הזה יוצר משחק שמצד אחד הוא סופר פשוט וניתן לשחק אותו גם בעזרת Button Mashing (למרות שמבין שלוש רמות הקושי, רק הכי קלה לא מענישה את השחקן יותר מדי על הטקטיקה הזאת), אבל מהצד השני, שחקנים צריכים ללמוד את המתקפות והתנועות של היריבים שלהם כדי להצליח לנצח אותם בצורה המהירה ביותר ולהשיג את ה-TKO המיוחל לפני שהיריב משיג אותו עליכם.
כל יריב הוא עולם ומלואו בהקשר הזה, כשבעוד שהמשחק מתחיל עם מתאגרפים סטנדרטיים (סוג של...), הוא מהר מאוד עובר לעולם של מכשפות, יצורים קוסמיים בין גלקטיים ונבלים שפשוט דוקרים עם סכינים. העיצוב של האויבים השונים הוא לרוב פשוט נהדר, כששחקנים שיקחו את הזמן ללמוד את התנועות של היריבים ידעו בדיוק מתי הם יכולים לתקוף בעזרת Counter Attack, מתי להתחמק ובאיזו צורה ומתי להשתמש ביכולת ה-Super המיוחדת שנטענת ככל שתנחיתו מתקפות מדויקות על היריבים שלכם.
הגרפיקה והאנימציות של המשחק גם ראויות לציון. בעוד שהאחרון מתקשר ישירות למשחקיות המהודקת שציינתי קודם לכן, הגרפיקה הצבעונית והמדממת של המשחק פשוט נהדרת. הבחירה ליצור משחק עם צבעי ניאון בוהקים וזוהרים גורם לאויבים השונים לקפוץ מהמסך וממש הופך את חלק מהאויבים לזכירים ביותר. זה בהחלט משהו שראו שלמפתחים ולמעצבים של המשחק היה חשוב להדגיש והתוצאה הסופית הייתה נהדרת.
איפה שהמשחק קצת נופל הוא בגזרת המוזיקה והסאונד הכללי - שם המשחק הוא סיפור של שני צדדים. צד אחד מכיל את האפקטים הקוליים שהם פשוט מעולים. כל אגרוף מרגיש חזק ומלא בעוצמה, כל הגנה מקבלת את הסאונד המתאים לה והמתקפות השונות קיבלו אחלה Sound Bites שעוזרים לשחקן להבין מה הוא צריך לעשות. הצד השני כולל את המוזיקה של המשחק שהיא פשוט... לא מעניינת או מרתקת במיוחד ואת הדיבוב. הדיבוב יכול להיכנס להיכל התהילה של הגיימינג בתור אחד המצחיקים. הקריין/מאמן שלכם לא נשמע מרוצה בכלל ממה שהולך במשחק והמשפט האחרון של הסיפור הוא פשוט קורע מצחוק מכמה שהוא רע. זה לא דיבוב טוב אבל הוא העלה לי חיוך על הפנים אז קשה לי להתלונן עליו יותר ממה שאני צריך.
אוקיי וזהו?
כן, זהו. לצערי הרבה אין לי עוד מה להוסיף לגבי המשחק כי אין באמת מה לעשות אחרי ריצה ראשונה עליו. למשחק יש כמה רמות קושי שמאפשרות לנו להילחם באויבים השונים של ריי, אבל כל מה שרמות הקושי עושות הוא לגרום ליותר או פחות נזק שהיריבים גורמים לכם ואתם להם. אני מרשה לעצמי לספיילר קצת את הסיום: המשחק סוג של מרמז על משחק המשך או לכל הפחות DLC, אבל זה באמת כל מה שיש לו להציע.
כאן גם מגיעה הבעיה הענקית שלי עם המשחק: הוא פשוט קצר להחריד. כל מה שציינתי קודם לכן, כל הקרבות, למידת התנועות והמתקפות של היריבים, הצבעוניות, האנימציות המעולות, הדיבוב הגרוע - כל אלו מתנקזים לחוויה שלקחה לי, שימו לב: 78 דקות על השעון. זה הזמן ש-Steam מראה לי בכל הנוגע ל-Thunder Ray וזה מהתחלה עד הסוף. כדי להגיע ל-100 אחוז ב-Achievements זה לקח עוד 5 דקות. כאמור אין שום דבר מיוחד אם אתם מסיימים ב-Beast ככה שזה באמת משחק פשוט קצר.
בדברים שהיו משפרים את אורך החיים של המשחק תוכלו למצוא את הדברים הבאים: מנגנון High Score באונליין שמתגמל שחקנים לפי כמה הם למדו את היריבים שלהם. מנגנון שמזכיר את DBD בו אתם תוכלו להשתלט על אחד היריבים במשחק של בן אדם אחר ולהשיג נקודות על כך. סקינים שאפשר לפתוח ברמות קשות יותר (לא חנות דיגיטלית!), מצבי משחק משונים, Survival Mode, מוד שיוסיף בר Stamina ועוד. המפתחים של Thunder Ray הלכו על Old School במלוא מובן המילה וזה לצערי פשוט פוגע בחוויה הסופית מהמשחק שמרגיש שהוא נגמר עוד לפני שהוא התחיל.
השורה התחתונה
כל מה שהופך את Thunder Ray למשחק מעולה, גם באופן כמעט אירוני עומד בעוכריו. בעוד שמדובר באחד המשחקים שמחזירים אותנו בצורה הטובה ביותר לתקופה הישנה והטובה של Super Punch Out עם משחקיות שמצליחה להיות מהודקת וכיפית כאחד, המשחק עצמו קצר בצורה כמעט פושעת כשגם בלי להכיר את כל התנועות והמתקפות של היריבים זה משחק שתוכלו לסיים תוך שעתיים-שלוש גג. נכון, יש רמות שונות שאפשר לשחק איתן אבל לא מצאתי הרבה סיבות לחזור למשחק אחרי שסיימתי אותו בפעם הראשונה. זה משחק חמוד, בעיקר למעריצי הז'אנר שהתבגרו כבר, אבל לכל מי שמחפש עוד - חכו להנחה עם המשחק הזה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י