נגיש יותר, מהיר יותר אבל לא מאבד אפילו לרגע את מה שמאפיין את From Software - זהו פשוט משחק מעולה
את Sekiro יכלנו לסקר בעזרת עותק מעדלי יונייטד שהם גם המפיצים של המשחק, תודה רבה! (באמת תודה)
כשלוש שנים לאחר היציאה של המשחק האחרון בטרילוגיה המפוארת של משחקי Dark Souls, הפרויקט הבא של חברת From Software מגיע אלינו בדמות Sekiro: Shadows Die Twice. המשחק (שאגב, היה אמור להיקרא פשוט Sekiro, אבל Activision ממש אהבו את הביטוי מהטיזר הראשוני) זונח את הסביבות האירופאיות והמערביות שכל-כך אפיינו את משחקי Dark Souls ו-Bloodborne לטובת הסביבה שהמפתחים של המשחק גדלו עליה בעצם: יפן. המשחק גם כולל בתוכו המון אלמנטים שלא ראינו עוד במשחקים מהסדרה, כל זה יחד עם ההבטחה שהמשחק יעמוד בסטנדרט של המשחקים הקודמים של החברה - כלומר אנחנו הולכים למות והרבה. אז האם אתם עומדים למות על המשחק, או שמדובר במשחק שלא שווה שתהיו טובים בו?
סקירו שיפודן
אז כמו שציינתי קודם לכן, המשחק מתרחש ביפן, ואם נדייק יותר, ביפן הפאודלית כשכנראה מדובר בעידן הסנגוקו (או עידן המלחמות) בו המון אזורים ביפן נלחמו כדי להשיג שליטה על כמה שיותר אזורים ואופיינה בשינויים פוליטיים וחברתיים רבים (בנוסף לכל השפיכות דמים, כן?). במשחק אנחנו נשחק נינג'ה ללא שם שידוע רק בכינוי הזאב. הסיפור של המשחק עוקב אחרי מערכת היחסים של הזאב ושל הבן הצעיר למשפחת אשינה - זו ששולטת באזור שנשחק בו ובנוי סביב המסתורין של המלחמה הגדולה והסוד של המשפחה (והמנוע העיקרי של המשחק) - העובדה שמי שמשתמש בדם שלהם יכול לחזור לחיים בכל פעם שהוא ירצה. בניגוד למשחקים אחרים של From Software שאופיינו בעלילה בודדת ולינארית עם עולם ענק וסיפור שלם שנבנה על ידי קריאה של ספרים שונים, שיחות עם דמויות במשחק ופירוט על נשקים ואביזרים שונים שאתם יכולים להשיג - ב-Sekiro הסיפור והעולם של המשחק הם דיי ישירים ולעניין: כמעט את כל הפרטים על העולם והמידע שאתם צריכים אתם תקבלו מדמויות מרכזיות ובמהלך הקווסטים הרגילים שלכם, אבל שלא תטעו - זה ממש לא פועל לעוכרת המשחק.
אם כבר אז להיפך: העובדה שהעולם של המשחק חשוף בפניכם, נותנת לשחקן תחושה שהוא חווה את העולם הזה יחד עם הזאב ושאתם באמת דמות מרכזית ואינטגרלית בעולם הזה. הבנייה של הסיפור היא גם נהדרת כשרוב הרגעים במשחק מנוהלים בצורה נהדרת על ידי סצנות מרהיבות שנראה כאילו יצאו מסרט סמוראים יפני, בין אם הרגע שהזאב מאבד את היד שלו (והופך בעצם רשמית לסקירו - או "זאב עם יד אחת"), עד המפגש שלכם עם אחת הדמויות המיתולוגיות של משפחת אשינה. עוד משהו קטן שאני רוצה רק לציין שמאוד אהבתי: לפי המפתחים של המשחק, הבחירה בשינובי (או נינג'ה בעצם) נעשתה על ידם בגלל שהם רצו לנצל את היכולות שלו לקרבות עצמן (נגיע למשחקיות עוד שנייה), אבל בעיניי זה יותר מזה.
אחת הדמויות המרכזיות שהייתה ידועה בתקופה הזו של יפן היא דמות הסמוראי. הסמוראי תמיד נחשב לסמל הכבוד והיוקרה היפנית, נאמן למשפחתו ולצבא שלו, כשלעומתו השינובי דווקא נחשב לערמומי, כזה שמגיח מהצללים, לא נאמן לאף אחד והיה סמל לשכירי חרב. המשחק הזה, בדומה לסיפורים אמיתיים מאותה התקופה מוכיחים בדיוק ההפך: דווקא השינובי היו נאמנים מאוד למשפחות ששכרו את שירותיהם, לא היו להם מניעים נסתרים כמו לחלק גדול מהסמוראים. לראות איך הדמות שלכם נשארת נאמנה למשפחת אשינה ולילד הקטן של המשפחה היה נהדר בעיניי ורק הרים את רמת הסיפור ואת הדעה שלי עליו.
צללים מתים 400 פעם
העובדה שלא מדובר בעולם גותי ומערבי הוא לא השינוי היחיד שסקירו עושה כדי להבדיל את עצמו משאר המשחקים של From Software. אם Bloodborne נחשב למשחק המהיר בסדרת משחקי SoulsBorne, אז סקירו מסתכל עליו וצוחק לעצמו. המשחקיות של סקירו שמה דגש על הדיפות של מתקפות ושבירת היציבה של היריבים שלכם בשביל להנחית מכות מוות שיהרגו אותם. זה כל-כך שונה ממשחקים אחרים של From Software וממה שמעריצי הסדרה מכירים שכן בחלק מהקרבות אתם אפילו לא תהיו חייבים להוריד את מד החיים של היריבים שלכם לאפס - מספיק שתערערו את היציבה של היריב מספיק והוא יהיה מוכן ומזומן למוות מהיר בעזרת מכת מוות. היכולות שלכם להרוס את היציבה של היריב היא מגוונת להפליא: בין אם להדוף את המתקפות של היריב בעזרת לחיצה מדויקת על מקש ההדיפה, שימוש באחת היכולות המיוחדות שלכם, ניצול של חולשה של היריב ועוד.
עוד מקום שהמשחק מתנער בו מהמוכר הוא ביכולות התזוזה שלו. אחרי שאתם מאבדים את היד של הדמות שלכם, אתם מקבלים יד חדשה עם האופציה לנוע ברחבי המפה בצורה יחסית חופשית: כל עוד יש וו שאתם יכולים להיתפס עליו על בניין גבוה או צוק כלשהו, אתם יכולים להגיע לשם בעזרת קפיצה מרחוק והינעלות על הוו הזה בעזרת הזרוע המיוחדת שלכם. זה אומר שהמשחק מאפשר לכם תנועה מלאה ושליטה כמעט מוחלטת בדמות שלכם, ובמשחק קשוח כמו סקירו, זה גם אומר שבמקרה ואתם בצרה כלשהי אתם יכולים לברוח ולהגיע לפסלון (המדורות של המשחק הזה, אזורים בהם תוכלו לנוח ולרפא את עצמכם), שזה דבר שלא יכלתם למצוא במשחקים קודמים. זה שינוי בתפיסה שמוביל לעוד שינוי כזה במכניקה נוספת שסקירו שם דגש עליה במשחק.
הזאב הוא נינג'ה וככזה, יכולות הקרב שלו נהדרות, אבל איפה שהוא באמת מצטיין הוא בהתגנבות ולחימה מהצללים. תתגנבו כמו שצריך והמשחק יתגמל אתכם במוות מהיר של היריבים שלכם. המשחק שם דגש כל-כך חזק על זה, שיש כמה מיני בוסים במשחק (שצריכים יותר ממכת מוות אחת כדי למות) שתוכלו להתגנב מאחוריהם, או מעליהם, כדי להשיג מכת מוות מהירה. המשחק עושה שימוש נהדר במכניקה הזו, ואזורים מסוימים לפעמים הופכים לחידה של ממש: "באיזה סדר הורגים את היריבים כדי למזער את כמות הנזק שאני אקבל ואמקסם את כמות הנזק שאני אעשה?". המשחק משלב את זה עם העובדה שהאויבים שלכם במשחק חוזרים למקום שלהם כשהם לא מוצאים אתכם אחרי כמה זמן מה שיכול להוביל לכמה הריגות קלות בעזרת התגנבות - שוב, מתגמל שחקנים סבלנים וכאלה שלומדים את המשחק.
כל הדברים הללו משתלבים נהדר עם העובדה שמדובר במשחק אקשן ופחות משחק תפקידים כמו Dark Souls נניח, כשיש לשחקן סט יכולות מוגדרות ומסודרות שהוא יכול להשיג במהלך המשחק, אביזרים שונים שאפשר להלביש על הזרוע שלכם כמו גרזן חזקה וזיקוקים שאפשר לפזר על הרצפה כדי להמם את היריב, אפשרויות לחזק את עצמכם ועוד. זה אולי יגרום למשחק להישמע כמו המשך רוחני לסדרת משחקי Tenchu המיתולוגית, וזה לא יהיה לא נכון, אני מניח שהם כן הסתכלו על זה, אבל שלא תטעו אפילו לרגע - בסקירו: צללים מתים פעמיים, אתם הולכים למות הרבה יותר מפעמיים.
המשחק הזה קשה בדיוק כמו שהוא יפה, כשכל אזור בארץ הגדולה של אשינה מלא בנופים מרהיבים, בניינים מפוארים, ומראות עוצרי נשימה - וגם בבוסים חסרי רחמים ומיני בוסים שידרשו מכם להשתמש בכל מה שאתם יודעים על המשחק כדי לנצח אותם. אתם תמותו בקרבות הללו יותר מפעם אחת (הרבה, הרבה יותר), והמשחק נותן לכם סוג של גלגל הצלה בדמות אפשרות לחזור לחיים פעם אחת (לפחות) אחרי שאתם מתים. אי אפשר לומר שזה מה שיעזור לכם, שכן אתם עדיין תצטרכו להבין את המשחק ברמה גבוהה כדי לנצח את היריבים במשחק, אבל זה בהחלט נותן אוויר לנשימה, בעיקר בקרבות בוסים קשים במיוחד. זהו עדיין סוג של משחק Souls, עם הקושי שלו - אבל הוא גם טיפה יותר קל ונגיש לאנשים שפחות מזדהים עם הסדרה הזו ורמת הקושי שלה.
השורה התחתונה
Sekiro: Shadows Die Twice יותר משווה קנייה: הוא משחק חובה למעריצי From Software וסגנון המשחקים שלה. זה מדהים לראות איך החברה היפנית מצליחה לשמר את הפורמולה המוכרת של משחקי ה-SoulsBorne שלה שכוללים עולם מרהיב עם סודות וסיפור מדהים יחד עם משחקיות עם רמת קושי ברוטלית ודגש על בוסים מטורפים שיקחו את הכישורים שלכם לקצה בקרבות אחד על אחד, ובאותה הנשימה לחדש לחלוטין את הפורמולה ולרענן אותה עם מנגנון ההתגנבות שכאילו הגיע ישירות מסדרת משחקי Tenchu האייקונים, האופציה לחזור לחיים לעוד פעם אחת לפחות והפיצ'רים הנוספים שהמשחק נותן. אותם הפיצ'רים גם גורמים למשחק להרגיש (אני חושב שגם לראשונה בסדרה) גם יותר נגיש לרוב הגיימרים. רק אל תתעצבנו יותר מידי במוות ה-500.
Sekiro: Shadows Die Twice זמין לקנייה לקונסולות ה-PS4 וה-Xbox One בנוסף למחשב האישי דרך המשווקים המורשים
תגובות
1
02:36 31.03.2019 |
RickGrimes
נשמע משחק מושלם ביקורת נהדרת. מת להיכנס לאווירה המיוחדת של המשחק והכתיבה של הביקורת עוד העצימה את זה, קנייה בטוחה
2
| פורסם ע"י