"יציאת מצרים" הוא אחד הסיפורים העתיקים בהיסטוריה וחלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית, אבל בנוסף לכל זה הוא תמיד היה נושא ראוי לסרט הוליוודי. מאז שנות ה-60 לא עברו כמה שנים בלי שנראה סרט על יציאת מצרים, ואפשר להבין למה – הרי יש בו הכל: השליט הרשע (פרעה), האנדרדוג המסכן (היהודים המשועבדים), המנהיג הכריזמטי (משה בגרסה הלא-מגמגמת) והסופר סטאר שכולם מכירים (אלוהים, כאילו דה). את כל הדברים האלה תוכלו למצוא גם באדפטציה הטריה ליציאת מצרים בשם "אקסודוס: אלים ומלכים" מאת רידלי סקוט, אבל האם הסרט מביא איתו מסר חדש? פרשנות מעניינת? או שזה סתם שעתיים וחצי של אפקטים יפים? בואו נגלה...
אותו סיפור אבל קצת אחר
"אקסודוס: אלים ומלכים" עוקב אחר חייו של מוזס (משה בשבילכם) בכיכובו של כריסטיאן בייל (באטמן בשבילכם). משה הוא לא הגבר הביישן והמגמגם המתואר בתנ"כ, אלא לוחם כריזמטי ופיקח שגדל לצד רעמסס (ג'ואל אדגרטון), הבן של פרעה מלך מצרים. בזמן שפרעה ג'וניור היה אמור לעסוק בפיקוד ומשה בלחימה עצמה, בסוף קורה שמשה יצא גם חכם יותר באסטרטגיה וגם חזק יותר בשדה הקרב. עד כדי כך שהוא נאלץ להציל את חייו של פרעה הצעיר, ובכך להתחיל יריבות קטנונית שתשפיע על גורלו של העם היהודי כולו. כאילו במקרה, משה מגלה כי הוא בעצם יהודי ובאופן אירוני נופל בן רגע מנסיך מצרים לדרגה הנמוכה ביותר בפירמידה – יהודי בגלות.
משה דווקא הצליח לא רע בגלות ומצא בית, אישה וילד, אבל לכוכב הראשי ההוא שדיברנו עליו היו תוכניות אחרות. הקטע הכי "חתרני" בסרט הוא הדימוי של אלוהים, ואני חייב להגיד שבהקשר הזה הוא גם די הולם. מרגע המפגש ב"סנה הבוער" ועד סוף הסרט, אלוהים מוצג בתור ילד קטן ונקמן עם בעיה רצינית של דחיית סיפוקים. אחרי 400 שנים של שיעבוד בהם אלוהים לא ממש נקף ידו לעזור ליהודים הכלואים במצרים, הוא מתגלה בפני משה ודוחק בו לחזור לקהיר, להנהיג את המהפיכה ולשחרר את עמו. בתור לוחם מיומן, משה מאמן קבוצה נבחרת של מורדים ומוציא פעילויות גרילה שבסופן היה יכול להגיע מרד גדול ושיחרור מרצון של העם היהודי. העניין הוא שאלוהים לא ממש מעוניין לחכות עד שכל זה יקרה, ולכן הוא מביא את עשרת המכות במטרה "לזרז עניינים". לאורך הדרך משה לא תמיד מסכים עם דרכי האל, מה שהסתבר כנכון גם בסיפור התנ"כי, אך הוא לא מאבד אמונה ואת הסוף אתם כבר יודעים. כצפוי מסרט של רידלי סקוט, האקפטים והתפאורה בסרט נראים מצוין ועשרת המכות מתוארות בתור אירוע די הגיוני (מכת הדם, למשל, נגרמת מהתקפה מאסיבית של תנינים). אולם, הקטע של קריעת ים סוף היה קצת מאכזב והביא לסוף לא ממש מספק לסרט. ב"אקסודוס: אלים ומלכים" יש עוד כמה דמויות כמו ממשה ורעמסס כמו בן קינגסלי ("המשחק של אנדר", "שאטר איילנד") בתפקיד המתבקש של המנטור נון אך הן משעממות למדי ולא מוסיפות הרבה ערך לסיפור. גם היריבות בין משה לרעמסס היתה יכולה לקבל קצת יותר תשומת לב וחבל. בתמונה: בן קינגסלי בתפקיד "נון".
האם אלוהים חייב להיות חלק מהסיפור?
בתחילת הסרט היו שני דברים שתהיתי לגביהם: האם אלוהים יהיה חלק מהמשוואה? ואם כן, האם הוא יהיה "אמיתי" בקונטקסט של הסרט או רק בראשו של משה? ובכן, הסרט קובע בצורה חד משמעית שאלוהים קיים ועומד מאחורי עשרת המכות ונסים אחרים, ואם לומר את האמת – זה היה קצת מאכזב. החלק הכי מעניין בסרט היה לראות את משה מאמן את המורדים ומוציא התקפות על המצרים כי זה היה כל כך לא צפוי ושונה ממה שכבר ראיתי בכל סרט אחר על יציאת מצרים. תקראו לזה חילול קודש, אבל הייתי הרבה יותר שמח לראות את הסרט על משה שמצליח להציל את עמו בכוח הזרוע ועם אסטרטגיות לחימה, בלי השגחה עליונה אבל עם אחלה כריזמה וקול שנמצא רק בראשו – מעין גרסה יהודית של ז'אן דארק. מה שהסרט דווקא כן הצליח להשיג זה הטלת ספק רצינית בכל התהליך של עשרת המכות – אולי המקרה הכי בולט של Overkill אי פעם. האם זה באמת היה הכרחי להוציא להורג עשרות אלפי תינוקות בכורים שמעולם לא חטאו בשביל להשפיע על אדם אחד? למה העונשים הם קולקטיביים לעם המצרי כולו (כולל היהודים) כשזה ברור שפרעה דואג רק לביתו ומשפחתו? ואיך, לעזאזל, משה עבר את כל חייו באימוני לחימה ואסטרטגיה בלי לעשות שיעור אחד בניווט? זה בסיסי!
השורה התחתונה
בסך הכל, "אקסודוס: אלים ומלכים" הוא סרט לא רע, אבל הוא גם לא ממש טוב. הוא לא מצליח לחדש על פני מה שראינו בסרטים קודמים, ואין לו איזושהי אמירה עמוקה או פרשנות מעניינת לצד העובדה שאלוהים הוא ילד. ב-150 הדקות של הסרט אתם תראו די הרבה קטעים מרוחים ומיותרים, וזה מרגיש שהתמקדו דווקא בחלקים הפחות מעניינים בסרט. בפועל הוא לא מרגיש "משעמם" עד החצי שעה האחרונה, אבל קיוויתי למשהו יותר חדש, יותר מלהיב, בקיצור – שונה. בתור ישראלים שמכירים את הסיפור הזה טוב מדי, קשה לי להגיד מי יהנה מהסרט – דתיים ומסורתיים שבאים בלי ראש פתוח לא יצליחו להתמודד עם הביקורת הדלה שמעבירים בו, ומצד שני אתאיסטים שדווקא מחפשים את הפרשנות השונה – לא ימצאו אותה אלא בכמויות ממש קטנות.
עושק חשק לשחק ב: Black & White וכל משחק אחר עם "תסביך אלוהים"
יש לא מעט משחקים בהם אנחנו משחקים אל ושולטים על העולם מסביבינו. מבחינה מסויימת, גם The Sims 4 או Civilization 5 נכנסים לקטגוריה הזאת אך המשחק שהכי מתקרב לתחושה הוא Black & White. במשחק הקלאסי הזה היינו צריכים להשפיע על שבטים בעולם והיה לנו את הכוח לשלוט על ידי כבוד וניסים או על ידי פחד והרס. זהו אחד המשחקים היחידים שבאמת נותן לנו להיות אל נקמן וקטנוני, והבחירה איך להתייחס לנתינים שלנו תמיד נמצאת בידי השחקן.
תגובות
1
20:02 16.12.2014 |
miki24887
הסרט גרוע ברמה מטורפת באתי לראות משהו אחד וקיבלתי משהו אחר שעתים וחצי של דיבורים וקצת אפקטים וסיפור בכלל לא נעמן למקור והוציאו את אלוהינו כאילו נקמן ורשע ..במקום ללכת יותר צמוד לסיפור אמיתי הלכו רחוק ממנו ועוד כמה דברים שאני יכול לרשום פה .שורה תחתונה סרט גרוע לא שווה את הכסף
2
| פורסם ע"י