 Medal of Honor: Warfighter אולפן: Danger Close | הפצה: EA הפצעה בישראל: עדלי | יציאה: 23/10 פלטפורמות: PS3, X360, PC |
הציונים המחרידים לו זכה Medal of Honor: Warfighter בסמוך לתאריך יציאתו היו מוגזמים בחומרתם. למרבה הצער - ההגזמה לא היתה מטורפת
קצת מוזר לפרסם עכשיו ביקורת על משחק כמו Medal of Honor: Warfighter. מבחינה אבסולוטית, הוא לא יצא לפני כל כך הרבה זמן. למעשה, עדיין לא עבר חודש אחד מאז שהגיע לחנויות המשחקים. רק מה, בתקופה הזו של השנה חודש הוא כמעט כמו נצח בתעשיית המשחקים.
מאז יציאתו של Warfighter הספיקו לצאת לא מעט משחקים שוודאי נמצאים הרבה מעליו ברשימת "המשחקים המבוקשים" של כל גיימר באשר הוא - בראשם Call of Duty: Black Ops II, המתחרה הישיר של המשחק הזה בז'אנר המשחקים המלחמתיים (ביקורת שלו תעלה בימים הקרובים). עם זה לא מספיק, סביר להניח שהביקורות הקטלניות שספג הכותר הזה כשיצא (ממוצע של 55 נקודות ב-Metacritic) כבר גרמו לכל מי שאפילו חשב על לרכוש אותו לוותר.
אז נכון, זה קצת מוזר לפרסם את הביקורת הזאת עכשיו - אבל מספר נסיבות גרמו לכך שעותק הביקורת התקבל רק עתה במערכת (לא לדאוג, תלונה נשלחה לדואר ישראל), ומכיוון שלמרות הכל מדובר על כותר רציני של אחת מחברות המשחקים הגדולות בעולם, הרגשתי שלא יהיה נכון לדלג עליו.
אבל איך כותבים ביקורת על משחק שהעולם כבר הכריע מראש שהאיכות שלו מפוקפקת?
קבלתי מדליה
ראשית, קצת רקע: Warfighter הוא המשחק ה-16 (!) בסדרת משחקי המלחמה הוותיקה של EA, והתשיעי מהם שמיועד לקונסולת משחקים ביתית מרכזית. בניגוד למרבית משחקי הסדרה, המשחק אינו מתרחש במלחמת העולם השנייה, אלא בזירת לחימה מודרנית יותר, כצפוי מצו האופנה שהתחיל אי שם עם Modern Warfare הראשון. מי ששיחק ואהב את Medal of Honor הקודם, שיצא לפני שנתיים, ישמח אולי לגלות שמדובר בהמשך ישיר.
העלילה מספרת על חיילי קומנדו אמריקאים שנלחמים בעוז בקבוצות טרור, ומנסים לצוד סופר-טרוריסט מסוכן, בד בבד בנסיונותיהם לשמור על שפיות ויחסים תקינים עם משפחותיהם. באופן Danger Close Games שהכין את המשחק הזה שמו דגש במיוחד על הכבוד שמופנה לחיילים, והמשחק מרגיש לעיתים כמו תעמולה צבאית: המלחמה קשה, החיילים הגיבורים, יפי הבלורית והתואר, אף פעם לא טועים - וגם אם לפעמים קשה בקרב הכל שווה את זה.
מעבר לכך, מדובר במשחק מלחמה-מודרנית סטנדטי למדי: הקמפיין לשחקן יחיד כולל מספר די קטן של משימות בכל מיני מדינות שנגמרות בשם "סטן", וקרבות יריות כנגד מחבלים. המולטיפלייר מתמקד בעיקר בקרבות Death Match מהירים במפות קטנות יחסית. מי ששיחק ב-Call of Duty כזה או אחר בשנים האחרונות ירגיש בבית גם כאן.
אז למה Call of Duty מקבל ציונים שמתקרבים ל-90, ו-Medal of Honor לא מצליח אפילו לגרד את ה-60?
למל"מ
את התשובה לשאלה המטרידה הזאת נצטרך לשאול מתחום הטלוויזיה: מי שצופה בסדרות אמריקאיות, וודאי מכיר את המונח "פילר" (מלשון Fill, לא Feel) - פרקים שנועדו למלא את המקום עד הפרק הבא, ולא באמת מקדמים את העלילה הכללית של הסדרה. הפילרים האלה הם בדרך כלל פרקים משעממים למדי, שלא קורה בהם כלום, והם תוצאה של המנהג הלא כל כך ברור ליצור עונות ארוכות מאוד של סדרות.
Warfighter, בהיעדר הגדרה טובה יותר, מרגיש קצת כמו פילר כזה. או בעגה הצבאית: למל"מ. לא מועיל לא מזיק. הוא לא רע במיוחד, בוודאי לא ברמה של 55 נקודות, אבל מצד שני גם לא טוב במיוחד.
מצד אחד, האקשן יחסית מלהיב, הגרפיקה טובה (לפעמים אפילו טובה מאוד), כלי הנשק עושים את עבודתם נאמנה ומנגנון הירי סולידי ומצויין. מצד שני, המשימות חד גוניות, לא מחדשות כמעט כלום, וגם כשהן מחדשות את עושות את זה בביצוע כל כך בינוני שהחידוש עצמו הולך לאיבוד. הסיפור לעוס ומשעמם, וברגעים שהוא מנסה לספר משהו חדש הוא עושה זאת בצורה מגושמת שגורמת לכל העסק להתפרק.
רוצים דוגמאות ספציפיות יותר? הנה: בתחילת המשחק סביר להניח שתרגישו די טוב. כלי הנשק עצמם ירגישו מצויין, ירו לאן שתכוונו אותם, עם תחושה מדוייקת של משקל והדף. אבל אחרי כמה סיבובים מול מחבלים, תתחילו להרגיש שהכל אותו דבר: כל הקרבות הם אותם קרבות מסדרון, עם מספר קבוע של אויבים שתמיד מסתתרים באותם מקומות. על אינטילגנציה מלאכותית, הן מצד האויבים והן מצד חבריכם לצוות, בכלל אין על מה לדבר - ולא אחת תיתקלו באויבים שפשוט יושבים באותו מקום ולא מנסים לברוח גם כשאתם מרססים אותם בכדורים.
את הקרבות המשעממים האלה יקטעו לעיתים משימות מיוחדות, כמו משימת צלפות או משימות נהיגה - אך גם אלה עשויות בדרך כלל בטעם רע: משימת הצלפות, למשל, היתה עניין מתסכל במיוחד, בעוד משימת הנהיגה הייתה חביבה בהתחלה והזכירה משחק מירוצים, זאת בזכות פרספקטיבת "תא הנהג" הלא אופיינית בז'אנר והשליטה-בסטיק-אחד של הרכב - אך נמשכה הרבה יותר מדי, וחשפה על הדרך כמה מנגנון הנהיגה של המשחק שבור, וגורם לרכב רגיל להרגיש כמו טנק מגושם.
הפורץ הנוצץ
העסק הופך למצחיק במיוחד כשנתקלים בדלתות נעולות. מפתחי המשחק החליטו שמה שהשחקנים שלהם רוצים לעשות זה להיות פורצי מנעולים מקצועיים, אחרת קשה להסביר מדוע הוקדש לעניין הזה מנגנון משחקיות מיוחד. בכל פעם שתגיעו לדלת תצטרכו לבחור איך בדיוק לפרוץ אותה: האם בבעיטה? האם בעזרת לום? אולי עם פצצת עשן? ככל שתצליחו לבצע יותר Headshots - כך יפתחו בפניכם יותר דרכים מגניבות לפרוץ את הדלתות.
הבעיה? כל הפריצות האלה הן בדיוק, אבל בדיוק אותו דבר - וחוץ מההבדל באנימציה אין שום שוני בין הפריצה הבסיסית ביותר לזו המתקדמת ביותר - מה שהופך את כל העסק לטיפה מיותר. בשם כך, ממש לא ברור למה המפתחים בחרו להכניס דלת נעולה מאחורי כל פינה במשחק, שמרגיש לפעמים כמו סימולטור-פריצת-דלתות הרבה יותר ממשחק פעולה מלחמתי.
החזרתיות הלא מועילה הזאת מאפיינת גם את עיצוב השלבים עצמם. בניגוד לסדרת Call of Duty, שדואגת לשלב בכל שלב במשחק סוגים רבים של גיימפליי (רגע אחד צריך להתגנב, אחר כך נוהגים בטנק, אחר כך נקלעים לקרב יריות ובסוף מפציצים מהאוויר), כל שלב ב-Warfighter כולל בדרך כלל רק סוג אחד של פעילות שחוזרת על עצמה שוב ושוב - וגורם לשלב של פחות מ-10 דקות להרגיש ארוך ומשעמם הרבה יותר ממה שהוא.
לפחות בכל הקשור לרמה הטכנית - Warfighter נמצא ברמה סבירה בהחלט. לא מדובר במשחק חף מבאגים, אבל בסופו של דבר הוא לא סובל מהם יותר ממשחקים אחרים שם בחוץ (לפחות אחרי התקנת כל הפאצ'ים). גם הגרפיקה טובה ברוב המקרים, אם כי לא מגיע לרמה של Battlefield 3 שמשתמש באותו מנוע. כמו כן, מודלים מוזרים מאוד של פרצופים גורמים לחלק מהדמויות, במיוחד אלה שמופיעות אך ורק בסצנות המעבר שבין השלבים, להראות מכוערות במיוחד. ראו הוזהרתם - יש כאן כמה אנשים שנראים ממש כמו מפלצות.
ומה עם המולטיפלייר? זו כבר שאלה שקשה לנו לענות עליה: מצד אחד - על פניו נראה שהמפות חביבות ויש כמה מצבי משחק מקוריים ומגניבים (עם דגש מיוחד על שיתוף פעולה בין זוגות שחקנים, גם אם אלה לא מכירים זה את זה מלכתחילה). מצד שני - שרתי המשחק היו כמעט שוממים, והיה לי די קשה למצוא משחקים. כנראה שכולם עברו לשחק ב-Black Ops II.
השורה התחתונה
כמו פרק סתמי במיוחד של סדרת טלוויזיה - Medal of Honor: Warfighter יוכל, במקרה הטוב, להעביר כמה שעות חביבות לחובבי ז'אנר המשחקים המלחמתיים. הוא לא מרגש כמו Call of Duty ולא מתוחכם כמו Halo - אבל הוא מספק מכניקות בסיסיות סולידיות מספיק כדי לגרום לחובבים לסיים את הקמפיין ולהעביר כמה שעות במולטיפלייר (אם הם יצליחו למצוא שם קרבות, כמובן). למרבה הצער, על משחק-חוזר כבר אין ממש מה לדבר.
בשנה האחרונה אנחנו לא נוהגים כאן ב-Vgames להעניק למשחקים ציונים, אבל סביר להניח שזה השלב בו אתם תוהים כמה הייתי בוחר לתת לו. ובכן - בהחלט לא 55. זה ציון קצת מוגזם למשחק כזה, שאולי לא מוצלח במיוחד אבל גם לא כל כך גרוע. מצד שני, סביר להניח ש-Warfighter לא היה מצליח להוציא ממני יותר מ-70.
| הטוב |
|
| הרע |
|
| והתהייה |
|
בשורה אחת: פילר, אמרנו, ובמקרה הזה אפילו פילר עם שם מטופש במיוחד. לפעמים נראה שהוא כאן רק בשביל שיהיה ל-EA משחק פעולה שנתי בין Battlefield 3 ל-Battlefield 4.
תגובות
1
18:54 19.11.2012 |
WarFox89
משחק כושל ומיותר לגמריי - לא לקנות!
2
19:34 19.11.2012 |
dramajor
קודם כל, אני חושב שרוב השחקנים מסתכלים על המולטי פלייר, אני חושב שהמולטי שלו כמו כל משחק טוב היום.
קחו לדוגמא את COD המולטי לעולם לא משתנה, העלילה אותו עלילה וקונים אותו רק בגלל השם שלו, אני קניתי עכשיו Medal of honor ושמעתי שהם לא התאכזבו מהמולטי מקווה שגם אני.
3
19:55 19.11.2012 |
dannysadis
משחק לא רע בכלל לקרוא לו סימולטור פריצת דלתות זה קצת מוגזם מדובר בפיצ'ר מאוד נחמד שתורם לאמינות של המשחק בעיקר בלוחמה בשטח בנוי וההילוך איטי שמתלווה למהלך ממש מוסיף ממליץ ךקנות ולהנות
4
22:00 19.11.2012 |
bolter21
ל2
אני שחקן ותיק של COD. קניתי כל משחק של COD מאז 2007 ואחרי MW3 נמאס לי.
אבל דווקא BO2 שינה הרבה. אז אולי יש תקווה. לומר שCOD לא משתנה זה כבר לא נכון.
ולנושא MOH החדש פשוט זבל. מולטי צולע וסינגל שמנסה לשלב בין MW3 וBF3
5
01:39 20.11.2012 |
xenterr
לא שיחקתם במולטי פלייר של מדל אוף הונור אז אלתבלבלו תששכל
6
11:12 20.11.2012 |
The Big LOL
טוב נו... שיחקת על הקונסולה.
תשחק על המחשב ואולי תראה הבדל.
7
10:05 06.12.2012 |
SuBamBa
וואלה, כי גם הקודם היה חתיכת יצירת מופת... במקום לרדוף אחרי COD, כי במילא יש להם את בלאט על פילד, הם היו צריכים לחזור לשורשים. למלחמת העולם השנייה יש עוד המון מה להציע, במיוחד עם כזה מנוע הרס ;)
8
| פורסם ע"י