לפני שאני מתחיל בואו נשים עובדה אחת בצד: אני מעריץ גדול של סדרת Metal Gear Solid. משחק ההתגנבות המבריק גרם לי להבין שאפשר לעשות משחקים אחרת וכל פעם שאני שומע שהולך לצאת משחק חדש בסדרה, אני מתמלא תחושת חום פנימית. הידאו קוג'ימה, יוצר סדרת Metal Gear Solid, יצר עולם מקביל למציאות שלנו, בו ארגונים פרטיים מקימים צבאות משלהם ומנהלים מאבקי כוחות אלימים מתחת לפני השטח. הסדרה ידועה בכך שהיא משתמשת בסצנות מעבר ארוכות ומושקעות והכל במטרה להכניס את השחקן כמה שיותר אל תוך העולם שנוצר. עם כל האהבה שלי לסדרה, אני יודע שאנשים אחרים פשוט לא מעוניינים לגעת במשחק בגלל העלילה המורכבת והכבדה, או בגלל המשחקיות שנראית לפעמים מסובכת ולא נגישה. האם Metal Gear Solid V: Ground Zeroes הוא משחק שמאפשר גם לשחקנים חדשים 'לקפוץ למים' וליהנות, או שהוא מתאים רק למעריצי הסדרה השרופים ביותר?
מה יש לנו כאן?
Metal Gear Solid V: Ground Zeroes הוא משחק פרולוג לקראת השקת המשחק הראשי - Metal Gear Solid V: Phantom Pain. המשחק בעצם מעביר לכם משימה אחת שתקשור אתכם אל עלילת המשחק ב-Phantom Pain. למרות ש-Ground Zeroes נמכר בתור משחק בפני עצמו אפשר לסיים אותו בשעה וחצי של משחק. אולם, יש לקחת בחשבון שלא מדובר במשחק עם מחיר AAA מלא (60$) אלא מחיר "ארקייד" של כ-25$.
מספר שנים לאחר מותה של Boss (מדריכתו הרוחנית של גיבורנו, Snake, גיבור המשחק), סנייק נשלח למשימה בה הוא צריך לשחרר שני חיילים על מנת שיוכל להחזיר אותם לכוח הצבאי שהוא מקים, הנלחם כמו כל הגופים האחרים במשחק על כוח ושליטה. מי שמכיר את סדרת MGS יודע שאת הדרך למטרה לא תעשו כמו איזה רמבו שנכנס לחדר ויורה בכולם, אלא בצורה הרבה יותר שקולה, שקטה וחכמה. אתם תתגנבו, תתחבאו בצללים ותחסלו חלק גדול מהאויבים שלכם כשהם בכלל לא מודעים לסכנה.
למה דברים טובים חייבים לבוא באריזות קטנות?
עלילת המשחק, למרות אורכה הקצר, מועברת בצורה מופתית. סצנות המעבר המרהיבות גרמו לי להתפעל כל פעם מחדש. הבכורה של קיפר סאתרלנד, כוכב סדרת 24, בתור סנייק בהתחלה הרגישה לי זרה, אבל מהר מאוד התרגלתי לקול החדש. דמויות אחרות, למרות הופעותיהן הקצרות, דואגות לשמור על אותה רמת רצינות. פסקול המשחק נכנס ברגעים נכונים, שמר על אווירה טעונה וגרם לי לאי-נוחות כמעט תמידית כאשר האויב חיפש אותי. בסצנות מעבר מסוימות הבחירה של השירים דאגה להכתיב לי את ההרגשה שהמשחק מצפה שאחוש בלי שאפילו שמתי לב לכך. ומעבר לכל אלה, העוצמה של הסביבה מורגשת: אפילו למזג האוויר הסוער היתה משמעות - הוא ליווה אותי במהלך כל המשחק והכתיב לי קצב של אמת ונכונות בנוגע לקו העלילתי שהמשחק מכוון אליו. הדיאלוגים הקצרים בין הדמויות וקלטות השמע הקולעות המפוזרות במהלך המשחק גרמו לי להסתקרן בנוגע לעברן של דמויות שהכרתי לראשונה, ואיתן את התיאבון לחזור למצוא עוד חלקי מידע בנוגע למתרחש במשחק. העלילה, הסאונד, הצילומים והדמויות יחדיו הם מה שגורמים ל- MGS V: Ground Zeroes להיות התחלה ראויה למשחק החדש בסדרה. תשומת הלב לפרטים הקטנים היא מה שהופך את ההגשה של המשחק לכל כך טובה. מעבר לסיפור הקצרצר שהמשחק מציע לנו תוכלו להנות ממשימות צד נוספות עליהן ארחיב בהמשך.
להתגנב או לירות?
הרבה פעמים שאני נכנס למשחק אני נותן לו להכווין אותי ולנסות להרגיש באיזו דרך אני אמור לגשת אליו. ב-MGS V, הרגשתי שיוצרי המשחק מודעים לכך שמדובר במשחק התגנבות ונתנו לי את מיטב הכלים, התחשבו בשינויים בסביבה כמו: מזג אוויר, ראות, תאורה ורעש אבל ממש לא דאגו לפסוח על העובדה שאם בא לי לנצל את ההזדמנות לעשות קצת הרס וליצור הסחות דעת, אני אוכל לעשות את זה כמו גדול ועדיין להרגיש שאני המרגל הקול ביותר. האיזון בין שני הסגנונות אפשר לי לחזור על המשימה פעמים נוספות, לחקור את המפה בה אני נמצא ולהבין את היתרונות והחסרונות של כל גישה, כמו מרגל אמיתי.
המשחקיות של ההתגנבות תמיד הייתה הצד החזק ביותר של Metal Gear וגם הפעם דאגו שהיא תישאר מעניינת ומאתגרת. מצבי הזחילה המוכרים של הדמות נשארו והיכולת של סנייק להיטמע בסביבה עדיין מרשימה. אויבים יכולים לחלוף על פניכם אם אתם מוחבאים היטב במקום מוצל או פשוט לא בדיוק נמצאים בטווח ראייה שלהם, אך יכולים לזהות אתכם מרחוק אם אתם לא תתאימו עצמכם לנוף הסביבתי. כמעט כל פעם שנחשפתי ע"י חייל אויב ידעתי שהיה לי חלק בדבר. כאשר אתם זוהיתם ע"י חיילי אויב הם יתקפו אתכם, ובמידה ותיעלמו הם יחפשו ויסרקו את המקום האחרון בו הייתם. זמני הפטרולים של חיילי האויב לא ארוכים כמו במשחקים קודמים בסדרה ומתאימים את עצמם בהתאם לסיטואציה בה נתפסתם. השינוי החדש גרם לי להרגיש שאני יותר נמצא בעולם חי ונושם מאשר במשחק עם חוקים ותנאים כתובים מראש. מבחינת יריות, אקשן וכל מה שמסביב, MGS V לא עושה שום דבר חדש ושומר על סגנון צנוע ונכון של איך לגשת לקרב יריות. במשחק אפילו הוכנס מצב Reflex Mode המכניס אתכם אוטומטית לאחר שנחשפתם למצב הילוך איטי ומאפשר לכם לסגור את הפינה לפני שהאויבים שלכם יזעקו לעזרה.
משאיר יותר מדי טעם של עוד
אז אני מעריץ, ואני אוהב את סדרת Metal Gear. אחרי שסיימתי את הפרולוג החביב, האם אני אוכל להנות מתוכן נוסף שמעריץ אמיתי יכול להעריך? לא. לאחר שסיימתי את משימת הפרולוג נפתחה לי רמת קושי נוספת של אותה משימה ואיתה מספר משימות שאינן קשורות לקו העלילתי של הסיפור, אך כולן מתרחשות באותה מפה ומבקשות ממני לחלץ ולהרוג במגוון דרכים שונות. כן, המזג אוויר השונה וההרגשה להגיע לאותו שלב באור בוקר חזק אכן גרמה לי לחשוב פעמיים לפני שחציתי מקומות שבמשימת הפרולוג הייתי עובר ללא שום פחד, אבל בסופו של דבר עשיתי זאת או מצאתי דרכים אחרות לעשות זאת, ובסך הכל לא באמת הרגשתי שהמשחק נותן לי הרבה מעבר למשימה הבסיסית.
השורה התחתונה
אם Metal Gear Solid V: Ground Zeroes הוא לא באמת משחק, אלא הקדמה למשחק, הוא אמור לייצר טעם של עוד. המשחק מצליח לעשות זאת אבל לא בצורה לה קיוותי. בזמן שהוא נעשה קצת יותר נגיש לאנשים המחפשים לתקוף את המשחק ישירות ושלאו דווקא מחפשים את שיטת ההתגנבות, הרגיש לי שקהל היעד של המשחק, שבסופו של דבר ירצה לדעת את עתיד סדרת המשחק, קופח בתהליך. הרצון שלי לקבל מידע נוסף על המשחק העתידי או לפחות להנות ממשימות שאינן בהכרח ראשיות, נעלם. הידאו קוג'ימה פתח לי דלת לעולם חדש ומעניין ובאותה מהירות סגר לי אותה בפנים והשאיר אותי מחכה.
תגובות
1
| פורסם ע"י