ביקורת: Downfall
גם אימה פסיכולוגית וגם blood & gore באותו משחק, למה לא. ערך כפול בעבור חובבי האימה שלא בוחלים גם בצד הוולגרי של הז'אנר.
Downfall הוא הרפתקה עצמאית שנכתבה וצויירה על ידי אדם אחד, שבלילה עבד בבית חולים לחולי נפש וביום עבד על המשחק. למוזיקה אחראי אחיו של אותו אדם. למרבה הצער לא נמצאו המשאבים להוספת דיבוב למשחק. דיבוב איכותי יכול להוסיף, כמו שאנחנו יודעים, המון, אבל דיבוב בינוני ומטה לרוב פוגע, והוא פחות טוב מהעבודה שהדמיון של השחקן עושה לבד. אז אני בסדר עם זה שאין דיבוב.
הדבר הראשון שתחשפו אליו בהפעלת המשחק הוא הגרפיקה, ויש לה מראה חובבני בבירור. לפחות חלק מהרושם הזה מכוון. כשבעים הלוקיישינים שמרכיבים את עולם המשחק מצויירים ביד בסגנון מרושל. התוצאה היא מראה יחודי, בו לא תמיד ברור לך על מה אתה מסתכל, יתרון ברור במשחק אימה. מצד שני, הזעזוע של הסצנות הקשות יותר נפגע מהטשטוש והמריחה.
באופן כללי, החלטתי שהמראה של Downfall מתאים לו בתור משחק שמתרחש לא פחות בדמיון החולה מאשר באיזושהי מציאות מוחשית.
בפתיחה, על רקע סערה לילית, זוג מגיע למלון בפאתי עיר נידחת. האשה במצב פסיכוטי, הגבר חסר סבלנות. קל לראות שהקשר ביניהם מתפורר. כאשר הגבר מתעורר לפתע באמצע הלילה, אשתו לא לצידו. הוא יוצא מהחדר כדי לחפש אחריה, ומאותו רגע אשליית הנורמליות של המקום הולכת ומתפוררת במהירות. את מקומה תופס סיוט מרובה רבדים: המלון מקולל; אכזבה נוראית ומוות שולטים במקום; אשתו של ה"גיבור" בסכנה והוא מחפש דרך להרוס את הנוכחות השולטת במלון כדי להצילה. מאוחר יותר תצטרף אליו דמות החלום של אחת האורחות - ויתפתח ביניהם דיון: האם זה הסיוט שלו שבו היא מבקרת, או החלום שלה שהוא פרץ אליו?
ל-Downfall יש הרבה רעיונות מעניינים מבחינה סיפורית. אפשר אולי להאשים אותו שהוא לא מפתח אותם לאיזה מבנה קוהרנטי - אבל הוא בהחלט מעסיק את השחקן בניסיון להבין מה זה מה ואיך החלקים מתחברים.
הצורה שבה בנויה ההרפתקה מאפשרת לשחקן ברוב המקרים להתמודד עם מספר פאזלים במקביל, לחקור למספר כיוונים. היתרון הוא שלא צריך לדפוק את הראש באותו קיר כאשר אין תזוזה, ומהצד השני של המטבע - שלעיתים לא ברור לך איפה אתה צריך להשקיע את מאמציך כדי למצוא את הדרך הלאה.
בעוד הפאזלים הגיוניים, מרובים, והסיפוק מפיצוחם חשוב, הכוח המניע את ההרפתקה ב-Downfall הוא הדמויות שאתה פוגש. המשחק לא מנסה להתנחמד, והדמויות האלה, כולל דמותו של הגיבור עצמו, לא נורא סימפטיות. אולי בגלל זה לא קיבלו את המשחק ל-Steam? מה שאתה מגלה על הדמויות, ההתמודדות שלך איתן, מספר בחירות שהדמות הראשית צריכה להכריע בהן - זה הבשר הרקוב האמיתי שמאחורי הקירות המתפוררים של המלון.
Downfall נמכר ב-40 שקלים דרך Direct2Drive. האם הוא שווה את הכסף? כן, לחובבי הרפתקאות אימה שמתחברים לסגנון הגרפי.
בדקו גם את:
- Missing, הרפתקת אימה מצויינת חינמית לגמרי
ביקורת: Alpha Prime
מה שאתם באמת צריכים לדעת: Alpha Prime הוא משחק פעולה מגוף ראשון, שמתרחש בסביבה מדע בדיונית דמויית "זיכרון גורלי"\Red Faction שכזו. גם כאשר הוא יצא ב-2007, לפני ההתפתחויות שהיו בתחום בשנתיים האחרונות, הוא היה ממוצע לחלוטין. הסיבה שהוא ראוי לקבל ביקורת בזק: הוא נמכר עכשיו במחיר כל-כך נמוך שכמעט אפשר לקרוא לו משחק חינמי.
הסיפור של Alpha דווקא לא רע בכללותו: כל היקום ואחותו מאבדים את הצפון בגלל מינרל בשם האברדיום, כנראה בדיחה על חשבונו של רון ל. האברד, מייסד הסיינטולוגיה. למה בדיחה? כי בעוד המינרל הזה שווה המון כסף, מסיבה שלא נורא מוסברת, יש לו גם נטיה להטריף לחלוטין את דעתו של מי שנחשף אליו באופן בלתי מבוקר.
זה מה שקורה במכרה רחוק על כוכבון אדמדם. מתרחשת איזו "תאונה", משהו קנונייתי ברור, העובדים נופלים על הראש ומתחילים לשחוט זה את זה וכל מי שמגיע למקום לבדוק את התקלה.
השחקן מגלם את "ארנולד", כורה ותיק וציני, קר רוח כמה שרק תרצו, שיש לו תכונה קטנה אחת יחודית: להאברדיום אין שום השפעה עליו. ארנולד מגוייס על ידי ליביה, פתיינית מקצועית, האקרית וחברה לשעבר, לטוס למכרה ולהציל את וורן, אקס-ידיד שהפך למתחרה על ליבה של ליביה ואמור לשאת אותה בקרוב - או ככה היא מספרת.
העניינים מסתבכים מהר יותר משאפשר ללחוץ על הקוויק-סייב, וארנולד מוצא את עצמו על פני הכוכב, לפעמים ברכב, לרוב ברגל, נרדף על ידי כוח של רוצחי קומנדו מיומנים בפיקוד של איזה קצין חסר לב שנורא מעוניין לשים על ארנולד את הידיים, למה - לא ידוע, אבל זה 99 אחוז לא בגלל שהוא רוצה להחליף איתו סיפורים מעל כוס בירה.
ואחרי כל הפתיחה הארוכה הזו, ניתן לסכם את רוב המשחק כך:
משחקיות - סטנדרטית למשחקי פעולה מגוף ראשון מהדור הקודם, זאת אומרת לינארית, הרבה מסדרונות ופירים בסביבה תעשייתית, אקשן סביר אבל ללא חידושים, ארסנל כלי נשק הכי שגרתי שיש, הסובל מסאונד חלוש, וגם מיעוט בסוגי אויבים.
גרפיקה - טובה אבל לא יוצאת דופן - לשנת 2007. עדיין סבירה בהחלט היום אבל לא לצפות לריגושים בתחום.
האטת זמן - בילט-אין, הגרסה הפשוטה. זה לא Timeshift. אפילו למקס פיין היו יותר אפשרויות עם האטת הזמן שלו.
בונוסים לרענון - קצת נהיגה בבאגי על פני השטח, קרבות תוך כדי נסיעה ברכבת, אזורים בלי חמצן שדורשים לנוע לנוע, מאוד Doom 3-י.
והגימיק - ארנולד מקבל כלי פריצה אלחוטי קרוב לתחילת המשחק, ויכול לכוון אותו לכל עבר בניסיון למצוא מכשירים לתקשר איתם ולפרוץ אליהם. קירות לא פוגעים בטווח של המכשיר, כך שזה מאפשר לשחקן להציץ דרך מצלמות לתוך חדרים קרובים, להפעיל מכונות שימעכו או ישרפו אויבים שעומדים סמוך אליהן, להפעיל מרחוק את מערכת הבקרה של הפסים תוך כדי נסיעה ברכבת כדי שהוא לא יצטרך לעצור, לצאת ולחשוף את עצמו לחיילים בחוץ, דברים כאלה. לא מקוריות מבריקה, אבל בהחלט צעצוע נחמד שתורם למשחקיות.
מצאתי שאני רוצה לשחק את Alpha Prime עד הסוף. למה? אולי זה הסיפור. הוא קלישאה מא' ועד ש' לפחות, אבל באופן חינני. לפחות לדמויות יש איזשהו אופי מוגדר. אולי בגלל כל הדיבורים המיסטיים האלה על זה שההאברדיום הוא בעצם חומר חי, חלק ממשהו חי, ואתה רוצה להגיע לסוף ולראות אם איזה יצור בגודל כוכב יפתח פתאום עיניים. אולי בגלל שהאויבים אגרסיביים ועושים לי חשק להמשיך ולכסח להם את הצורה עד לניצחון.
Alpha Prime נמכר ב-Impulse ב-10 שקלים (עד ה-19 בחודש). האם שווה את הכסף?...
איזה כסף? השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא לא האם אתם רוצים לקנות את המשחק, שמחירו זניח. השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא האם יש לכם חשק למשחק FPS מדע בדיוני שלא מחדש כלום ולא מצטיין במיוחד בכלום, סתם ככה בשביל הכיף. אם כן, Alpha Prime יכול להיות סבבה.
בדקו גם את:
- Area 51, משחק פעולה מגוף ראשון של Midway שזמין כיום לגמרי בחינם
תגובות
1
02:14 16.07.2009 |
Al(i)eN
אחלה ביקורות אבל אני אישית לא אוהב לא אימה ולא סינגלים בכללי
2
10:29 16.07.2009 |
R-DeifY
אני אנסה את השני P:
3
00:17 29.07.2009 |
ron_pro_gamer
לא ניראה משו יש הרבה משחקים אימה מדע בידיוני שעדיפים עליו אני אישית מעדיף את Dead Space יריחו Doom 3 ועוד(:
4
| פורסם ע"י