מאת: איתי ברנר
|
מפתחת: Telltale |
אם הייתם שואלים את הגיימר הממוצע של סוף שנות ה-80 (שאז עוד לא נקרא גיימר) מה הוא חושב על המשחקים של "בחזרה לעתיד", סביר להניח שהוא היה מגחך לעצמו, במקרה הטוב, או אולי אפילו מעווה את פניו בהבעת אימה. המשחקים המקוריים של בחזרה לעתיד (והיו יותר משלושה כאלו) היו משחקי פעולה פשוטים, באיכות בינונית ומטה.
משחק ההרפתקאות של Telltale, שהפרק הראשון בו (מתוך חמישה) יצא בשבוע שעבר, הוא חיה מסוג אחר. מבחינה משחקית טהורה הוא לא יתן פייט של יותר מ-30 שניות לאף הרפתקה גדולה מעידן הקלאסיקות, אבל שלא כמו משחקי בחזרה לעתיד של העבר, הוא מוסיף פרק ראוי משלו למותג האהוב, תוך שימור ההומור, הסתבכויות הזמן והאווירה בהם התאהבו צעירי 1985.
| הטוב |
|
| הרע |
|
| והלא נורא |
|
בחזרה להווה
אם הייתם שואלים את הגיימר הממוצע של סוף שנות ה-80 (שאז עוד לא נקרא גיימר) מה הוא חושב על המשחקים של "בחזרה לעתיד", סביר להניח שהוא היה מגחך לעצמו, במקרה הטוב, או אולי אפילו מעווה את פניו בהבעת אימה. המשחקים המקוריים של בחזרה לעתיד (והיו יותר משלושה כאלו) היו משחקי פעולה פשוטים, באיכות בינונית ומטה, שניסו לשחזר את סצנות המפתח הקצביות והמהנות מהסרטים כמו הרכיבה במערב הפרוע או הריחוף על גבי ההובר-בורד . בדרך כלל הם נכשלו כישלון חרוץ (ותאמינו לי שהצליל שבסרטון להלן נחשב לגרוע אפילו אז).
שני עשורים אחר כך' ולאחר שהובהר שכנראה לא ייצא סרט רביעי בסדרה, Telltale החליטה לשנות את המצב ולהחזיר עטרה ליושנה באמצעות משחק הרפתקאות אפיזודי בחמישה חלקים. ברפרטואר של Telltale יש בעיקר משחקי הרפתקאות מבוססי מותגים ידועים (CSI, אי הקופים, וואלאס וגרומיט), כך שהמשימה של יצירת משחקים מבוססי מותג חיצוני לא זרה לה. הבחירה בז'אנר ההרפתקאות עלולה להישמע מעט מוזרה, אבל כשחושבים על זה לעומק, קשה לחשוב על ז'אנר אחר בו יש משקל כל כך גדול לעלילה ולדיאלוגים, במיוחד כאשר המטרה היא ליצור מעין המשך לטרילוגיה ולא לשחזר את הסיפורים שהשחקנים כבר מכירים.
זמננו קצר
הסצנה הפותחת את הפרק הראשון משחזרת את הסצנה הידועה מהסרט הראשון, בה דוק מדגים למרטי כיצד הדלוריאן מסוגלת לנוע בזמן ושולח אותה דקה אל העתיד. כאן, במשחק, הדברים מתחילים להשתבש: הדלוריאן לא חוזרת כעבור דקה ודוק עצמו נעלם בעוד הוא זועק למרטי שגרם לטעות איומה...
בשלב זה מרטי מתעורר ומסתבר שהיה מדובר בחלום בלהות. למרטי יש סיבה טובה לחלום חלומות כאלו מכיוון שבחצי השנה האחרונה אין סימן לדוק, והמעבדה שלו כבר מעוקלת ועומדת למכירה פומבית. כאשר הוא על סף איבוד תקווה הדלוריאן מופיעה, ובתוכה כלבו של דוק, איינשטיין, ומסר מוקלט מהמדען המבולבל כרונולוגית.
מסתבר שדוק נמצא איפשהו בעבר ומואשם בפשע שלא ביצע. כאשר מרטי מגלה בדיוק באיזו שנה מדובר, הוא יוצא למסע נוסף ברחבי הזמן ומתחיל הרפתקה חדשה לחלוטין. הייתי שמח לספר לכם עוד, אך בהתחשב באורכו של הפרק - בערך שעתיים משחק - עדיף שאשאיר לכם משהו לגלות לבד.
מסע בזמן, הגרסה הפשוטה
המשחק לא קצר רק בגלל כמות התוכן שבו, אלא בגלל שהוא עוצב ותוכנן ברובו עבור חובבי הסרטים שהם לא בהכרח שועלי קווסטים או פותרי חידות מדופלמים. בראש ובראשונה, למשחק יש מערכת רמזים כפולה, אחת בכל זמן שרוצים (On Demand) ואחת שמופעלת בתדירות מסוימת לפי בחירת המשתמש. הממשק מאוד פשוט - על כל חפץ או דמות אפשר לבצע פעולה אחת בלבד הנבחרת אוטומטית לפי ההקשר (דיבור, הרמה, שימוש), ולא ניתן לערבב בין חפצים שונים במלאי.
רון גילברט (אי הקופים) אמר פעם שכאשר הוא תכנן לראשונה את סדרת משחקי ההרפתקאות לילדים, "פאט פאט" (וגם "פרדי הדג", לא לצחוק...), הוא לקח בחשבון שאם במשחק רגיל כל חידה נפתרת בארבעה או חמישה צעדים, כאן היא צריכה להיפתר באחד או שניים. נראה שהמעצבים של Telltale קראו את הראיון הזה גם כןף אחרת קשה להסביר למה כמעט כל חידה במשחק נפתרת כמעט לפני שזיהית שמדובר בחידה. נתקעתי במשחק בדיוק פעמיים, לזמן קצר, וגם אז פשוט בגלל שלא שמתי לב לכל האובייקטים על המסך.
הוסיפו לכל זאת את העובדה שבכל זמן נתון אין יותר מדי מקומות להסתובב בהם, וקיבלתם משחק שלעיתים נראה כמו יותר סרט אינטראקטיבי בו צריך להעביר את הזמן בין קטע לקטע.
שמי דארת' ויידר ואני מהכוכב וולקן
אני יודע שהמשפט האחרון - לא, זה שלפני זה - נשמע כמו פסק דין מוות למשחק, אבל אם מגיעים מוכנים לחוויה שבה האתגר הוא מרכיב זניח לגמרי, מגלים כאן עלילה מושקעת המגובה בדיאלוגים שנונים, קטעי מעבר קולנועיים מלאי אקשן, ובעיקר - נאמנות מוחלטת לרוח הסדרה שכבשה דור. מייקל ג'יי פוקס אמנם לא היה זמין לדיבוב דמותו הוירטואלית, אבל כריסטופר לויד ("דוק") חוזר ונכנס לתפקיד בגדול, והמחליף של פוקס עושה עבודה לא רעה בכלל.
קטעי המעבר והדיאלוגים תופסים נפח גדול יותר יחסית לאלו במשחק ההרפתקאות הממוצע, דבר שיכול להציק למי שרוצה יותר משחק מסיפור במשחק שלו, אבל את התפקיד החשוב שלהם, והוא הרחבת הטרילוגיה מעבר למדיום הקולנועי, הם עושים בצורה כמעט מושלמת. אתם יכולים לעשות V על כמעט כל מה שאהבתם בסרטים , פרדוקסים של זמן? יש! בדיחות על פרדוקסים של זמן? יש! ידוענים מהעבר (וגם מהעתיד)? יש! מרדפים ובריונים? יש!
דלוריאן מודל 85' במצב מצויין, עם מודיפיקציות
המנוע של המשחק לא מציג את שיא הגראפיקה והדמויות ממש לא נראות פוטו ריאליסטיות, אלא יותר כמו קריקטורות שיצאו מספר קומיקס. עם זאת, רמת הפירוט היא עדיין גבוהה למדי, במיוחד כאשר בוחרים בהגדרות הגבוהות ביותר. בין היתר אפשר להבחין בפסים אדומים על פניו של דוק או בנמשים על פניו של מרטי. הצבעוניות נשפכת כאן מכל פינה, וזו עוד נקודה לזכותו של המשחק ,שמצליח להיות הרבה פחות אפור ומשעמם מרוב המשחקים בימינו.
המוזיקה משלימה את התמונה וכוללת עיבודים מחודשים לנעימה המוכרת לצד קטעים חדשים המתאימים לסצנות השונות במשחק. לא תשמעו כאן באסים או ביטים חזקים במיוחד, אלא יותר ליווי ברקע.
הממשק עצמו הוא המרכיב היחיד, מעבר למורכבות החידות, שללא ספק צריך שיפור: השליטה במרטי נעשית על ידי החיצים או גרירת העכבר לכיוונים שונים, בעוד הצבעה על אובייקטים או שימוש בחפצים מהמלאי נעשים על ידי העכבר בלבד. לכאורה זה לא נשמע רע כל כך, אבל יותר מדי פעמים יצא לי להיתקע בקירות או גדרות בלתי נראים שלא נועדו שיעברו אותם. במשחקים בהם נעשה שימוש בעכבר בלבד זה "מרגיש" טבעי, כאן לא ממש. מעבר לכך, יש מספר אובייקטים שהשם שלהם מופיע רק אם עוברים עם העכבר בנקודות מסוימות מאוד. כאילו חזרנו לימי ה – Pixel Hunting במשחק שאמור להיות תלת ממדי מלא. אחח, האירוניה.
משחקים מסוכנים ברצף הזמן-חלל
לסיכומו של עניין, Telltale הלכה כאן על קו דק שבין משחק לסרט - אולי עם נטיה מעט מוגזמת לכיוון הסרט - במטרה לרצות גם את מי שבדרך כלל לא מחשיב את עצמו כגיימר, וגם את מי שמשחק באופן קבוע ואוהב את הסדרה. אפילו אם בדרך נעשו כמה וויתורים בנוגע לאורך המשחק ורמת הקושי שלו, הרי שבסך הכול מדובר בניסיון שאפשר להבין את המוטיבציה שמאחוריו.
אם לוקחים בחשבון שמחיר העונה השלמה (חמישה פרקים) נמוך בעשרה דולרים מממחיר ההשקה של סדרות אחרות של Telltale, הרי שמתקבלת כאן תמורה הוגנת למחיר (קצת פחות מ-25$) ,וזו עוד נקודה שצריך לקחת בחשבון.
ימים יגידו האם נוסחת ההרפתקה-הקלילה-מבוססת-הסרט תוכיח את עצה מבחינה מסחרית (ישנו בדרך גם משחק של פארק היורה, שכנראה ישלב גם קטעי פעולה), אך תעשיית הגיימינג בהחלט צריכה עוד משחקים עם גישה מכלילה שכזאת, אפילו אם זה לפעמים מאכזב את מי שרוצה חוויות יותר עמוקות ויותר מורכבות משנה לשנה.
| 8 | משחקיות – קל מדי לשחקן הרפתקאות, אבל אולי מושלם למתחיל, כיף של עלילה ואווירה לחובבי המותג |
| 7 | גרפיקה – תשומת הלב לפרטים הקטנים מחפה על המנוע המיושן |
| 8 | סאונד ופסקול – דיבוב כמעט מושלם ומוזיקה מקורית הנשענת על תהילת העבר |
| 8 | טכני – אין באגים, אבל יש יותר מדי מקומות בלתי נגישים |
| 7 | אורך חיים – קצר מדי, אפילו יחסית לחמישית משחק, נקווה לפרקי המשך ארוכים יותר |
ציון סופי: 76
תגובות
1
23:22 27.12.2010 |
zziivv
omg אני ראשון
2
23:53 27.12.2010 |
blisf
איך "דיבוב כמעט מושלם ומוזיקה מקורית" מקבל שמונה?
3
00:02 28.12.2010 |
2 אתה לא חכם (אורח)
תקרא את ההמשך ותסתום כרגיל
4
07:13 28.12.2010 |
אפיפית
3- איך בדיוק ההמשך מציין חסרון?
אז תסתום כרגיל
5
07:40 28.12.2010 |
ל 2 (אורח)
כמעט לא נחשב.
6
11:45 28.12.2010 |
שאלה (אורח)
תגידו זה הגיוני לשלם לבזק על מהירות 2.5 מגה=107 שקל אחר מע"מ?!
7
11:46 28.12.2010 |
(אורח)
משחק של קהילת הגאים.
8
12:39 28.12.2010 |
twisted_87
6 - ממש לא. זה מחיר של 5.
9
14:18 28.12.2010 |
danik107
7
FUCK U
לנושא: משחק באמת נורא כיפי!
הייתי מביא לו 85 (כמו IGN)....
ותביאו מספר שעות מדוייק של המשחק
10
14:48 28.12.2010 |
אטולח (אורח)
מסכים עם 2
11
15:03 28.12.2010 |
ישו (אורח)
אבא שלי אלוהים
12
15:09 28.12.2010 |
דימה (אורח)
בטח גם במשחק הזה הרוסים הם הרעים...
13
15:09 28.12.2010 |
אלירן (אורח)
מסכים עם 12, מוות לתימנים!
14
18:03 28.12.2010 |
14 ^^ (אורח)
מוות ל usa!
ל-9 זה You ולא U
LEARN ENGLISH
15
19:43 28.12.2010 |
adam (אורח)
כל הכבוד שכמעט כל משחק חדש שיוצא אתם רושמים עליו ביקורת
בקביעות..
אתם האתר היחיד הישראלי שעושה את זה, כל הכבוד ויגיימס!
16
11:23 08.01.2011 |
כדאי שיהיה שכל (אורח)
14 אפשר גם לרשום ככה..זה סלנג -_-
17
14:52 08.01.2011 |
henha
כל הכבוד!
18
18:00 08.01.2011 |
מישהוא (אורח)
נחמד
נ.ב. 7 אתה הומו, 14 אתה אידיוט
19
18:56 13.10.2012 |
לילו (אורח)
כל הפרקים ביחד זה 7 שעות כי הפרק ה-5 יצא ממזמן
20
| פורסם ע"י