למרות שהעולם הפתוח שלו רחוק מלהיות מושלם וללא ספק יוצר בעיות, הוא לא מצליח להוריד מההישגים אליהם מגיע המשחק בתחום המשחקיות, הסיפור ובניית העולם החסרת מעצורים
ז'אנר ה Beat-'em-up חווה קאמבק כמו שז'אנרים אחרים רק יכולים לחלום עליו. עם כמות נכבדת של משחקים מוצלחים הן מבחינת ביקורות והן מבחינת המעריצים ונתוני הקנייה, אין ספק שהוא כאן כדי להישאר. ואם כבר להישאר למה שלא להתפתח? אני מאמין שזאת השאלה שהובילה את WayForward כשהם פיתחו את River City Girls 2, כי לא מדובר כאן רק בהוספה של המספר 2. המשחק לוקח כל מה שעבד במשחק הראשון או במשחקים אחרים בז'אנר מהשנים האחרונות, ומקדם אותם לשלב הבא. זה מתבטא בעיר פתוחה של ממש, משימות צד רבות ומורכבות וכמות תוכן ואופי לדמויות ברמות הגבוהות ביותר.
תוסיפו לזה גם מצב Co-op של עד ארבעה אנשים המאפשר לכם ולחברים שלכם להנות מעלילת המשחק כאילו אתם רואים סדרה, ותקבלו כאן משחק שמתנתק מהמושג "אינדי" ויותר קרוב למשחקי טריפל A גדולים במה שיש לו להציע. אז סיכמנו מה הייתה השאלה שהובילה את הפיתוח, אך מה השאלה שהובילה אותי במהלך הביקורת, אתם שואלים? ובכן, יצאתי לבדוק כמה מהניסויים שעשו כאן WayForward עובדים, והאם הם שינו את פני הז'אנר לתמיד. שימו אוזניות, ממליץ להקשיב לסאונדטראק של המשחק בזמן קריאת הביקורת, וגם לא בזמן שלה - הוא באמת משחק בליגה משלו.
עונה 2
מדובר בעונה שנייה לכל דבר. המשחק מתחיל ברגע הסיום של המשחק הראשון. מיסאקו (Misako) וקיוקו (Kyoko), ה-River City Girls בכבודן ובעצמן מפילות את Sabuko, בתו של המפיונר הגדול ביותר של ריבר סיטי - Sabu מהבניין של החברה אותה הוא מנהל. התבוסה גורמת ל-Sabu להתעצבן ולשבור את הקיר בתא הכלא בו הוחזק, ובכך לחזור לריבר סיטי ולהשתלט עליה עם מיני בוסים מלאי אישיות ומלאי Henchman. בנו הפחות מוצלח ken מקבל את המשימה בה אחותו נכשלה, והיא לגרום לבנות להעלם... מה שהוא עושה בקלות בכך שמשעה את הבנות עד להודעה חדשה מבית הספר.
שתי הבנות המאושרות מבלות חודשיים במשחקי מחשב, ונאלצות לצאת מהבית כדי לקנות משחק חדש שיצא. בפעם הראשונה שהן יוצאות הן מגלות עיר שונה ממה שהכרנו, מלא באוייבים חדשים, אנשים להציל והעיר עצמה הרבה - אבל הרבה יותר גדולה מהפעם שעברה שביקרנו בה. ריבר סיטי להערכתי גדלה לא פי 2, אלא פי 4 מהמשחק הראשון, וכעת מתפקדת כעיר פתוחה של ממש. הבנות נעות ממקום למקות ברגל או באוטובוס הנמצא בכמה תחנות באזורים הרחוקים והשונים בעיר. ו-וואו, כמה שהם שונים.
במהלך המשחק יצא לי להלחם ביערות מיסטיים, משרדי חברת היי-טק, ארקייד, טירות חול ענקיות ואפילו בקתה רדופת רוחות. כל המקומות האלה מלאים במשימות צד, פרטים למצוא והמון אישיות המתבטאת ברפרנסים לא נגמרים (ופשוט אדירים יש לציין) לתרבות פופולארית או הופעות מצחיקות כגון חנות בה המוכר הוא כלב העונה לכם ב"ווף!" בכל קנייה. כל זירה בעיר מרגישה ייחודית, וזה הישג מרשים במשחק שלהערכתי מכיל מעל 100 זירות שונות בגדלים שונים. מילת המפתח במה שהוסיפו כאן WayForward היא עומק, ואכן כל אזור הרבה יותר עמוס מאזורים שאנחנו רגילים אליהם ממשחקי Beat-'em-up אחרים. אם אתם מרגישים שנבנה כאן וואחד "אבל", זה כי אתם צודקים.
אמנם מדובר במלא תוכן לצרוך, אבל העומס שלו מכביד על ההתקדמות בעלילה או המשחקיות הפשוטה של המכות. הרבה פעמים המשימות ישלחו אתכם להסתובב בעיר ולהגיע ממקום למקום דרך מקומות שכבר הייתם. גם כדי לקנות מכות חדשות תצטרכו בכל פעם להגיע לדוג'ו מחדש, ומכיוון שאין תחנת אוטובוס בזירה בה הוא נמצא תצטרכו לעבור בכל פעם לפחות שני מסכי טעינה רק כדי להגיע אליו. זה נהפך לעבודה סזיפית ומוכיח אולי שהניסוי בעיר פתוחה (באמת ענקית) בז'אנר שכזה פחות עובד. לא הייתי פוסל שימוש במודל למשחקים עתידיים, אך כן הייתי מוריד בכמות המשימות בהן צריך לחזור על מקומות שביקרנו בהם או לחילופין בונה את העיר קטנה יותר, וכמובן שמאפשר לקנות מכות חדשות גם במקומות אחרים או ישירות ממסך הטעינה.
הבעיה הנוספת כאן היא שלמרות החזרתיות המסויימת עדיין קשה מאוד להבין לאן צריך להגיע ומאיזו יציאה מהאזור בו אני נמצא עליי לצאת. יותר מידי פעמים נאלצתי לעצור את הרצף הכיפי של המכות בשביל לבדוק במפה שאני אכן בכיוון הנכון - שכן למרות שכבר הייתי במקומות האלה. כנראה שכמו שהפתגם מספר - מכות בין בנות יאללא לבאלגן. מה שיפה הוא שמדובר בפגם שנובע משאפתנות טהורה ורצון לחקור כמה המודל יעבוד, ולכן גם מורגשת כמות ההשקעה בכל מקום או בכל משימת צד. השאפתנות הזאת אמנם קצת פחות עבדה כאן, אבל היא לא פחות מהום ראן בכל שאר התחומים, ובראשם..
כמה אופי
קצת מוזר לדבר על בניית עולם ואופי למשחק שנייה אחרי ש-Hi-Fi Rush כמעט והגדיר את התחום הזה מחדש, אך עדיין מדובר כאן באחד המשחקים עם הכי הרבה אופי ואישיות שקיבלנו בשנים האחרונות. הכל כאן עוקב אחרי אותה שאפתנות שמגדירה את המשחק, וכמות הפרטים שהוכנסו כדי להעמיק את האופי של העולם היא בקיצון. לא רק שהסיפור נהדר ושומר על קו אחיד קליל ומעניין לאורך כל החלקים שלו, לא רק שכל הדמויות באות עם המון אישיות שמתבטאת גם בסאונדטראקים מתאימים והמון הומור ולא רק שכל מקום בעיר מקבל גם הוא סאונדטראק מתאים והרבה פרטים ברקע המספרים את הסיפור שלו - הם גם נתנו לכל דמות בה אפשר לשחק טלפון ייחודי ורשתות חברתיות.
כן כן שמעתם נכון: בכל רגע תוכלו לעצור את האקשן כדי לבדוק את המקבילה של המשחק לאינסטגרם של קיוקו, או להתעדכן בציוצים האחרונים אשר צייצו האנשים בריבר סיטי במקבילה של המשחק לטוויטר. דמויות המשחק, כמו בנות נוער רגילות, פעילות ברשתות החברתיות ואפילו מקבלות משימות הנוגעות לחלק מהן. למעשה, משימת צד שלמה מתייחסת לצילום סלפים במקומות הזויים ברחבי העיר וקרב בוס שלם במשחק מושפע מאוד מאינסטגרם - באחד מקרבות הבוס האדירים שראיתי בשנים האחרונות.
המשחק לא עוצר שם ביחס שלו לרשתות החברתיות כך שאם גם אתם כמוני מכורים לטלפון - תשתגעו על הבדיחות שנכתבו כאן, ותמצאו את עצמכם בודקים את הטוויטר של הבנות במשחק ותצחקקו על כמה הם קלעו כאן בול. זה לא התחום היחיד בבניית האופי למשחק שנקלע בול. הסיפור מעולה, מכיל דמויות אדירות ובלתי נשכחות, הופעות אורח מהמשחק הראשון - ובכללי מרגיש כמו עונה 2 לסדרת אנימה. לצערי את רוב המשחק שיחקתי לבד, אך את החלקים הללו עשיתי ביחד עם חבר, והחוויה פשוט מדהימה. הסיפור של המשחק מלא בחן ובהומור, ובשילוב הגיימפליי המצוין הוא מצליח להיות אלטרנטיבה ללראות עם השותפים לדירה סדרות, לשחק באחת מהנה במיוחד.
אה כן, יש כאן גם משחקיות
אמרתי שאפתנות? המשחק מכיל בתוכו 6 דמויות בהן ניתן לשחק עד כ-4 במקביל, שלכולן כ-20 מכות שונות שאמנם לא ממציאות מקשים חדשים ללחוץ עליהם, אך בונות קומבואים בצורה שונה ולכן רצוי ללמוד כל דמות לפני שמחליפים. ניתן להחליף את הדמויות בהן משחקים בכל שלב אגב באחד מה-Safe houses המפוזרים בנדיבות במקומות "סודיים" בעיר. לכל דמות מאפיינים משלה, אך כן אחריב כאן על שתי הדמויות החדשות: Marian ו- Provie. בבסיסה בנויה Marian יותר על האבקות, וקצת איטית לשאר הדמויות, בניגוד מוחלט ל-Provie שבנויה כמעט כולה על מהלכי ברייקדאנס ואפילו מכילה מכה בה מוציאה רמקול. לכל דמות גם אפשרות לגייס שני עוזרים, חלקם מוחבאים בעיר ודורשים כסף וחלקם כמו במשחק הראשון ניתן לגייס במידה והחלטתם לחוס על חייהם.
שאר הדמויות דומות יחסית למשחק הראשון, רק שכמובן גם כאן WayForward לקחו את הז'אנר קדימה או יותר נכון - למעלה. המשחק מכיל המון אופציות למכות באוויר, מה שמוביל אותנו לקומבואים מספקים ברמות כאשר מצליחים לשמור על אויבים לתקופה ממושכת באוויר. השיא שלי עומד על כ-10 מכות שמתוכן 5 באוויר עם קיוקו. התוספת האווירית ללא ספק מרעננת את הז'אנר - ובתחום הזה, בדיוק כמו בבניית העולם, מדובר בהצלחה ענקית של המשחק שבתקווה תהווה מודל לחיקוי למשחקים שעוד יבואו בעתיד.
המשחקיות מגיעה לשיא בקרבות סגורים בעלי הרבה אויבים או בקרבות הבוס שממשיכים את המסורת מהמשחק הראשון של בוס ראשון קשה בהגזמה ואחריו כמות יפה של קרבות יצירתיים, אנרגטיים ובלתי נשכחים עם טוויסט מדהים לכל אחד מהם. החיסרון היחיד של המשחקיות הוא בעולם הפתוח באזורים גדולים, שם העומק של הזירה גורם לכך שקשה לדעת אם הדמות שלכם באמת עומדת מול האויב והאם המכה שלכם תפגע. הבעיה חוזרת גם בקטעים פלטפורמה - אם כי נראה שכן המפתחים היו מודעים לעצמם ולא היו נדיבים בקטעים האלה, שנשארים בעיקר לאתגר למי שרוצה לסיים את כל משימות הצד של לאסוף חתולים לדוגמא. חלק ממשימות הצד אגב כוללות מיני-גיימס ממש כיפים, דבר שגם אותו אני מקווה שיאמצו בז'אנר.
הפסקה על הסאונדטארק.
אם שמעתם עד עכשיו, אתם באמת לא צריכים הסבר. מדובר בעוד סאונדטראק לא פחות מאייקוני של Megan McDuffee, שמצליח לקחת את כל האישיות וההומור שקיימים במשחק ולתת להם ביטוי גם בתחום המוזיקה. אין כאן מה יותר להרחיב פרט מהעובדה שהוא כל כך טוב שמוצדק להקדיש לו פסקה שלמה - גם אם היא קצרה כזאת. חוץ מזה אני יודע כבר ששמואל שוקל להכניס את הפסקול הזה לרשימת פסקולי השנה שלו, זאת על אף שמדובר במשחק מדצמבר של השנה שעברה. זה אומר משהו.
השורה התחתונה
River City Girls 2 לוקח סיכונים בניסיון לקדם את ז'אנר ה-Beat-'em-up לעבר השלב הבא שלו. למרות שהעולם הפתוח שלו רחוק מלהיות מושלם וללא ספק יוצר בעיות, הוא לא מצליח להוריד מההישגים אליהם מגיע המשחק בתחום המשחקיות, הסיפור המוזיקה ובניית העולם החסרת מעצורים שלו. תתכוננו לא להוריד את החיוך מהפנים.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
12:34 23.02.2023 |
מסע נוסטלגי (אורח)
ביקורת מעולה ומפורטת תודה רבה :)
משום מה זה קצת מזכיר לי את ליטל פייטר 2 המיתולוגי...
2
| פורסם ע"י