מאת: CoreOxide
| מפתחת: DICE |
יורד עלי גשם של משחקי Battlefield. בקושי הספקתי לסיים את Bad Company הראשון, והנה הגיע המשחק השני בסדרה. בעודי נהנה ממנו – הגיעה לידי הזמנה לבטא של Battlefield Play4Free. רק סיימתי לכתוב על הבטא והופ, צצה לה חבילת הרחבה ל-BC2. ממש נותנים קצב עבודה החבר'ה האלה.
אולי תחשבו במבט שטחי שזוהי סתם דרך להוציא מכם 15 דולר נוספים עבור חבילת מפות שחברות הגונות מחלקות בחינם, או במחיר סמלי, אבל אז תטעו. Vietnam היא חבילת תוכן שלמה שעוקרת את המשחק כולו לסביבה ותקופה אחרות, ומציעה סביבות משחק, נשקים וכלי רכב חדשים, עשויים כולם בסגנון שנות ה-60 הפסיכדליות והמלחמה של העשור, זו שחווינו דרך סרטים כמו Platoon, צייד הצבאים, פול מטאל ג'קט, אפוקליפסה עכשיו ורבים אחרים.
| הטוב: |
|
| הרע: |
|
| והתאורה: |
|
בחזרה לשדות האורז הארורים
מזכיר לי משהו השם הזה – "באטלפילד" ו"וייטנאם". אולי כי הייתה כבר הרחבה עצמאית בשם זה למשחק הבאטלפילד המקורי? אז כן, פרסי מקוריות לא יחולקו כאן. המפתחים טוענים כי פיתחו את Vietnam שוב על בסיס בקשות מעריצי הסדרה, אבל אולי זה פשוט בגלל שזו מלחמה סקסית וידועה יחסית. אחרי הכל, כמה אנשים כבר היו קונים את Battlefield: The Winter War? חוץ מפינים ורוסים, זאת אומרת.
זה לא ממש מטריד, כי עברו הרבה שנים מאז המשחק המקורי והגיהינום הוויטנאמי שלו, מה שמזכיר לי שאני כבר לא בן 15... עד כמה שאני זוכר את המשחק המקורי, המפות הפעם הרבה יותר הרריות, מגוונות ומלאות במנהרות תת-קרקעיות מפותלות. כמובן שהמשחק גם רץ הפעם על המנוע המדהים של Bad Company 2 והכל נראה, נשמע ומתפוצץ הרבה יותר מגניב.
להתראות, הד-שוט, שלום שאט-גאן
המפות הוייטנאמיות מלאות בצמחייה סבוכה, הרים וגבעות והרבה מאוד בתי עץ שכולם, משום מה, בנויים מעל ביצות קטנות. זה אומר שתלכו לאיבוד בתוך הצמחייה שתסתיר לכם את שדה הראייה ותרוצו מעלה ומטה בגבעות עד שתתגעגעו לטירונות.
תחושת חוסר האונים שנוצרת כשאתם מתחילים לאבד את חוש הכיוון שלכם בצמחיה לא נעלמת גם אחרי שיצאתם ממנה, כי אז תבינו שבטעות הלכתם היישר לתוך כפר המאוכלס בכוחות וייטקונג נמוכים אך זועמים. בצד החיובי יותר, הצמחיה הסבוכה מבטיחה שיהיו לכם הרבה פחות סיכויים לקבל הד-שוט מחובש קרבי מסכן שנמצא שלוש-מאות מטר מכם.
המפות גם מלאות עשן מהפצצות הנפלאם לעת בוקר ומחוררות במעברים תת-קרקעיים צרים, כך שצלפים לא שולטים בשדה הקרב כמו ב-Bad Company 2 שאתם מכירים. אפרופו, הצלפים הם היחידים ששמרו על הכוונת האופטית שלהם. כל שאר כלי הנשק קיבלו כוונות ברזל מיושנות, כך שצפו להרבה היתקלויות מקרוב. לא פלא שראיתי המון אנשים שפשוט מתחילים לרסס לכל כיוון עם הופעתו הראשונה של חייל אויב בסביבה. האמת, המשחק הזה גרם לי להתאהב בשאט-גאן מחדש, הוא פשוט הכלי הכי יעיל במצבים אינטימיים שכאלה.
ווייטנאם על הגריל
מפות חדשות לא היו נותנות הרגשת ווייטנאם אמיתית אם לא היו לנו גם נשקים חדשים לשחק איתם, נכון? מעולה, כי יש הרבה כאלה. לכל צד יש את הנשקים האופיניים לו – חיילי ארה"ב יתרוצצו עם M16 ארוך וחיילים וייטנאמים עם AK47 מתוצרת סינית דפוקה. רובי ציד, אקדחים וכדומה – כולם הותאמו לתקופת המלחמה, אך עדיין משחקים בדיוק אותם תפקידים כמו ב-BC2. אפילו סידרתי אותם באותה הצורה – רובה אוטומטי להסתערויות, רובה ציד למסדרונות הצרים ואקדח למקרה שבאחד מהם תאזל התחמושת באמצע. כמובן שהנשק הכי מדובר הוא הלהביור החדש. הוא מגניב, ואי אפשר לברוח ממנו במקומות צרים, אבל לעומת זאת הוא לא יועיל לכם הרבה במרחבים פתוחים.
עוד יותר מגניב הוא טנק ה-M48, שהוא בעצם להביור עצום ממונע. כח האש שלו קצת יותר רציני מהגרסא הידנית ונהנתי לשרוף באמצעותו בקתות עץ שלמות על כל יושביהן. הטנק מעניק תחושה של כוח אלוהי, שאכן הנשק היחיד שיכול לפגוע בו פה הוא משגר ה-RPG7, ואולי גם כמה רימוני-יד מכוונים היטב. שאר הרכבים כוללים ג'יפים ומשוריינים וגם מסוקים, שמשחקים הפעם תפקיד חשוב הרבה יותר - גם בגלל שהם כלי הטיס היחידים במשחק ויכולים לעשות הרבה צרות אם יפתיעו אתכם, וגם כי הם יכולים להעביר כוחות ברחבי המפה במהירות גדולה; שימוש נכון בהם יכול בקלות להכריע קרבות.
משהו ישן וטוב
מערכת העלייה ברמות שתזכה אתכם בגאדג'טים, נשקים ושידרוגים נוספים ככל שתתקדמו ברמות ותרוויחו נקודות נותרה בדיוק אותה מערכת שהייתה ב-BC2, וזה דבר טוב, כי היא מהטובות שראיתי בז'אנר. בדיוק אותה מערכת שפתאום הופיעה גם ב-CoD, משום מה.
המשחק רץ על אותו המנוע הגרפי\פיזיקלי והוא נראה מעולה ורץ נפלא. רסיסים יעופו לאחר כל פיצוץ, תתקלו בהרבה השתקפויות יפות וקרני שמש רכות מבצבצות מבעד לענפי העצים. נהרגתי לפחות פעמיים כי שכחתי שאני חייל ודמיינתי שאני תייר. או שאולי מתחילות להופיע לי בעיות קשב וריכוז אחרי כ"כ הרבה שנות גיימינג? בהיבט הרשת - היו מעט לאגים, אך מחיפוש מהיר בפורומים נראה שהרבה שחקנים חווים אותם והמפתחים מבטיחים שהם יפתרו לאחר כיוונון עדין של שרתי המשחק.
ברקע, מעבר לפיצוצים ויריות, תשמעו הרבה מלהיטי שנות השישים העליזות, כגון Wild Thing של The Troggs. אז מה אם אני מכיר את הלהקה? זו קלאסיקה...
השורה התחתונה
Vietnam היא תוספת מבורכת במחיר סביר לשחקנים שרוצים לחדש את משחק ה-BC2 שלהם. אם אתם רוצים עוד באטלפילד ולא יכולים לחכות לצאתו של Battle Play4Free החינמי – Vietnam בינתיים עושה את העבודה מצויין. הוא לא ממציא מחדש את המשחק, אבל גם לא ביקשו ממנו. הוא רוכב על גל ההצלחה של המשחק המקורי ומוסיף לו כמה חודשים של אורך חיים; מבחינתי זה מספיק.
9 | משחקיות - זה עדיין Battlefield, ו-Battlefield זה טוב. |
9 | גרפיקה - מרשימה, המנוע של Bad Company 2 עדיין חי ובועט. |
9 | סאונד ופסקול - אפילו ה"קלאק" של ניצרת הרימון נשמע מעולה, פלוס מוזיקה קולנית משנות השישים. |
8 | טכני - רץ מעולה, פרט לכמה לאגים של תחילת-הדרך. |
8 | אורך חיים - מפות איכותיות שלא ימאסו עליכם במהרה. מצד שני, אם BC2 שרף אתכם, אין כאן חידושים משחקיים משמעותיים. |
ציון סופי: 88
תגובות
1
19:58 26.12.2010 |
ראשון (אורח)
BFBC2 היה זבל, למה שההרחבה שלו תהיה יותר טובה??
2
20:07 26.12.2010 |
DareDevil
קניתי את BFBC2 ב10 דולר לא מזמן, ואני לא נהנה בכלל.
מרגיש כמו משחק יריות ג'אנרי לחלוטין. לא פלא שסידרת COD מצליחה הרבה יותר, המשחקים פשוט יותר כיפיים..
את ההרחבה הזו אני לא אקנה גם ב2 דולר.
3
20:07 26.12.2010 |
iDiot
ביקורת מעולה
4
20:09 26.12.2010 |
JNF
אם אתה שואל למה הם עובדים כלכך מהר, זה בשביל קריסמס. בתקופה הזאת הם יכולים להרוויח המון, אז למה שהם יתעכבו.
5
20:10 26.12.2010 |
sd (אורח)
Winter war!
6
20:13 26.12.2010 |
Rigun7
1 ו-2 מעריצי CoD, הם לא מבינים כלום.
ביקורת צודקת! מי שאומר שהמשחק הזה לא מהנה ולמה לקנות את ההרחבה הזאת אם זה רק מפות וסקינים טועה, למה כל נשק הוא נשק חדש. אהה כן, COD העתיק מבאטלפילד ולא ההפך, האמת היא שבאטלפילד 1942 הראשון והמעולה יצא שנה לפני COD הראשון וגם את המלחמה המודרנית COD העתיק מבאטלפילד וויאטנם ככה שזה מוכיח ש-COD העתיק הכל מבאטלפילד.
7
20:16 26.12.2010 |
טילון (אורח)
לא תכננתי לקנות את ההרחבה אבל אתמול היא נמכרה ב-21 ש"ח בלבד אז לא יכולתי לפספס.
המפות קטנות יותר וגורמות להרבה יותר עימותים של פנים מול פנים.
עוד כמה ימים לפי קצב ההתקדמות תפתח המפה החמישית, ברגע שיגיעו ל-69 מיליון פעולות קבוצתיות כמו החייאה למשל.
8
20:18 26.12.2010 |
עומר (אורח)
משחק מדהים.
חורש עליו כבר שלושה ימים!
למי שמשעמם תנסו לשחק עם חברים,זה כיף לא נורמלי!
9
20:18 26.12.2010 |
Guy950
BC2 משחק מעולה.
10
20:19 26.12.2010 |
ל1 ו2 (אורח)
איך הגעת למסקנה הזאת?
ו2 המשחק הזה יותר ריאלסטי מCOD ויש מי שאוהב אתזה..
COD יותר מוצלח כי הוא מתאים לכל נוב שחש תצמו מגניב עם אקימבו שוטגאן מסתובב באותם שני סנטימטר והורג אנשים סתם ככה אבל לא באמת יודע איך לשחק..
BF לא..
11
20:25 26.12.2010 |
חובב משחקים (אורח)
6, 10, אתם באמת טפשים אה?
המשחק הזה הוא המשחק הכי עלוב יחסית לכמות ההייפ שהוא עשה.
מנוע גרפי זבל, אותה משחקיות חרושה כבר 10 שנים, פיזיקה דפוקה (רימונים עפים שם כאילו שהם על הירח לעזאזל!!) ונשקים חלשים.
איך אתם מעיזים בכלל להשוות את הזבל הזה לסדרת CoD המפוארת?
טפשים.
12
20:25 26.12.2010 |
Shmati
ביקורת מצויינת והוגנת, בהחלט קונה את ההרחבה :)
13
20:25 26.12.2010 |
דודי (אורח)
yea nigger!!!
14
20:26 26.12.2010 |
קולונל קילגור (אורח)
אני אוהב את ריח הנפלם בבוקר. אתה יודע, פעם הפצצנו גבעה במשך 12 שעות. כשהכל נגמר, עליתי למעלה. לא מצאנו אף אחד מהם. אפילו לא גופה צהובה מסריחה אחת. הריח, אתה מכיר את הריח של הנפט, כל הגבעה. מריח כמו... ניצחון.
15
20:26 26.12.2010 |
DareDevil
10:
צודק, הוא הרבה יותר ראליסטי ואני לא רואה את זה כמשהו "כיף". שיחקתי כבר 12 שעות ואני על יחס הריגות של 0.9, לא רע בשביל "נוב".
זו פשוט צורת משחק שונה לחלוטין, ועובדתית, פחות אנשים אוהבים את זה, אחרת המשחק היה פופולרי יותר. יש לו רגעים טובים, אני לא אומר שלא, אבל אני פשוט לא אוהב את הסיגנון הזה.
16
20:29 26.12.2010 |
מנחם בן (אורח)
אתם צריכים לזכור שמלחמת וייטנאם היא לא סתם מלחמה לכיף אלא מלחמה שהשאירה הרבה טראומה הנה קצת ידע על הנושא,
אחד האירועים הטראומטיים שהשפיעו על ארצות-הברית במאה העשרים הוא מלחמת וייטנאם. היתה זו טרגדיה לעשרות אלפי החיילים האמריקאים ולמאות אלפי הקורבנות הווייטנאמים שנפלו במלחמה. אולם הטרגדיה שהיתה בעלת משמעות לווייטנאמים, מאחר שהצליחו בסופו של דבר לסלק את האמריקאים מאדמתם – נותרה בגדר טראומה לציבור בארצות-הברית. מבחינות רבות חשפה המלחמה הנחות שגויות, החלטות אוויליות שעלו בחייהם של חיילים רבים, הצדקות שטותיות להמשך ההתערבות, ופיצול חברתי עמוק שאירע בחברה כשנחשפה מערכת השקרים והאיוולת של המנהיגים הפוליטיים והצבאיים. אם מלחמת-העולם השנייה נתפסה כ"מלחמה הטובה", הרי מלחמת וייטנאם, שמעולם לא הוכרזה באופן רשמי והתרחשה במשך 25 שנים ולאורך כהונתם של לא פחות מחמישה נשיאים, נתפסה בהחלט כמלחמה הרעה. היום, בדיעבד, אכן ברור כמעט לכולם שהמלחמה הזאת היתה טעות והיתה מנוגדת לאינטרסים האמריקאיים, אבל הלקח של הטעות לא זכה עדיין לעיבוד סופי ולכן היא עדיין מעוררת תגובות נזעמות והאשמות הדדיות. הפצעים והצלקות שחרתה המלחמה בגופם ובנפשם של אלפי אנשים עדיין לא הגלידו, ולכן נחשבת ההתערבות בווייטנאם כטראומה של המאה העשרים, המהווה מקור לספרים, סרטים ופולחני הנצחה שונים המנסים, למרות הכול, לתת לאירוע משמעות כלשהי. ארצות-הברית החלה להתערב בחצי האי הודו-סין כבר בשנות החמישים, כשהחליפה את צרפת שהיתה הגורם הקולוניאלי באזור. היחידות הצרפתיות הובסו בקרב דיין ביין פו על-ידי המחתרת הלאומית הווייטנאמית, שכונתה וייט מין, בראשותו של מנהיגה הו צ'י מין. לאחר התבוסה הביעו הצרפתים את רצונם לצאת מכל האזור ולהעניק עצמאות למדינות שבשליטתם – לאוס, קמבודיה ווייטנאם. כדי שהאזור לא ייפול תחת השפעה קומוניסטית, הציעו האמריקאים לעזור בתהליך המעבר כדי להקים מדינות עצמאיות, דמוקרטיות, בעלות שלטון רב-מפלגתי. אלא שהו צ'י מין, מנהיג תנועת השחרור הווייטנאמית, הגדיר את עצמו כמרקסיסט ודגל בביצוע רפורמות אגרריות שכללו החרמת קרקעות האצולה וחלוקתן להמוני האיכרים. האמריקאים בראשות שר החוץ דאלס לא רצו שמרקסיסט מוצהר יהיה ראש המדינה העצמאית. ניסיונותיו של הו צ'י מין להתקרב לאמריקאים ולהסביר את עמדותיו עלו בתוהו. הזיכרון של סין ושל קוריאה היה עדיין טרי מאוד אצל קובעי המדיניות האמריקאים, והם היו נחושים להגיע בווייטנאם לפתרון שימנע את הקמתה כמדינה קומוניסטית. בהתבססם על פרשנות נרחבת של תיאוריית הבלימה, טענו אנשי מחלקת המדינה בראשות דאלס שעל מנת לבלום את הקומוניזם, יש לדאוג לכך ששום מדינה המשתחררת מהמשטר הקולוניאלי המערבי, לא תהיה קומוניסטית. בוועדת ז'נבה שכונסה על-ידי המעצמות סירבו האמריקאים לאפשר את הקמתה של וייטנאם בראשות מנהיג מרקסיסטי, ולאחר דיונים ומשא ומתן הוחלט לחלק את וייטנאם באופן זמני לשתי מדינות: בצפון ישלוט הו צ'י מין, ואילו הדרום יהיה בשליטה מערבית. כל הצדדים הסכימו כי החלוקה הזו תהיה זמנית, עד שיבשילו התנאים להקמת מדינה אחת דמוקרטית ורב-מפלגתית. האמריקאים לא רצו לקיים בחירות כי ידעו שהו צ'י מין ינצח בבחירות אלה משום שהיה המנהיג הבלתי מעורער של תנועת ההתנגדות הווייטנאמית. החלוקה התבצעה על דעת המעצמות הגדולות מבלי שהווייטנאמים נשאלו לדעתם. מדינות המערב בראשות ארצות-הברית הקימו ממשל בובות בדרום-וייטנאם, בעיר סייגון, שבראשו עמד נגויין דיים – איש עסקים וייטנאמי, שהתגורר מחוץ לארצו בפריס ובלונדון, והשתייך למיעוט הקתולי. לא היתה לו שום תמיכה בקרב מיליוני האיכרים הווייטנאמים שהיו ברובם בודהיסטים. כדי לייצב את המשטר בדרום החלה ארצות-הברית להשקיע כסף ולשלוח מומחים לסייגון. ממשל אייזנהאואר שלח כמה מאות מומחי מינהל, אנשי צבא ומשטרה, ועודד חברות אמריקאיות להשקיע בדרום-וייטנאם. אולם הממשל נזקק לכוחות אמריקאיים נוספים שיגנו על עצם קיומו, וכך בתחילת שנות השישים שלח קנדי כוחות שיטור ויחידות לחימה ראשונות – הכומתות הירוקות – שאמורות לעזור לדרום-וייטנאמים להקים צבא יעיל. בינתיים הוקמו בכפרים יחידות גרילה שכונו בשם וייטקונג, יחידות שהתנגדו לממשל הבובות בסייגון והחלו להתקיף את שלטונו של דיים. יחידות אלה הופעלו על-ידי הצפון וזכו לתמיכה נרחבה מצד אזרחי הדרום שהתנגדו כמובן למשטר שהושת עליהם מלמעלה ונתפס כקולוניאלי במהותו. למען האמת, בתקופת קנדי נבנה כוח משטרה יעיל סביב סייגון, שמנע את פעולות הגרילה של הווייטקונג. אולם סכסוכים פנימיים ושחיתות בקרב השלטון הדרומי הובילו למאבקים פנימיים בתוך משפחת דיים, ולקראת שנת 1963 נעשו ניסיונות הפיכה פנימיים נגד דיים בעידוד סוכנות הביון המרכזית. שגריר ארצות-הברית בסייגון הבין בשלב זה כי אין טעם להשקיע במשטר בדרום. לאחר שדיים נרצח על-ידי אחד ממתנגדיו, טס השגריר לוושינגטון כדי להציג בפני הנשיא קנדי את חומרת המצב. בדו"ח מפורט טען השגריר כי ארצות-הברית נגררת למלחמת אזרחים פנימית בין כנופיות מושחתות המשתמשות בכסף ובנשק אמריקאיים במאבקיהן זו בזו. מצד שני, השלטון בצפון-וייטנאם זוכה לאהדה בכל רחבי המדינה והו צ'י מין נתפס כמנהיג הלגיטימי של הווייטנאמים כולם. אלא שהדברים לא נפלו על אוזניים כרויות, משום שבדיוק כשהשגריר התכונן להגיש את הדו"ח – הנשיא קנדי נרצח. כשנכנס ג'ונסון לבית הלבן, עניין וייטנאם לא עמד בראש סדר עדיפויותיו. אולם מהר מאוד הוא נדרש להחלטות חירום כדי להציל את המערכת השלטונית בדרום-וייטנאם מקריסה והתפוררות ועקב כך שיגר כוחות נוספים לסייגון. כדי לא להיחשב לתבוסתן נוכח פעולות הגרילה הנתמכות על-ידי צפון-וייטנאם הקומוניסטית, הצהיר ג'ונסון על מחויבות ארצות-הברית לדרום-וייטנאם דמוקרטית שתהווה משלט קדמי של העולם המערבי נגד החדירה הקומוניסטית באסיה. בבואו לבקש את אישור הקונגרס להרחבת המעורבות הוא התבסס על מה שכונה בשם תיאוריית הדומינו, לפיה אם דרום-וייטנאם תיפול לידי הקומוניסטים, הרי כמו קוביות דומינו, יפלו בעקבותיה יתר מדינות דרום-מזרח אסיה. כך ייווצר איום אסטרטגי על האינטרסים האמריקאיים באוקיינוס השקט, איום שעלול להתפשט לעבר ארצות-הברית עצמה. כדי לענות לביקורת רפובליקנית שמרנית שטענה כי הממשל אינו עוזר מספיק לדרום-וייטנאם הציג ג'ונסון את ממשלו כממשל הנחוש לקדם את האינטרסים האמריקאיים באמצעות מתן עזרה נוספת לדרום-וייטנאם.בין 1963 ל-1968 נוצר תהליך ההסלמה שספק אם אפשר להצביע על גורם אחד המסביר את היווצרותו. מכל מקום, ב-1963 היו בווייטנאם 15,000 חיילים אמריקאים ואילו ב-1968 עמד המספר על 600,000 חיילים ומפקדים, שלמעשה פעלו בווייטנאם פעולה צבאית משולבת, אווירית ויבשתית. איש לא הכריז מעולם על מלחמה, וכל ההסלמה נעשתה על-ידי צווים נשיאותיים מבלי שההחלטות הובאו לדיון פומבי ואושרו על-ידי הקונגרס. ההתערבות כונתה פעולות אבטחה ושיטור ולכן לא הצריכה כינוס קונגרס לשם הכרזת מלחמה. באופן אירוני ביטאה ההסלמה דבקות מצד ג'ונסון להמשיך במדיניות יצירתית בעולם השלישי כפי שגרס קודמו בתפקיד. קובעי מדיניות הביטחון הלאומי החילו את תיאוריית הבלימה על מזרח אסיה והעניקו לגיטימציה להתערבות כביטוי הבלימה בפני הקומוניזם. העובדה שהחזית היתה כה רחוקה והתרחשה בעולם השלישי יצרה אשליה של ניצחון מהיר ומוחלט. היה גם לחץ מצד הצבא לנסות את הכלים החדשים וליישם טכנולוגיה מתקדמת כדי לשמור על רמת מבצעיות גבוהה. כשהצהיר ג'ונסון כי ארצות-הברית לא תעזוב את וייטנאם עד לבלימה מוחלטת של הקומוניסטים הוא השתמש ברטוריקה מוכרת האופיינית למעצמה גדולה שמעולם לא נוצחה במלחמה כלשהי. זאת ועוד, הממשל הדמוקרטי שנחשד על-ידי רפובליקנים שמרנים בתבוסתנות, שקד להיראות יותר ימני מן הימין האמריקאי, ולהראות עד כמה הוא מחויב להסלמת הלחימה. הקשר עם מדיניות החברה הגדולה העצים גם הוא והרחיב את פעולות ארצות-הברית בווייטנאם. התוצאות של המעורבות הצבאית המסיבית היו הרות אסון, אך הנשיא הצליח להסתיר את ממדי האסון מעיני הציבור. מטרות המלחמה לא הוגדרו מעולם והחיילים לא ידעו בדיוק מה הם עושים בג'ונגלים של וייטנאם. הם יצאו למשימות חיפוש והשמדה שנועדו לחשוף תאי וייטקונג קומוניסטיים, אולם היות וכל האזרחים נחשדו כאנשי וייטקונג – לא היתה אפשרות לעשות זאת ללא מעשי טבח באוכלוסייה מקומית. מטוסים אמריקאיים הפציצו כפרים עלובים ומחקו אותם מעל פני האדמה. חיי אדם הפכו לזולים מאוד. השחיתות הפוליטית בדרום-וייטנאם גם היא התרחבה והרבה חיילי מפקדה אמריקאים שישבו בסייגון היו מעורבים בשחיתות זו. סחר בסמים, גזענות, סירוב פקודות ועריקות היו חלק בלתי נפרד משגרת הצבא. רוב החיילים שגויסו לווייטנאם באו ממשפחות עניות; חלק גדול מהלוחמים היו בני מיעוטים שחורים. הקצינים לעומתם באו ממשפחות המעמד הבינוני. אנשים שהשתייכו למעמדות גבוהים מצאו דרכים לא לשרת בווייטנאם. מפקדים זוטרים בדרגות השדה קיבלו פקודות ממפקדים בכירים שמעולם לא היו בקרבות. כל זה התרחש אלפי קילומטרים מהבית, כך שקשה לומר שמדובר פה במלחמת הגנה על עצם קיומה של ארצות-הברית. בעקבות פרשת מפרץ טונקין החלו ב-1964 הפצצות אמריקאיות מסיביות על האנוי בירת הצפון ועל ערים וכפרים נוספים בצפון-וייטנאם. הנשיא ג'ונסון שיקר לאומה וטען כי תותחים צפוניים פגעו בספינה אמריקאית ששייטה לתומה במפרץ מחוץ למים הטריטוריאליים, וההפצצות היו תגובה לתוקפנות צפונית. למעשה היתה הספינה האמריקאית ספינת ביון ששטה בתוך המים הטריטוריאליים של צפון-וייטנאם. ההפצצות המסיביות זרעו חורבן והרס ועלו בחיים של מאות אלפי איכרים. חלק מהזוועה התברר בפרשת מאי לאי, כשבית המשפט הצבאי האשים קצין זוטר אמריקאי בטבח שעשה עם יחידתו בכפר וייטנאמי. נושאים כמו פקודות בלתי חוקיות בעליל הפכו לחלק מהשיח הציבורי שהחל להטריד אזרחים רבים. הקצין הואשם ונדון למאסר, אך המשפט הבהיר כי מאחורי הטבח עומדת מערכת שלמה השולחת את הצבא למשימות בלתי אפשריות ואינה לוקחת אחריות על התוצאות. בינואר 1968 החלה ההתפוררות. בדיוק באותה שנה שהודיע ג'ונסון שהניצחון קרב ונראה לעין – יצאו לוחמי הווייטקונג למתקפת טט (ראש השנה הווייטנאמי). הם פגעו בערים מרכזיות בכל דרום-וייטנאם, התקיפו את סייגון ואף הצליחו להשתלט למשך מספר שעות על אגפים מסוימים של השגרירות האמריקאית. עבר זמן עד שיחידות הצבא האמריקאי סילקו את הווייטקונג מסייגון. הקרבות במתחם השגרירות צולמו על-ידי צוותי טלביזיה והזוועות שודרו על-ידי רשתות התקשורת והגיעו לחדרי המגורים של מיליוני צופים בארצות-הברית ובעולם כולו. הביזיון והבושה נראו לעיני כול והביאו להתפרצות נרחבת של תנועת התנגדות למלחמה. למעשה לא היתה תנועת התנגדות ממוסדת ומובהקת למלחמה בווייטנאם. היא התגבשה לאורך שנות השישים ואפשר לזהות בה לפחות שלושה מקורות:
מקור ראשון הוא ההתנגדות השמרנית הימנית שהורכבה מפוליטיקאים רפובליקנים ואנשי צבא בדימוס. סנטור בארי גולדווטר ביטא את עמדת השמרנים כבר ב-1964, כשטען שהממשל האמריקאי בעצם אינו מעוניין להכריע במלחמה שכן הוא ניהל אותה בחוסר רצון ובאופן נרפה: לא דיכאו את הבוגדים מבפנים, לא הכריזו על מצב חירום, לא הכריזו באופן רשמי על מלחמה, נתנו לתקשורת חופש פעולה ללא צנזורה, ונמנעו משימוש בכלי נשק להשמדה המונית. חוסר הנחישות והרצון לתמוך תמיכה בלתי מסויגת במשטר בדרום-וייטנאם, טענו השמרנים, פגע בבעלי-הברית הדרום-וייטנאמים ונוצל היטב על-ידי האויב הצפון-וייטנאמי ועל-ידי מחתרת הווייטקונג. מקור התנגדות שני הוא מקור עממי שאינו מזוהה מבחינה פוליטית. נשים של חיילים, אמהות של בנים ששירתו בווייטנאם, וגם ארגוני חיילים משוחררים, החלו לתהות לגבי מטרת המלחמה והמחיר הנורא הנלווה אליה. באין אפשרות לניצחון מהיר יש לסיים את העימות ולהחזיר את הבנים הביתה – טענו חוגים אלה. רובם הביעו זעם על כך שרק העניים וחסרי ההשכלה משלמים את המחיר ושאלו מדוע אלה הנרשמים לאוניברסיטאות פטורים מלהילחם. היו שהדגישו שבנים שנולדו בדרום, במערב התיכון, במגזרים חקלאים ובקרב מיעוטים אתניים לא אירופאיים, הם הנושאים בעול הנורא של המלחמה. אחרים טענו כי הטלביזיה משרתת את האויב, העיתונות מביאה לדמורליזציה בצבא ולכן בתנאים כאלה יש לחדול מיד ולהחזיר את החיילים הביתה. אופוזיציה זו לא עסקה בניתוחים אסטרטגיים והיא התגבשה סביב הסבל ותחושת הקיפוח של החיילים ובני משפחותיהם. אפשר לסכם אותה כתחושת תסכול בעקבות חוסר היכולת לנצח ניצחון מהיר. "או ניצחון עכשיו או עזיבה עכשיו" – זה היה המסר העיקרי של האופוזיציה העממית. המקור השלישי והבולט ביותר להתנגדות למלחמה הגיע מהכיוון הליברלי של השמאל. קבוצות של סטודנטים, מנהיגים דתיים, אינטלקטואלים, שחקני קולנוע מפורסמים, פעילי זכויות אדם, ארגוני איכות הסביבה, פעילי התנועה לזכויות האזרח בראשות מרטין לותר קינג, צעירים העומדים לפני גיוס, ארגוני נשים, פעילים בקבוצות אתניות, חוגי שמאל שיצאו נגד המיליטריזם והאימפריאליזם האמריקאי – כל אלה החלו בפעולות מחאה שונות נגד המלחמה. היו ששרפו את צווי הגיוס שלהם בפומבי, אחרים ברחו לקנדה וקראו לחיילים לא למלא פקודות. ארגונים וולונטריים הציעו סיוע משפטי לנפקדים ולעריקים, אמנים העלו על במות התיאטרון הופעות רוק ומחזות מחאה נגד המלחמה בווייטנאם. סטודנטים הפגינו נגד החיילים שחזרו מווייטנאם וכינו אותם בשמות גנאי. השחקנית ג'יין פונדה נפגשה עם מנהיגי צפון-וייטנאם בהאנוי בירת הצפון וגינתה את ארצה באופן פומבי. היו שצעקו ברחובות את הססמה "כולנו הו צ'י מין" ואחרים פתחו בשביתת רעב נגד מה שכינו פשעי המלחמה שמבצעת ארצות-הברית נגד האנושות. הקמפוסים באוניברסיטאות הפכו לזירת התגוששות בין סטודנטים מפגינים לבין שוטרים וכוחות ביטחון. הסטודנטים מחו נגד מגוון של עוולות, אך מלחמת וייטנאם מיקדה את מחאתם וסיפקה לרובם עוול קונקרטי ומוחשי. המחאה הליברלית קיבלה גם מימד פוליטי. במפלגה הדמוקרטית התגבש אגף ליברלי בראשות סנטור יוג'ין מקארתי ממינסוטה, שקרא לממשל לצאת מווייטנאם מיד וללא תנאי. מקארתי הציג את מועמדותו לנשיאות לקראת הבחירות וסביבו התרכזו פעילים אנטי-מלחמתיים. בתחילת המירוץ המוקדם זכה מקארתי להישגים משמעותיים והמשך מועמדותו איים לפצל את המפלגה. החל מ-1965 החלו אישים מרכזיים בממשל של ג'ונסון להתפטר מתפקידם עקב המלחמה. יועץ העיתונות ביל מויירס והשגריר האמריקאי לאו"ם ג'ורג' בול טענו כי אין הם מסוגלים להמשיך ולהצדיק את פעולות הממשל בווייטנאם. מאוחר יותר, ב-1968, החליט אפילו שר ההגנה עצמו, רוברט מקנמרה, להגיש את התפטרותו לנשיא. רוברט קנדי עזב את משרת שר המשפטים בממשל ג'ונסון כבר ב-1964, ואולם ב-1968 הודיע גם הוא על הצטרפותו למירוץ כמועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית וגם הוא יצא נגד המשך המלחמה.
17
20:37 26.12.2010 |
yuvalhuck
ל6
2 ו1 הם אותו בן אדם, עוד מכנה משותף!
18
20:45 26.12.2010 |
YaWancker!@#
16...יש מצב אתה עוזר לי בשיעורי בית בהיסטוריה ? O:
19
20:47 26.12.2010 |
פקונדו (אורח)
16, לא קצת הגזמת?
20
20:55 26.12.2010 |
SantaKelev
tl;dr
21
21:01 26.12.2010 |
אפיפית
כן, BFBC2 הוא לא פופולרי... למה? כי תכלס רק גיימרים 'אמתיים' קונים אותו. וCOD לדוגמא כל אחד מכיר וכל ילד בן 13 שלא מתעניין הרבה במשחקי מחשב משחק בו.
אז..... כן... BFBC2 כן משחק טוב קניתי אותו לסוני ומקווה לקנות גם את ויאטנם בקרוב.
חוץ מכמה דברים שמעצבנים אותי אבל אולי זה בגלל שאני דיי חדש ואין לי עוד נשקים מפותחים יחסית. (רמה 4, עם רייקון הגעתי עד לקטע שאני פותח X4.. אנג'י עד שפתחתי תנשק השני שלו, מדיק עד הנשק השני שלו ועם הקלאש האחרון לא ממש שיחקתי)
22
21:03 26.12.2010 |
noam529
חחחחחחח מה אתם משווים את המשחק המצוין הזה לCOD,זהו משחק קבוצתי שאם משחקים בו נכון (כלומר עם חברים ,אחד שהיה מרפא ושהשני יהיה מתקן וגם סנייפר ככה פועל באטלפילד.)
אז נהנים יותר אז אל תדברו שטויות מה קרה קצת קשה המשחק מCOD?
23
21:10 26.12.2010 |
My_T
זה עלבון למשחק הזה שיישוו אותו לCOD, שלא לדבר על זה שאתם אומרים שCOD יותר טוב ממנו.
משחק מצויין, בהרחבה לא שיחקתי אבל הביקורת נראית הוגנת.
ציון סופי לדעתי צריך להיות קצת יותר גבוה..
24
21:29 26.12.2010 |
EazyEMan
דבר ראשון AK47 מיוצר ברוסיה (אללה רוסיה!!!) דבר שני BFBC2 המשחק הכי חזק שיש קניתי אותו וגם את ההרחבה אין משחק סוס! ה1 ו-2 הם גייז לא לשים לב אליהם...
25
21:32 26.12.2010 |
אפיפית
@22 זה לא סנייפל זה רייקון.
סנייפר זה האחד בקוד שיורה בלי כוונת והורג בירייה אחת בנעל.
26
21:37 26.12.2010 |
--- (אורח)
משחק מצויין. האכזבה היחידה שלי ממנו היא השרתים הדפוקים של EA. גם ככה אין לי הרבה זמן לשחק ביום וכשיוצא לי לשחק אז אני לא מצליח להתחבר למשחק...
27
21:59 26.12.2010 |
xd (אורח)
6 COD זו העתקה מMOH בלי קשר BFBC יותר טוב
24 לאמר שהוא המשחק הכי חזק שיש זו הגזמה
28
22:04 26.12.2010 |
TheYeIIowDucK
ל1,2, 6 ושאר פאנבוייז
בתור אחד שקנה גם את MW2, גם את Black Ops גם את Battlefield 2 וגם את BC2 (ועד הדרך גם הוריד את COD2 וMOH החדש), אני יכול להגיד ללא ספק שאף אחד מהם (אולי חוץ מB2) לא טוב, ככה שתפסיקו לריב.
כל פעם שיוצא משחק חדש בז'אנר החולני הזה של "משחקי יריות 'ראליסטים'" אני שוב ושוב מפתח תקוות שהפעם המצב יהיה שונה, ואולי המפתחים באמת ינסו לשנות ולחדש משהו באותה משחקיות לעוסה ושחוקה (לא כשהיא עוד היתה "טריה" היא היתה טובה מי-יודע-מה), או שהוא יפטרו מהבעיות הנפוצות של סנייפרים, קאמפרים, נשקים מיותרים או לא שימושיים, טכניקות אוברפוורד, ובאופן כללי חוסר איזון במשחק יחד עם סינגלפלייר חלש, קצר או כזה שלא קיים בכלל (אותן בעיות שנמצאות איתנו עוד מימי CS 1.6) ושוב ושוב אני מתאכזב.
אחרי שקניתי את Black Ops, אחד המשחקים שהיו לי צפיות די גבוהות ממנו (שאולי Activition למדו מהטעויות של MW2, כפי שנראה היה מכל ההצהרות שלהם) והתאחזבתי _שוב_, פשוט אמרתי לעצמי "זהו, יותר אני לא קונה את הזבל הזה", ולא נראה לי שאיזה חבילת הרחבה למשחק נדוש שהתחיל לשעמם תוך שבועיים תשנה את זה.
29
22:22 26.12.2010 |
סלבה הבלרוסי (אורח)
16-חתחכת חפרן....
וממתי עושים ביקורות להרחבת מפות למולטי?!
30
22:49 26.12.2010 |
to-28 (אורח)
28 So what the fuck do you want?! if you can't play the best shooter games, like COD, BF, MOH and even CS don't play games at all!
.stranger
31
23:10 26.12.2010 |
בו (אורח)
ה-AK47 שצפון וייטנאם קיבלה היה גרסה סינית פחות מדוייקת של הרובה הרוסי.
32
00:22 27.12.2010 |
asdsa (אורח)
יש שרתים ישראלים לזה?
33
01:02 27.12.2010 |
WarFox89 (אורח)
שמתם לב שהביקורת על ההרחבה הזאת ארוכה יותר מהביקורת על המשחק המקורי !?
34
07:21 27.12.2010 |
ל-16 (אורח)
אתה לא מבין כלום...רואים את זה, לא כתבת מילה אחת על ג'ון לנון!
35
11:24 27.12.2010 |
Amos Zchoot
28, הייתי שמח לשמוע, אילו משחקי FPS כן עושים לך את זה, אם בכלל.
36
11:59 27.12.2010 |
KUTVN (אורח)
לא מוזר שגם בהרחבה הזאת וגם COD:BO המשחקיות היא בוויאטנום?
37
12:24 27.12.2010 |
Remember (אורח)
8 -טכני?!
אני חייב לדעת על איזה לאגים התחלתים דיברת...אצלי הכל חלק.
38
14:50 27.12.2010 |
דודידו (אורח)
נראה חמודידו
39
14:54 27.12.2010 |
פדופיל (אורח)
אני בן 14
40
16:24 27.12.2010 |
kobiboy18MUFC
ביקורת ל-WWE 2011 !
41
19:53 27.12.2010 |
dexter (אורח)
30 -
דיי נמאס לי מכל המתלהבים שכותבים באנגלית
זה לא עושה אותכם מגניבים חבורת בטטות כורסא
או כל אלה שמחפשים שרתים ישראלים
שרתים ישראלים הם הכי מעפנים כי שם כל הילדים הבני10 שמשחקים אחרי בצפר
הכי תכטי לשחק עם כל העולם
42
20:12 27.12.2010 |
OriZ (אורח)
ביקורת מצוינת , זה גם מגיע להרחבה (:
43
20:17 27.12.2010 |
TheYeIIowDucK
35 זאת לא הנקודה שלי. אני עכשיו יכול לבוא ולהגיד את כל רשימת המשחקים שאני אוהב, אבל זה פשוט יפוך אותי ללא פחות פאנבוי ממכם.
44
20:38 27.12.2010 |
Rigun7
ל-36
לא, כי זה ממש מתקיים בויאטנם, COD זה רק 3 משימות וזהו
45
21:16 27.12.2010 |
Valvt-a-Silent
ל-43
לאהוב משחק זה לא אומר להיות פאנבוי של אותו משחק, יש הבדל בין לומר שהמשק טוב ואהבת אותו, לבין להשוות אותו למשחק אחר ולכתוב שהמשחק הזה זבל. המשחק ברמה הרבה יותר גבוה מסתם להיות זבל, מינימום בסדר . למה? כי הוא פשוט טוב, יש לו את כל המאפיינים למשחק טוב, קירות נשברים, טנקים, משחקיות קבוצתית, קלאסים, איך משחק כזה, אפילו שלא אהבת אותו, יכול להיות זבל או גרוע?
46
22:30 27.12.2010 |
אופק (אורח)
ל-16, טוב שלא העתקת את זה מויקיפדיה בנסיון אנוש להיות מצחיק.
47
12:07 28.12.2010 |
TheYeIIowDucK
45 מצתער, אבל בשבילי משחק שבו אתה לא יכול לזוז יותר מ5 מטר בלי למות מאיזה סנייפר, או שאולי להתייאש כל משחק שני כי הקבוצות לא מאוזנות, או לראות איך ש5 ילדים קטנים מתקפרים על הSpawn של המסוק במקום אשכרה לשחק, או שכל הרעיון של "משחק קבוצתי" קורס לגמרי בכל משחק עם יותר מ10 שחקנים הוא לא משחק טוב.
בסדר, אני מודה שנהנתי ממנו יותר מנגיד לבהות בשולחן עבודה שלי או לשחק עוד בזוועה הזאת של MW2, אבל מפה ולהגיד שזה משחק טוב? לא. כמו שאמרתה, הוא "בסדר" כזה, אבל באמת שלא מצדיק את כל הבסיס מעריצים שלו.
ואם אתה באמת רוצה, הנה רשימת משחקי הShooter שאני חושב שהם טובים:
Team Fortress 2 - משחק קבוצתי באמת, עם גיוון ועיניין. חבל שכל האפדייטים הגייז של הכובעים הורסים אותו
משחקי Halo - עד כמה שאני _שונא_ להודות בזה, ועד כמה שאני _שונא_ את העובדה שבמשך כמעט 5 משחקים לא השתנה שום דבר במשחקיות שלה, אני נהנתי מסדרת Halo. או לפחות מהמשחקים הראשונים שלה.
Saints Row 2 - משחק כיפי מאוד עם הרבה חופש והרבה דברים לעשות. בשבילי זה הGTA 4 האמיתי.
Half Life Opposing Force - עד אישית מחבב את סדרת HL, אבל אף פעם לא נהנתי בה כמו שנהנתי בחבילת ההרחבה של המשחק הראשון. צל"ש לGear Box על היצירת מופת הזאת.
Crysis - על אף העלילה המחורבנת והצפויה מראש, המשחקיות האדירה והאלמנטים הקלאסים של משחקי Shooter גרמו לי להתאהב במשחק הזה ממבט ראשון
אני די בטוח שיש עוד אבל זה מה שאני יכול להזכר בו כרגע
48
13:41 28.12.2010 |
MUZIMUZI (אורח)
לא ברור לי למה אנשים לא יכולים להגיד שהם אוהבים *גם* את COD וגם את סדרת BF? לי אישית יש את שניהם, אני אומנם אוהב יותר את BFBC2 אני חושב שזה משחק פצצה אבל גם COD מצוין
49
22:45 28.12.2010 |
kakikwaski
חסרים לי קצת נשקים שם, 3 נשקים לכל קלאס? זה קצת מעט.
50
00:35 30.12.2010 |
shinster (אורח)
to number 48
i agree with you completly
you guys shouldnt keep on fighting about which game is better.
they are both very amazing and very good games.
51
12:01 31.12.2010 |
X-RAY (אורח)
ל-16
אמריקה נכנסה לוויטנאם כדי לעזור לצד הדמוקרטי
בעוד הצד הקומוניסטי ניסה להשתלט עליהם (כן הרוסים עזרו לצד הקומוניסטי)
במלחמה זו נהרגו 86000 אמריקאים וזו היתה המלחמה היחידה שאמריקה ,תכנית, הפסידה בה....
לא יכולתה לכתוב את זה וזהו?!?!
למה לחפור???
52
00:34 03.01.2011 |
טל (אורח)
סיקור יפהה!
לכול אלה שאומרים ש COD יותר טוב אזז אתם לא מבינים מה זה משחק איכותי באמתתת!!
באטלפילד זה לא רק משחק זה הכולל!!
לא כומ COD רצים הורגים ונהרגים
פה יש טקטיקות כלים ומלא תוספות ושלא נדבר על הפס קול המדהים!
ושאני לא יתחיל לדבל על האיכותתתת!!! ....
אין ספק שבאטלפילד זה לאנשים יותר כמו כניקרה "איכותיים" גיימרים אמתיים... =]
אזז כל הילדי COD בני 14-11 שכול היום על COD יש לכם עוד הרבה מה ללמוד....
53
18:53 06.01.2011 |
yossi465
11 you are fucking gay
54
18:29 07.01.2011 |
shay (אורח)
תשמעו... COD זה משחק טוב אם אתה משחק לבד ואתה סתם רוצה להעביר איזה שעה ככה.. אחרי זה אתה מת נהרס לך KILLSTREAK וזה ואז זה סתם משעמם.
BFBC2 זה משחק לשחק אם חברים. אני אישית שיחקתי במשחק לבד והוא מתחיל להיות די משעמם מכיוון שיש אנשים שלא יודעים להטיס מסוקים או שעושים דברים מפגרים. שיחקתי אם 2 חברים שלי כל אחד היה קלס שונה היה משחק מצויין. אין על המשחק הזה כאתה משחק אם חברים שלך. הבעיה שלי שיש לי סוני וקניתי תחבילת הרחבה ואז זה אומר לי שזה מתקין רק 134 KB ואז כשזה מסיים זה לא עושה כלום. רשום שצריך לעשות MULTI-PLAYER UPDATE ואני מנסה לעשות וזה לא עושה כלום. אני רואה שלכולכם זה עובד ואני אשמח אם מישהו יעזור לי כי אני חייב לשחק בחבילת הרחבה!!@!@!
55
15:55 08.01.2011 |
מישהו (אורח)
אני ממש לא פאנבוי של סדרת COD פשוט ראיתי מלא ביקורות טובות על BC2 אז החלטתי לקנות, קניתי ב10 דולר מסטים והמשחק פשוט נראה לי מצועצע יחסית לCOD
לדוגמא קשה לי שממציאים נשקים זה כבר נראה כמו מלחמה עתידנית...
הסביבה נראית לי גם מצועצעת אין יותר מדי דם, עשן ואפקטים שגורמים לך לחשוב שאתה נמצא בתוך המלחמה.
56
23:31 16.01.2011 |
ג (אורח)
ל-16!!! קראתי את הכל, הרחבת את הידע הכללי שלי ועכשיו אני יודע הכל על המלחמה! תודה רבה נהנתי לקרוא!
57
03:36 24.01.2011 |
עודד (אורח)
ל-51
לא צריך לחפור כמו 16 (אולי בערוץ ההיסטוריה) אבל להגיד שארה"ב נכנסה למלחמה כדי לעזור לצד הדמוקרטי זאת בדיחה עצובה. היא נכנסה כדי להילחם בקומוניזם. למי היא עזרה בדרך - למשטר דרום ויטנאמי מושחת.
אני אישית לא סובל את COD, כי הוא המקבילה של משחקי פורים עם קפצונים, רק עם הרבה יותר פיצוצים. פיו פיו, הרגתי מאה.
47 צודק שסדרת באטלפילד קמה ונופלת על הקבוצה שלך. אבל כשיש לך קבוצות מאוזנות זה יכול להיות תענוג. כשלא, ואתה רואה שאתה היחידי שמתאבד על המשימות - בקמפלנד התנהג כמו קמפר
בסופו של דבר, החוויה של באטלפילד הרבה יותר אותנטית וקרובה ללחימה. הוא מהווה מין משחק ביניים הרבה יותר נוח לעיכול מפלאשפוינט ו-ARMA שתמיד נשמעים טוב על הנייר ותמיד סבלו מממשקים מזעזעים ומשחק בעייתי
58
15:34 24.01.2011 |
איש (אורח)
אני לא מבין אנשים שמשווים את BFBC2 לCoD. אלה שני משחקים שונים לגמרי מחברות שונות לגמרי.
battlefield הרבה יותר טוב אין בכלל מה להשוות.
59
20:17 01.04.2011 |
דגעדטאקאט (אורח)
כולם פה הומאים באטלפייד הוא משחק מטומטם מנוע גראפי חרא,משחקיות מטומטמת ועוד.. בלי לדבר קול אף דיוטי בלאק אופס כופל את באדלפיד
60
13:57 05.06.2011 |
eitanking (אורח)
ל-16
חפרת אחי (:
אבל לא נורא זה מעניין.
קראתי הכול XD
61
22:25 02.07.2011 |
killer (אורח)
אחחחח איפה הימים של wolfenstein enemy territory במשחק הזה באמת היה שיתוף פעולה כמו ב-battlefiled
62
| פורסם ע"י