מאת חנמאל אונגר, הידוע גם בתור Namos
באיחור אופייני, ישראל מצטרפת לטרנד האנימה והמאנגה. רק שמסתבר שלעתים, מה שנראה כמאנגה, הוא בעצם מאנווה. אז מה זה מאנווה? ומה ההבדל בין זה למאנגה?
מאנווה (Manhwa) היא קומיקס קוראיני. הסגנון דומה מאוד במראו לזה של מאנגה, ולמעשה קשה למביט מן הצד להבדיל ביניהם. עם זאת, בדרך כלל הפנים במאנווה יהיו מוארכות יותר מאשר במאנגה. כמו מאנגה, גם המאנווה היא מדיום ולא ז'אנר – כלי לספר סיפורים מכל סוג.
ההבדל המרכזי בין מאנווה למאנגה נעוץ בעצם בהבדל השפה, או יותר נכון, הבדל בכיוון הקריאה של השפה. בעוד המאנגה נכתבת מימין לשמאל (כמו עברית), המאנווה נכתבת משמאל לימין (אנגלית). ההבדל הזה גורם לבעיה כשמתרגמים את הקומיקס לשפה בה כיוון הקריאה הוא הפוך.
איך פותרים את הבעיה הזו?
כיום, בארה"ב לא מתייחסים לכך כבעיה. השוני בכיוון הקריאה נתפס כעוד חלק מהמאנגה, והספרון מורה לקורא הפוטינצאלי להפוך אותו ולהתחיל מהכיוון הנכון. אם זאת, בעבר פתרו זאת בצורה שונה – פליפינג (flipping). מונח זה מוכר לאלה ששיחקו קצת בעריכה גרפית, ומתייחס ליצירת שיקוף של התמונה המקורית. כתוצאה מכך, כל התמונה מתהפכת – כולל כיוון הקריאה. אלא שבעצם, הפתרון הזה מחליף בעיה אחת באחרת. ימין ושמאל מחליפים זה את זה. כל מה שהדמות המצוירת החזיקה ביד ימין – עובר ליד שמאל. עם התפתחות השוק, ובלחץ הצרכנים בארה"ב, כמעט ולא משתמשים בשיטה הזו כעת.
מאנווה בעולם
למרבה ההפתעה, המאנווה לא הצליחה להפוך את יתרון הכיוון שלה להצלחה בשוק המערבי. למעשה, לעתים קרובות טועים וחושבים שהיא מאנגה. ייתכן שהדבר נעוץ בכך שסדר ההצלחה בעולם המערבי הוא הפוך – קודם באה האנימה ורק אחר כך המאנגה. מכיוון שבקוריאה, מאנוות נוטות להפוך לסדרות לא מצוירות וסרטים שאינם יוצאים את גבולות קוריאה, אפשרי שזה גרם לחוסר החשיפה של המאנווה במערב.
עם זאת, תחום אחד שבו המאנווה זוכה לעדנה מסוימת, הוא משחקי התפקידים ההמוניים ברשת. כידוע, דרום קוריאה היא מעצמה בתחום המחשבים, ומפיקה מגוון רחב של משחקי תפקידים המוניים, כשחלק נרחב מהם שואב השראה ממאנווה. למעשה, אחד מראשוני המשחקים ההמוניים הקוריאנים שפרצו למערב, אם לא הראשון בהם, היה "רגנרוק אונליין" שמבוסס על המאנווה "רגנרוק" של מיונג ג'ין לי.
מאנווה בעברית
לאור האמור לעיל, ניתן היה לצפות שבישראל יתמקדו במאנגה. למרבה ההפתעה, ההפך הוא הנכון. הודות להוצאת אסטרולוג, מבצבצים בחנויות הספרים ספרונים של "מלך השאול" ו"טרילוגיית באר-השמש", שתיהן מאנוות מתורגמות. לרוע המזל, כדי לפתור את בעיית כיוון הקריאה, משתמשים בפליפינג.
"מלך השאול" מספר את סיפורו של מאג'ה, קוצר נשמות עבור מלך השאול, שנלחם במפלצות שברחו מהשאול (או שמישהו נתן להם לברוח). נשמע קצת כמו בליץ', לא? בהחלט מדובר באותה סוגה. המאנווה נכתבה בידי רא אין-סו וצוירה בידי קים ג'אה-הואן.
"טרילוגיית באר-השמש" ידועה יותר בכינויה "המאנגה של וורקרפט". אלא שכמובן, מדובר במאנווה – אחרי ככלות הכול, למה לבליזארד ללכת ליפן כשיש להם את הנתינים הנאמנים שלהם, הקוריאנים? ננסק כבר סיקר את הספרון, אז לא אלאה אתכם בפרטים.
קריאה נעימה!
תגובות
1
02:19 05.10.2007 |
Freaky-G
אז הפנים מוארכות וכיוון הקריאה שונה?
אז מה זה כל כך משנה ולמה קוראים לזה בשם אחר?
2
06:59 05.10.2007 |
Duckion`
כי אחד...
קוריאני והשני יפני
אז יש הבדל
אנימה זו אנימציה יפנים מנגה זה קומיקס יפני
אז איך יכול ליהיות שקומיקס קוריאני יהיה מנגה?
3
17:07 05.10.2007 |
orald
לא ידעתי שזה כל כך משנה...
אילו רק הייתי יודע שמה שיפני מוריד באסלה ומה שקוריאני מוריד באסלה צריך להיקרא בשמות שונים...כי זה יפני וזה קוריאני, זה מאד שונה, זה לא אותו החרא! >.>
4
10:51 06.10.2007 |
MogdaGamer
טוב לדעת..
נראה לי בכלל לא שמעתי על זה לפני... עכשיו שהשבתם את תשומת ליבי, אני ידע להבדיל, אחלה כתבה
5
| פורסם ע"י